שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ארץ המקדשים: טיול בקמבודיה
    מיליוני מבקרים פוקדים אותה מדי שנה, אך למרות זאת קמבודיה עדיין נתפסת כמדינה חשוכה שטרם הצליחה להתגבר על הפשעים האכזריים שבוצעו בה. ג'קסי ביקר במדינה היפהפיה ומצא מקדשים מרהיבים, אנשים מסבירי פנים ואת אחת הארצות הקסומות במזרח הרחוק

    מדען צרפתי בשם הנרי מוהוט, שתר אחר פרפרים נדירים באמצע המאה ה-19, הוא שחשף לראשונה את אתרי המקדשים באנגקור ו'אט לעולם המערבי. המקדשים, שמאז היעלמותה של האמפרייה החמרית האדירה הוסתרו במשך מאות שנים על ידי הג'ונגל המקומי, הם מהמרשימים בעולם ומושכים אליהם מדי שנה כ-3 מיליוני תיירים המשלמים 40 דולר דמי כניסה לביקור שאורכו שלושה ימים.

     (צילום: יוסף ג'קסון (ג'קסי)) (צילום: יוסף ג'קסון (ג'קסי))

    עצי הג'ונגל כיסו את המקדשים (צילום: יוסף ג'קסון (ג'קסי))
    עצי הג'ונגל כיסו את המקדשים(צילום: יוסף ג'קסון (ג'קסי))
     

    חישוב מהיר מותיר את הרושם שהמלך הקמבודי, סיהאנוק, עושה קופה לא קטנה מאתרי המקדשים הללו המשתרעים על שטחים ענקיים. אך להפתעתי, הסביר לי מדריך מקומי שכל ההכנסות הללו משועבדות לשכנה ויאטנאם, כאות הוקרה על גירוש שלטון החמר רוז' (khmer Rouge) בראשותו של המפלצת פול פוט, שרצה לבנות בקמבודיה חברה חדשה של איכרים מתוך עקרונות מאואיסטים, וחיסל לא פחות מ-3 מיליון איש מבני עמו באמצעים מזוויעים שמתחרים בזוועות הנאצים.

     

    שדות הקטל הקמבודים, השוכנים לא הרחק מבירת קמבודיה - פנום פן (Phnom Penh), מהווים מעין "אושויץ" בסגנון קמבודי ופול פוט, שלמד בצרפת, הוציא להורג את כל המשכילים וחובשי המשקפיים מבני עמו. אתר מזוויע נוסף בפנום פן הוא בית הספר, שהפך לימים למרכז עינויים שנועדו גם לתיירים ועיתונאים זרים ששהו בעיר עת החמר רוז' השתלט עליה .העינויים היו מגוונים ומזוויעים עד כדי כך, שאפילו אנשי סדום היו נותרים מולם עם פה פעור.

    אושוויץ של הקמבודים בשדות הקטל (צילום: יוסף ג'קסון (ג'קסי))
    אושוויץ של הקמבודים בשדות הקטל(צילום: יוסף ג'קסון (ג'קסי))
     

    חוקי התנועה בפנום פן הם אמנם בגדר המלצה בלבד, אך למרות זאת כמעט ואין בה תאונות. נחילים אינסופיים של נהגי "טוק טוק" (טוסטוסים הרתומים לעגלה) זורמים לכל הכיוונים ואינם מצייתים לרמזורים המעטים שמפוזרים פה ושם, וניתן להבחין בכך בעיקר בכיכרות הממוקמות ליד ארמון המלך המפואר ולאורך הטיילת המרשימה של נהר המקונג החוצה את פנום פן. לצד ה"טוקטוקים" נוסעות להן מכוניות הפאר של המושחתים המקומיים "שעשו לביתם", ממש כמו אצלנו. תופעת ה"עשירים החדשים" צמחה לאחר סילוק משטרו של פול פוט בשנת 1979, ואלה שהפכו לבעלי הון הם אותם תושבים שהיו קרובים לצלחת בתקופת השלטון המאיימת.

    תנועה סואנת על נהר המקונג (צילום: יוסף ג'קסי (ג'קסון)) (צילום: יוסף ג'קסי (ג'קסון))
    תנועה סואנת על נהר המקונג(צילום: יוסף ג'קסי (ג'קסון))
     

    רובו המכריע של העם הקמבודי חי בעוני, כאשר המשכורת הממוצעת למשפחה היא כ-100 דולר לחודש. אך בשל עושרה החקלאי של קמבודיה, העוני המנוול מצליח לחמוק מעיניהם של התיירים ורק מפעם לפעם ניתן להבחין באמהות עם ילדים קטנים המושיטות יד לנדבה. העם הקמבודי חייכן ועדין באופיו, ומודה לכל אורח במסעדה באמצעות קידה.  

    ילדים קמבודיים סוחרים כבר מגיל שנתיים (צילום: יוסף ג'קסון (ג'קסי))
    ילדים קמבודיים סוחרים כבר מגיל שנתיים
     

    קמבודי ישן את שנת היופי שלו על גדות נהר המקונג (צילום: יוסף ג'קסון (ג'קסי)) (צילום: יוסף ג'קסון (ג'קסי))
    קמבודי ישן את שנת היופי שלו על גדות נהר המקונג(צילום: יוסף ג'קסון (ג'קסי))

    אטרקציות בעיר

    מדרכות העיר הגדולה, המאכלסת שני מיליון תושבים מתוך 14 מיליון תושבי קמבודיה, משמשות לעסקים שונים ומשונים, החל ממסעדות וכלה במוסכים. הולכי הרגל נאלצים להתפתל בין המכוניות וחציית כביש היא בבחינת הרפתקאה מסוכנת.

    תמונת רחוב קמבודי בפנום פן (צילום: יוסף ג'קסון (ג'קסי))
    תמונת רחוב קמבודי בפנום פן(צילום: יוסף ג'קסון (ג'קסי))
     

    אחד מהאתרים המומלצים לביקור הוא מקדש ו'אט פנום (Wat Phnom), שעל פי המסורת שימש כמקום היווסדה של העיר. במקדש שמורים ארבעה פסלי בודהא, והוא ניצב על גבעה המתנשאת לגובה של 30 מטרים ומשקיפה על העיר כולה. מקדש נוסף הראוי לביקור הוא "פגודת הכסף", שאריחי כסף מכסים את רצפתה. אבל לא רק כסף יש שם - במקדש ניצב גם פסל גדול שעשוי כולו מזהב טהור. 

     

    ארמון המלך המרשים של המלך הנוכחי - נורדום סיהאמוני, בנו של נורדום סיהאנוק - שווה אף הוא ביקור. ניתן למצוא בו, בין השאר, פאבליון מפואר שהתקבל בזמנו כמתנה מהקיסר נאפוליון השלישי. ובהקשר זה, יש לציין כי קמבודיה היתה נתונה לשלטון צרפתי במשך זמן רב ושימשה כקולוניה צרפתית.

     

    ביקור במוזיאון הלאומי יאפשר למבקרים בו הצצה לתרבות החמרית המעניינת, שהגיעה להישגים ארכיטקטונים מרשימים. לצד זה, קשה להתעלם מהקורבנות הרבים שקיפחו את חייהם במהלך שלטון החמר רוז', ומומלץ לבקר גם ב"אנדרטת הנצחון", שמנציחה את הרוגי המלחמה ומאפשרת התרשמות מרתקת בנושא זה.

    מקדש מלא בגולגולות הנרצחים (צילום: יוסף ג'קסי (ג'קסון))
    מקדש מלא בגולגולות הנרצחים
     

    להקות עיוורים שנפגעו במלחמות מופיעים בכניסה לכל מקדש (צילום: יוסף ג'קסי (ג'קסון))
    להקות עיוורים שנפגעו במלחמות מופיעים בכניסה לכל מקדש(צילום: יוסף ג'קסי (ג'קסון))

    אטרקציות נוספות בקמבודיה שלא כדאי לפספס

    את הדרך לעיר סיאם ריאפ, הממוקמת בסמוך למקדשי אנגקור, בחרנו לעשות בשייט על נהר המקונג הרחב על גבי סירה מהירה, שעשתה דרך שאורכת כ-314 ק"מ תוך שש שעות ארוכות שהרגישו כמו נצח. מומלץ לנצל את זמן השהייה על הסירה כדי להתרשם מהכפרים הצפים בצידי הנהר בהם מתגוררים דייגים מקומיים.

    כפרי דייגים על כלונסאות  (צילום: יוסף ג'קסי (ג'קסון)) (צילום: יוסף ג'קסי (ג'קסון))
    כפרי דייגים על כלונסאות

    סירות דייגים שלא השתנו במשך מאות שנים למעט מנועי הטוז טוזים (צילום: יוסף ג'קסי (ג'קסון))
    סירות דייגים שלא השתנו במשך מאות שנים למעט מנועי הטוז טוזים

    חיי היום יום בתעלות נהר המקונג (צילום: יוסף ג'קסון (ג'קסי))
    חיי היום יום בתעלות נהר המקונג

    שקיעה על גדות המקונג  (צילום: יוסף ג'קסי (ג'קסון)) (צילום: יוסף ג'קסי (ג'קסון))
    שקיעה על גדות המקונג (צילום: יוסף ג'קסי (ג'קסון))

    המקדשים המפורסמים נבנו בין המאה ה-8 לספירה ועד המאה ה-13, כאשר האימפרייה החמרית היתה בשיא תפארתה והשתרעה על מרבית חצי האי ההינדו-סיני - העיר אנגקור תום מוקפת החומה, שנמתחת לאורך של לא פחות מ-12 ק"מ . באותה תקופה איכלסה העיר לא פחות ממיליון תושבים כאשר בוונציה, רק לצורך השוואה, התגוררו אז רק 60,000 תושבים.

    שרידי המקדשים המרשימים (צילום: יוסף ג'קסון (ג'קסי))
    שרידי המקדשים המרשימים(צילום: יוסף ג'קסון (ג'קסי))
     

    כדי לבנות את המקדש הגדול ביותר בעיר, המכונה אנגקור ו'אט, השתמשו ברבבות עובדים ובלא פחות מ-4000 פילים שהובילו את אבני הבנייה ממרחק רב. המקדשים הנציחו את האמונה ההינדית, שלאחר התפשטותם על הממלכה החמרית ניכסו אותם לעצמם, שכדי להגיע למלכות שמיים יש לחצות את האוקיינוס, וזו הסיבה להקמתה של תעלת המים העצומה שסובבת אותם. טיפוס על שרשרת הרים, המיוצגים על ידי מגדלי החומה שמקיפים את המקדש המרכזי, משמשים אף הם חלק מהמסלול למלכות השמיים הנכספת, המגולם על ידי המקדש עצמו. את קירות החומה מקשטים תבליטים ארוכים המספרים את סיפור מלחמות האלים ההינדים, ומומלץ להביט בהם וליהנות מפיסת ההיסטוריה הייחודית הזו.

    הכניסה למקדשי אנגקור ו'אט (צילום: יוסף ג'קסון (ג'קסי))
    הכניסה למקדשי אנגקור ו'אט

    המקדש המרכזי אנגקור ו'אט. מלכות השמיים (צילום: יוסף ג'קסון (ג'קסי))
    המקדש המרכזי אנגקור ו'אט. מלכות השמיים(צילום: יוסף ג'קסון (ג'קסי))

    הייתי גאה לטפס על המדרגות התלולות של המקדש הזה, ולהשקיף על הג'ונגל המקיף את האתר הענקי. עיניי נחו על טרסת הפילים שאורכה כ-350 מטרים, ששימשה בעבר לפסטיבלים וטקסים ומעוטרת בתבליטים נפלאים. לא הרחק משם נמצאת טרסת המלך המצורע, שמהווה אף היא דוגמא נפלאה לעיצוב המשטחים היפהפה שהיה נהוג באותה תקופה.

     

    בין המקדשים המרשימים השוכנים במקום, שחלקם כוסו בשורשי ענק של עצי הג'ונגל הקמבודי, מומלץ לבקר גם במקדשי באיון, שעל המגדלים הנישאים שלהם חרוטים פרצופי ענק שמשקיפים לארבעת רוחות השמיים. כל נהג טוק טוק ישמח להסיע אתכם ממקדש אחד למשנהו, ובכל מקרה מומלץ לשכור מדריך מקומי דובר אנגלית שידריך אתכם באתר.  

    מקדשי באיון עם פרצופי הענק ל-4 כיווני השמיים (צילום: יוסף ג'קסי (ג'קסון))
    מקדשי באיון עם פרצופי הענק ל-4 כיווני השמיים(צילום: יוסף ג'קסי (ג'קסון))
     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    מקדש אנגקור ואט. מרהיב ביופיו
    צילום: shutterstock
    מומלצים