שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הטרגדיה של הבמאי ניר טויב - שתציל חולי סרטן אחרים

    במאי הסרטים הדוקומנטריים המוערך ניר טויב, לא הסכים ללכת עם הזרם גם לאחר שחלה בסרטן ריאות. הוא בעט בטיפולים הקונבנציונליים, בחר לנהל בעצמו את המחלה שלו והחליט שלא ינוח עד שימצא תרופה מתאימה. התרופה, שפותחה בעקבות חקר הגידול שהוצא מגופו, אמנם נמצאה, אבל רק שבועות מספר לאחר מותו

    בגיל 44, כשהוא בשיא העשייה שלו, גילה בבדיקה מקרית ניר טויב , במאי הסרטים הדוקומנטריים, שהוא חולה בסרטן ריאות. טויב, שמעולם לא עישן ואינו נמצא בגורמי הסיכון הידועים לסרטן הריאות, החליט לוותר על הטיפול השמרני ולצאת למלחמה נגד המחלה. את מסעו תיעד, יחד עם שותפו גיל איזיקוב, בסרט "ובחרת בחיים", שהושלם אחרי מותו וישודר ב-yes דוקו ביום השנה השני למותו ביום רביעי, 4 בפברואר בשעה 21:00. 

      

    עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet

     

    קראו עוד:

    טיפול בסרטן ריאות: הדרך להאריך חיי החולים

    סרטן ריאות: האתגרים והחידושים בטיפול

    מחקר: תוצאות מעודדות לתרופה לסרטן הריאות

     

    טויב נחשב ליוצר חסר מורא, שאינו חושש לעסוק גם בפרשות ציבוריות וביטחוניות שנויות במחלוקת. גם לסרטו האחרון והאישי ניגש באותה נחישות שאפיינה את סרטיו הקודמים, מתוך רצון להעמיק ככל האפשר בחיפוש אחר התשובות ומבלי רתיעה וחשש.

     

    "אני בראש ובראשונה תחקירן סקרן, במאי שקורא תיגר על המוסכמות ומפיק שאינו מקבל כתשובה לא לעולם". כתב טויב בפתיח,  "אם כך הם פני הדברים, עליי לצאת למסע אדיר של הפקת חיי מחדש ולא לסמוך אלא זולת על עצמי". 

     

      

    "עוד כמה חודשים לא מעניינים אותי"

    לכל אורך הסרט הוא נראה אופטימי ומספר כי רופאים הציעו לו טיפול שיכול להאריך את חייו בחודשים ספורים. "עוד כמה חודשים זה לא מעניין אותי". מצהיר  טויב מתוך אמונה מלאה כי תמצא תרופה שתצליח לרפא אותו לחלוטין מהסרטן.

     

    הסרט של טויב מסתיים בטרגדיה כשמתברר ששבועות ספורים לאחר מותו הוכחה מדעית יעילותה של התרופה CABOZANTINIB-XL184 עבור גידולי ריאה עם המוטציה KIF-5B שנחשפה אצלו לראשונה. בזכותו, כעת בכל רחבי העולם חולי סרטן ריאות, אשר נושאים את המוטציה מטופלים בתרופה זאת. עבורו זהו ניצחון קטן שלאחר המוות.

     

    כדי להבין את התהליך שעבר טויב, יש להביט לסרטן בעיניים מבלי למצמץ, ולהבין את אופיו. כידוע, רוב רובם של החולים בסרטן ריאות הם מעשנים, עם זאת, יש תתי זנים רבים של הסרטן, והסוג של טויב הוא נדיר מאד ולכן לא נחקר מספיק.

     

    החיפוש אחר דרך חדשה

    המסע של טויב לחקר מחלתו לא התחיל מיד עם גילוי המחלה. בשלב הראשון הוא נתן צ'אנס לטיפול המקובל, עבר ניתוח להסרת הגידול וטיפולים כימותרפיים שבסופם נראה היה שהסרטן מוגר.

     

    כמה חודשים מאוחר יותר, כשחזר הגידול, החליט טויב להתמודד מול המחלה כמו שנהג כל חייו: בהליכה נגד הזרם ובחיפוש אחר מקורות ידע חדשים. הוא נאחז בגישה, שהייתה אז חדשנית בארץ, של רפואה מותאמת אישית (Personalized Medicine), בה הטיפול מותאם באופן מדויק ככל האפשר לאיפיון הביולוגי של המחלה.  

     

    כדי למצוא לעצמו מסלול אישי, צריך היה טויב למצוא רופא שיסכים ללכת איתו בדרך לא סלולה ולחפש פתרונות חדשניים. את הרופא המבוקש, פרופ' חובב נחושתן, מצא טויב בבית החולים "הדסה" בירושלים.

     

    "חשוב להבין שהסיפור של ניר הוא סיפור יוצא דופן ואי אפשר להשליך ממנו על חולים אחרים", מבהיר פרופ' נחושתן בפתח דבריו. "אני מצאתי איתו שפה משותפת, וגם מצאתי הרבה עניין במקרה שלו. בגלל שהיה צעיר ולא מעשן, חשבנו שיש סיכוי למצוא מוטציה בגן".

    "אני תחקירן סקרן ומפיק שאינו מקבל כתשובה לא לעולם". ניר טויב (צילום: גיל איזקוב, באדיבות yes) (צילום: גיל איזקוב, באדיבות yes)
    "אני תחקירן סקרן ומפיק שאינו מקבל כתשובה לא לעולם". ניר טויב(צילום: גיל איזקוב, באדיבות yes)
     

      

    מגדלים גידול בעכברים

    כצעד ראשון בתהליך, היה צורך לזהות במדויק את זן הסרטן שלו. לצורך כך עבר טויב ניתוח בו הוצאו רקמות מהגידול ונשלחו לבדיקה במעבדות בחו"ל.

     

    במעבדת  FOUNDATION MEDICINE בארה"ב, התגלה שינוי ב-DNA של התא, שעבר טרנסלוקציה של הגן לRET. באותה תקופה זוהתה טרנסלוקציה דומה גם אצל חולים נוספים מהמזרח הרחוק.

     

    בד בבד, הושתלה דגימה מהגידול של טויב בעכברי מעבדה. העכברים טופלו בתרופות שונות, מהן ניתן היה ללמוד כיצד מגיב הגידול לכל אחת מהתרופות.

     

    "חיפשנו ולא מצאנו שום תרופה שמתאימה לטרנסלוקציה שלו", מתאר פרופ' נחושתן," אז ניסינו להתאים ככל האפשר שילוב של תרופות כימותרפיות לביטוי של האנזימים שנמצאו אצלו. באותו זמן השילוב שניסינו עבד, והגידול לא גדל במשך תקופה ארוכה".

     

    למעשה הטיפול בטויב היה תהליך של ניסוי וטעיה, כשאין ביסוס רפואי מספיק רחב ליעילותן של אף אחת מאפשרויות הטיפול. במשך ארבע שנים מרגע גילוי המחלה, הגידול שב וכמעט נעלם, גדל והצטמצם, ובעיקר הפתיע כל העת את הצוות הרפואי.

     

    "בדרך כלל כשיש סרטן בבטן ובריאה כמו שהיה לניר, ההישרדות הממוצעת היא שמונה חודשים" אומר פרופ' נחושתן "הוא כבר היה שנתיים בטיפולים. כל הזמן היינו בהליך בירור דינמי. ניסינו המון אפשרויות לבדוק מה יעבוד אצל העכברים. כל הזמן גילו עוד מוטציות שהפכו את הגידול לעמיד יותר ויותר, עד שמצבו הדרדר וכבר היה קשה לטפל בו".

     

    בשלב זה, כשהסרטן בגופו משתולל, חלה התפתחות דרמטית בעלילה. טיפול ביולוגי שנוסה על אחד העכברים עם דגימת הגידול של טויב, זכה להצלחה.

     

    התרופה אושרה לשימוש בארצות הברית, אבל כל ניסיונותיהם של טויב ופרופ' נחושתן להשיגה, העלו חרס. עד שהושג האישור, התפרץ הגידול של טויב בכבד, הוא סבל מדימומים קשים והסתבכויות, ולא יכול היה כבר לקבל את הטיפול.

     

    דגימה מהגידול שלו הושתלה בעכברים (צילום: גיל איזקוב, באדיבות yes) (צילום: גיל איזקוב, באדיבות yes)
    דגימה מהגידול שלו הושתלה בעכברים(צילום: גיל איזקוב, באדיבות yes)

      

    הצלחה עם תחושת החמצה

    אחרי שנפטר, התפרסם מאמר רפואי המבוסס על המקרה של טויב במגזין הנחשב NATURE MEDICINE.

     

    "כשראיתי את המאמר חשתי תחושת החמצה", משתף פרופ' נחושתן, "זה היה מבחינתנו מאוחר מדי, ויכול להיות שאם היינו נותנים לו את התרופה הזו שנה קודם, היה לו סיכוי.

     

    "הסיפור של ניר מאד מיוחד, והוא השפיע על הרבה אנשים. הוא היה אחד המטופלים הכי מעמיקים שפגשתי. הוא הצליח לסחוף יחד אתו הרבה אנשים וצוות גדול.

     

    כשחולה אחד כזה מספק כל כך הרבה בדיקות וטיפולים, ומדווח על כך, הוא מכריח אחר כך את כל הרופאים גם לחשוב על זה. יש עוד הרבה דברים שלא נוסו. המדע כל הזמן נע קדימה".

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גיל איזקוב, באדיבות yes
    ניר טויב. התרופה אושרה לאחר מותו
    צילום: גיל איזקוב, באדיבות yes
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים