הזדמנות במזרח: אזרבייג'ן קוראת לישראלים
ממשלתה מנהלת כבר למעלה מ-20 שנה יחסים הדוקים עם ישראל - על אף שהיא שכנה וידידה של איראן. רוב תושביה מוסלמים שיעים, אך האלכוהול זורם בה חופשי, והיא אחראית לכ-40% מהנפט שמגיע לארץ בתמורה לעסקאות נשק במיליארדים. ביקור באזרבייג'ן, מדינה המבקשת להרחיב את קשריה הכלכליים עם אנשי העסקים הישראליים
על חופיו המערביים של הים הכספי, באזור הקווקז, ממוקמת אזרבייג'ן - מדינה חילונית בעלת רוב מוסלמי-שיעי, הנחשבת לאחר מהידידות הקרובות של ישראל. למבקר המערבי, והישראלי בפרט, היא עשויה להראות מסקרנת ומלאת סתירות - ולא רק בגלל האלכוהול שמוגש ללא הגבלה, או שרידי המשטר הסובייטי והמסורות מקומיות, המתקיימים לצד הרצון לחבור למדינות המערב.
- לכתבות נוספות בערוץ כלכלה בעולם
בביקורנו במקום, רגע לפני משחקי אירופה הראשונים שעתידים להיערך בחודש יוני בעיר הבירה באקו, ניסינו להבין כיצד היחסים ההדוקים עם ישראל מתיישבים עם יחסיה מול תורכיה או מול שכנתה מדרום - איראן. הכרנו גם את האתגרים עימם מתמודדת המדינה, בראשם הסכסוך המר מול שכנתה ממערב, ארמניה. צפו בכתבה:
"חברים של ישראל ושל איראן"
אזרבייג’ן היא מדינה הררית, המאכלסת כ-9.5 מיליון תושבים בשטח הגדול פי 4 מישראל. היא ממוקמת באזור רגיש מבחינה פוליטית: מצפון רוסיה, מדרום איראן, וממזרח גאורגיה וארמניה - עמה היא שרויה במאבק ארוך ומדמם. רוב התושבים משתייכים לזרם השיעה, אבל אין במדינה דת רשמית ורבים רואים בזהותה הדתית של המדינה עניין סמלי.
מאות משאבות הנפט הפועלות בסמוך לעיר הבירה המודרנית, באקו, מהוות עדות לעוגן הכלכלי של המקום מזה כ-150 שנה. משאב זה אחראי כיום לכ-70% מהכנסות המדינה הצעירה, שקיבלה את עצמאותה רק בתחילת שנות ה-90', אך ירידת מחירי הנפט בעולם דוחפת אותה להשקיע בכיוונים חדשים.
לישראלים רבים - אזרבייג'ן מוכרת בעיקר מתחום הכדורגל, אך בינה לבין ישראל נרקמו יחסים הדוקים כבר כשהכריזה על עצמאותה עם התפרקות בריה”מ. אם בעבר אלו התקיימו מתחת לפני השטח, הרי שבשנים האחרונות פקדו בגלוי את המקום פוליטיקאים ישראליים, בהם משה יעלון, אביגדור ליברמן, שמעון פרס ובנימין נתניהו.
כיום אזרבייג'ן אחראית על למעלה מ-40% מאספקת הנפט שמגיעה לארץ, בתמורה לעסקאות נשק בהיקפים של מיליארדים. לפי פרסומים שונים, בין שתי המדינות קיימים קשרי מודיעין הדוקים, שמאפשרים לישראל מרחב פעולה באזורים רגישים. שמועות (שהוכחשו) בעבר גרסו כי ישראל מסייעת לאזרבייג'ן בסכסוך הממושך מול ארמניה, או שישראל היתה אמורה לקבל גישה לבסיסי חיל האוויר במדינה לתקיפת הגרעין באיראן.
שמועות אלו יצרו מתיחויות לא פשוטות עבור המדינה הצעירה. "איראן שכנה שלנו ויש לנו יחסים טובים וקרובים איתם לאור הקשרים ההיסטוריים", סיפר עוזר הנשיא, עלי חסנוב. "אנחנו משתפים פעולה, אבל לא מתערבים בפוליטיקה הפנימית ושומרים על נייטראליות - חברים של רוסיה וארה"ב, של ישראל ואיראן ויש עוד הרבה דוגמאות כאלו".
באקו. לבוש מערבי לצד מסורתי(צילום: בילי פרנקל)
בין מזרח למערב
מיקומה של אזרבייג'ן - בין אסיה לאירופה - הפך אותה לציר מעבר בין היבשות לאורך ההיסטוריה והביא למיזוג עמים ותרבויות בשטחה. גבולותיה נקבעו לפני כ-200 שנה, לאחר שרוסיה השתלטה על האזור וחתמה על הסכם חלוקת גבולות מול פרס. כתוצאה, באיראן חיים כיום כ-25 מיליון אזרים, המהווים כשליש מתושבי המדינה.
המדינה הכריזה על עצמאותה כבר ב-1918, כדמוקרטיה המוסלמית הראשונה בעולם, שאף היתה הראשונה להעניק זכות בחירה לנשים. אבל בתוך פחות משנתיים עברה לשליטת בריה”מ. 70 שנה לאחר מכן המדינה נוסדה כרפובליקה נשיאותית חילונית, אך השפעות המשטר סובייטי עדיין ניכרות.
ב-93’ עלה לשלטון הנשיא היידר אלייב, ששימש כמנהיג המדינה גם בתקופת שלטון בריה”מ. מאז מותו ב-2003 מחזיק בתפקיד זה בנו, אילהאם אלייב, כאשר דיוקנאות המשפחה הנשיאותית מונצחות בכל רחבי המדינה, בתמונות, פסלים ומקומות שקרויים על שמם. הפרלמנט כולל 125 חברים הנבחרים לפי מחוזות ואילו השרים ממונים על ידי הנשיא.
האתגר המרכזי: המלחמה בארמניה
האתגר המרכזי שניצב בפניה של המדינה הצעירה עם הקמתה, היה המלחמה שפרצה מול ארמניה על חבל נגורנו קרבאך. הצדדים חתמו על הפסקת אש ב-94’, אך הסכסוך לא הסתיים למעשה ועד היום מתרחשות תקריות ירי עקובות מדם לאורך הגבול. אזרבייג'ן מתנגדת נחרצות להכרה בשואת ארמניה - מה שעומד כיום גם בבסיס סירובה של ישראל.
מנהל המחלקה לשיתוף פעולה צבאי בינלאומי, חוסיין מחמודוב, סיפר כי המאבק מול ארמניה נחשב לאתגר הצבאי הראשון במעלה. "היחסים עם ישראל תורמים להגדלת היכולות הצבאיות של המדינה", אמר. “ישראל ניצבת בפני אתגרים דומים ומבינה את הסיטואציה. אנחנו מדינה סבלנית ויש לנו רקע משותף. היהודים שחיים פה הם אזרחי אזרבייג’ן ולא משנה במה הם מאמינים”.
מחמודוב האשים את הארמנים בתוקפנות וטען כי מאז תחילת השנה היו 4,000 הפרות של הפסקת האש מהצד הארמני ו-13 ניסיונות פלישה. לשאלה האם ייצאו להילחם על הטריטוריות הכבושות השיב כי התשובה תלויה בדרג המדיני. "הצד הארמני כובש שטחים ויורה לעבר האוכלוסייה המקומית והכפרים”, אמר. "אנחנו רוצים לשחרר את השטחים הכבושים וצריכים להיות מוכנים לכך. 70% מהצבא ממוקם על הקו הזה ויש הרבה תרגילים”.
רוטשילד ונובל היו פה קודם
מאגרי האנרגיה הבלתי נדלים באזור היו ידועים לאבותיהם של תושבי האזור ושמשו בפולחן בזכות התופעה הייחודית של אש הבוקעת ישירות מהקרקע. בעבר, שדות הנפט של באקו היו פזורים באגמים גדולים ממש על פני הקרקע ובתקופות השיא, מרבית אספקת הנפט העולמית הגיעה מאזור זה, עובדה שהותירה לא מעט נזקים אקולוגיים.
בין המשקיעים הרבים שצברו במקום את הונם נמנים משפחת רוטשילד וכן אלפרד נובל, שרווחיו במקום שימשו כבסיס למימון ל"פרס נובל". שדות הנפט אף ידועים כמי שהביאו את הנאצים להסתבך בחזית הרוסית, בעקבות האובססיה שהיטלר פיתח כלפיהם.
גילויי מרבצי הנפט והגז הגדולים במעמקי הים הכספי בשנות ה-90 העלו את אזרבייג'ן על מסלול הצמיחה. כיום המדינה מספקת נפט לאירופה באמצעות צינור הנפט השני באורכו בעולם - באקו-טיביליסי-ג'ייהאן - שמוביל נפט גולמי מהים הכספי דרך גאורגיה ותורכיה לים התיכון. בים הכספי התגלו גם מאגרי גז, שצפויים להגיע לאירופה עם השלמת בניית צינור נוסף בסוף העשור. מאגרים אלו מהווים מוקד מתיחות בין המדינות הגובלות בים בשל ויכוחים על הזכויות.
הצמיחה המהירה, שתפסה תאוצה עם הפעלת צינור הנפט, ניכרת היטב בבאקו העתיקה, על גורדי השחקים, חנויות המותגים, מכוניות הפאר והמוזיאונים שהוקמו בה. גם השיכונים הסובייטים נעלמים בהדרגה, והיעדר רגולציה מתוקנת מאפשרת לקדם בעיר פרויקטים הנדסיים במהירות עצומה, דוגמת שדה התעופה חדש, אצטדיונים נוצצים שנבנו בתוך פחות משנתיים לקראת המשחקים. בימים אלו משלימים כבישים שעדיין נסללים במטרה להקל על העומס הצפוי בתנועה במהלך המשחקים.
אבל שתוך זמן נסיעה קצר אל הכפרים שמסביב נחשפים פערים כלכליים משמעותיים במבני האבן המתפוררים. כיום נע השכר הממוצע במדינה סביב 700-900 אירו, כאשר מחירי המזון זולים אמנם, אבל מחירי הדיור ומותגי ההלבשה מתקרבים לאלו של ישראל.
שר האוצר סמיר שאריפוב, אמר כי הפערים נמצאים על סדר יומה של הממשלה וכי נעשים צעדים לצמצמם, בהם שכירות סוציאלית והגדלת המיסוי על בעלי הון. הוא הוסיף כי בשנים האחרונות הם הצליחו לשפר את רמת החיים של האזרחים כאשר אחד האתגרים עימם התמודדו בהצלחה היה בניית מאות אלפי דירות לפליטים. "המצב היה כאוטי", סיפר. "היינו נתונים לתוקפנות מצד השכנים וזה יצר קשיים משמעותיים מבחינה כלכלית והומניטרית".
סגנית שר הכלכלה והתעשייה, סבניג' הסנובה, סיפרה כי “הכלכלה צמחה בעשור האחרון וזה הביא אותנו למצב טוב לעומת הקשיים שהיו קודם באזור. אם לפני כ-10 שנים עמדו שיעורי העוני על 50% מהאוכלוסיה, בשנה שעברה הם עמדו רק על 5%”.
בין מזרח למערב
הסבלנות הדתית מהווה מקור לגאווה עבור האזרים ומתבטאת בין היתר בריבוי מנהגים ומסורות, חגיגות משותפות של החגים ואף נישואין בין בני דתות שונות. סבלנות זו מתבטאת אף ביחסים עם היהודים, להם שורשים עתיקים באזור, שמגיעים עד לתקופת גלות בבל.
מפגש עם יהודים תושבי האזור מגלה מנהגים שנדמה כי הושאלו מהתרבות המקומית. כך למשל בעיר ההררית והעתיקה קובה - שמאכלסת כיום כ-4,000 יהודים, התבקשנו לחלוץ נעליים בבית כנסת, וכל הנשים - גם אלו שאינן נשואות, התבקשו לשים כיסוי ראש. בבאקו, בעל בית המלון בו ישנו, "אנטרופט", סיפר בעברית צחה כי הוא בן לאב יהודי ולאם מוסלמית וכי גם אשתו מוסלמית, אך הוא וילדיו נחשבים ליהודים על פי אמונתם לפיה הדת נקבעת לפי האב ולא לפי האם.
לב ספיבק, יו"ר התאחדות ישראל-אזרבייג'ן, סיפר כי ההערכות הרווחות גורסות שלישראל עלו כ-70 אלף יהודים מאזרבייג'ן. חלקם השתלבו בתעשיית הנפט והגז הישראלית, בזכות הניסיון אותו צברו מעבר לים. כיום נותרו במדינה כ-30 אלף איש, רובם חיים בבאקו.
לצד הסובלנות המופלגת - נרשמו בעבר ניסיונות לבצע פיגוע כלפי מטרות ישראליות באזרבייג'ן ומספר אזרחים אזריים הצטרפו לשורות דאעש. עם זאת במדינה מגיבים בחומרה לתופעות אלה ואשתקד חוקק חוק הקובע מאסר למי שנוסע לחו"ל למטרות פעילויות צבאיות דוגמת אלו. "יש תקופות טובות יותר ופחות", אמר מחמודוב. "הטרוריזם זה בעיה של כולם וזו הסיבה שחשוב לשמור על יחסים טובים עם כולם".
"אנחנו רוצים ליצור קשרים טובים עם כולם: רוסיה, תורכיה, איראן וישראל, כדי שזה יתרום לבטיחות שלנו”, הוא הוסיף. "ב-15 השנים האחרונות הצלחנו להשיג יציבות. צינורות נפט מגיעים דרך רוסיה לשווקים אירופים וכשזה מגיע להגנה - היינו רוצים יחסים טובים עם כל המדינות. כלומר, אם אנחנו בקשר אם איראן - זה לא אומר שזה נגד ישראל".
ישראל - שותפה חמישית לסחר
לאור ירידת מחירי הנפט בעולם, במדינה מעוניינים כעת להגדיל את שיתופי הפעולה באפיקים נוספים. הסנובה סיפרה, כי בימים אלו נבנים במדינה שני פארקים תעשייתיים, האחד אקולוגי והשני לתעשייה כימיקלית. "הרווחים שלנו ירדו בגלל מחירי הנפט החדשים, אבל זה יוצר הזדמנות לפתוח את הסקטור העסקי לאלטרנטיבות אחרות", אמרה.
בין הענפים אותם מבקשת המדינה לחזק מול ישראל, ציינה רפואה, היי-טק, מים ובעיקר ענף החקלאות – בו קיים כר פעילות נרחב באזרבייג’ן בזכות לא פחות מתשעה אזורי אקלים שונים. כיום פעילות במדינה 39 חברות ישראליות בחוזים בהיקף של יותר מ-360 מיליון דולר, ביניהן שיכון ובינוי או נטפים.
"יש לנו יחסים טובים פוליטית וכלכלית עם ישראל”, אמרה. "בשנה שעברה ישראל היתה השותפה החמישית בגודלה לסחר, אחרי איטליה, רוסיה, מלזיה וגרמניה. כמות נכבדת מהנפט הולכת לישראל, אבל אפשר להפיק יותר מהיחסים בעתיד ולהגדיל את שיתוף הפעולה”.
שגריר ישראל באזרבייג'ן, רפאל הרפז, ציין כי בעקבות תגליות הגז בישראל, יש רצון ללמוד מהניסיון האזרי, "אזרבייג'ן היא מדינה שיש לה ניסיון רב בתחום של נפט וגז",אמר. יש לנו רצון רב ללמוד מהניסיון האזרי בתחום הזה, והם מוכנים לשתף אותנו בניסיונם. מעבר לכך, היחסים בין ישראל לאזרבייג'ן טובים, מיוחדים, הייתי מגדיר אותם כאסטרטגיים עם שיתוף פעולה בשורה של תחומים".
"המדינה הזו הולכת לצמוח", הוסיף. "היא צומחת בהרבה מאוד תחומים והטכנולוגיות של לישראל, בעיקר בתחום שהוא לא אנרגיה, זה בדיוק הדברים שהמדינה הזו רוצה לפתח. יש פעילות רבה של חברות ישראליות פה ורבים מבכירי הכלכלה האזרית נוסעים לישראל ומביאים לפה את הטכנולוגיות הישראליות הרלוונטיות".
