צפו: התוכניות של דור העתיד באדריכלות
שיקום שכונת הארגזים בדרום ת"א, שדה תעופה בינלאומי בב"ש, עיר אזרחית בלב שטח צבאי ופארק המשמש כעיר מקלט במקרה של רעידות אדמה. הצצה לעבודות סטודנטים שהגיעו לגמר בטקס פרסי אדריכלות ע"ש דוד עזריאלי
מיהם אדריכלי המחר? על השאלה הזו ינסו להשיב מחר (א') בטקס פרס דוד עזריאלי לבוגרי בתי הספר לאדריכלות בישראל. במסגרת הטקס, שייערך במוזיאון תל-אביב, יינתן הפרס זו השנה ה-11 ל-3 סטודנטים מצטיינים במוסדות ללימודי ארכיטקטורה ברחבי הארץ, ויוצגו 15 עבודות שלהם - שמבקשות לשלב עיצוב ותכנון מבנים לצד תרומה לחינוך ולקהילה. ל-ynet הגיעו 15 העבודות שיוצגו בטקס - לפניכם הצצה ראשונית.
כתבות נוספות במדור עיצוב ותכנון הבית:
הצצה: 15 מיזמי הבנייה המצטיינים ב-2014
הבחירה הבריטית: 7 פלאי אדריכלות בישראל
אדריכלי המגדלים מעצבים גם בקטן
>>> רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר
הפרויקט - ללמוד מבני ברק / רות גרסטל
הפרויקט דן ביכולת של המתכנן בחברה הגלובלית להגיב לתהליכים ולעירוניות המתפתחת, דרך שימוש בעיר בני ברק. "בשל קצב הגדילה המהיר, בני ברק צומחת מלמטה על ידי המשתמשים במקביל לתכנון שלה מלמעלה", מסבירה הסטודנטית. לדבריה, הפתרון שהיא מציעה הוא "שימוש בשיטת בני ברק כמודל לעירוניות תהליכית המשלבת bottom-up ו-top down ביחד".
לדברי הסטודנטית, "אתר הניסוי העירוני הנבחר הוא עתודת הקרקע האחרונה של בני ברק המיועדת כאזור תעסוקה. לתוך הפרוגרמה הנוקשה של המגדלים, הפרויקט יוצק ערב רב של שימושים, תוך מתן פתרונות לציפוף, לרקמת מגורים אדפטיבית, לחסרים הירוקים ולמרחב ציבורי משלב. המערכת נשענת על שימוש בחיבור של תשתית הרכבת הקלה למגדלים בגובה 4 קומות, על מנת ליצור מרחב ביניים ציבורי המשותף ליושבי המגדלים ולאוכלוסייה המקומית. אוטופיה של העיר הרב-שכבתית, בה המתכנן מוצא מחדש את מקומו כחלק מתהליך משותף".
הפרויקט - באר שבע: תפיסת הים תיכוניות כתנאי הכרחי לקיום מרחב אורבני דחוס / לירן יהודה שוקרון
הפרויקט מעלה את סוגיית הפער המרחבי, רעיוני, בין האדם למקום. "העיר באר שבע מבטאת את תופעת האובייקט המודרניסטי ותפיסת האדם המודרני, ואילו מיקומה של העיר במרחב המדברי-ערבי-ים תיכוני מייצרת פער מרחבי המאפשר הכנסת תפיסה חיצונית, ים תיכונית, לשם יצירת אורבניות בת קיימא המבטאת את המקום באופן ראוי ובעל מורכבות קיומית בדומה להופעתם של בני התמותה במרחב", מסביר הסטודנט.
לדברי הסטודנט, הפרויקט מתייחס לשאלות בדבר תפיסת המגורים והמרחב האקס-טריטוריאלי של העיר. התכנון כולל כ-3,000 יחידות דיור, מוסדות חינוך, תרבות ומסחר בתוך מערכת שימושים מעורבים בשטח של 200 דונם. התכנון המפורט חל על השטחים הפתוחים בפער שבין בית העלמין המוסלמי העתיק, השוק העירוני, העיר העתיקה והשכונות הוותיקות, תוך יצירת מרקמים אורבניים חדשים ועיבוי מרקמים קיימים, "והבאתם לכדי סיפור קולקטיבי מכונן שראשיתו באקס-טריטוריאלי בלב בית העלמין המוסלמי העתיק".
הפרויקט - THE OTHERS PLACE / אורטל סמול
הפרויקט מנסה לחפש אחר אפשרות קיומו של "האחר" בארכטיקטורה, ואיך "האחר" פוגש אותה במרחב העירוני. הסטודנטית בחרה להתמקד ברעיונות אלו ברחוב סלמה בדרום תל-אביב. "רחוב זה, על המהגרים והפליטים שבו, מהווה סיטואציה חיצונית לעיר ומשמש עבורי מקרה מבחן", היא מסבירה.
היא מציעה הקמת תשתית עירונית חדשה: "מערכת מרחבית של במות עירוניות שבמרחק ביניהן מתקיים הרחוב החדש. בבמות יכולות הקהילות השונות להתגבש לתוך עצמן, לבנות את זהותן מתוך ממד של פנימיות ומתוכו לפנות אל ה'אחר'". לדבריה, "תשתית הבמות היא שמאפשרת לממש את חיובנו לנטילת אחריות על הזרים המבקשים למצוא בעיר מקלט, תוך שמירה וחיזוק זהותם המקומית-פנימית של תושבי המקום לנוכח ממד של 'אחרות, המעשיר את שתי הזהויות השכנות יחדיו ובנפרד".
הפרויקט - BSV טרמינל עירוני בבאר שבע / אפרת הולצר
לדברי הסטודנטית, בעקבות חתימת הסכם שמיים פתוחים, הוצף הצורך בשדה תעופה בינלאומי, שכן נתב"ג לא תוכנן לעמוד בעומס הצפוי. "כחלק מההנחיות שהתוותה תמ"א 35 (תוכנית המתאר הארצית) לריכוז האוכלוסייה ב-4 ערי מטרופולין - תל-אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע, החלטתי למקם את שדה התעופה הבינלאומי שתכננתי בסמוך אליה, כך שיהווה זרז להתפתחות כלכלית וייתן לה את האינטנסיביות והחיוניות שחסרות בה על מנת למלא את תפקיד המטרופולין האזורי".
הסטודנטית מציעה למקם את הטרמינל החדש עם אזור תעשיה תומך בצמוד לעיר, לצד שימוש מחדש במסלולי ההמראה והנחיתה של בסיס חיל האוויר נבטים הממוקם כ-10 קילומטרים דרום-מזרחית לעיר. "הטרמינל והמסלולים מחוברים על ידי רכבל המגיח מבטן ההר בו חפור הטרמינל אל הנוף המדברי הפראי. כך נוצר מצב בו גם העיר נתרמת מהטרמינל והטרמינל נתרם מהקרבה לעיר". בנוסף, היא מציעה להוסיף פונקציות של פנאי בטרמינל.
הפרויקט - שכונת הארגזים: הצעה / אריאל דטיניס
לדברי הסטודנט, "שכונת הארגזים בדרום תל-אביב נמצאת במצב של קיפאון ותנאי מחייה בלתי נסבלים מזה עשרות שנים, ואינה ניתנת לפיתוח על ידי תוכנית פינוי-בינוי הקיימת. תוכנית זו ריכוזית באופייה, מיועדת לביצוע על ידי יזם אחד, ומבקשת להרוס את השכונה בבת אחת מהיסוד ולהפכה למיזם נדל"ני, פרברי וחסר זהות".
הסטודנט מציע תוכנית חדשה "המבקשת לתת פתרונות להיתכנות כלכלית יזמית, דיור מוזל, תשתיות, עירוניות, ושימור זהות המקום הייחודית. במרכזה עומד הרעיון של שבירת הריכוזיות בתוכנית הישנה, באמצעות חלוקת השכונה לבלוקים קטנים אשר יטופלו בידי יזמים רבים".
הפרויקט - פרמטר עירוניות, תוכנית מתאר ארצית: שיכונים / זיו גדון
לדברי הסטודנט, הפרויקט מנסה "לייצר תוכנית מתאר ארצית שתתמודד עם מצב השיכונים בישראל של שנת 2014, תוך חיפוש אחר דרך שיטתית לפתח את השיכונים באופן נקודתי על ידי איתור ומציאת מאפיינים עירוניים מצויים ונדרשים בכל השיכונים ובכל שיכון בנפרד".
עוד הוא אומר כי "העבודה מושתתת על הקשרים פרמטריים בכל רמות העיר - החל מתוכנית הדירה, דרך הבלוק, השכונה ועד לקשר העירוני הכולל. לבסוף מוצגים 3 סוגים של תרחישים להתפתחות וגדילה, המשלבים בתוכם הגדרת בעלויות ופרוגרמה מוצעת על פי ניתוח פרמטרי".
הפרויקט - כירורגיה של היעדרות מקרה מבחן נהריים / שי פייביש
לדברי הסטודנט, "הפרויקט עוסק במחזוריות חיים של מקום ובוחן כיצד ניתן להעניק 'זכות חיים' נוספת לאתר שהתרוקן מנכסיו, וממוקם באתר נהריים המנציח, משמר וממחיש את סיפור מפעל החשמל ההידרואלקטרי שהוקם ב-1932 והיום ננטש ונטוש".
"כפי שאנרגיה לא נוצרת ולא נעלמת, אלא משנה צורה - כך 'מקום' יכול לקבל פרשנות חדשה בעקבות הזמן שחלף", מסביר פייביש. "שימור האתר לא מבקש להלל את האובייקטים הישנים ולהתבונן בהם ביראה וממרחק רב, אלא דווקא ליצור הזדמנות עבור המבקר להכיר, להכיל ולחוות את האתר דרך הקרביים וה-DNA שלו באמצעות הסרת המתווכים בין האדם המקום והחומר. כך נוצר מבט מחודש אל העבר דרך המעשה האדריכלי שמצדו צופה אל העתיד".
הפרויקט - אורח חיים אחר - מכונת הזמן / יהודה אפרים
לדברי הסטודנט, מטרת הפרויקט היא "לגשר על הפער התודעתי, התכנוני והפיזי בין העיר באר שבע והסביבה הטבעית שלה - המדבר, וכן התפשטות שולי העיר דרומה אל תוך המדבר".
"הפרויקט עושה שימוש בנחל באר שבע כגבול טבעי להתפשטות העיר דרומה, ומציע יצירת מערכת חדשה המורכבת ממוקדים ציבוריים הפזורים לאורך הנחל", הוא מסביר. "עיצוב המוקדים והנוף שסביבם מתמקד בקשר למדבר - בתצפית, בתנועה ובחוויה ומייצר לעיר אפשרות למפגש מחודש עם הבסיס ההתיישבותי שלה - הנחל, ועם הסביבה הטבעית - המדבר".
הפרויקט - LAND(e)FORM / לנה ארבוב
"קו החוף הוא נקודת המפגש בין המרחב הטבעי והמופשט, לבין טריטוריה חברתית-פיזית מוגדרת", מסבירה הסטודנטית. "שני ייצוגים שונים הנפגשים בנקודת מתח אחת - קו המים. תצורת הבינוי והתכנון הנוקשה לאורכו של קו החוף, מושפעת באופן ישיר מאופן מיפוי וייצוג המרחב: אנו נוטים לייצג את המרחב הטבעי כמרחב מוחלט ללא התייחסות לממד הזמן ובעיות אקלים כגון עליית מפלס המים והתפוררות מצוק הכורכר. התייחסות לממד הזמן תתבטא בתפיסת המרחב וייצוגו כמרחב מטושטש, חסר גבול, ומשתנה באופן מתמיד, מרחב הדורש תכנון גמיש, המגיב לחוסר וודאות".
"המפה היא למעשה 'סוכן' של המרחב, ומדגישה את הבעייתיות בתפיסת היחסים בין זמן למרחב", מוסיפה ארבוב. "השרטוט למעשה מעדיף את המרחב על גבי הזמן. לעומתו, הציור הוא סוג של ייצוג גרפי המאפשר לאדריכל ולצופה מימד נוסף של זמן, עדות וזיכרון, חוויה ודמיון. הציור פועל באופן דיאלקטי בין תיעוד להשלכה, בין התפיסה של האדריכל או המתכנן לבין הצופה ופתוח לריבוי של אפשרויות קריאה, ולכן גלום בו הפונטציאל לבטא פתיחות למימד הזמן. בנוסף המערכת פועלת כסטרוקטורה פתוחה, שניתן להוסיף ולהחסיר ממנה, בעלת יכולת השתנות, מבלי לבטל את המערכת עצמה. המערכת, בניגוד לאובייקט, מאפשרת גמישות ושינוי ביחס לתפיסה של מרחב והתפתחות על ציר הזמן".
הפרויקט - שיגרת חירום / מבשרת רקנטי
הפרויקט של מבשרת רקנטי מציג הצעה לפארק בשולי העיר טבריה, אשר משמש בימי שיגרה כפארק לכל דבר אולם במקרה של רעידת אדמה הופך הפארק, הבנוי תחת מחסנים לוגיסטיים גדולים, לעיר מקלט; בריכות הופכות למאגרי מים, הרחבות הגדולות של מגרשי הספורט הופכים למרכזים לוגיסטיים ובתי חולים לשעת חירום, שבילי האופניים מהווים כבישי שירות וריצוף הפארק עצמו מתקפל מעלה לכדי יחידות המגורים. תכנית חירום אותו פארק שבחיי השגרה משמש כמקום בילוי ופנאי הופך בתוך ימים ספורים לעיר מקלט.
רקנטי מסבירה: "ישראל נמצאת על קו השבר הסורי אפריקאי. רעידת אדמה בישראל יכולה להתרחש בכל רגע והתוצאה יכולה להיות הרת גורל - כ-100,000 מבנים זקוקים לחזוק ואינם עמידים לרעידת אדמה. מכיוון שאין ביכולתנו לבנות ערים שלמות מחדש בפרק זמן קצר, הפרויקט מציע מודל ארכיטקטוני חלופי שדן ביחסי הגומלין בין תשתית לארכיטקטורה. ארכיטקטורה המבוססת על תשתית עבור מצב חירום".
הפרויקט - 3DH2O / מריאן מאירוביץ
הפרויקט של מריאן מאירוביץ קורא לחשיפת תשתית המים המנוקזים היום על ידי צינורות מלאכותיים באופן תת קרקעי היישר אל הים. "חיפה, עיר לא שחונה במדינה שייצרה לעצמה דימוי של שחונה, היא עיר המתנחלת על הר", מסבירה מאירוביץ. "כל ההוויה של חיפה מתבססת על העובדה שהיא עיר הבנויה על הר, החיפאים מתגאים בירוק הניתץ מבין הבניינים, בנוף האינסופי והפנורמי אל הים וברצועת החוף ההיקפית. אך מסיבה כלשהי, בתודעה המקומית, נשמט תפקיד המים שיכול להביא לנדבך נוסף בזהות- כמעין רשת נוספת המייצרת מערכת של הקשרים עירוניים שיוצאים כפועל ישיר מהמורפולוגיה הטבעית של ההר".
"יתרונות החשיפה בשני היבטים עיקריים: ההיבט החוויתי - נופי, ההיבט האקולוגי", מוסיפה מאירוביץ. "ואדי סאליב נבחר בשל הייחודיות שלו כוואדי עמוק ומשמעותי ברשת העירונית, וככזה הוא גם מהווה תוואי מקשר בין מרכז הדר לעיר התחתית. כמות המים בתת אגן D44, אגן ואדי סאליב, מאפשרים זאת לחלוטין. כמות המים העונתית הממוצעת המצטברת באזור זה היא 227136 מ"ק. לשם השוואה כמות זו יכולה למלא את תכסית מגדלי עזריאלי בגובה 12.61 מ', את כיכר המדינה בגובה 4.2 ואת מגדלי פנורמה החיפאיים בגובה 23 מ'".
הפרויקט - Down to Earth / נופר רמר
הפרויקט מציג את פארק וולובלסקי קרני הממוקם בקו התפר שבין תל אביב, רמת גן וגבעתיים ואשר מהווה לטענת הסטודנטית משאב שאינו מנוצל, ואינו מממש את הפוטנציאל הטמון בו כריאה ירוקה בעיר וכמחבר בין שלוש הערים.
"הפרויקט מציע להפוך את הפארק למוקד של תרבות, מסחר ופנאי על ידי חיבור הרחובות המסחריים בין שלוש הערים והתווית ציר תרבות תל אביבי עד לנקודת התפר בין הערים תוך שמירה על הפארק כשטח ירוק ציבורי, פתוח ומזמין", מסבירה רמר. "הפתרון יושג על ידי ניצול משאב הקרקע באופן מירבי - בינוי על קרקעי בקנה מידה קטן לכדי יצירת סביבה אנושית ושמירה על הפארק, יחד עם בינוי תת קרקעי מסיבי עבור פונקציות של: מוזיאון, קולנוע, היכל קונצרטים, חניון ציבורי ותחנה תת קרקעית עבור הרכבת הקלה העתידה לעבור בשטח הפארק".
הפרויקט - מלחמה ושלום (נווה שיקגו) / ניר שוויקה ואלון שריג
הסטודנטים מציגים בפרויקט עי אוטופית בשם "נווה שיקגו", הממוקמת בשטחו של בסיס תל השומר לשעבר בחסות תקנות חוקי החירום של ישראל, בתגובה למה שהם מגדירים "מציאות בה מערכת היחסים המעורפלת בין תושבי המדינה למערכת הביטחון הפכה למורכבת ומסואבת, ככל שההבחנה בין הגנה להתקפה כבר איננה חד-משמעית בזמן שהבידול הדיכוטומי בין מלחמה ושלום מצטייר כמגוחך".
"כמעט מחצית משטחה של מדינת ישראל מוגדר כשטח צבאי סגור. מתוכו 614 קילומטרים רבועים של מחנות צבאיים בנויים - מעט יותר משטחם של 13 הערים הגדולות בישראל יחד - עובדה המאפשרת את מרחב הפעולה הנוח וחסר הדאגות של מערכת הביטחון הישראלית", מסבירים הסטודנטים.
"נווה שיקגו, נולדה כתהליך ארכיטקטוני חלופי לבסיסי הצבא התעשייתים שפעלו תחת הטכניקה הישנה - המבקשת לשלב בין החזון הציוני האולטימטיבי של תרבות צבאית עממית, למשימה לאומית-ממשלתית של ישוב קהילות יהודיות חדשות בנגב. שיקגו הישראלית, היא אבולוציה בכיוון ההפוך, המעדיפה את ההתקפלות התכווצות והתכנסות על פני התפשטות טריטוריאלית ושעתוק ומהווה קרקע למיקרו-אורבניזם מיליטנטי, השואב תבונה אזרחית מחוכמת המלחמה".
הפרויקט - כלכלת שדה / עמרי שוורץ
הפרויקט של עמרי שוורץ מציע אלטרנטיבה לכלכלה הקיימת, אשר מייצרת לדבריו נוף עירוני אחיד של מגדלים "המחברים את הערים השונות לכדי רצף אחד חסר זהות - בנייה זו היא תוצאה אחת מני רבות של הריכוזיות במשק. מדיניות זו מביאה גם להפשרת שטחי בנייה בשולי הערים, צמצום המרחב הציבורי והדרה של אוכלוסיות".
"הפרויקט מציע אלטרנטיבה לשיטה הכלכלית הנהוגה כיום בארץ - כלכלת השדה, המחלקת את המרחב ליחידות קרקע קטנות (פרצלות), או במקרה של התחדשות עירונית, יחידות קרקע המבוססות על הפרצלציה הקיימת, כאשר תהליך ההתחדשות מובל על ידי תושבי השכונה בעצמם", מסביר שוורץ. "גישה זו מאפשרת את כניסתם של מגוון כוחות אל האזור המתחדש, ויצירת כר פורה ליזמים קטנים ולאדריכלים הפועלים על המרחב יחדיו. כך מתאפשר חופש טיפולוגי, התורם ליצירתה של סביבה עירונית מגוונת ומייצרת סיטואציה עירונית אטרקטיבית".
הפרויקט - גדות נחל / ענבל הלצר
פרויקט גדות אלכסנדר מוקדש לניסיון לשלב את תעלת אלכסנדר בתוך המרקם העירוני כשטח ציבורי פתוח. הלצר מסבירה: "בעוד שנחל אלכסנדר עבר תהליך שיקום אקולוגי ומתפקד כנכס טבע ציבורי, מקטע הנחל החוצה את היישוב קלנסווה הינו תעלת בטון הנתפסת כמפגע סביבתי. הפרויקט מציע ניסיון להחייאת גדות הנחל בתוך החלקות הפרטיות ושינוי הדרגתי בזהות קלנסווה כיישוב לגדות נחל. בכך מוחזרת לתושבים הזכות לטבע ולחיי פנאי מגוונים במרחב הציבורי הנתפסת כיום בעיני תושבי קלנסוה כמותרות".
התחרות ביוזמת האדריכל והיזם דוד עזריאלי מתקיימת בשיתוף פעולה עם עמותת האדריכלים וביחד עם חמישה בתי ספר לאדריכלות באוניברסיטאות ומכללות בארץ. מטרת שיתוף הפעולה היא לעודד מצוינות ואיכות בלימודי האדריכלות בישראל, ולחזק את הקשר עם הקהילה המקצועית בישראל ובעולם.
הפרס המוענק לעבודות גמר מצטיינות, מהווה נקודת זינוק עבור סטודנטים שסיימו את לימודיהם ועומדים לקראת תחילת הקריירה המקצועית שלהם.
