שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כלואים בין העבודה לילדים: על הדיכאון ההורי
    מרגישים שאתם כלואים בין העבודה והבית? שהימים פשוט חולפים, בלי שעשיתם משהו למען עצמכם? כנראה שגם אתם סובלים מדיכאון הורי, ה-מחלה של העולם המודרני. הפסיכולוג גיל ונטורה מסביר מדוע חשוב שתטפלו בזה בהקדם - למענכם, ולמען הילדים

    כרגע מחלות הלב במקום הראשון. דיכאון הגיע רק למקום השני, אבל תנו לניכור המודרני עוד כמה שנים, ואנחנו נגיע לפיסגה. מילה שלי.

     

    ב-1996 ערך ארגון הבריאות העולמי השוואה של כל המחלות הגופניות והפסיכולוגיות, מבחינת המעמסה שהן מטילות על האוכלוסיה. מחלת הדיכאון הגיעה למקום השני בדירוג הכולל. יש נטייה לנתונים כאלו לעבור ליד האוזן, אז כדי לשכפל את האפקט המזעזע שלהם, בואו נוסיף עוד שני ממצאים מזעזעים לקלחת:

     

    עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet

     

    1. בערך רבע מכלל הנשים והגברים בעולם המודרני יחוו דיכאון קליני באפיזודה כלשהי בחייהם (רבע זה 25%, יעני חמישה מתוך 20, יעני אחד מתוך ארבעה)

     

    2. חמור מכך - משך הזמן הממוצע שחלף מהרגע שהמבוגר התנסה באפיזודה דכאונית ועד שהוא הגיע לטיפול עמד על שמונה (!!!) שנים. הפנמת את זה ברוך? שמונה שנים! 96 חודשים כרוכים בסבל.

     

    <<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים>>

     

    הכתבות האחרונות של גיל ונטורה בערוץ הורים :

    רוצים לחנך את הילדים? פשוט תפסיקו לחפור

    מה תעשה כשתהיה גדול? כסף - והרבה!

    בלי יועצות שינה: תחזירו את ההורות לעצמכם

    להישאר ביחד בשביל הילדים: טוב או רע?

     

    וזה די מדהים. אם יש לך 40 מעלות חום ואתה משלשל ומקיא, אתה טס מיד לרופא, למרות שרוב מכריע של המחלות מהז'אנר הזה כנראה מחלים ספונטנית. אבל אם חס וחלילה תחושת ההנאה והתקווה נעלמו לך במשך שבועות ארוכים , אז... זה נורמלי, לא? לא כולם ככה?

     

    וזו הנקודה שבה הורים (וילדיהם) הופכים פגיעים במיוחד לטלטלות הדיכאון. העומס המודרני המזוויע הפך לכאורה לאמת חיים כל כך בסיסית שאין לערער עליה, עד שאמהות ואבות טובים מקטלגים את הסבל שלהם תחת המדף של "זה מה יש" ומתעוררים לעוד בוקר של כלום.

     

    דיכאון הורי: מסוכן לילד פיזית - ונפשית

    אני עומד לתאר כיצד ילדים ניזוקים כתוצאה של דיכאון הורי, אבל אני חייב מילה מקדימה: אני נגעל מטורים שפוצחים בסדרת האשמות גלויות וסמויות להורים. אין לי שום כוונה להוסיף לערימה המפוקפקת הזו. הורים ישראלים זקוקים יותר מכל לחמלה, לא להתנשאות. מטרת הפסקאות דלהלן היא רק להדגיש שאתם - ההורים - חשובים. הכאב שלכם לגיטימי וכדאי שתעלו אותו לראש סולם העדיפויות מבלי להתבוסס ברגשות אשם.

     

    אז ככה. סקירה של friedman & billik מלפני חודשיים וחצי מעלה שדיכאון הורי מכפיל את ההסתברות להזנחה של ילד. הפרדוקס הוא שהדרכות שונות בתחום ההורות (שנפוצות בשוק כפטריות אחרי פיצה, וחלקן טובות) מכוונות בעיקר לקהל מבוסס ,למרות שהאפקט שלהן משמעותי הרבה יותר עבור אוכלוסיות חלשות. כסף הולך לכסף? מסתבר שזה תופס גם במימדים של בריאות נפשית.

