שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צפו: סיור בחורבה המפוארת בישראל
    מה הקשר בין סליק סודי, זאב ז'בוטינסקי ונפוליאון? כולם חלק מההיסטוריה ארוכת השנים של בית הכנסת "החורבה" בירושלים. רון פלד יצא לסיור בבית הכנסת המפואר שנבנה במאה ה-19, עבר שחזור לפני כמה שנים וכעת פותח את שעריו בפני הקהל הרחב. צפו

     

    צילום: רון פלד

    צילום: רון פלד

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    בית כנסת החורבה שבלב הרובע היהודי טומן בחובו היסטוריה ארוכת שנים, טרגדיות לצד הילולות, שרידים ארכיאולוגים לצד פאר ארכיטקטוני ותצפיות פנורמיות עוצרות נשימה על כל העיר העתיקה וסביבתהּ. לא בכדי הוא מושך אליו רבבות מבקרים מדי שנה.  

     

    בית הכנסת, שעבר שיקום נרחב ושחזור מלא בשנת 2010, ממוקם במתחם המכונה "חצר האשכנזים", עוד מהמאה ה-15. מדובר במתחם שנרכש בעסקה שעקפה את האיסור על רכישת נכסים ללא מוסלמים דאז. ולמרות שרבים סבורים כי בית הכנסת נבנה לראשונה על ידי רבי יהודה החסיד ותלמידיו בתחילת המאה ה-18, למעשה הוא נבנה במתכונתו ובמיקומו הנוכחי רק באמצע המאה ה-19.

     (צילום: רון פלד) (צילום: רון פלד)
    (צילום: רון פלד)
     

    רבי יהודה החסיד, שהגיע לארץ בשנת 1700, נפטר ימים בודדים לאחר הגעתו לארץ הקודש. אין אנו יודעים כיצד נראה או היכן בדיוק עמד בית הכנסת בתקופה זו ב"מתחם האשכנזים", אולם דבר אחד ידוע בוודאות - מותו הפתאומי של המנהיג גרם לבלבול בקרב חסידיו, שהתקשו להחזיר את ההלוואה אותה נטלו מהטורקים. כך קרה שבשנת 1720 נחרב בית הכנסת הקטן על רקע הסכסוך הכספי, ובמשך למעלה ממאה שנים נאסרה כניסתם של האשכנזים אל העיר העתיקה.

     

    היה זה אחד מתלמידיו של ההגר"א (הגאון רבינוּ אליהו, הגאון מווילנה, הגאון החסיד‏) - רבי אברהם שלמה זלמן (ובקיצור הראש"ז), שהחזיר את החוב האבוד ושילם על כך בחייו בשנת 1851 לאחר שנפצע אנושות ממכת חרב של המון ערבי שפחד ממעשיו וכוחו של הרבי. עד היום נחשב זלמן צורף לנרצח הראשון בפעולות האיבה בירושלים, ושמו הוא הראשון שמוזכר ברשימת נפגעי פעולות האיבה באנדרטה הממלכתית שבהר הרצל.

     

    בית הכנסת, שנבנה על ידי תלמידיו של ההגר"א ובחסות משה מונטיפיורי ומשפחת רוטשילד, תוכנן על ידי אסאד אפנדי, אדריכלו של הסולטן הטורקי. כך קרה שהמבנה בצורתו החיצונית אינו מזכיר כלל וכלל בית כנסת, אלא מסגד. האדריכל, שזכה לתמורה לא רעה מעבודתו, הגדיל לעשות כאשר בנה את המבנה עם כיפה שהיתה גבוהה יותר מכיפת מסגד אל אקצא וכיפת הסלע שבהר הבית הסמוך.

     (צילום: רון פלד)
    (צילום: רון פלד)
     

    בתגובה לכך התקיימו הפגנות רבות אז כמו גם במהלך השיקום הנוכחי, בהן נטען על ידי הערבים שמיד אחרי בניית בית הכנסת במהלך 2010, תונח אבן פינה לבית המקדש על הר הבית. פוליטיקה ודת - אז כמו היום.

     

    אינספור אנקדוטות וביקורים היסטוריים נכתבו וסופרו על בית הכנסת החורבה. החל מהיואלה הרברט סמואל - הנציב הבריטי שביקר בבית הכנסת, דרך הרב קוק - רב האסירים, הרב אריה לוין וחוזה המדינה בנימין זאב הרצל ועד חיילי הגדודים העבריים וזאב ז'בוטינסקי, אשר הפקידו בו את דגל קלעי המלך. כל אלה ורבים אחרים זכו בביקור בבית הכנסת המרשים, שנים לפני שנהרס בימי מלחמת העצמאות.

     (צילום: רון פלד)
    (צילום: רון פלד)
     

    שרידים מימי בית ראשון ורחוב רומי: בית הכנסת המחודש

    הרב אלישיב ז"ל, הפוסק האשכנזי הראשי במאה שעברה, קבע כי בית הכנסת המחודש ייבנה כשחזור מדוייק של קודמו אשר פוצץ בשנת 1948 בידי הלגיון הירדני. כדי למצוא את התכניות המקוריות מהמאה ה-19 הגיעו עד לטורקיה, ושם במשרדי האדריכלים, נמצאו התכניות המקוריות.

     

    במהלך עבודות השיקום, נחשפו שרידים ארכיאולוגים של מקוואות מימי הבית השני כמו גם שרידים מימי הבית הראשון, רחוב רומי, קשת ביזנטית ושרידים נוספים הנמצאים מתחת לבית הכנסת, שחלקם אף פתוחים לקהל הרחב.

     (צילום: רון פלד)
    (צילום: רון פלד)
      

    ממצא נוסף וראוי לציון מופיע בדמותה של פרוכת שנתפרה מבגדיו של נפוליאון, וכונתה 'פרוכת נפוליאון'. מאחורי פרוכת זו היסטוריה ארוכת שנים, החל מנפוליאון ועד הגעתה לבית הכנסת. הפרוכת נשתמרה בבית הכנסת עד שנת 1948, אך מאותה עת נעלמה כלא היתה, ונמצאה שוב רק לפני מספר שנים. היא הוצגה לקהל בטקס חנוכת בית הכנסת שנערך בשנת 2010.

     

    מלבד הממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו במהלך השיקום, נתגלו גם שני סליקים סודיים עם כלי נשק שנבנו, ככל הנראה, במהלך מאורעות 1936-9 או 1942 או במהלך 1948. תלוי את מי שואלים. כיום ניתן לחפשם בכניסה לבית הכנסת. לא בטוח שתמצאו אותם, אבל שווה לנסות.

     

    מהכיפה המפוארת שמעטרת את המבנה כיום, קשה שלא להתרשם. אם תעמדו בצדה האחד של הכיפה הנמצא בקומה העליונה, ותבקשו מחברכם לעמוד בצד השני ותלחשו לו, הוא ישמע אתכם כאילו עמדתם לידו. מומלץ לנסות.

     (צילום: רון פלד)
    (צילום: רון פלד)

    ניצול האקוסטיקה במבנה מתבצע גם במהלך תפילת ערבית של שבת, בעיקר בעונת החורף, כאשר ילדי הקהילה עולים לגלריה העליונה ושרים יחד כולם את 'שיר השירים'. אירוע מרגש מאוד שגם נשמע היטב. אזור זה של הכיפה משמש לא פעם גם צעירים שלוקחים למקום את בחירת ליבם, ועל רקע הנוף המדהים שנשקף מלמעלה - מבקשים את ידה.

     (צילום: רון פלד)
    (צילום: רון פלד)
     

    • ביקורים בבית הכנסת נערכים בימים א'-ו', להזמנות ניתן לפנות לחברה לפיתוח הרובע היהודי: 02-6265906

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רון פלד
    בית הכנסת הישן חזר לתחייה. החורבה בירושלים
    צילום: רון פלד
    מומלצים