לא האמנתי: החשפן הטריד אותנו מינית!
החשפן המסכן, קשה היום והמנוצל שהיה אצלי בראש, הפך לבהמה סקסיסטית אל מול עיני. כל העקרונות שלי נזרקו מהחלון. הוא לא יותר מחתיכת בשר, הזכרתי לעצמי, הוא אוביקט. אוביקט מיני. הוא פה בגלל שאנחנו משלמות לו. אנחנו בעלות הכח, we can do it מלמלתי לעצמי והתכווצתי בפינה
עכשיו בערוץ יחסים:
עזבו אתכן מחשפן: 10 הצעות למסיבת רווקות
חשפן: שואלים אותי מה ההבדל ביני ובין זונה
ישנם סוגים שונים של מסיבות רווקות. יש את ז'אנר הקישים, שבו כל אחת צריכה להכין קיש או פאי או פשטידה, ואז להעמיד פנים שהיא יודעת מה ההבדל בין שלושתם. בקצה השני של הסקלה יש מסיבות שכוללות בילוי סוער במועדון עם חומרים משני תודעה. וכמובן, יש את אלו שכוללות חשפן, שבמקרה הטוב מתפשט ובמקרה הרע (או העוד יותר טוב, תלוי את מי שואלים) מסיים את הערב במיטה של הכלה, כי ללא ספק, הדרך הנכונה להתחיל חיי נישואין מבוססי אמון היא באמצעות בגידה.
אחרי שעוברים את גיל השלושים, מסיבות הרווקות כבר נראות אחרת לגמרי. לכלה העתידית יש בטן של חודש חמישי, והדבר הכי פרוע שיוצא לה לעשות זה להיות ערה אחרי השעה עשר בערב. למעשה, ככל שהכלה מבוגרת יותר, כך פוחת הסיכוי שתהיה מסיבת רווקות. לא צריך מסיבה, לא צריך חשפן ובטח שלא קישים. לא מבזבזים פה זמן, חביבי. למעשה, מי צריך בכלל לתכנן חתונה? שבוע אחרי הצעת הנישואין הם כבר על המטוס לקפריסין.
לאבד את העקרונות
למרות שיצא לי להיות במסיבת רווקות לא פעם ולא פעמיים, מעולם לא נכחתי בכזו שיש בה חשפן, לפחות עד לפני יומיים. חברה מספיק קרובה בכדי שאוזמן, אבל מספיק רחוקה כדי שלא אצטרך לתכנן דבר, חגגה את נישואיה הקרבים, ובקשה אחת ויחידה היתה לה: שיגיע חשפן. שירשם לפרוטוקול שהייתי ועודני נגד. בכל פעם ששמעתי על מסיבת רווקים שהוזמנה אליה חשפנית, הרמתי גבה ונמלאתי בתחושת קבס. "איך ניתן להנות מניצול ציני של נשים שנאלצות למכור פיסות מגופן ונשמתן תמורת כסף?", תהיתי. "איך אתם מסוגלים להסתכל על אישה כעל חתיכת בשר שנועדה למלא את תאוותיכם ועוד לקרוא לזה בידור?!" המשכתי לטרחן בפמיניזם בגרוש.
הרגשות היו מעורבים. ללכת או לא ללכת? אם לא אלך אעליב את הכלה, אם אלך אחטא לעקרונות שלי. בסופו של דבר, החלטתי להתייחס לחוויה בתור תצפית אנתרופולוגית, וכמו פולניה טובה לבוא, אבל לא להנות מזה חלילה. חששותי התבדו, מאחר והסתבר כי לא להנות מהמופע של החשפן היה קל משחשבתי.
חצי שעה לאחר שהגענו לדירה נשמעה דפיקה על הדלת, ואל החדר נכנס בחור שבוודאי חוסך את תשלום שכר הדירה על ידי מגורים בחדר הכושר. הלך להחליף בגדים לתלבושת שוטר, נכנס לסלון ומיד התחיל לנבוח. "למה השולחן באמצע הסלון?", "למה המקום לא מאורגן לקראתי?". אחת המארגנות ניגשה אליו וביקשה לדעת מה הוא צריך. "מה שאני צריך זה שתסתמי את הפה".
והיא סתמה. לא רק היא. כולנו. החשפן המסכן, קשה היום והמנוצל שהיה אצלי בראש, הפך לבהמה סקסיסטית אל מול עיני. כל העקרונות שלי נזרקו מהחלון. הוא לא יותר מחתיכת בשר, הזכרתי לעצמי, הוא אוביקט. אוביקט מיני. הוא פה בגלל שאנחנו משלמות לו. אנחנו בעלות הכח, we can do it מלמלתי לעצמי והתכווצתי בפינה.
את הכלה, בשמלתה החגיגית, הושיב החשפן על כסא במרכז, והחל בריקוד. רגע, איפה הריקוד? חשפן, למיטב ידיעתי, אמור לרקוד, אבל החשפן הזה הוא בכלל שוטר, ולכן הוא עושה דברים ששוטרים עושים: מעשים מגונים.
כך, במקום לרקוד, החשפן מתחיל בסימולציה. הוא מדמה כיצד הוא (סליחה על הצרפתית) משגל את הכלה כאשר שניהם עם בגדים. הוא מפמפם את הכלה על הכסא, הוא מפמפם את הכלה בעמידה, הוא מפמפם את הכלה בכריעה. אוקי, זה מתחיל להיות מביך. אבל רגע, נקודת תפנית. החשפן יוצא לרגע מהחדר וחוזר בתלבושת אחרת. מסתבר שהחשפן שלנו הוא לא סתם חשפן אלא איש אשכולות מרובה מקצועות. גבירותי וגבירותי, יש רופא באולם!
