שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    חול במקום מנופים: מחכים להיתר בנייה מ-91'

    ביפו מחכים 24 שנה, בחיפה זה לקח 23 שנה, את "מגדלי נמיר" בחולון מרחו 16 שנה, בכפר יונה חיכו 19 שנה ובעפולה 15. הכירו את השכונות שתקועות בצינורות התכנון. מבט נוסף למחדל הדיור שנחשף בדו"ח מבקר המדינה

    מבקר המדינה פרסם הערב (ד') דו"ח על משבר הדיור בישראל, כאשר מתוך 300 העמודים שלו הובלט הפרק הנוגע בליקויים בשרשרת הייצור של יחידות הדיור. מבט מקרוב על מצב הפרויקטים לבנייה, המתבסס הן על דו"ח המבקר והן על בדיקת ynet, מגלה מציאות עגומה של הזנחה ודחיינות, המעכבים את ביצוע תוכניות הדיור במשך שנים ארוכות.

     

    משבר הדיור? איראן. צפו תגובת נתניהו לדו"ח הדיור:

    תגובת נתניהו לדו"ח הדיור    (צילום: עפר מאיר )

    תגובת נתניהו לדו"ח הדיור    (צילום: עפר מאיר )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    >>> רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר

     

    אחת הדוגמאות שמספק שפירא בדו"ח היא 3 שכונות עתידיות ביישוב מודיעין. בשנת 2000 החל משרד הבינוי לתכנן 3 שכונות ביישוב: L הכוללת 1,461 דונם וכ-4,200 יח"ד; P הכוללת 1,575 דונם וכ-3,370 יח"ד; ו-N הכוללת 956 דונם וכ-1,670 יח"ד. "התוכניות לא הגיעו לשלב החלטה על הפקדה בוועדה המחוזית מרכז, אף שנבדקו באופן ראשוני בלשכת התכנון המחוזית כבר בתחילת 2002", נכתב בדו"ח, "בפועל - אף שבהזדמנויות רבות הוחלט על קידום מואץ ועל ליווי ממשלתי לתוכנית, רק בנובמבר 2013 היא אושרה", נכתב.

     

    "3 השכונות העתידיות הללו לא ייבנו גם ב-5 השנים הקרובות", אומר ל-ynet יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג, שנתקלה גם היא בעיכובים תכנוניים בשכונת הציפורים במודיעין, הממוקמת בקצה הדרומי של העיר. יש לציין כי תכנית זו לא צוינה בדו"ח. "התחושה היא שיד ימין לא יודעת מיד שמאל", הוא טוען, "במקרה שלנו בשכונת הציפורים - התוכנית אושרה ב-2009 והקרקע שווקה בינואר 2013. אבל במשך שנתיים תמימות לא היינו יכולים לעלות על הקרקע - משום שבמשרד הבינוי לא סיימו לפתח אותה".

    השטח שבו אמורה להיבנות שכונת הציפורים במודיעין. התוכנית אושרה כבר ב-2009, היזמים המתינו שנתיים לעלות על הקרקע (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    השטח שבו אמורה להיבנות שכונת הציפורים במודיעין. התוכנית אושרה כבר ב-2009, היזמים המתינו שנתיים לעלות על הקרקע(צילום: גיל יוחנן)

    לדברי אמסלם, מדובר בשכונה שאמורה לכלול יותר מ-1,000 יחידות דיור בסמוך לשכונת קייזר דרום. "הבעיה היא", הוא מוסיף, "שדחיית לוחות הזמנים מביאה איתה עלויות מימון נוספות. כשאנחנו שילמנו את עלויות הקרקע והפיתוח ב-2013, הכסף הזה שימש לעבודות הפיתוח של הקרקע - ובעקבות זאת גם מחירי הדירות יעלו בהתאם. אם הקרקע הייתה מפותחת לפני שיווקה - לוחות הזמנים היו מצטצמים בשנה וחצי".

     

    דוגמא נוספת שמספק הדו"ח הוא שכונה B ו-C ביבנה. על פי הממצאים, ב-2006 החל משרד הבינוי לתכנן שכונה חדשה בדרום-מערב יבנה בשטח של כ-1,600 דונם עם קיבולת של 2,300 דירות. הוועדה המקומית המליצה לוועדה המחוזית מרכז על הפקדת התוכנית כבר ביוני 2007, אולם רק בדצמבר 2010 הוחלט להפקיד את התוכנית בתנאים.

     

    כשנה לאחר מכן נעשה ניסיון להעביר את התוכנית למסלול מואץ (וד"לים), אולם במסלול זה לא קודמה התוכנית, ובנומבר 2012 היא שבה לדיונים במסלול הרגיל. "על אף הדיונים הרבים בוועדה המחוזית ובלשכת התכנון המחוזית במטרה לקדם את התוכנית, עד מועד סיום הביקורת היא טרם אושרה ואין צפי למועד אישורה, בעיקר בשל חסמי תחבורה", נכתב בדו"ח.

    מתחמי B ו-C ביבנה. "עד מועד סיום הביקורת התוכנית לא אושרה ואין צפי למועד אישורה" (צילום: אבי מועלם) (צילום: אבי מועלם)
    מתחמי B ו-C ביבנה. "עד מועד סיום הביקורת התוכנית לא אושרה ואין צפי למועד אישורה"(צילום: אבי מועלם)

    המבקר אף מתייחס לשכונה שנקראת "יבנה מזרח". על פי הדו"ח, ב-2005 יזמה רשות מקרקעי ישראל את תכנון השכונה בשטח של כ-1,200 דונם עם קיבולת של 3,600 דירות. כביש 42 ששימש בעבר דרך גישה עיקרית ליבנה, היה אמור להפריד בין השכונה החדשה המתוכננת ובין העיר. ואולם, עד 2013 לא הוכנו המסמכים התחבורתיים המתאימים, והתכנון נעצר.

     

    "לדעת משרד מבקר המדינה, אין זה סביר שמשרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל יקדמו במשך שנים תכנון של אלפי יחידות ביבנה בלי לבדוק עד תום את היתכנות הקמתן, על אחת כמה וכמה שחסמי התחבורה כבר היו ידועים מתחילת התכנון. אף על פי כן, התכנון לא נתן מענה לוודאות המימוש בעתיד והתוצאה היא שגם בחלוף כ-7 שנים מתחילת התכנון, לא אושרו התוכניות ובניית כ-6,000 יחידות בעיר מעוכבת", נכתב.

     

    בניגוד ליבנה, פרויקט נוסף שלא צוין בדו"ח הוא ביישוב באר יעקב, בו כבר עלו בשנה האחרונה על הקרקע - לאחר המתנה ממושכת של יותר מ-5 שנים מאז החתימה על רכישת הקרקע ועד לקבלת היתר הבנייה. מדובר בשכונת רסידו סיטי שעתידה לכלול כ-3,500 יחידות דיור, ותחילת דרכה אי שם בשנת 1995. "אנחנו נכנסו לתמונה ב-2008, לאחר שרכשנו קרקע מבעלים פרטיים בעסקת קומבינציה", מספר אבישי בן חיים, מנכ"ל רוטשטיין הבונה פרויקט עם 900 דירות בשכונה, לצד עוד כ-7 יזמים.

     

    לדברי בן חיים, התוכנית המפורטת לשכונה אושרה ב-2012 ועברה לא מעט גלגולים בגלל בעיות בתיאומים בין משרדי הממשלה השונים. "התהליך הזה רגיל", הוא אומר, "אין במדינה גוף אחד שמאגד את כל הדרישות לאישורי תוכניות, כל משרד מושך לכיוון שלו - ואם היזמים לא היו נותנים דחיפה מסיבית להקמת השכונה - היא הייתה יוצאת לפועל אולי בעוד 4-5 שנים".

    הבנייה בשכונת רסידו סיטי בבאר יעקב החלה 3 שנים אחרי שהתוכנית המפורטת אושרה, ועוד לא מעט שנים מאז שנרכשו קרקעות לבנייה (צילום: אבי מועלם) (צילום: אבי מועלם)
    הבנייה בשכונת רסידו סיטי בבאר יעקב החלה 3 שנים אחרי שהתוכנית המפורטת אושרה, ועוד לא מעט שנים מאז שנרכשו קרקעות לבנייה(צילום: אבי מועלם)

    בעיר רמת גן התייחס דו"ח המבקר לפרויקט המשטרה. בדו"ח נטען כי "התוכנית הזאת נועדה לבניית 200 יחידות דיור על חלק ממתחם תחנת משטרת רמת גן. התכנית נידונה לראשונה כבר במרס 1997, אז החליטו רשות מקרקעי ישראל, משטרת ישראל ועיריית רמת גן כי העירייה תפנה חלק משטח התחנה. נכון ליולי 2013 פונה חלק מהמתחם, אך לא ניתן להתחיל בעבודות, כי לטענת המשטרה הם יפריעו לתפקודו השוטף של מרחב דן; לכן, בעת ביצוע העבודות יש להעביר את תחנת המשטרה בכללותה למבנה קבע זמני או אחר. בתשובתו מדצמבר 2013 ציין ראש עיריית רמת גן כי משטרת ישראל עדיין מעכבת את הפרויקט, משום שטרם איתרה שטח חלופי להעתקת התחנה אליו".

     

    שכונה נוספת שלא מאוזכרת בדו"ח ושבנייתה כבר יצאה לפועל בשנה האחרונה ברמת גן, אולם התעכבה לא פחות מ-20 שנה בוועדות התכנון, היא קריית קרניצי החדשה, על הגבול עם קריית אונו ובסמוך לאוניברסיטת בר אילן. מדובר בתוכנית בנייה שחלה על שטח של כ-235 דונם ועתידה לכלול כ-1,000 יחידות דיור, שאת חלקן כבר החלו לבנות חברות גדולות כמו אשדר, צמח המרמן ואזורים.

     

    התוכנית אושרה בוועדה המחוזית עוד ב-2006, אולם חזרה לדיונים בוועדה המקומית ברמת גן לאישור תוכנית איחוד וחלוקה בין בעלי הקרקע. ב-2010 הוועדה המחוזית אישרה את התב"ע (תוכנית בניין עיר) עבור התוכנית, אולם רשות מקרקעי ישראל, שהייתה חלק מהבעלים על הקרקע, הגישה לוועדות התכנון התנגדויות. רק ב-2013 יזמיות הפרויקט קיבלו היתרים ובניית השכונה יצאה לדרך.

    שכונת קריית קריניצי החדשה ברמת גן. 20 שנה הייתה תקועה בוועדות התכנון (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    שכונת קריית קריניצי החדשה ברמת גן. 20 שנה הייתה תקועה בוועדות התכנון(צילום: עידו ארז)

    "צריך לזכור שליזמים יש הוצאות מימון על הקרקע", מסביר חיים פייגלין, מנכ"ל צמח המרמן. "אם הפרויקט לא היה מתעכב, מחירי הדירות בפרויקט היו יכולים להיות נמוכים במאות אלפי שקלים". אכלוס ראשוני בפרויקט צפוי, בכל אופן, רק בספטמבר 2016.

      

    אזור נוסף שכבר נכתב עליו בעבר כי מיועד לבנייה אך מתעכב שנים ארוכות הוא פי גלילות. מדובר בחלק הנושק לצפון תל-אביב ולרמת השרון, ובו אושרה תוכנית לבניית 12 אלף יחידות דיור לפני כ-7 שנים. מדובר בקרקעות בשטח של יותר מ-600 דונם בבעלות של רשות מקרקעי ישראל (70%) ובעלי קרקעות פרטיים (30%). יש לציין שמתחם זה לא קיבל התייחסות בדו"ח.

    מתחם פי גלילות. התוכנית ל-12 אלף דירות אושרה לפני כ-7 שנים (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    מתחם פי גלילות. התוכנית ל-12 אלף דירות אושרה לפני כ-7 שנים(צילום: עידו ארז)

    "בינואר 2013 פנינו למשרד המבקר בתלונה על מחדל באי-תכנון במתחם", מספר עו"ד משה שוב ממשרד עוה"ד שוב ושות, שיחד עם עו"ד ד"ר יוסף שגב מונה על ידי בית המשפט כמנהל מיוחד לצורך קידום התוכנית. "ביקשנו לערוך בדיקה בעניין הפעולות, ולמעשה היעדר הפעולות, במתחם הקרקע בפי גלילות". לדברי עו"ד אביעד שוב, נערכה פגישה עם נציגי מבקר המדינה, "אולם עד היום דבר לא נעשה".

     

    בדו"ח המבקר מתייחס שפירא גם לפרויקטים למגורים ביפו ובחולון. ביפו, מדובר בתוכנית "נס לגויים", שחלה על 197 דונם בשטח בעלות רשות מקרקעי ישראל, בו מתגוררים כ-160 תושבים במבנים ארעיים. לדברי המבקר, עוד ב-1991 דנו ועדות התכנון על התוכנית וביקשו לקדם קריה חרדית במתחם. התב"ע אושרה ב-1993, אך התוכנית לא מומשה בגלל התנגדות לאופי האוכלוסייה. רק לפני כשנתיים הוועדה המקומית בתל-אביב-יפו אישרה תוכנית להקמה ופיתוח של השכונה, שתכלול כ-1,700 יחידות דיור חדשות. 

    מתחם נס לגויים ביפו. התוכניות על המתחם נידונו עוד ב-1991 (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    מתחם נס לגויים ביפו. התוכניות על המתחם נידונו עוד ב-1991(צילום: מוטי קמחי)

    בחולון, מתייחס המבקר לתוכנית מגדלי נמיר שנועדה לבניית 224 יחידות דיור בשני מגדלים במקום שעמד "המרכז הטכנולוגי נמיר", שהחזקתו והפעלתו מצויות בידי הדיור הממשלתי. על פי הדו"ח, ביולי 1999 הוגשה לרשות מקרקעי ישראל הערכת שמאות שקבעה כי הפרויקט יהיה כדאי - כל עוד ייבנו לפחות 240 יחידות, ככל הנראה בשני מגדלים בני 30 קומות כל אחד. אף שחלפו כ-14 שנה ממועד פרסום הערכת הכדאיות, ואף על פי שהתוכנית כלולה בתוכנית העבודה לשיווק של הרשות לשנים 2014-2013 - המתחם טרם שווק, כך לפי הדו"ח.

    מתחם מגדלי נמיר בחולון. הערכת שמאות לכדאיות הפרויקט הוגשה ב-1999 (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    מתחם מגדלי נמיר בחולון. הערכת שמאות לכדאיות הפרויקט הוגשה ב-1999(צילום: מוטי קמחי)

    לא רחוק משם, בבת ים, מתעכב מזה 5 שנים פרויקט פינוי-בינוי (שלא צוין בדו"ח), במתחם רחוב כ"ט בנובמבר. מדובר בתוכנית להקמת 960 יחידות דיור, שהוגשה לוועדה המקומית בבת ים בסוף 2009, אושרה על ידה במרס 2011 והופקדה לדיונים בוועדה המחוזית רק ב-2014 - אולם עד שהחלו לדון בו תוקף התוכנית פג.

     

    "עד שהוועדה המחוזית דנה בפרויקט חלפה חצי שנה, ואז התברר שישנן השלמות נדרשות", מספרת דליה שוסטר, בעלי קבוצת נוה שוסטר הבונה את הפרויקט. "בינתיים תוקף ההחלטות על הפרויקט שאושר בוועדה המקומית פג וצריך היה לאשררו מחדש, ושוב לחזור לוועדה המקומית לפני המחוזית - וחוזר חלילה".

    מתחם כ"ט בנובמבר בבת ים. "התוכנית חזרה מהוועדה המחוזית למקומית, ובחזרה למחוזית - וחוזר חלילה" (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
    מתחם כ"ט בנובמבר בבת ים. "התוכנית חזרה מהוועדה המחוזית למקומית, ובחזרה למחוזית - וחוזר חלילה"(צילום: מוטי קמחי)

    דו"ח המבקר מתייחס גם לתוכניות שטרם יצאו לפועל בכפר יונה. כך למשל, נכתב בדו"ח כי התוכנית לשכונת מקב"ת ינוב פורסמה במקורה במכרז של רשות מקרקעי ישראל כבר בינואר 1996, ולאחר קביעת זוכה במכרז החל התכנון. "במהלך השנים שחלפו העלתה המועצה המקומית טענות בדבר חוסר התאמה בין התוכנית לצרכים המקומיים. אף שחלפו יותר מ-18 שנים ואף על פי שהתוכנית מופיעה בתוכנית העבודה לשיווק לשנים 2014-2013, היא טרם שווקה, בעיקר בשל חסמי תשתיות התחבורה", קבע המבקר.

    השטח של תוכנית מקבת ינוב. התוכנית מתעכבת מאז 1996 (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    השטח של תוכנית מקבת ינוב. התוכנית מתעכבת מאז 1996(צילום: עידו ארז)

    גם הקמתה של שכונת יפה נוף הסמוכה (שאינה נכללת בדו"ח), שעתידה לכלול כ-1,000 יחידות דיור, התעכבה - בין היתר בעקבות מחסור בתשתיות שמהוות תנאי לאישור בנייה. התוכנית הופקדה ב-2006, התוקף התקבל ב-2010 וההיתר התקבל ב-2014.

