אדריכלי המגדלים מעצבים גם בקטן
האם לרוכשי דירות אכפת מי תכנן את הבניין? היזמים מקווים לתשובה חיובית, ומגייסים אדריכלים בעלי שם מתוך הבנה שמותג יעלה גם את המחיר. אדריכל אילן פיבקו: "למרות הבדל בעומק הכיס של הרוכשים, אין הבדל ברצון ליופי". אדריכל אבנר ישר: "אין בניינים גדולים או קטנים - יש טובים יותר וטובים פחות"
"חוג הסילון" של האדריכלים בישראל מונה לא מעט שמות מוכרים, ובעידן שבו שם הופך למותג ומותג הוא מה שמוכר - הפרויקטים שהם מתכננים לרוב מזוהים איתם. לאורך השנים נטו אדריכלים מוכרים לתכנן בעיקר מגדלי מגורים שסימלו יוקרה, אך ניתן למצוא שמות מוכרים גם במיזמי מגורים קטנים יותר בערים רבות ברחבי הארץ.
כתבות נוספות במדור "עיצוב ותכנון הבית ":
- הצצה: 15 מיזמי הבנייה המצטיינים ב-2014
- הבחירה הבריטית: 7 פלאי אדריכלות בישראל
- שילוב סגנונות: מגמות בעיצוב הבית ל-2015
נשאלת השאלה האם לרוכשי הדירות אכפת מי מתכנן את הבניין, ועד כמה זהות האדריכל משפיעה על מחירי הדירות. "בפרויקטים למגורים המתוכננים בתל-אביב, למשל, בחירה של אדריכל בעל שם היא דבר שבשגרה. אך זה לא תמיד טריוויאלי בפרויקטים הנבנים במעגל השני והשלישי", אומר איציק ברוך, בעלי קבוצת הנדל"ן יובלים, שבונה בין היתר בתל-אביב וברעננה. עם זאת, הוא מבהיר כי בחירת אדריכל היא קריטית כשמתכננים את אופי הפרויקט.
ברוך נעזר בשירותיו של אדריכל גידי אוריין כשהקים פרויקט מגורים בשכונת המושבה האמריקאית בתל-אביב, והחליט לפנות לאדריכל אילן פיבקו ולמשרד האדריכלים כנען-שנהב כדי לתכנן את פרויקט "יובלים ברעננה" בשכונת נווה זמר החדשה. "רוב הפרויקטים בשכונה מתוכננים באופן די דומה, והיה לנו חשוב להביא עיצוב ייחודי", הוא אומר. יש לזה מחיר: לדברי ברוך, הדירות בפרויקט נמכרות במחירים הגבוהים ב-5%-10% מפרויקטים אחרים בשכונה.
הפרמיה הגבוהה הזו נגזרת לא רק מ"המותג" - היזם אכן משלם שכר טרחה גבוה יותר לאדריכל בעל שם, אבל אם התכנון מורכב יותר - גם עלויות ההקמה וחומרי הגלם גבוהים. כך, בפרויקט עם מתכנן פחות מוכר, ישלם היזם 6,000-8,000 שקל ליחידת דיור; בעוד שאדריכלים בעלי שם יגבו 10,000-13,000 שקל לדירה. "אין ספק שהידיעה כי אדריכל בעל שם תכנן את הפרויקט מהווה יתרון עבור רוכשי הדירות", מבהיר ברוך, "אבל יש גם לא מעט רוכשים שאדישים לכך".
"החוכמה היא לא לתכנן רק גבוה או נמוך"
בפרויקט ברעננה, הכולל 8 בניינים בני 6-7 קומות, התכנון אכן מורכב יותר. כך, למשל, פיבקו בחר בסגנון עיצוב מודרני עבור 4 בניינים, עם חיפוי אבן ואלומיניום בקירות החיצוניים, לובי מפואר עם מרצפות שיש בצבעי שחור-לבן ושילוב של אלמנטים מעץ. את שאר הבניינים עיצבו האדריכלים במשרד כנען-שנהב בסגנון קלאסי-כפרי בהשראת טוסקנה, עם חלונות צרפתים גבוהים ושימוש נרחב בצבעי עץ ואדמה.
"בארסנל שלי יש לא מעט מגדלים שתכננתי", מספר פיבקו, שתכנן בין היתר את מגדל פיבקו ברמת גן, מתחם קאנטרי גלילות ופרויקטים רבים אחרים. "למרות שיש הבדל בעומק הכיס בין רוכשי הדירות, אין הבדל ברצון לטעם טוב ויופי. גיליתי שגם בערים שהן לא תל-אביב והרצליה פיתוח או כפר שמריהו, אנשים רוצים את אותם הדברים - רק שיש להם פחות כסף לשלם. העובדה שאני מתכנן פרויקט ברעננה או בבאר שבע, ביבנה או בכפר תבור, מקבלת תגובות חיוביות מצד הרוכשים, שמבחינתם זוכים לתכנון טוב והם יודעים להעריך אותו".
"כאדריכל יוצר, חשוב תמיד לעסוק במגוון של פרויקטים, ואני נהנה לקום כל בוקר ולעשות משהו קצת אחר, לחדש בכל פעם ולא לחזור שוב ושוב על אותו תכנון", אומר אדריכל גיל שנהב, שותף-מנהל במשרד כנען שנהב אדריכלים, המשמש כיו"ר הפורום הישראלי לגורדי שחקים ובנייה עירונית (CTBUH-ISRAEL). "החוכמה היא לא לתכנן רק גבוה או נמוך, אלא לעסוק בכל סוגי הפרויקטים - מגדלים, דיור עממי, התחדשות עירונית ובנייני בוטיק לקהל הקצה. אם יש משהו שאדריכל יכול ליהנות ממנו, זה הרבגוניות בעבודתו".
"אין בניינים גדולים או קטנים"
גם אדריכל אבנר ישר, שתכנן בשנים האחרונות פרויקטים מובילים ובהם מגדל רוטשילד 1, מגדל נווה צדק על הים, מגדל ווייט סיטי, פרויקט השוק הסיטונאי ואחרים, החל באחרונה לתכנן פרויקט נמוך קומה ברמת השרון. בנו של אדריכל יצחק ישר, שתכנן בין השאר את מוזיאון תל-אביב לאמנות ואת מוזיאון התפוצות, מעצב בימים אלה את פרויקט "ביאליק בוטיק" של קבוצת גבאי, אשר יכלול מבנה מדורג עם 6 קומות ו-20 דירות בלבד.
"אין בניינים גדולים או קטנים - יש טובים יותר וטובים פחות", מסביר ישר את הבחירה בפרויקט, כשברשימת התכנונים שלו עומדים פרויקטים בהיקפים גדולים בתחום המגורים, המשרדים, המסחר והקניות. "אנחנו תמיד מנסים לייצר פרויקטים טובים ויפים ליושביהם ולסביבתם, ומנסים להיות טובים יותר מבניין לבניין. מדובר בפרויקט איכותי ומיוחד וההתנסות הזו מעשירה מאוד עבורנו".
אורית גבאי-טירר, מנהלת השיווק של קבוצת גבאי, כבר רואה את הפרמיה העתידית על הדירות. "התכנון היוקרתי יקפיץ את המחירים בפרויקט ב-5%", היא אומרת, "אבנר ישר הוא מותג ורצינו לבטא את התכנון הייחודי שלו. החלטנו ללכת על חומרי גלם יקרים יותר, עם אלמנטים של הצללה טבעית, תוך שילוב של חומרים דמויי עץ, פרקטים, אבן שיש וזכוכית - ששדרגו את מפרט הדירות".
"בפרויקט קטן יש הזדמנות לרדת בקנה מידה, להתעסק בפרטים שבפרויקטים גדולים לא מגיעים אליהם, ונוצרת הזדמנות לגעת בחומרים חדשים שקשה יותר לשלב בפרויקטים גדולים", מחזקת את הדברים אדריכלית קיקה ברא"ז. ברא"ז, שברשימת הפרויקטים שתכננה ניתן למנות את מגדלי שרונה בתל-אביב ומיזמי ענק של התחדשות עירונית בהרצליה ובכפר סבא, אינה מתנגדת לתכנן פרויקטים קטנים יותר ועובדת כיום עם חברת קרן נדל"ן בפרויקט "עלומים 3" בהרצליה.
מדובר בפרויקט תמ"א 38 שיכלול בסך הכל 6 קומות ו-30 דירות. "פרויקט קטן הוא מעין מעבדה לבחינת ישומן של תיאוריות תכנון חדשות, בחינה של צורות מגורים שונות וטכנולוגיות שאחר כך ניתן ליישם אותן בקנה מידה גדול יותר", היא מסבירה. יואב מורן, מבעלי קרן נדל"ן, מוסיף כי "הבחירה באדריכל מוכר מהווה ללא ספק ערך מוסף במיתוג הפרויקט ובשיווקו". לדבריו, ברא"ז, הידועה בתכנון פרויקטים גדולים, "תכננה את בניין הבוטיק תוך התחשבות בתנאי הסביבה ואופי הפרויקט".