איך הבירה יכולה לשפר את הריצה שלכם?
שבט הטראומרה החי באזור קניוני הנחושת של מקסיקו, מתמחה בריצה למרחקים ארוכים. הסוד שלהם לדבריהם, הוא שתיית בירה כחלק מהתפריט הקבוע. איך הפכה הבירה להיות למקור אנרגיה לספורטאים ולמה היא בריאה עבורנו?
את הקילומטרים האחרונים בירידה האחרונה לשאמוני (Chamonix-Mont-Blanc), גמאנו אלעד ואני בקצב אדיר. אחרי למעלה מ-40 שעות של ריצה מסביב למון בלאן בתנאי מזג אוויר קשים, אחרי שני לילות ללא שינה הרגשנו שאנחנו עפים.
עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
חצינו בהתרגשות את קו הסיום והתיישבנו עם בקבוק בירה צוננת. מסביבנו ישבו מתחרים נוספים, מתרגשים כמונו ושתו לכבוד הסיום המוצלח של התחרות המופלאה הזו.
למה בירה?
מרזה ומונעת סוכרת: הסיבות לשתות בירה
מדריך: כל משקאות האלכוהול - והמחיר הקלורי
מה הקשר בין שתיית בירה לפעילות גופנית?
השבט שרץ מהר בזכות הבירה
למי שמכיר את ההיסטוריה של הבירה, שורשיו נטועים באזור אגן הים התיכון מלפני יותר מ- 6000 שנים. למעשה, יש הטוענים כי את מהפכת החקלאות והמעבר ליישוב קבע ניתן לייחס לגידול של דגנים לצורך ייצור בירה, יותר מאשר לצורך אפיית לחם.
קיימת גם סברה כי בירה שימשה כתשלום לעבדים שבנו את הפירמידות במצרים העתיקה. הבירה הייתה עבורם לא פחות מאשר מקור אנרגיה. עם זאת יש לציין, כי הבירה של העת העתיקה הייתה רוויה בפחות אלכוהול מאשר הבירה כיום (כמחצית מהכמות).
קיימים גם מקורות מהשנים האחרונים המחזקים את השימוש בבירה לרצים. אחד הספרים החשובים ביותר שנכתבו בשנים האחרונות נקרא "נולדנו לרוץ" של כריס מקדוגל.
למי שעדיין לא קרא את הספר הנהדר הזה, הוא מתאר את חייהם של שבט הטראומרה החי באזור קניוני הנחושת של מקסיקו. השבט ידוע כשבט המתמחה בריצה למרחקים ארוכים.
רבות נכתב על טכניקות האימון של השבט, על ציוד הריצה שלהם (סנדלים) ובעיקר על המזון שלהם. למעשה, הגידול של השימוש בזרעי צ'יה בעולם מיוחס לחלוטין כתוצאה מספר זה של מקדוגל.
אחד הפרקים בספר (עמוד 211 בגרסה באנגלית) דן בצורה נרחבת בבירה המיוחדת אותה שותים חברי השבט וסגולותיה הרבות, הספר מתאר כי הבירה הייתה עבורם ממקור אנרגיה ומשקה למניעת מחלות.
ספר חשוב נוסף שיצא בשנים האחרונות הוא ספרו של רץ האולטרה מרתון האמריקאי סקוט ג'ורק. הספר יצא רק באנגלית ונקרא "Eat And Run". בספר מתאר הרץ את המעבר שלו מריצה כתחביב לרץ האולטרה מרתונים החשוב בעולם של שנות ה-90.
בספר מתאר ג'ורק את חשיבות האכילה (הדלק של הגוף) עבור הרץ ואת המעבר שלו לטבעונות, מה שלטענתו הביא לו את הצלחתו הגדולה. רצים רבים בעולם מחקים את ג'ורק ומשתמשים במתכונים הרבים המופעיים בספר זה. ג'ורק מקדיש חלקים רבים בספרו בהם הוא מדבר רבות על שתיית בירה כחלק מהתזונה שלו (אך לא מעז לגעת במשקאות אחרים)
הרומן שלי עם בירה לא הסתיים בשאמוני, צרפת. כשאני חושב על זה, בכל תחרות של ריצות שטח והרים בהן השתתפתי בעולם ובכל תחרות של אופני הרים, הסתיימה התחרות בשתייה של בקבוק בירה.
בערב שאחרי כל יום תחרות, גמעו הרצים והרוכבים, כולל האתלטים הבכירים בקבוק בירה. נכון, יש לכך הקשרים תרבותיים, אך סביר להניח כי אתלטים ברמות הבכירות בעולם שומרים על גופם טוב יותר ומקפידים על תזונה מדויקת.
אם תקשיבו לשיחות בין האתלטיים והספורטאים תגלו כי הן עוסקות בין היתר באימון (כולם "לא מתאמנים" ו"לא בכושר") שיחות העוסקות בתזונה (כולם אוכלים "הכל": למרות שבעלת המעדנייה האורגנית והטבעונית בשאמוני סיפרה לי שרוב הרצים הבכירים אוכלים אצלה כל הזמן, כאשר הם נמצאים בעיר). שיחות על "ציידת" (השוואות של ציוד ריצה) וכמובן אי אפשר ללא סיפורי גבורה על תחרויות בהן השתתפו.
בירה עדיפה ממשקאות קלים
תתפלאו לדעת כי צריכה מתונה של בירה טובה לנו יותר מצריכה של משקאות קלים. איך זה יכול להיות, אתם שואלים? הבירה עשויה מחומרים טבעיים בלבד, ללא תוספת של כימיקלים או חומרים משמרים – היא עשויה כולה דגנים, שמרים, כשות ומים.
האנרגיה בבקבוק בירה מגיעה בעיקר מהאלכוהול (מולקולה מרוכבת) ולא מסוכרים פשוטים, אותם סוכרים המעמיסים את הלבלב ומעלים את הסיכון לסוכרת סוג 2. בבירה יש מינרלים המורידים את הסיכון למחלות לב, בריחת סידן ועוד.
התחרות הגדולה הבאה שלי היא בדרום אפריקה בתחילת הקיץ. אני כבר יכול לראות את הקבוצה שלי על קו הסיום לוגמת כוס בירה קרירה ומרוצה מתוצאה.
רן שילון הוא רץ, רוכב, שוחה, מטפס, חותר, גולש ומאמן ראשי באנדיור, קבוצת ספורט הסיבולת הגדולה בישראל