     

    "למרות שבשכונה ניתן להקים כ-2,000 דירות, רק שלב א' של התוכנית אושר. שלב ב' מותנה בתכנון של כביש חדש עוקף כפר יונה", מספר יקי בריגה, בעלי חברת בריגה הבונה פרויקט מגורים בשכונה על קרקע פרטית, לצד יזמים נוספים. "אישור הכביש יימשך עוד לפחות 3 שנים", הוא מוסיף, "והשלמת הבנייה תיעשה רק עוד 5-6 שנים".

    בנייה בשכונת יפה נוף בכפר יונה. "גמר הבנייה - רק עוד 5-6 שנים" (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    בנייה בשכונת יפה נוף בכפר יונה. "גמר הבנייה - רק עוד 5-6 שנים"(צילום: עידו ארז)

    מבדיקת ynet עולה כי גם בעיר עפולה, שמקודמת בה בימים אלה בנייה חדשה מסיבית, מתעכב פרויקט להקמת 10,000 דירות מזה 15 שנה. "המתחם מורכב משתי תב"עות שאחת אושרה כבר לפני 15 שנה והשנייה אושרה לפני 10 שנים", אומר עו"ד אברהם ללום, שותף ומנהל מחלקת הנדל"ן במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז (ERM) המייצג חלק מבעלי הקרקעות הפרטיים במתחם הקצה הדרומי של העיר, הידוע כמתחם D2. "הבעיה היא שבינתיים תוקף התוכנית פג - ואף לא תוכנית אחת נידונה בוועדות התכנון". פרויקט זה לא צוין בדו"ח.

     

    האזור בעפולה המיועד לבנייה. שתי התב"עות עבור המתחם אושרו כבר לפני 1 ו-15 שנה (צילום: ג'ורג' גינסברג) (צילום: ג'ורג' גינסברג)
    האזור בעפולה המיועד לבנייה. שתי התב"עות עבור המתחם אושרו כבר לפני 1 ו-15 שנה(צילום: ג'ורג' גינסברג)

    ואילו בחיפה מעוכבת תוכנית ענק יותר מ-20 שנה, מאז 1992 - בפאתיה הדרומיים של העיר. מדובר בתוכנית "מורדות לינקולן" שבה מתוכננות כ-3,200 יחידות דיור. תחילה קידמה עיריית חיפה את הקמתה, אולם מאוחר יותר, בעקבות ההתנגדויות הרבות שהיו בחלק העליון של התוכנית, העירייה הגישה בעצמה התנגדויות לקידומה.

     

    מדובר בתוכנית לפיתוח אחת מהעתודות החשובות בעיר, מעל האצטדיון החדש וליד שכונת נאות פרס החדשה שנבנית בימים אלה, אולם לאורך עשרות שנים היה צורך להרחיב את שטחי הציבור, השטחים הירוקים וכן לתכנן בנייה לגובה. לדברי עו"ד צבי שוב, המייצג חלק מבעלי הקרקע במתחם, רק באחרונה חלה התקדמות תכנונית מסוימת, שעשויה לקדם את הקמת המתחם בצורה מהירה יותר - לאחר שהוחלט לפצל אותה ל-3 תוכניות שונות שיקודמו בנפרד (התכנית לא צוינה בדו"ח).

    אזור מורדות לינקולן בחיפה. רק לאחרונה חלה התקדמות מסוימת בתוכנית, שהדיונים עליה נערכו לאורך שני עשורים (צילום: ג'ורג' גינסברג) (צילום: ג'ורג' גינסברג)
    אזור מורדות לינקולן בחיפה. רק לאחרונה חלה התקדמות מסוימת בתוכנית, שהדיונים עליה נערכו לאורך שני עשורים(צילום: ג'ורג' גינסברג)

    דו"ח המבקר אף התייחס למחוז דרום ומצא כי לפי תוכניות המתאר המחוזיות, יש במחוז כ-400 אלף דונם המיועדים לפיתוח עירוני וכפרי (פיתוח המיועד בעיקר לשכונות מגורים); כ-25% מהם מוצו ונותרו כ-300 אלף דונם פנויים לפיתוח. עתודות אלו הן 30% מכלל עתודות הקרקע של המדינה (בעיקר באזור באר שבע).

     

    בדו"ח נקבע כי "נתונים אלו מלמדים על פוטנציאל הפיתוח הגדול הקיים במחוז הדרום ובתכנון המתארי שלו, בייחוד בנפת באר שבע. אף שעל פי התוכניות מצויים תנאים לפיתוח, אין הפוטנציאל מתממש בקצב הרצוי לפי מדיניות התכנון הלאומית, משום שגורמים נוספים משפיעים עליו ובראשם הביקושים".

     

    12 שנים מהגשת התוכנית עד הכניסה לדירה

    עוד עולה בדו"ח המבקר כי אישור תוכניות מפורטות על ידי משרד הפנים נמשך זמן רב - כ-5.5 שנים ובמרכז יותר מ-7 שנים. "חלק ניכר ממלאי הקרקעות המופיע בתוכניות העבודה לשיווק של רשות מקרקעי ישראל ושל משרד הבינוי, לא זמין בפועל לשיווק. תהליכי מימוש של התוכניות גם הם ממושכים - לוקח כ-12 שנים מהגשת תוכנית לוועדות התכנון ועד שיש דירה בנויה", קבע המבקר.

     

    בביקורת נבדקו במחוזות המרכז ותל-אביב כמה פרויקטים גדולים למגורים המעוכבים עקב חסמי תכנון. לרוב הפרויקטים האלו מכנה משותף - הקיבולת הגבוהה, כלומר אלפי יחידות דיור. שפירא כותב כי רובם ככולם נבחרו כתוכניות לקידום מואץ, אולם בפועל - התחזיות לקידומם לא התממשו. מהממצאים עולה כי האחריות לשיהוי בקידומם נחלקת בין היזמים - משרד הבינוי ורשות מקרקעי ישראל - ובין משרדי הממשלה.

     

    תגובות

    ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר הערב בתגובה לפרסום הדו"ח כי "האתגר הגדול ביותר שאנחנו עומדים בפניו, בחיים שלנו כאזרחי ישראל וכמדינה, זה איום התחמשותה של איראן בנשק גרעיני. מדברים על יוקר המחיה, אך אני לא שוכח גם את עניין החיים עצמם". דברים דומים כתב נתניהו הערב גם בעמוד הפייסבוק שלו.

     

    נתניהו, שנאם בכנס פעילים במעלה אדומים, הבטיח כי "זהו דו"ח חשוב שאנחנו מתייחסים אליו ברצינות ראויה". הוא הבהיר כי הדו"ח "מציין לא מעט דברים שעשינו, ואומר בצדק שיש עוד הרבה דברים שיש לעשות. אני מתכוון לעשות זאת בשנה הבאה עם שותפינו הטבעיים".

     

    "אני שומע מהם את הנכונות וההבנה שיש לטפל במשימות הנוספות שמתבקשות", הוסיף ראש הממשלה. "אני בטוח שבמאמץ משותף נצליח להתגבר גם על המשימה הזו". עם זאת הבהיר נתניהו: "מדברים על מחירי הדיור ויוקר המחיה. אני לא שוכח את עניין החיים עצמם, המחיה - אבל האתגר הגדול ביותר שאנחנו עומדים בפניו בחיים שלנו כאזרחי ישראל וכמדינה זה האיום של התחמשותה של איראן בנשק גרעיני".

     

    ממשרד הבינוי נמסר בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום היה נכון לתחילת 2013. הנקודות והנושאים שמעלה המבקר טופלו ותוקנו מאז כמעט כולן, ולכן הדו"ח אינו רלבנטי להיום. שר הבינוי, אורי אריאל, פנה למבקר המדינה לעשות דו"ח השלמה ומעקב אחר התיקונים לשנים 2013-14. כפתרון לבעיות שזוהו עם תחילת הקדנציה הנוכחית ומופיעות בדו"ח התבצעו בשנתיים האחרונות פעולות משמעותיות:

     

    "נקבעו יעדי שיווק ריאליים וגבוהים בתיאום כל הגורמים הרלבנטיים - יעדים שהמשרד ורשות מקרקעי ישראל עברו אותן ואף הגיעו לשיא של שיווק קרקעות (50,500 יח"ד) מאז הקמת המדינה ב-2014. בוצעו שני מהלכים שזכו להסכמה ולשבחים מקיר לקיר: פרסום מכרזי מחיר מטרה ראשונים המבטיחים הנחה של של 20% לפחות על מחיר הדירה; חתימת 5 הסכמי גג לעשרות אלפי יחידות דיור (ועוד הסכמים בדרך) המבטיחה תמרוץ רשויות להאצת הבנייה ולהוצאת היתרי בנייה מהירים תוך 90 יום.

     

    "לראשונה, הוקם גוף מתכלל למדיניות הדיור המיידית וארוכת הטווח (ועדת השרים לענייני הדיור, קבינט הדיור), הרשאות ותקציבי התכנון גדלו במאות אחוזים, הוארך תוקף חוק הוד"לים וכן הוקמה הותמ"ל (הוועדה הארצית למתחמים מועדפים לדיור) על מנת לקצר את משך התכנון הסטטוטורי, נחתם הסכם בגובה 4 מיליארד שקל להסרת חסמים תחבורתיים (נתיב לדירה), קודם פינוי מחנות צה"ל במרכז הארץ, הקמת רשות להתחדשות עירונית נמצאת בשלבים האחרונים לקראת יישום ומהלכים רבים נוספים".

     

    לעניין הטענה לפיה משך התכנון הסטטוטורי בארץ ארוך במיוחד, נמסר: "הטענה נכונה. במטרה להתמודד עם משך התכנון במסלולי התכנון הקיימים, הוארך תוקף חוק הוד"לים, וכן הוקמה הותמ"ל - שני מסלולים העוקפים את הליכי התכנון הקיימים ומאפשרים קידום תכניות בקרקע מדינה בהליך מואץ".

     

    לעניין הטענה לפיה משך הזמן להוצאת היתרי בנייה על ידי הרשויות המקומיות ארוך, נמסר: "הטענה נכונה. במטרה לפתור מצב זה, ננקטו הצעדים הבאים: 1. תיקון 102 לחוק התכנון והבנייה אושר ב-2014, ולפיו יוקמו מכוני בקרה למתן היתרים ברשויות המקומיות (החל מ-2016). המכונים ייעלו ויאיצו את הוצאת ההיתרים; 2. קבינט הדיור אישר מתן תמריצים למתן היתרי בנייה לרשויות מקומיות אשר יגדילו את מספר ההיתרים שהוציאו; במסגרת הסכמי הגג, נקבע כי היתרי הבנייה יוצאו בתוך 90 יום מהגשת הבקשה על ידי היזם".

     

    מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "עיקר דו"ח מבקר המדינה עוסק בתקופה שעד דצמבר 2013. מבקר המדינה עצמו קובע בדו"ח שמאז 2012 עומדת הרשות ביעדי השיווק והתכנון שהוצבו לה. לליקויים שפורסמו בדו"ח, והם בתחום אחריות רשות מקרקעי ישראל, גובשו פתרונות וניתן מענה. רשות מקרקעי ישראל נוקטת בפעולות ואמצעים להתמודדות עם הגדלת ההיצע ופרסום שיווקים.

     

    "תוצאות צעדים אלה בולטות וברורות, ובין היתר כוללות שיווק 50 אלף יחידות דיור בשנת 2014, מספר שיא של שיווקים שנתיים, מאז הקמת מינהל מקרקעי ישראל. הרשות יזמה קידום הסכמי גג עם רשויות מקומיות המניבים עשרות אלפי דירות באזורי הביקוש, קידום פינוי מחנות צה"ל ממרכזי הערים לטובת בניית שכונות חדשות בהיקפים של עשרות אלפי יחידות דיור, פינוי שדה דב ועוד. מעבר לתוספת יחידות הדיור האחרונות השפעת צעדים אלה על השוק תהיה מכרעת בשנים הקרובות".

     

    לעניין הטענה על עיכוב תוכנית שכונת מקב"ת ינוב בכפר יונה, נמסר: "מתחם מקב"ת ינוב בכפר יונה שווק בחלקו ב-2012 ובחלקו ב-2013. בסך הכל שווקו קרקעות לבניית 1,300 יחידות דיור מתוך 2,000 יחידות דיור. 700 יחידות הדיור הנוספות תקועות בגלל דרישות תחבורתיות שהציבה הוועדה המחוזית. רשות מקרקעי ישראל זיהתה לפני כשנתיים בכשל השיווקים הלא אפקטיביים, ולכן יזמה את הסכמי הגג שמניבים עשרות אלפי יחידות דיור בשיווק אפקטיבי - כמו ברובע כרמי גת בקריית גת, במודיעין, בראש העין, בקריית ביאיליק, בראשון לציון ועוד".

     

    ממשרד הפנים נמסר תגובה: "משרד הפנים מתייחס ברצינות רבה לדו"ח מבקר המדינה בנושא הדיור שעוסק בהתנהלות מוסדות המדינה, בשנים 2005 עד 2013. כבר במהלך עריכת הביקורת החל המשרד לטפל בהערות מבקר המדינה שמתייחסות לנושאים שבתחום אחריות המשרד.

     

    "הנתונים ההשוואתיים מלמדים על גידול משמעותי בכמות יחידות הדיור שאושרו על ידי מוסדות התכנון. כך, לדוגמא, ב-2011 מוסדות התכנון אישרו 33 אלף יחידות דיור בלבד, והחל מ-2012 קוצר משמעותית משך זמן הטיפול בתוכניות למגורים ואושרו ב-2012 כ-64 אלף יחידות דיור; ב- 2013 כ-75 אלף; וב-2014 כ-64 אלף יחידות דיור. היעד ל-2015 יעמוד על 80 אלף יחידות.

     

    "מינהל התכנון עמד ב-3 השנים האחרונות ביעדים שהכתיבה לו הממשלה, וכמעט שילש את כמות יחידות הדיור המאושרות על ידו כל שנה, ביחס לשנים קודמות. בנוסף הוכפל מספר יחידות הדיור הקטנות שאושרו ב-2014 - כ-3,500 יח"ד קטנות, לעומת כ-1,800 בלבד ב-2013.

     

    "מינהל התכנון פועל במשותף ובתיאום עם משרדי הממשלה הרלבנטיים לקיצור הליכים ולקידום מהיר של תוכניות גדולות, באמצעות שיתוף פעולה, מעקב קבוע ופתרון חסמי תכנון. כל התוכניות ביוזמת המדינה, שמאושרות במוסדות התכנון, מטופלות לצורך הגדלת הזמינות שלהן, על ידי צוות משותף למשרדי האוצר, הפנים, רשות מקרקעי ישראל משרד הבינוי, התחבורה התשתיות ועוד. זה למעשה חמ"ל הדיור שהוקם ופועל להגדלת ההיצע.

     

    "בנוסף, הרפורמה בחוק התכנון והבנייה שנכנסה לתוקף באוגוסט 2014, מהווה דוגמה בולטת לטיפול מערכתי שקידמנו בנושא הדיור. הרפורמה סייעה בקיצור משך הזמן לאישור תוכניות עירוניות על ידי כך שהעבירה סמכויות לוועדות התכנון המקומיות. בימים אלו מגובשת תוכנית אסטרטגית למלאי התכנוני לדיור לפי פריסה גיאוגרפית ומגזרי אוכלוסייה, תוך מתן התייחסות לצרכים תשתיתיים. כחלק מפעולות המשרד והממשלה יועבר בשבועות הקרובים מענק בסך של 103 מיליון שקל ל-27 רשויות מקומיות שהגדילו משמעותית את כמות היתרי הבנייה שניתנו בשטחן, וזאת כתמריץ להגדלת ההיצע".

     

    מהליכוד נמסר בתגובה לפרסום הדו"ח: "מדובר בדו"ח חשוב מאוד. אנו נלמד אותו וניישם את מסקנותיו המתבקשות. ממשלות הליכוד בראשות נתניהו עשו הרבה בתחום הדיור - זה מצוין בדו"ח, אבל יש עוד הרבה מאוד מה לעשות".

     

    "הגדלנו את כמות התחלות הבנייה מ-32 אלף ל-47 אלף בשנה. אנו מפנים את מחנות צה"ל ממרכז הארץ לנגב - ובמחנות צה״ל שיתפנו נבנה 100 אלף דירות חדשות. הגדלנו דרמטית את שיווק הקרקעות לדיור, והשנה נגיע ל 60,000 יחידות דיור. ביטלנו את ההחלטה המונעת בנייה חדשה במרכז הארץ, וכבר השנה נגיע לתכנון של 80 אלף יחידות דיור. וכמובן הובלנו את מהפכת הכבישים והרכבות, שמחברת את הנגב והגליל למרכז הארץ, ומאפשרת לגור בקריית גת ולעבוד בתל אביב".

     

    "בקדנציה הבאה נפעל יחד עם שותפינו הטבעיים, שמחויבים כמונו לפתור את משבר הדיור, וניישם את מסקנות הדוח. רק ממשלת ליכוד חזקה בראשות נתניהו, תפתור את משבר הדיור, בדיוק כפי שעשינו בשורה ארוכה של רפורמות ושינויים מבניים עמוקים, שהפכו את המשק הישראלי לחזק ותחרותי".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אבי מועלם
    שכונת B ו-C ביבנה. למרות שהחלו לדון בה ב-2006, היא טרם אושרה
    צילום: אבי מועלם
    מומלצים