שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    לא רק בחיפה, זיהום האוויר קשור לכולנו
    הזיהום אינו נחלתו של מפרץ חיפה בלבד. תל-אביב וירושלים סובלות מזיהום אוויר תחבורתי גבוה מזה שבחיפה. אז מה צריך לעשות כדי להפחית את הזיהום המסכן את חיינו?

    הסערה סביב נתוני זיהום האוויר ותחלואת הסרטן במפרץ חיפה בעינה . אולם לפני שיפוגו 15 דקות התהילה, חשוב שנבין שהסכנה עומדת לפתחו של כל אחת ואחד מאיתנו. יחד עם זה, לא מדובר בגזרה משמים. הדרך היחידה לטפל בבעיה היא לתת לאוויר "תג מחיר", כך שכל אחת ירגיש כמה האוויר הנקי שווה, ויבין שאפשר לשלם היום בזול בכדי שלא נצטרך לשלם מחר שבעתיים.

     

    הזיהום והתחלואה במפרץ חיפה - כתבות אחרונות:

    יהב: "המדינה לא עושה - לקחתי את השוט לידיי"

    חסימת המפעלים: קצין הרכב של עיריית חיפה עוכב לחקירה

    הדרמה במפרץ: "על נתניהו להתערב נגד הזיהום"

     

    ראשית כמה עובדות:

    • האוויר הוא המשאב הסביבתי שאנו צורכים בכמות הגבוה ביותר, בכל רגע ורגע, והוא הכרחי לקיומנו. אנו שואפים כחצי ליטר של אוויר כ-15 פעמים בדקה, כלומר כ-450 ליטר אוויר בשעה וכ-320 מליון ליטר אוויר במהלך חיינו.

     

    • האוויר שאנחנו נושמים "שקוף", תרתי משמע. הוא לרוב ללא צבע, טעם או ריח ואין לו מחיר. אנחנו לא יודעים לקבוע מה האיכות של האוויר שאנחנו נושמים, וממילא אין לנו אפשרות לבחור איזה אוויר לנשום ואיזה לא.

     

    • מזהמי האוויר רבים ומגוונים וכך גם מקורות הזיהום, ועיקר זיהום האוויר מקורו מתהליכים ידי אדם. שריפה של דלקים בכלי תחבורה ובתחנות הכוח, פירוק של פסולת ביתית ותעשייתית ותהליכים תעשייתיים רבים פולטים לאוויר חלקיקים נשימים ובלתי נשימים, תחמוצות של פחמן, גופרית וחנקן וחומרים אורגאניים. כך למעשה בכל פעם שאנחנו צורכים חשמל, נוסעים ברכב או קונים מוצר כזה או אחר בחנות, אנחנו תורמים לזיהום האוויר.

     

    • זיהום האוויר הורג, על כך אין מחלוקת. ישנן שלל מחלות ריאה, לב, דם וסרטן שמושפעות באופן ישיר או עקיף מזיהום האוויר, בשילוב של גורמים נוספים כגון תזונה, גנטיקה, מצב גופני ועוד. דרך אגב, זיהום האוויר פוגע גם בסביבה הטבעית, בצמחיה ובבעלי החיים, ומשפיע באופן משמעותי על תופעת ההתחממות הגלובלית.

     

    • סוג המזהמים והכמות שלהם לצד תנאי האקלים והתנאים הטופוגרפיים, הם אלה שקובעים את איכות האוויר ואת ההשפעה שלו על בריאות הציבור.

     

    לא רק אצלנו. זיהום אוויר בפריז בחודש שעבר (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    לא רק אצלנו. זיהום אוויר בפריז בחודש שעבר(צילום: EPA)

     

    • זיהום האוויר אינו המצאה ישראלית, רק לפני חודש פריז סבלה מזיהום אוויר כבד מאוד והזיהום בבייג'ינג כל הזמן בכותרות. הזיהום גם אינו נחלתו של מפרץ חיפה בלבד. תל-אביב וירושלים סובלות מזיהום אוויר תחבורתי גבוה מזה שבחיפה, וערים נוספות כמו אשדוד ואשקלון סובלות מזיהום אוויר תעשייתי.

     

    • איכות האוויר בישראל השתפרה מאוד בעשור האחרון, בעיקר בגלל המעבר לטכנולוגיות נקיות בתעשייה ובתחבורה, אך גם בעקבות חקיקה מתקדמת יותר בתחום.

     

    • כבר בשנת 1272 הוציא המלך אדוארד הראשון איסור לשרפת פחם בלונדון ובשנת 1875 חוקק הפרלמנט הבריטי את החוק לבריאות הציבור וקבע את הצורך למנוע את פליטת העשן לסביבה במקור. אולם רק לאחר אירוע הערפיח הגדול, שהתרחש בלונדון בשנת 1952 ובמסגרתו כוסתה העיר בערפיח כבד במשך 4 ימים, דבר שהוביל לכ-4,000 הרוגים ועוד כ-100,000 נפגעים, נחקק בשנת 1956 באנגליה "חוק אוויר נקי", במטרה לקבוע את האחריות ולהסדיר את הפעילות בתחום איכות האוויר. חוק אוויר נקי חוקק בישראל בשנת 2008 ונכנס לתוקף בשנת 2011.

     

    • ועוד לא דיברנו על זיהום האוויר בבית ובמשרד, כתוצאה מתהליכי שרפה בבישול או בחימום, מצבעים, מחומרי ניקוי ועוד. הסוכנות הפדראלית להגנה על הסביבה בארה"ב (EPA) הגדירה את זיהום האוויר בבניינים כאחד מחמשת גורמי הסיכון החמורים ביותר לבריאות הציבור, וקבעה שהריכוז של חלק מהמזהמים בתוך הבניין עלול להיות גבוה פי חמישה מזה שמחוצה לו. אבל בישראל עוד לא מדברים על זה.

     

    מה עושים?

    • קידום של תחבורה ציבורית לצד פעולות להפחתת עומס התנועה בערים: מדינת ישראל משקיעה יותר בפיתוח תשתיות לתחבורה פרטית מאשר בתחבורה הציבורית. הרחבת הזמינות והנגישות של התחבורה הציבורית, הפחתת עלויות הנסיעה והפעלת התחבורה הציבורית בשבת, לצד הפעלת מס גודש על כניסה של רכבים פרטיים למרכזי הערים, יפחיתו את זיהום האוויר.

     

    • התייעלות אנרגטית בבית ובתעשייה לצד הרחבת השימוש בגז טבעי ומעבר לאנרגיות מתחדשות כגון שמש, רוח וביו-מסה, הם מהאמצעים המרכזיים להפחתת זיהום האוויר.

     למרות כל האפשרויות של מדינת ישראל הגז הטבעי עוד לא זורם לכל מקום, ולאנרגיות הרוח והשמש יש עדין פוטנציאל גדול אבל הוא נשאר על הנייר. וגם אנחנו, מתלוננים על מחירי החשמל, אבל ממשיכים לצרוך חשמל בלי הבחנה.

     

    • תקצוב של תוכנית לאומית להפחתת זיהום האוויר ופליטות גזי החממה: למדינת ישראל יש תוכנית שכזו, אבל היא תמיד אחרונה בשורות התקציב. בהקשר זה חשוב לציין שבסוף השנה צפויה ישראל להתחייב בפעם הראשונה להפחתת פליטות גזי חממה בפסגת האקלים בפריז, ואולי אז לא תהיה לנו ברירה.

     

    • אכיפה סביבתית יעילה ותקיפה יותר: יש בישראל חקיקה מתקדמת בתחום איכות האוויר, אולם האכיפה לא מספקת. מדובר בעיקר באכיפה מול המזהמים הגדולים, הן בפליטות מוקדיות בארובה והן בפליטות לא מוקדיות ובזמן של תקלות.

     

    כל העובדות והפתרונות שהוצגו כאן לא נסתרים מעיני מקבלי ההחלטות, התעשיינים ואפילו הציבור הרחב. אבל רק בכוחות משותפים ובאחריות אישית וציבורית אפשר יהיה להבטיח לילדינו גם חוסן סביבתי במדינת ישראל.

     

    פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון

     

    גילוי נאות, הכותב הוא נציג העיר באר-שבע במועצה במקומית התעשייתית נאות-חובב

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אביהו שפירא
    חסימת הכניסה לאחד המפעלים במפרץ חיפה
    צילום: אביהו שפירא
    צילום: דוד גרינשפן
    פרופ' עדי וולפסון
    צילום: דוד גרינשפן
    מומלצים