     

    דיכאון הורי מסוכן לילד לא רק נפשית, אלא גם פיזית. מחקר הולנדי מספטמבר 2014 הראה שככל שאמהות הראו יותר סימפטומים של דיכאון, ילדיהם בני השלוש הפגינו פחות זהירות ופחות חששנות. הממצא הזה לא סימפטי כמו שהוא נשמע - ילד שחווה פחות השגחה נאותה נקלע יותר לתאונות וחבלות עצמיות, ועושה מהן פחות עניין, כנראה כתולדה של האווירה המדוכדכת בבית.

     

    אבל לא רק אמהות. נחצה את האוקיינוס לארצות הברית. אבות לילדים בני שנתיים שסבלו מתסמינים דכאוניים הראו הרבה פחות מעורבות בטיפול בילד, בפעילות משחקית ובהעשרה אינטלקטואלית שלו (baker,2014). ידוע ומקובל בספרות מזה שלושה עשורים שהיעדרם של אבות הינו אחד הגורמים העיקריים למצוקתם של ילדים בחצי הכדור (עזבו לרגע את הדיון המגדרי: שני הורים מכל מין זה מבורך, ובלבד שיהיו נוכחים).

     

    דיכאון בעצם הופך אב שנוכח בגופו לנעדר מנטלית. הילדים שלנו אולי לא יכולים להרצות לנו ארוכות על הקורלציה שבין תיווך הורי מתמיד ומעבר תקין של שלבים פסיכולוגיים, אבל לא ממש צריך - התפקוד החברתי והרגשי הלקוי שלהם, רמות העצב וחוסר החדווה שנשפכות מהם מסבירות את התמונה בקלות.

     

    טיפול - לא רק אצל פסיכולוג

    וכאן מתגלה חשיבותה של התמיכה - התמיכה החברתית, התמיכה החינוכית, או תמיכה מכל סגנון שהוא. השפעותיו העכורות של הדיכאון ההורי אינן גזרת גורל. משפחה מורחבת, חברות טובות, שכנים דואגים - כולם כאחד יכולים לספק חומת הגנה טובה ויעילה עבור אמא, אבא והילד. החדשות הטובות באמת הן שאפילו גן הילדים הישן והמוכר יכול להיות בעל איכות מרפאת אמיתית. כן, כן, הגננות והסייעות שאנחנו נוטים כל כך לבקר מעת לעת, עושות מלאכת קודש לא מודעת לעתים.

     

    מחפשים הוכחה? בכבוד, עליי. מחקר שנערך לפני כחצי שנה בויסקונסין (goelman, 2014) בדק ילדי גן שאמהותיהם

    סבלו מדיכאון ברמה זו או אחרת. המסקנות - החשובות באמת - הראו שאיכות גן הילדים עשויה לנטרל את השפעת הדיכאון האמהי והכעס המתלווה לו. בגנים שנשפטו כבעלי איכות נמוכה הראו הילדים תפקוד חברתי והתנהגותי גרוע במופגן. בגנים טובים לא נמצאה השפעה שכזו!

     

    מן הסתם, כעת כל גולש/ת חמושה בילדים מעלה על שולחן העבודה שלה את גן הילדים הרלוונטי ומנסה להחליט האם הוא ראוי אם לאו. לאט לאט. לא באנו להכריז על תחרות. באתי היום רק לכדי לקנח באמירה אחת מלב: הורים יקרים, כולנו פגיעים למפלצת הדיכאון. אם אתם חושדים שלקיתם, הזניקו את העניין לראש סולם העדיפויות. הכריזו עליו. אל תתביישו כי באמת אין על מה. זה נכון לכם ולצאצאים במידה שווה, ובלי קשר לטיפול כזה או אחר - אתם ממש, אבל ממש, לא חייבים להישאר עם זה לבד. רק טוב.

     

    גיל ונטורה הוא בן אנוש, פסיכולוג, מומחה לחשיבה יצירתית, ומעביר את הקורס "לחשוב כמו פסיכולוג: יישום עקרונות פסיכולוגיים בחיי היומיום "

     



     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    דיכאון הורי. לא גזירת גורל
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים