בנק ישראל: להרחיב את הסיוע לדיור ציבורי

בנק ישראל פרסם היום (א') פרק מהדו"ח השנתי שלו, שיוגש בקרוב לממשלה. הפרק עוסק בדיור הציבורי בישראל, ובמסגרתו קוראים כלכלני הבנק לממשלה להרחיב משמעותית את היקף הסיוע שמעניק משרד הבינוי לזכאים, לבנות עוד דירות ציבוריות ולהרחיב את פריסתן אל מעבר לאזורי המצוקה.

כתבות נוספות על דיור ציבורי בערוץ הנדל"ן :

• ק' אונו: הושלמה בניית דיור ציבורי לקשישים
• דרישה: להקים דיור ציבורי בצפון תל-אביב
• למרות הכסף לדיור הציבורי, אין דירות חדשות 
  

לנוכח המחאה הגוברת סביב מחירי הדירות, מציינים בבנק כי בשנים האחרונות נסוגה ממשלת ישראל נסיגה משמעותית מרמת המחויבות שהייתה לה בעבר להענקת סיוע בדיור לבעלי הכנסות נמוכות. "במהלך השנים פחת הסיוע הממשלתי בדיור בכל אפיקיו", נכתב בדו"ח.

עוד נכתב כי "המדינה ביטלה את המענקים לרכישת דירה (למעט ליוצאי אתיופיה); צמצמה את נפח המשכנתאות המסובסדות וההטבה הגלומה בהן - בין השאר בשל ירידת הריבית במשק; קיצצה את הסיוע בשכר דירה בשוק החופשי; ואִפשרה לערכו הריאלי להישחק. צעדים אלה ננקטו חרף ממדיו הנרחבים של העוני וחרף העלייה הריאלית שחלה בשנים האחרונות במחירי הדיור".

כתוצאה משינוי המדיניות, מציינים כלכלני הבנק, נשחק מאגר הדירות הציבוריות בישראל והמספר ירד מ-200 אלף בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת, ל-61 אלף דירות ציבוריות בלבד ב-2014.

הדירות הציבוריות ישנות וצפופות

כמו כן, קבע הדו"ח כי הדירות הקיימות ישנות (גילן החציוני עומד על 45 שנה) ואין התאמה בין גודלן לבין צורכי האוכלוסייה (רמת הצפיפות הממוצעת בדירה ציבורית עומדת על פחות מנפש אחת לחדר - בעיקר בשל העובדה שרוב הדירות מאוכלסות בקשישים שאותם ניתן היה להעביר לדיור מוגן, אם היו בונים דיור כזה, ולפנות את הדירות לשימושן של משפחות צעירות).

בנוסף, היעדר הבנייה בשנים האחרונות גרם לכך שהממשלה לא השפיעה על הפריסה הגיאוגרפית של הדירות הציבוריות - ורובן מרוכזות עדיין באזורי מצוקה. כתוצאה מכך, האוכלוסיות שזכאיות לסיוע בדיור נדחפות לחיות באזורים שבהם אין הזדמנויות תעסוקה וחינוך, ומתקשות לפרוץ את מעגל העוני.

בבנק ישראל ערכו השוואה בין מצב הדיור הציבורי בישראל למצב בעולם, וגילו כי היקף הסיוע הממוצע במדינות הפותחות הוא כפול מאשר בארץ. זאת, גם ללא התחשבות במצב מחירי הדירות בישראל ובממדי העוני, שמחייבים את ישראל להשקעה גבוהה יותר ממדינת אחרות בדיור ציבורי. ב-2009 היוו הדירות הציבוריות 8% מכלל הדירות במדינות המפותחות, לעומת 4% בלבד בישראל.

היקף הסיוע בשכר דירה עמד על ממוצע של 0.28% מהתוצר במדינות המפותחות לעומת 0.16% בלבד בישראל. זאת, כאשר בישראל נרשם שיעור של 37% מאוכלוסיית השוכרים אשר מוציאים למעלה מ-40% מהכנסתם הפנויה על דיור.

דיור ציבורי בדרום הארץ(צילום: הרצל יוסף)

זמן המתנה לדירה ציבורית: עד 10 שנים

כמו כן, מזכירים בבנק כי בשנים האחרונות נוקטת המדינה במדיניות של מתן הנחות משמעותיות לדיירים בדירות ציבוריות המבקשים לרכוש את הדירה שבה הם גרים. עם זאת, המדינה אינה מפנה את ההכנסות ממכירת הדירות למטרות של בניית דירות נוספות וסיוע באמצעים אחרים, כמו סבסוד שכר דירה או סבסוד משכנתא.

על פי הדו"ח, פחות ממחצית מההכנסות ממכירת דירות ציבוריות לדייריהן הופנו לאפיקים של סיוע בדיור, ורק 7% הופנו לרכישה ולבנייה של דירות חדשות על מנת לשמור על מלאי סביר. כתוצאה מכך, זמן ההמתנה הממוצע לדירה ציבורית במרכז הארץ הגיע ב-2014 ל-5-10 שנים.

בבנק המרכזי ממליצים לממשלה להגביר את ההשקעה בסיוע לאוכלוסיות החלשות בתחום הדיור. "מאחר שממדי העוני בארץ נרחבים, הסיוע בדיור נשחק במרוצת השנים, נטל ההוצאה על דיור גבוה בהשוואה בינלאומית (ולאורך זמן), ושיעור הסיוע בדיור נמוך יחסית למקובל במדינות המערב - יש מקום להרחיב בישראל את מערך הסיוע בדיור ולעדכן את הקריטריונים לקבלתו", מצוין בדו"ח.

סיוע זה, מציינים בבנק, צריך לבוא לידי ביטוי בהגדלת מאגר הדירות שצריכות לשמש אוכלוסיות חלשות במיוחד, אשר אינן מקיימות את עצמן באמצעות עבודה. לצד זה, יש להרחיב את הסיוע בשכר דירה לבעלי הכנסות נמוכות אשר עובדים למחייתם, על מנת שיוכלו לבחור את מקום מגוריהם ולא יהיו מוגבלים בבואם להחליף מקום עבודה או מקום מגורים על מנת לשפר את רמת חייהם.