שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בין מזרח למערב: סרביה בשבעה ימים
    שנים לא קלות של מלחמות, תהפוכות ומשטרים שונים עברו על סרביה, אבל המדינה הבלקנית התאוששה במהירות והפכה ליעד תיירותי איכותי במיוחד. מסלול קצר בן שבעה ימים בין נופים, טבע, כנסיות עתיקות וגם חיי לילה תוססים

    סרביה היא מדינה פחות מוכרת, שסועת מלחמות, שהיתה בעבר חלק מהרפובליקה הפדרלית של יוגוסלביה. סרביה היא גם המדינה הבלקנית היפה והמוחמצת ביותר באירופה - היא עברה תהפוכות, משטרים וכובשים שונים. רק לאחר שהכריזה על עצמאותה בשנת 2006, הצליחה סרביה לעצב את אישיותה ואת דרכה הרוחנית והפוליטית. ולמרות זאת, רק לאחרונה התחילה לראות המדינה המדהימה הזו את ניצני התיירות.

     

    חלק מהמטען הגנטי של הסרבים מכיל בתוכו צניעות ואדיבות שנובע מפולקלור של מורשת תרבותית עתיקה. המבנים ההרוסים של סרביה הם האטריביוט המובהק של הנצרות; מדינה מוכה וחבולה שעדיין נושמת אהבה. הסרבים הם אנשים אוהבים ואדיבים.

     

    על פי האגדה הקונספטואלית, נראה כי המדינה ספגה את המהלומה של אלוהים כדי שהסרבים יחיו חיים טובים. אחרי שטבלתי כמעט בכל הערים, ההרים והכפרים הקטנים ביותר של סרביה - צמצמתי את המפה והבאתי המלצה למסלול קצר של שבוע:

     

    בלגרד

    בלגרד, בירתה של סרביה, היא הלב הפועם של המדינה והעיר התוססת ביותר בה ובאירופה כולה. עיר ללא הפסקה, מכנים אותה הסרבים. בעיר ישנם פארקים יפים, מוזיאונים, כנסיות רבות וחיי לילה תוססים, ולמרות שהיא מצטנפת במודרניזציה - ניתן לראות את הקשר ההדוק של הסרבים לנצרות כמעט בכל פינה. כנסיות גדולות בעלות ראשים מחודדים נטועות כמעט בכל מקום, כשבראשם עומדת הכנסייה המובילה והמפורסמת ביותר בעיר - כנסיית סנט סאבה.

    כנסיית סנט סאבה (צילום: שי זדה)
    כנסיית סנט סאבה(צילום: שי זדה)
     

    מבנה הספרייה בבלגרד (צילום: שי זדה)
    מבנה הספרייה בבלגרד(צילום: שי זדה)

    בניגוד לדעתם של רבים, העיר הזו מודרנית לחלוטין: הנשים הסרביות היפות בעלות הרגליים הארוכות חנוטות בבגדי מעצבים, ולגברים יש זיקה למותגים. הרחובות מוצפים במסעדות, בתי קפה, ברים ומועדונים.

    נגני רחוב צועניים בבלגרד (צילום: שי דזה)
    נגני רחוב צועניים בבלגרד(צילום: שי דזה)

    מקום המפגש המועדף והאהוב על תושבי העיר הוא כיכר הרפובליקה, הסנטר של העיר, שבמרכזו ניצב בגאווה פסלו של הנסיך מיכאילו. הסנטר הוא לא פחות ממדרחוב ארוך שעל צידיו מתברגים עשרות דוכני פסט פוד, מסעדות זולות ואמני רחוב שמנגנים מוזיקה צוענית טובה.