הרופא שלנו עושה לכלה בדיקה פיזית מקיפה, שכוללת פמפום מהצד, פמפום מאחור ופמפום מלפנים. אך רופא מסור שכמותו לא יזניח את שאר המטופלות, ומתחיל להפליא בשיטות הריפוי שלו גם עליהן. הוא ניגש אל בחורה הישובה על הספה, אוחז ברגליה ומושך אותן כך שהיא תשתטח על גבה. את רגליה מניף באוויר ומתחיל לעשות תנועות של – כן, ניחוש טוב – פמפום.
הבנות, אשר רובן הגיעו בשמלה לכבוד המאורע, ניסו לתפוס את שולי שמלתן אך לשווא, וערוותן נחשפה בפני השאר. היי, סוף סוף קצת עירום, אם כי ממש לא מהסוג שהתכוונו לראות. אני באמת מחבבת את הבנות האלה, אבל לא בצורה כזאת.
דקה של הפסקה מותחת, שבסיומה מתגלה שהחשפן שלנו לא מסתפק בהצלת חיים, ועל הדרך מציל גם את גותהאם סיטי. כך נכנס לו באטמן לסלון, קושר את ידיה של הכלה, מכסה את עיניה, ולא תאמינו מה הוא עושה! הוא מפמפם את הכלה על הקיר, הוא מפמפם את הכלה כשרגליה סביב מותניו וראשה נוגע ברצפה, הוא מפמפם את הכלה באוויר בזמן שהוא מצליף באחוריה. אני כל כך רוצה את הכסף שלי בחזרה.
באטמן חוזר לתקוף את החברות. כל אחת בתורה זועקת "לא!" ורגע אחרי זה היא מוטלת על גבה, כשאיש זר מחזיק ברגליה ומדמה כיצד הוא משגל אותה. אני מביטה בו בעיניים רושפות, ומנסה לשדר לו באופן תת הכרתי "רק תיגע בי ותשאר קטוע יד". מסתבר שיש בקודקודו מעט שכל והוא מדלג עלי, כך שלא היה עליו לברר אם ביטוח לאומי יכיר במה שאירע כתאונת עבודה.
"מי לא רוצה להשתתף?" הוא שואל, ופוקד על שתי הבנות המסוייגות ביותר לרדת על ברכיהן. הוא מורה להן להסיר את תחתוניו (רק כדי לגלות שמתחתם יש לו זוג נוסף), כשהן על הברכיים, בעזרת השיניים בלבד. וואוו, באטמן, וואוו. יש לך את זה ביותר מחפצן?
רגע, מה לעזאזל הולך פה? "לא" זה "לא", גם אם הכל פה צחוקים ומגניב, ובאיזה עולם את משלמת כדי שיתקפו אותך מינית? בפעם האחרונה שבדקתי החשפן הוא זה שאמור להיות האובייקט המיני, אז איך התהפכו היוצרות והאובייקט הוא אנחנו? הגולם קם על יוצרו. המחופצן הפך למחפצן. יקום קורס.
פתאום נפל לי האסימון. החשפן מנסה להגשים את הפנטזיה הנשית כפי שהוא תופש אותה. הוא חושב שמה שנשים רוצות זה גבר חזק שיתפוס אותן ו"יעשה" אותן על הקיר, שיגרום להן להרגיש שגופן לא באמת בחזקתן. אבל החלק העצוב הוא שלא רק החשפן חושב ככה, אלא גם חלק מהנשים בעצמן. מישהו קרא יותר מידי פעמים את "50 גוונים של אפור", וזה לא רק החשפן. היתכן שנשים הפנימו את התפקיד המגדרי שלהן עד כדי כך שהן צריכות להרגיש כמו אובייקט מיני רק כדי ליהנות?
אפילו לחפצן חשפן אי אפשר
בסצנה המסכמת של הערב, באופן מפתיע, לא היו פמפומים. החשפן הורה לכלה להצטרף לקהל הצופות, התיישב על הכסא כשלגופו רק מגבת והתחיל למשוח על גופו תחליב גוף בעווית שספק אומרת "אני סקסי" וספק אומרת "אני חוטף התקף לב". מזל שיש רופא באולם.
אט אט הוא עבר לסימולציה של עבודה ידנית מתחת למגבת שכיסתה את המתרחש, סימולציה שהסתיימה בתצוגת תכלית מרהיבה של העפת תחליב גוף לבנבן לכל עבר. בינגו. הצלחת לפענח מה עושה את זה לנשים. מה שאנחנו באמת רוצות זה לצפות בגבר נרקיסיסט שדואג לצרכים של עצמו כאילו אנחנו לא שם. כי באמת שאין מספיק גברים כאלה בנמצא.
אם לא די בשיעור הזה כדי ללמדנו על האופן בו אנחנו נתפשות דרך העיניים הגבריות והאופן בו אנו תופשות את עצמנו דרך המבט הגברי, את השיעור האמיתי למדתי לאחר עזיבת השוטר-רופא-באטמן-חשפן. "מישהי יודעת איך קוראים לו?" תהתה אחת הבנות, ומארגנת המסיבה בדקה בסלולרי והכריזה את שמו בקול רם. זהו, המגדר הנשי אבוד לגמרי. אפילו לחפצן חשפן אנחנו לא מסוגלות.
לפנייה לכתב/ת 
