שתף קטע נבחר

היהודים באירופה עוברים למצב "היכון"

בקשה לרישיון נשק למורים בבתי הספר היהודיים באירופה היא כנראה הסנונית הראשונה שמבשרת על תחושת חוסר הביטחון של היהודים ביבשת. האבטחה תוגברה בבתי הספר ובמוסדות הקהילתיים בהולנד, בבלגיה וגם בדנמרק

שבוע לאחר מתקפת הטרור בפריז ונוכח ההיתקלות בבלגיה ומעצר החשודים בטרור איסלאמי בבירות אירופה, נערכים בקהילות היהודיות לקראת המשך המתיחות. הרב מנחם מרגולין מבריסל, שמכהן כמנכ"ל מרכז רבני אירופה, פנה לשרי הפנים במדינות אירופה בבקשה להנפיק רישיונות נשק למורים ומנהלים בבתי הספר היהודיים ביבשת. כך נודע היום (ו') ל-ynet.

 

לדברי מרגולין, "ביקשנו שיתירו לכמה חברי קהילה בכל מוסד חינוכי לשאת אקדחים, בדגש על מורים, מנהלים ורבנים בבתי הספר. מכל האירועים האחרונים אין מנוס אלא להיות מוכנים. כדאי שיהיה מישהו מוכן שיוכל להגיב בזמן אמת אם קורה משהו".

 

 

 
הוא ציין כי כבר תקופה ארוכה מצויה הקהילה היהודית בבלגיה בפחד. "האנטישמיות הולכת וגוברת ובחודשים האחרונים יש התנכלויות מצד צעירים, חלקם הביעו תמיכה בדאעש". נוכח ההחלטה לסגור את בתי הספר בבירה, אמר מרגולין: " טרוריסטים שהיו אמורים להיעצר אתמול על ידי המשטרה נמלטו, היה חשש שהם יבצעו פיגוע ראווה נגדנו לפני שיגיעו אליהם".

 

מסעדה כשרה באנטוורפן (צילום: AP) (צילום: AP)
מסעדה כשרה באנטוורפן(צילום: AP)

הרב מנחם מרגולין (צילום: מרכז רבני אירופה) (צילום: מרכז רבני אירופה)
הרב מנחם מרגולין(צילום: מרכז רבני אירופה)

אבטחה על בית ספר יהודי בהולנד (צילום: AFP) (צילום: AFP)
אבטחה על בית ספר יהודי בהולנד(צילום: AFP)

 (צילום: EPA) (צילום: EPA)
(צילום: EPA)

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

 

פרופ' מוריס סוסנובסקי, ראש הקהילה היהודית בבירת בלגיה, ציין כי ההחלטה לסגור את בתי הספר היהודיים בבריסל ובאנטוורפן נעשתה כאמצעי הגנה בלבד. "אין איום ישיר, רק מניעה", אמר. "לא קיבלנו כל איום ממשי לפגוע בבתי הספר היהודיים או במקומות של הקהילה, בכלל לא. אבל יש אבטחה מוגברת, בדגש על משרדי הקהילה ובתי הכנסת". לפני כניסת שבת ציין סוסנובסקי עוד: "תפקידנו הוא לדאוג להגנה על בתי הכנסת ולא לשאול את חברי הקהילה מי רוצה ללכת ומי לא".

 

שלשום דווח כי המחבל אמדי קוליבלי, שביצע את הטבח במרכול הכשר בפריז, רכש את הנשק ששימש אותו לפיגוע מסוחר נשק בבלגיה. בלגיה עצמה מתמודדת בשנה האחרונה עם דאגה הולכת וגוברת מטרור, על רקע התגייסות עוד ועוד מוסלמים בשטחה לארגוני ג'יהאד ובראשם דאעש. היא המדינה שמספר אזרחיה הנלחמים בסוריה הוא הגבוה ביותר באירופה ביחס לגודל האוכלוסייה שלה.

אבטחה מוגברת בבלגיה (צילום: AFP) (צילום: AFP)
אבטחה מוגברת בבלגיה(צילום: AFP)


הלווייתם של נרצחי הפיגוע בפריז (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
הלווייתם של נרצחי הפיגוע בפריז(צילום: גיל יוחנן)
 

 

במאי אשתקד ידעה בלגיה אירוע טרור גדול ראשון זה שנים, כשמחבל מוסלמי רצח ארבע בני אדם - בהם שני ישראלים - במוזיאון היהודי בבריסל.

 

הרב רפאל אייפרס, רב הקהילה היהודית באמסטרדם ורב איגוד הקהילות היהודיות בהולנד, סיפר כי בבירה הוחלט עד כה לסגור רק את בית הספר החרדי "החיידר". לדבריו, "לא קיבלנו עד כה איומים ספציפיים אך יחד עם זאת השלטונות לא מוכנים לקחת סיכונים. בשני בתי הספר היהודיים האחרים, שאינם חרדיים, 'ראש פינה' (יסודי) ו'מימונידס' (תיכון) הלימודים מתקיימים היום כרגיל אבל האבטחה מוגברת". אייפרס ציין כי לבושם והסממנים היהודיים של תלמידי בית הספר החרדי הם שככל הנראה היוו סיבה שבגינה הוחלט לסגור את שעריו. 

 

אבטחה מוגברת גם על יהודי דנמרק

בעקבות דאגת הקהילה היהודית בדנמרק - החליטו שירותי הביטחון במדינה על הגברת הכוננות סביב מוסדות יהודים וישראלים בדנמרק מחשש לפיגועי טרור של גורמי טרור איסלאמיים.

 

מול בתי הכנסת , בתי הספר היהודיים ומוסדות הקהילה הוצבה אבטחה כבדה של המשטרה הדנית. ההחלטה הדנית התקבלה בעקבות הודעה שפרסמה הקהילה היהודית ובה הביעה דאגה עמוקה מכך שמוסדות יהודיים בדנמרק הן יעד לפיגועי טרור של טרוריסטים איסלאמיסטיים.

 

שרת המשפטים של דנמרק, מטה פרדריקסן, נפגשה השבוע עם ראשי הקהילה היהודית והרגיעה אותם שארצה תעשה הכל - ללא כל מגבלה של משאבים - כדי לדאוג לשלומם וביטחונם של "אזרחינו היהודים". "לצערנו הרב ההסטוריה והאירועים הנוראיים בפריז בשבוע שעבר ממחישים את החשיבות של להבטיח את שלומם ובטחונם של אזרחינו היהודים. שאלת המשאבים פה לא תגביל אותנו כאשר מדובר ביהודי דנמרק. אני לוקחת ברצינות רבה את הדאגה שהועברה אליי על ידי הקהילה היהודית. היתה לי פגישה טובה מאוד ומועילה. חשוב שנשמור על דיאלוג בנושא חשוב כזה", אמרה השרה.

 

ראשי הקהילה היהודית יצאו מהפגישה שבעי רצון . סגן ראש הקהילה היהודית ג'ונתן פישר אמר: "שרת המשפטים הבטיחה לנו ששלומנו ובטחונו הוא לא עניין של משאבים. יצאנו מהפגישה עם תחושה ברורה שהשרה לוקחת את הדאגות שלנו ברצינות רבה".

 

שגריר דנמרק בישראל יסאפר ואהר אמר: "אם תסתובב היום ברחובות קופנהגן ותעבור ליד מוסדות יהודיים אתה תרגיש היטב את ההבדל באמצעי הבטחון שננקטים כדי להגן על הקהילה היהודית. אני מאמין שיש שביעות רצון בקהילה היהודית מהצעדים שננקטו. תקריות נגד יהודים בדנמרק הן נדירות מאוד אבל כשהן קורות הן נלקחות ברצינות רבה הן על ידי המערכת הפוליטית והן על ידי המשטרה. בשנת 2013 היו בדנמרק 40 תקריות אנטישמיות שתועדו מהערות בבית ספר ועד התקפות פיזיות. בשנת 2014 מספר האירועים עלה בגלל צוק איתן אבל עדיין אין מדובר בתקריות רבות".

 

הקהילה היהודית בדנמרק מונה בין 7,000 ל-8,000 איש. בזמן מבצע צוק איתן בקיץ האחרון נופצו חלונותיו של בית הספר היהודי בקופנהגן, "קרולינסקולן", ועל קירותיו רוססו כתובות נאצה אנטי-יהודיות. בעקבות האירועים האנטישמים התארגנה בקופנהגן "מצעד הכיפות" בהשתתפות דנים לא יהודים שהביעו הזדהות עם הקהילה היהודית וזכותה לנהל אורח חיים יהודי.

 

שירותי המודיעין של דנמרק כתבו בדו"ח שהתפרסם בינואר 2014 כי מוסדות יהודים וישראלים במדינה הם פגיעים במיוחד לפיגועים וכי ההתפתחויות במזרח התיכון יכולות אף הן להגביר את הסיכון למתקפות במערב, לדוגמה נגד מטרות ישראליות ויהודיות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אמסטרדם: בית ספר יהודי סגור
מומלצים