    כיכר הרפובליקה (צילום: שי זדה)
    כיכר הרפובליקה(צילום: שי זדה)
     

     (צילום: שי זדה)

    המדרחוב (צילום: שי זדה)
    המדרחוב(צילום: שי זדה)

    בפארק קאלמגדן, שנמצא בסוף המדרחוב, שוכן האתר הבולט והמסקרן ביותר בבלגרד - מצודת קלמגדן. המצודה עומדת על תילה עוד מתחילת המאה הראשונה לספירה, ובנייתה נמשכה עד למאה ה-18. במהלך השנים היא נכבשה שוב ושוב בידי כל כובש ששלט בעיר. מהנקודה הצפונית ביותר במצודה ניתן להשקיף על מפגש נהרות הדנובה והסאבה, והאגדה מספרת שאם מבקשים משאלה כשמביטים במפגש הנהרות - היא תתגשם.

    מצודת קלמגדן (צילום: שי דזה)
    מצודת קלמגדן(צילום: שי דזה)
      

    מבט ממצודת קלמגדן על מפגש נהרות הדנובה והסאבה (צילום: שי זדה)
    מבט ממצודת קלמגדן על מפגש נהרות הדנובה והסאבה(צילום: שי זדה)

    באזור אחר בעיר נמצא רחוב סקאדארליה, הידוע גם כאזור הבוהמי של בלגרד. זהו רחוב ארוך וציורי, משובץ באבנים צבעוניות, בו נהגו ציירים, סופרים, אמנים ואנשי רוח לגור, לבלות וליצור. יש בו גלריות, דוכני עתיקות, בתי קפה ומסעדות, וכל זה בצל האווירה הנהדרת ששוררת במקום.

     (צילום: שי דזה)
     

    רחוב סקאדארליה - האזור הבוהמי של בלגרד (צילום: שי דזה)
    רחוב סקאדארליה - האזור הבוהמי של בלגרד(צילום: שי דזה)

    נובי סאד

    במרחק 90 ק"מ צפונית לבלגרד, כשעתיים נסיעה ברכב, ממוקמת העיר השנייה בגודלה בסרביה, שאף זכתה ב-1748 בתואר "העיר המלכותית" - נובי סאד. העיר בהחלט יפה, אך גולת הכותרת האמיתית בה מופיעה בדמותו של מדרחוב דונאבסקה אוליקה - אחד האזורים הציוריים והרומנטיים ביותר באירופה.

    מדרחוב דונאבסקה אוליקה (צילום: שי זדה)
    מדרחוב דונאבסקה אוליקה(צילום: שי זדה)
     

    האזור משופע באדריכלות מהמאה ה-19 ועמוס בבתי קפה, חנויות מקומיות, ברים מדליקים ומסעדות. בין סמטאותיו המסתעפות רובצים מבנים בצבעים שונים וחנויות פאסט פוד מצוירות. במרכז המדרחוב הצבעוני ממוקמים בניין העירייה, הקתדרלה של נובי סאד, מלונות ואכסניות.

     

    ועוד מהמדרחוב (צילום: שי זדה)
    ועוד מהמדרחוב(צילום: שי זדה)

    ריקוד בלקני מסורתי בנובי סאד (צילום: שי דזה)
    ריקוד בלקני מסורתי בנובי סאד(צילום: שי דזה)

    במרחק חצי שעה הליכה מהמדרחוב, על הגדה הימנית של נהר הדנובה, שוכנת מצודת פטרוברדין, שבנייתה החלה בשנת 1692. הרבה היסטוריה יש במצודה הזו, ולמבצר בפרט היה תפקיד משמעותי בשל האיום מהפלישה הטורקית. נקודות שונות במבצר מציעות את הנופים היפים ביותר בנובי סאד כולה, כשהיפה והבולט שבהם הוא נהר הדנובה על רקע גגות הבתים של העיר המרהיבה.  

    העלייה למצודת פטרוברדין (צילום: שי זדה)
    העלייה למצודת פטרוברדין(צילום: שי זדה)
     

    סובוטיצה

    במרחק 115 ק"מ צפונית מנובי סאד, מרחק שעתיים ורבע נסיעה ברכבת, בנקודה הצפונית ביותר של סרביה, שוכנת העיר החמישית בגודלה במדינה - סובוטיצה. לא נכתב או נאמר הרבה על העיר היפה והצבעונית הזו, שלמרות מראיה המרשים היא שומרת על צניעות רבה.

    הכיכר המרכזית של העיר (צילום: שי זדה)
    הכיכר המרכזית של העיר(צילום: שי זדה)
     

    עם ההגעה לעיר, סמוך לתחנת הרכבת, ניצב ארמון מפואר שנבנה על ידי הארכיטקט פרנס רייצ'ל ב-1904, שעיצב את הארמון במו ידיו והתגורר שם עד אשר פשט רגל ונזרק מהארמון. היום הארמון נמצא בבעלות המדינה.

    הארמון של רייצל סובוטיצה (צילום: שי זדה)
    הארמון של רייצל סובוטיצה(צילום: שי זדה)

    במרחק 10 דקות הליכה משם, נמצא רחוב קורזו - רחוב ארוך, שזור בבניינים מעוצבים וצבעוניים שמגיע עד לכיכר המרכזית של העיר. בכיכר שוכן בניין העירייה המרשים, ולצידו המזרקה היפה, הספרייה והתיאטרון שעדיין נמצא בשיפוץ.

    רחוב קורזו (צילום: שי דזה)
    רחוב קורזו(צילום: שי דזה)
     

    המזרקה היפה בסובוטיצה (צילום: שי זדה)
    המזרקה היפה בסובוטיצה(צילום: שי זדה)

    ברחוב צדדי, חמש דקות הליכה מהכיכר, מבצבץ ראשו של בית הכנסת המפואר והשלישי בגודלו באירופה כולה. המבנה עצום המימדים משמש את הקהילה היהודית שמתגוררת ממש לצידו. בית הכנסת הוקם ופעל עוד לפני מלחמת העולם השנייה, ובחצרו ניצב עדיין מונומנט קטן לזכר היהודים שנרצחו על ידי הנאצים בתקופת השואה.

    בית הכנסת המפואר והשלישי בגודלו באירופה (צילום: שי זדה)
    בית הכנסת המפואר והשלישי בגודלו באירופה(צילום: שי זדה)
     

    טופולה

    במרחק 350 ק"מ דרומית לסובוטיצה, נסיעה של חמש שעות ברכב עד למרכז סרביה, נמצאת טופולה, עיירה מוסתרת וקטנה מאוד השוכנת באזור הררי על אחת מגבעות "שומדיה". העיירה מונה כ-20,000 תושבים, והנופים המרהיבים שמבצבצים מבעד לעצים, מפרגנים לעיירה השקטה ומוסיפים לה יופי נוסף. שיטוט בין השבילים הפסטורליים שמסתעפים בינות צמחיית היער הרחב, מעניקים תחושת שלווה ייחודית ומהנה.

    העיירה טופולה מסתתרת בין ההרים (צילום: שי זדה)
    העיירה טופולה מסתתרת בין ההרים(צילום: שי זדה)

    שבילים פסטורליים ביער בטופולה (צילום: שי דזה)
    שבילים פסטורליים ביער בטופולה(צילום: שי דזה)
     

    האטרקציה המרכזית בטופולה היא כנסיית סנט ג'ורג', שממוקמת על פסגת גבעת אופלנאק. זוהי כנסייה אורתודוכסית מרשימה, עם דקורציית פנים מהמפוארות באירופה הכוללת ציורי פסיפס מרהיבים, שמכילים 40 מיליון אבנים קטנות המרוחים על הקירות. בקומה התחתונה של הכנסייה ניצבים להם 41 קברים של מלכי סרביה, שבעבר שלטו במדינה.

    כנסיית סנט ג'ורג טופולה (צילום: שי זדה)
    כנסיית סנט ג'ורג טופולה(צילום: שי זדה)

    • שי זדה הוא עיתונאי, תרמילאי ויוצר סרטים דוקומנטריים 

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים