שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    איך אפשר להשוות פונדקאות לזנות? טור של אב טרי

    אסון רעידת האדמה בנפאל העלה שוב לכותרות גם את הדיון על הפונדקאות במזרח הרחוק. רועי יולדוס, אב לתאומות שנולדו בהליך פונדקאי בתאילנד, עונה לכל אלו הקוראים לו נצלן ואשר משווים בין פונדקאות לסחר באיברים. טור אישי זועם

    אסון רעידת האדמה בנפאל העלה שוב בימים האחרונים את אותו דיון על הפונדקאות במזרח. לצד חיבוקם של האבות, האימהות והדאגה לתינוקות החדשים ולפונדקאיות, החלו לעוף לאוויר כל אותם מילים קשות. "סחר באיברים", "זנות", "ניצול" – אותן השוואות לא הוגנות ופוגעות שנאמרות בקלות רבה מדיי על ידי כל אותם (א)נשים שמבקשים להפוך בכך את האישה בנפאל לתת-אדם ללא יכולת קבלת החלטות ואותי - לנצלן חסר מוסר"

     

    קראו עוד על פונדקאות:

    סופית: תאילנד אוסרת על פונדקאות להומואים

    בשורה להומואים: הממשלה אישרה את חוק הפונדקאות

    מחקר בדק: כמה עולה פונדקאות בישראל ובחו"ל

     

    באצטלה של נאורות, ללא מידע מבוסס תוך הסתמכות על שמועות והצטרפות לעדר פופוליסטי רודף לייקים, הם דורסים בדרך את כולם: את כל אותם אנשים הזקוקים לפונדקאית, את תינוקות הפונדקאות, וכמובן את הפונדקאיות עצמן.

     

    הם לא היו בקליניקות הפריון, אבל מכנים אותה "חוות רבייה". הם מעולם לא פגשו פונדקאית, אבל בטוחים שהיא מנוצלת. הם מעולם לא שאלו פונדקאית על הניסיון שלה מההליך, אבל כותבים שוב ושוב שהיא נפגעה.

     

    דבריהם מסוכנים, מתנשאים, פטרוניים, צבועים, מתחסדים, הומופובים, אך הם ממשיכים - פונדמנטליסטים מהזן הנורא ביותר שמסתמכים על טיעונים דמגוגיים, דו"חות מפוברקים ותמונות אילוסטרציה לא מעודכנות.

     

    התאומות אליה ולירי. "המתנגדים לפונדקאות הם פונדמנטליסטים מהזן הנורא" ()
    התאומות אליה ולירי. "המתנגדים לפונדקאות הם פונדמנטליסטים מהזן הנורא"

     

    הפסיקו עם השוואות דמגוגיות

    אותם "שוחרי זכויות אדם" שמאשימים אותי ואת חבריי בניצול, לא באמת רוצים שינוי. הם רוצים לדבר על השינוי, להתווכח, להתלהם, לייצר כותרות, ולצייר עצמם כמשהו שאינם.

     

    מרביתם נשים דעתניות וחדות שאינן מוכנות להסתכל מעבר לרחם של עצמן. הן משחיזות את סכין הרוע פעם אחר פעם, מתראיינות בכלי התקשורת וכותבות טורים אישיים על נושא אישי של מישהו אחר.

     

    אבל האם הן באמת יכולות לשים עצמן במצבן של נשים ושל משפחות שלא מצליחות להביא לעולם ילד? את דבריהן הרי אמרו שעה בלבד אחרי שילדיהן נרדמו במיטותיהם. ובכל זאת, פעם אחר פעם משוות את הפונדקאות לזנות וסחר באיברים, שתי השוואות דמגוגיות וזולות: פונדקאית מעניקה חיים ומשנה את חייה וחיי משפחתה לטובה באופן קיצוני ולתמיד. איך אפשר להשוות?

     

    כיצד מעשה אציל נתפס כל כך אלים?

    בשנים האחרונות נדרשתי שוב ושוב לנושא זה, באופן מקצועי כעיתונאי, באופן אישי כמי שבחר בדרך זו להביא את בנותיי לעולם, וכיום – כמי שעוסק בתחום בסוכנות פונדקאות שמגשימה חלום למאות אנשים שהגורל הפגיש ביניהם. מחד, גברים ונשים, סטרייטים וגייז שלא יכולים להביא ילדים. מנגד, נשים שרוצות לעזור לאחרים להגשים את חלום ההורות, תמורת תשלום שישנה את חייהן וחיי משפחתן לתמיד.

     

    פעם אחר פעם מצאתי את עצמי בדיונים סוערים סביב פונדקאות, צדק, שוויון, ניצול, פמיניזם וחברה. לא אחת תהיתי כיצד מעשה אחד אצילי ומדהים בעייני, נתפס כמשהו שלילי ואלים כל כך בעיני אנשים אחרים. הרי זו לא האמת.

     

    פונדקאיות במזרח, במערב ובישראל מעידות ברובן כי הייתה זו חוויה מעצימה, מרגשת, יוצאת דופן. הן מדברות על ההתרגשות שלהן בלהעניק חיים ועתיד לזוגות חשוכי ילדים. חלקן מבקשות לעשות זאת פעם נוספת, שומרות על קשר עם ההורים והמשפחות – ובכל זאת, מתנגדי הפונדקאיות אטומים.

     

    כמה דקות לפני הלידה, הידיים האוהבות של ההורים במגע מברך על בטנה של הפונדקאית ()
    כמה דקות לפני הלידה, הידיים האוהבות של ההורים במגע מברך על בטנה של הפונדקאית

     

    המפגש המרגש עם הפונדקאית

    לפני שנה ושלושה חודשים נולדו בנותיי התאומות בהליך פונדקאות בתאילנד. במפגשי האישי עם ארייה הפונדקאית, ראיתי אישה מדהימה, נפלאה ומאושרת. היא סיפרה לי כמה היא מתרגשת לעבור את החוויה הזו, הראתה לי באייפון שלה תמונות של בתה ונראתה נפלא.

     

    כן, היה פער תרבותי. לא יכולנו לדסקס חווה אלברשטיין, אירוויזיון והאח הגדול או לדבר באותה השפה, אבל באמצעות מתורגמן הבנתי ששמחה על ההזדמנות הזו שנקרתה בדרכה.

     

    חברה, שפעמיים התמודדה עם הסרטן ולא יכלה להביא ילדים לעולם, סיפרה לי גם היא על שיחתה עם הפונדקאית שלה. כמה התרגשה שיש באפשרותה לעזור לה להגשים את חלום האימהות.

     

    זוג נוסף סיפר שהפונדקאית שהביאה את ילדם אמרה שתמליץ לחברותיה לעשות זאת גם, לאחר שהכסף שקיבלה עזר לה ולבעלה שכבר חודשים רבים לא עובד. אני שומע מדי יום סיפורים יפים ומלאי תקווה, איך אותם אנשים לא רואים זאת?

     

    חובה עלינו לדאוג להליך מוסרי ואנושי

    האם כל המקרים כאלה חיוביים? סביר להניח שלא. האם יש אנשים שמנצלים את המצב? בטוח שכן. איפה שיש אנשים, יהיו לצערי עוולות וניצול, אבל דווקא בשל כך אני שמח וגאה שיש סוכנות שדואגת ושומרת על הפונדקאית.

     

    דווקא משום כך, חובה עלינו כבני אדם, לוודא שההליך יהיה מוסרי ואנושי ולעשות הכול על מנת לשמור על זכותן של הפונדקאיות, כמו שבמרבית המקרים נעשה בפועל. אם יש בעיות או ביקורת - אפשר יהיה להתמודד. אבל לקרוא לכל הפונדקאות המסחרית במזרח " ניצול" זה פשוט לזרוק את התינוק עם המים.

     

    להיות פונדקאית או מטפלת בחצי השני של העולם?

    בעולם אידיאלי לכולם היה כסף לדירה נעימה ואוכל במקרר. הם היו מנהלים קריירה מצליחה ומגשימים את עצמם, אבל העולם שלנו אחר. קוראים לזה מציאות. במציאות הזו יש אנשים שרוצים עזרה ואנשים שרוצים לעזור, יש אנשים שצריכים לתת ואחרים שרוצים לקבל.

     

    את בחירתן של אותן נשים בפונדקאות צריך לשים בקונטקסט המתאים, שלעיניים מערביות אולי קשה לתפוס. מדוע קל לנו לקבל מטפלת פיליפינית שלא ראתה את ילדיה חמש שנים ועובדת עבור משכורת מינימום?

     

    ילד סיני בן שש שמקבל דולר עבור הכנסת בורג לאייפון ממנו אתם קוראים טור זה? פועל בניין שבנה את הבית בו אתם יושבים בערב על כוס יין או את החולצה שלכם שנתפרה על ידי אישה מלזית ענייה?

     

    לא צריך להרחיק עד המזרח. מה עם סבל שמסכן את גבו וגופו בעבודה מאומצת? זקן שמנקה את הרחוב בו אתם מטיילים על ילדיכם? מה עם אישה שעובדת בשתי עבודות כדי לגמור את החודש? מנקה בתים ששוחקת את גבה וברכיה שבעה ימים בשבוע? זה צודק? כנראה שלא.

     

    דווקא תחת מציאות זו, בחירתן של אותן נשים בפונדקאות היא אלטרנטיבה ראויה. דווקא בגלל הדוגמאות לעיל, ההיסטריה הפטרונית סביב פונדקאות היא צבועה, מתנשאת והומופובית.

     

    המאבק שלי לא נגמר

    חיי השתנו מהקצה אל הקצה מאז שנולדו בנותיי. נלחמתי הרבה כדי שיבואו לעולם, נסעתי לקצהו השני ובחזרה. פשוטו כמשמעו. מאבקי להקמת משפחה עם בן זוגי, בדומה למאבקם של רבים מחבריי, לא ייגמר כנראה אף-פעם.

     

    את הדרך המופלאה שעשיתי מאז היציאה מהארון ועד הקמת משפחתי לא אתן לאף אדם לקלקל. אמשיך להילחם על הצדק שלי: למען בנותיי, למען הפונדקאיות ולמען ילדי הפונדקאות באשר הם.

     

    הכותב הוא מנהל השיווק והפיתוח העסקי בחברת "תמוז – פונדקאות בינלאומית"



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רועי יולדוס עם בן זוגו ושתי בנותיהם. "אנחנו לא נצלנים"
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים