שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    חומרי ההדברה שמוצאים דרכם למזון שאתם אוכלים

    רק בשנתיים וחצי האחרונות הוצאו או הוגבלו לשימוש למעלה מ-15 חומרי הדברה - ביניהם זרחנים אורגנים בשל עדויות כי הם גורמים למחלות בבני אדם ופוגעים בבעלי חיים. החדשות הרעות - עשרות חומרי הדברה רעילים עדיין בשימוש. מאחורי הקלעים של עולם הרעלים שמוצאים דרכם למזון שלנו

    במהלך עבודתי באחת ממעבדות הבדיקה הגדולות בארץ לתחום איכות הסביבה, המזון והחקלאות בוצעו עשרות אלפי בדיקות - החל מבדיקת אלרגנים ומיקרוביולוגיה במזון, שאריות חומרי הדברה בתוצרת חקלאית, בדיקות איכות אוויר וגזי אדמה וכלה בבדיקות ויטמינים במזון לתינוקות.

     

    מכיוון שהמעבדה הוכרה על ידי הרשויות וביצעה חלק מהבדיקות בשמן, ההיכרות עם כמות החריגות מדרישות החוק בכל אחד מהתחומים האלו הייתה מייצגת ושיקפה את השוק כולו.

     

    מטבע הדברים מעבדה אינה עוסקת בנסיבות שהובילו לחריגות אך לרוב הן דיברו בעד עצמן וביטאו סוג של חוסר מודעות עד רשלנות אצל היצרנים ומבוכה אצל האמונים על האכיפה. סוג של קרב כמעט אבוד, עם כל הרצון הטוב.

     

    קראו עוד

    אושר: פחות חומרי הדברה בפירות ובירקות

    דו"ח: מהם הפירות והירקות עם הכי הרבה ריסוס?

    מחקר ישראלי: קשר בין הפרעות קשב לחומרי הדברה

     

    חלק ממוצרי המזון נושאים שאריות חומרים בעייתיים

    ביטוי למעמד אליו הגיעה התעשייה הלא אורגנית ויכולת האכיפה עליה בא לידי ביטוי בפרסומים האחרונים אודות שיעור התחלואה בקרב ילדים במפרץ חיפה. לפני כשבועיים פרסם משרד הבריאות את הידיעה על אודות שיעור התחלואה בקרב ילדים המתגוררים באזור מפרץ חיפה, מתוך רצון אמתי להעלות את מודעות הציבור לנוכחות זיהומים על מנת שיסייע בהתמודדות מול גופים מזהמים במשק.

     

    הפרסום יצר רושם רב לתקופה קצרה עד שמשרד הבריאות חזר בו לאחר בחינה נוספת של הנתונים. מספר ימים לאחר הפרסומים וחילופי האשמות נותרו מהרצון הטוב בעיקר ויכוחים על פרשנות הנתונים שגם הם הולכים ונשכחים.

     

    אבל באוויר נשארו מולקולות דיאוקסינים, PCB, ו-PAH שממשיכות לרחף במפרץ חיפה ובשלל מקומות אחרים בארץ. ולא מדובר רק באוויר - חלק ממוצרי המזון גם הם נושאים שאריות חומרים בעייתיים כפי שהצביע דו"ח מבקר המדינה ודוחות ממשלתיים אחרים יותר מפעם אחת.

     

    האם החריגות הם בשיעור גבוה יותר במפרץ חיפה? את מי זה מעניין, לא את החולים. הוויכוח על הסטטיסטיקה ופרשנותה ניצחו שוב את העיסוק במהות ובפתרונות: החלת תקנים ברורים למניעת זיהומים, אכיפתם ויכולת זיהוי וניטור המזהמים תוך ההתמודדות בלתי מתפשרת עם יצרניהם.

     

    הזרחן שהיה לכם באוכל עד לפני שנתיים

    בשנתה ה-67, ישראל זכתה לעשיית נפלאות והובלה של המון תחומים ואין שום סיבה שהיא תוביל גם את שיעור התחלואה בסרטן מסוג HODJKINS-NON לימפומה במערב (על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן).זוהי לא הפעם הראשונה שההתעסקות עם הסטטיסטיקה מנצחת בנוק-אווט את ההתמודדות עם מניעת המחלות.

     

    אין מי שחולק על כך שחומרי ההדברה הם במהותם רעלים וששימוש לא תקין או חשיפת יתר אליהם עלולים לחולל מחלות בקרב המשתמש. הוויכוח הגדול, אם כך מתחיל בהשפעה הבריאותית של חומרי הדברה הנמצאים בפירות וירקות הנצרכים על ידכם.

     

    באיזה צד שבו תבחרו להיות לא תוכלו להתעלם מהעובדה שבשנתיים וחצי האחרונות הוצאו או הוגבלו לשימוש למעלה מ-15 חומרי הדברה - ביניהם זרחנים אורגנים-על ידי הרשויות בישראל בשל עדויות כי הם גורמים למחלות בבני אדם ופוגעים בבעלי חיים.

     

    הוודאות להיותם כאלו כמעט שאינה מוטלת בספק וגם העובדה שרובנו צרכנו אותם יחד עם אכילת הפרי או הירק אינה מוטלת בספק. הרשויות בעולם ובארץ לא היו מסוגלות להחליט ולבצע הוצאה מכלל שימוש של חומרים שהשתמשו בהם עשרות שנים ושנמכרו במאות מיליוני שקלים אילולא היו ראיות מוצקות ומבוססות על נזקם.

     

    האם בדומה להוצאת קוטל החרקים CARBARYL שהשימוש בו נקשר לאינספור נזקים בריאותיים, נהיה עדים בשנה הקרובה לחומרי הדברה נוספים המוצאים או מוגבלים לשימוש כתוצאה מנתונים חדשים?

      

    עד כמה הריסוס מזיק? (צילום: הרצל יוסף) (צילום: הרצל יוסף)
    עד כמה הריסוס מזיק?(צילום: הרצל יוסף)

     

    אל תבנו על המדינה שתגן עליכם

    באירופה זה אכן קורה. היצואנים של תוצרת חקלאית נאלצים לחפש פתרונות על מנת לצמצם את כמות החומרים הנמצאים בשימוש על ידם. ועדיין, יחד עם עדויות חותכות ונקיטת צעדים של ממש על ידי הרשויות, בכל פעם שנושא חומרי ההדברה עולה לדיון, יחד איתו עולים 'מומחים מטעם', שולפים מאמר כזה או אחר ובסערת הוויכוח מלבינים גם חומרים שהאירופאים מזמן החליטו שזכרם לא לברכה.

     

    במצב מביך זה, קל להפנות אל רשויות האכיפה בארץ אצבע מאשימה על שאינם מבצעים עבודתם נאמנה. מהיכרותי עם נכונות אנשי הרשות האוכפת למלא את שליחותם ובהתחשב במשאבים המוקצים להם.

     

    זה צעד חסר ערך, בוודאי בשלב המיידי, שכן לא הם מזהמים, לא הם החורגים בריסוסים אסורים, לא הם הכניסו לפני מספר שנים חומר משלשל למשקה מרזה ושאריות חלב לשוקולד שנמכר כ'פרווה' ופגע באלרגים לחלב והם בטח שלא בקשו שיחד עם המים שהוחדרו לדגים יוחדרו גם קצת פוספטים על מנת לשמור על המים בדג.

     

    גם אם ישלשלו וירבעו את כוח האדם במשרדי הממשלה השונים ויבנו מעבדות כנדרש ואלה יעמלו כל העת על זיהוי מזהמים חדשים וישנים, הדבר יכול לסייע אבל לא לחולל את המהפך האמיתי שיגיע מתוך הבנה אמיתית של כל יצרן ותעשיין כי בידיו הדבר, כי בידיו חיי אדם ובריאותו - במפעלו, שדותיו ומחוצה להם, אצל קהל הצרכנים.

     

    האם זו הצעה לסגת לאחור, לעצור תהליכים, לעצור קדמה, לרסס פחות ולהקטין את כמות הייצור לדונם? לרוב לא, ובמקרים מסוימים כן. הגבול ברור והוא שער הכניסה לבית החולים. במקום שיש ספק פיקוח נפש, אין ספק. לצורך העניין, כל חריגה ממה שקבע החוק, גם בהגדלת המינון של חומר משמר להארכת חיי מדף - ייחשב כמסכן בריאות.

     

    למי שמבקש ללמוד כיצד לגדל, לייצר ואפילו לפקח תוך התחשבות באדם ובסביבה עם מינימום פגיעה בהם, לעשייה האורגנית יש מה להציע, והמון.

     

    נוכחתי לדעת זאת עם הגיעי לחברת אגריאור, הראשונה לפיקוח על תוצרת ומוצרים אורגניים בישראל. באגריאור וברעיון האורגני נמצא מענה יוצא דופן ובשורה של ממש לאותם נושאים בעיתיים שהובילו לחריגות משמעותיות שגבו וגובים מחירים כבדים ושהטיפול בהם מייצר בעיקר מבוכות אצל כל המעורבים בדבר.

      

    למה צריך לרסס 16 פעמים בשנה?

    הגדרה חוקית חד משמעית כיצד מגדלים או מייצרים מוצר אורגני ממקסמת את רמת הפיקוח הממשלתי. החוק להסדרת תוצרת אורגנית משנת תשס"ה מגדיר בפרטי פרטים את המותר והאסור בייצור אורגני, כולל רשימה מדוקדקת של חומרים המותרים לשימוש בו הן במהלך הגידול והן במהלך הייצור.

     

    זאת, תוך התחשבות באדם ובסביבה וגם תוך התחשבות בבעל החיים במשק האדם. לדוגמא, שטח הלול חייב להיות נגזרת של מספר המטילות הזכאיות לצאת לשטח מרעה בכל עת. לא ניתן להזריק לתרנגולות חומרים כלשהם ללא צורך מוגדר ובאישור מראש. זרזי גדילה הם מחוץ למשחק וכמו כן צבעי מאכל וחומרים כימיים ממקור סינטטי.

     

    מגדל פירות וירקות אינו רשאי להשתמש בחומרי הדברה ממקור סינטטי, מה שמגביל את חומרי ההדברה בהם הוא משתמש לכדי עשירית מאלו המותרים בעולם הלא אורגני, ובאופן כללי הם מתפרקים מהר יותר מאשר חומרים סינטטיים.

     

    דווקא בשל ההגבלה הזו התפתחו חומרי הדברה הנחשבים בטוחים הרבה יותר הן לאדם והן לסביבה. אחד המזיקים הקשים בעצי פרי הוא זבוב הפירות ולאחרונה נכחתי בהרצאה בה הוצגו נתונים של מגדל לא אורגני אשר אימץ שיטת לכידה של הזבוב כמו זו הנהוגה באורגני ובמקום לרסס 16 פעמים בעונה, ריסס פעמיים.

     

    מערכת החוקים המאוד ברורה אפשרה ייסוד של מערכת פיקוח יעילה מאוד המנוהלת על ידי מנהלת ההסמכה במשרד החקלאות. אגריאור היא אחת משלוש חברות פיקוח המבצעות את מרבית הפיקוחים האורגנים בהתאם לחוק ומחוייבת בדיווחים שוטפים למנהלת ההסמכה כמעט ברמה היומית.

     

    קיים שיח רציף עם מנהלת ההסמכה המאפשר טיפול גם במקרים של הונאה שנעשית על ידי עוסקים המתחזים לאורגנים, גם אם מספרם מועט. הפיקוח הוא פרטני מאוד ומגיע ממש עד לרמת הסימון שעל התווית.

     

    כך, כל סטייה מהחוק ותקנותיו מטופלים בחומרה ובהתאם לסנקציות המוגדרות מראש כחלק מהחוק. עוסק שסטה באופן מהותי מהקבוע בחוק נשללת ממנו התעודה האורגנית ובמקרים מסוימים יידרשו ממנו שלוש שנים על מנת לשוב ולעסוק באורגני.

     

    לדוגמה: שימוש בחומר הדברה שאינו מותר באורגני יחייב הסבה של כל החלקה מחדש. הזרקה של חומר אסור לבעל חיים כגון מטילות, יחייב הסבה שלהן לפני שתוצרתן תוכל שוב להיחשב כאורגנית.

     

    יש לאמץ את שיטת הפיקוח האורגני לכלל הנושאים הנאכפים על ידי שלטונות מדינת ישראל. לא מפני שהרגולטור אינו עושה עבודתו נאמנה, אלא מפני שהוא נתון לקיצוצים אינסופיים מתוך מחשבה שגם אם לא יוקצו למשרד הבריאות מכשירים למדידת דיאוקסינים ורעלים אחרים באופן סדיר הם ייעלמו איכשהו מהאוויר. אם למשרד החקלאות לא יוקצו פקחים לאכיפת נושא חומרי ההדברה לא יקרה דבר- גם אם קיימת מחשבה לפיה מספר כתבות ומשברים הם שיעשו את העבודה. הם לא.

      

    הכותב הוא מנכ"ל אגריאור. הכנס האורגני הראשון בישראל יתקיים ביום שישי, 15 במאי 2015 בתיאטרון גבעתיים. פרטים באתר  או בטלפון 03-6767320





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    למה כדאי לאכול מזון אורגני?
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים