שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    האתגרים של השר החדש להגנת הסביבה
    השר החדש יוכל להקים חממה ליזמות סביבתית, ולאו דווקא פיזית, ושלחנות עגולים שיחברו בין משרדי הממשלה, התעשיינים, היזמים, מוסדות המחקר והארגונים החוץ ממסדיים, בכדי להוביל את מדינת ישראל לעתיד חדש וירוק יותר

    הממשלה החדשה יוצאת לדרך, ובקרוב השר להגנת הסביבה החדש יכנס לתפקיד, ייפגש עם בכירי המשרד, נציגי הארגונים הירוקים, הרשויות המקומיות והתעשיינים ועם מומחים שונים, ילמד את התחום ויגבש תוכנית עבודה ופעולה. אז לפני הכול, להלן הצעה לחמישה עקרונות מנחים לדרך.

     

    בשבחי התהליך

    כל שר חדש מודע לזמן הקצר שעומד לפניו ולמלאכה המרובה, אבל מעל לכל, כל שר מבקש לעשות משהו אחר ופורץ דרך, שייחרט בזיכרון לטווח הארוך. עם זאת, בין אם מדובר ברפורמה, שהיא שינוי הדרגתי ומתמשך, או במהפכה, שהיא שינוי יסודי ומיידי, כל תהליך מחייב לבחון וללמוד מה היה בעבר, מה קורה בהווה ומה צופן העתיד.

     

    עוד טורים של פרופ' עדי וולפסון:

    לא רק בחיפה, זיהום האוויר קשור לכולנו

    מה קורה באוויר של חיפה והקריות?

    לא רק דיור: המשבר בתעשייה התהליכית

    לומר אמת: זו הפסולת של מפעלי ים המלח

     

    המשרד להגנת הסביבה הוביל בשנים האחרונות מספר תהליכים. אחד המרכזיים שבהם הוא התהליך לניהול הפסולת בישראל, ולהפיכתה ממפגע שמוטמן בקרקע למשאב שמשמש כחומר גלם להפקת אנרגיה ומוצרים שונים. התהליך מורכב מהתוכנית הלאומית להפרדת הפסולת במקור-הפרדת הפסולת הביתית לזרם רטוב ויבש, מחקיקה של חוקים שונים כגון חוק האריזות והחוק לטיפול בפסולת אלקטרונית, ומפרויקטים יעודים כמו הקמת מערך לטיפול פסולת במגזר הבדואי בנגב.

     

    אחד האתגרים. להפחית את זיהום האוויר (צילום: רועי עידן) (צילום: רועי עידן)
    אחד האתגרים. להפחית את זיהום האוויר(צילום: רועי עידן)

     

    כמו מרבית התהליכים, גם תהליך זה נתקל בלא מעט התנגדויות ובקשיים, כשהמכשול העיקרי הוא הצורך לשנות הרגלים. אולם התהליך, שמגיע לכל בית ובית, אמור להוביל לשינוי מהותי בהתנהלות היומיומית של כולנו. אם כן, השר החדש לא צריך להמציא את הגלגל, אבל הוא בהחלט יכול להיות זה שייקח את התהליך צעד אחד קדימה. כרגע, אבן הנגף העיקרית בתהליך היא מחסור בפתרונות קצה לזרמי הפסולת השונים. האתגר המרכזי הוא לפתוח את השוק לטכנולוגיות חדשניות בתחום, למשל לטכנולוגיות להפקת מגוון דלקים נוזליים מפסולת אורגנית רקבובית או מפסולת מעורבת.

     

    ואי אפשר בלי זיהום האוויר (ל"ג בעומר, דו"ח מבקר המדינה, מפרץ חיפה וכדומה). בשנת 2011 נכנס לתוקף חוק אוויר נקי, בשנת 2013 ממשלת ישראל אישרה את התוכנית הלאומית למניעת זיהום אוויר ובשנת 2010 אושרה התכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה. אז תוכניות יש ואישורים יש ועכשיו השר החדש צריך להבטיח את היישום של התהליך.

     

    גם וגם

    אחת התפיסות המוטעות בנוגע לאיכות הסביבה הינה שהיא מעכבת ומונעת תהליכים של צמיחה ופיתוח ומנוגדת לקידמה. יש לכך לא מעט סיבות היסטוריות, וגם שיקולים אסטרטגיים של ניהול מאבקים ומשא ומתן.

     

    יחד עם זאת, גם מבחינה תקשורתיות קל יותר לקבל כותרת כ"שצועקים נגד" מאשר כ"שעושים בעד". אבל האמת היא שרוב המודלים הקיימים לא מייתרים את איכות הסביבה, אלא רואים בה גם עוגן וגם מנוף לשינוי חברתי וכלכלי שיוביל לצמיחה ירוקה, דהיינו לפיתוח והרחבה של האפשרויות במשק לצד שמירה על הסביבה הטבעית והאנושית.

     

    פיתוח של תחבורה ציבורית, לדוגמה, יפחית את זיהום האוויר ואת מפגעי הרעש במרכזי הערים, אך גם יוביל לנגישות וניידות גבוה יותר של כלל האוכלוסייה ויקרב את הפריפריה למרכז. גם ציפוף עירוני והתחדשות של מרכזי הערים, מבחינת תשתיות ומבחינת המרקם האנושי, לצד יישום של תוכניות בנייה שכבר מאושרות ברחבי הארץ, יוכלו לתת גם מענה למשבר הדיור הלאומי וגם למנוע את הפגיעה המיותרת בשטחים הפתוחים.

     

    אינטגרציה

    בכדי להבטיח את איכות החיים והסביבה עלינו לשקלל בין מגוון היבטים ומימדים. האתגר הוא לספק את הצרכים של הדור הנוכחי מבלי לפגוע באפשרות של הדורות הבאים אחרינו לספק את הצרכים שלהם, ובמילים פשוטות לייצר פתרונות ישימים שמשלבים בין רווח כלכלי, רווחה ותועלת סביבתית.

     

    בהקשר זה, לשר החדש להגנת הסביבה יש תפקיד מכריע ביצירת החיבורים בין משרדי הממשלה השונים. איכות האוויר, למשל, תלויה רובה ככולה בתחבורה, שבאחריות משרד התחבורה, בתעשייה, שתחת משרד הכלכלה, ובמשק האנרגיה שמנוהל על ידי משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים.

     

    גם החינוך הסביבתי קשור במשרד החינוך, והשטחים הפתוחים מנוהלים על ידי מנהל התכנון ומאוימים לא פעם על ידי תוכניות שיכון מזורזות. השר להגנת הסביבה החדש חייב לחבר בין כל המשרדים הללו ולהוביל לתהליכים שמונעים משיקולים רחבים וארוכי טווח לטובת הדורות הנוכחיים והבאים.

     

    שיתוף

    הבחירות לכנסת האחרונה הובילו בעיקר למחלוקות ולהפרדה בין קבוצות שונות בעם, אבל העתיד נמצא בחיבור בין כולם ובשיתוף. שיתוף הוא גם שיתוף ציבור בקבלת ההחלטות וביישומן, ולא רק פעם בכמה שנים בהצבעה בקלפי. אבל שיתוף יכול להיות גם מנגנון יומיומי לניהול מושכל של משאבים פיזיים של חומר ואנרגיה ושל משאבים אנושיים כגון ידע.

     

    כלכלת השיתוף, לדוגמה, מאפשרת לייצר פתרונות שאינם מבוססים על רכישה או בעלות על מוצר, אלא על שיתוף של מוצרים ושירותים, ואמצעי התקשורת והאינטרנט מאפשרים לשתף במידע ובידע וליצור מודלים חדשים של שינוי חברתי, כלכלי וסביבתי. אם ישכיל השר להגנת הסביבה לשתף ולהשתתף, הוא יוכל להוביל לשינוי משמעותי ורחב יותר.

     

    העוז לשכוח

    אחד האתגרים המרכזיים של החברה הישראלית הוא המעבר ממרחב של הישרדות, כלומר מאבק על הקוממיות ועל הקיום היומיומי, למרחב של יצירת עתיד חדש, דהיינו מרחב של קיימות. הנכונות של כל אחת ואחד מאיתנו לוותר על תפיסות ותיאוריות ישנות ולבחון מודלים חדשים היא המפתח.

     

    הקיימות יכולה להיות מנוע ליזמות ולחדשנות, וכמו תמיד, מדינת ישראל יכולה להיות מובילה עולמית גם בתחום זה. שוק הקלינטק, לדוגמה, מציג פתרונות ישראלים רבים בתחומי האנרגיה, התחבורה, המים והשפכים. אבל עליה וקוץ בה, מרבית היוזמות כחול לבן מיושמות בעולם ולא כאן, ומרבית היזמים לא רק שלא מקבלים תמיכה ועידוד מהממשלה, אלא זוכים להתעלמות בוטה.

     

    השר החדש יוכל להקים חממה ליזמות סביבתית, ולאו דווקא פיזית, ושלחנות עגולים שיחברו
    בין משרדי הממשלה, התעשיינים, היזמים, מוסדות המחקר והארגונים החוץ ממסדיים, בכדי להוביל את מדינת ישראל לעתיד חדש.

     

    לסיכום, עצה נוספת אחת לכולנו. לנו, הישראלים, יש נטייה לדעת תמיד מה צריך לעשות, כאשר למעשה "צריך" בעברית זה "שמישהו אחרי יעשה". אבל תנו לשר להגנת הסביבה החדש הזדמנות, ואפילו יותר מ-100 ימים של חסד, כי הצלחתו הצלחתנו.

     

     

     

     

     


    פורסם לראשונה 09/05/2015 08:57

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים