הרופאים כבר רצו לנתקה מהמכשירים - וטיילור התעוררה
טיילור הייל נפצעה באורח אנוש בתאונה כשמוחה נמחץ לגמרי. היא אושפזה ביחידה לטיפול נמרץ כשהיא מונשמת ומורדמת. הוריה כבר החלו לתכנן את ההלוויה, ואז היא התעוררה. מחר היא תשתתף בנשף הסיום של התיכון
הוריה של טיילור כבר החלו לתכנן את הלווית בתם: הרופאים בישרו שהיא נמצאת במוות מוחי, ושיש לנתקה מהמכשירים. אבל אז טיילור הדהימה את כל הסובבים: היא התעוררה. מחר (ב') היא תגיע לנשף הסיום של התיכון שלה.
עוד חדשות בריאות
סוף לתעלומה: מדענים מסבירים את אשליית "השמלה הכחולה"
האחיות המבוגרות בעולם בנות 400 שנה: מה סוד אריכות החיים?בזכותכם: תרמתם מיליון ש' - מאיה טסה לניתוח בחו"ל
זה קרה בספטמבר 2011: טיילור הייל בת ה-17 תושבת איווה שבארה"ב בילתה עם חבריה כשלפתע החליקה ממכסה מנוע רכב עליו נשענה. ראשה נחבט בעוצמה רבה על המדרכה. "טיילור שוכבת באמצע הרחוב והאמבולנס בדרך", בישרו חבריה בטלפון לאמה סטייסי הניגסן.
טיילור הפכה בין רגע, ממתבגרת ומעודדת בנבחרת התיכון, למחוסרת הכרה ביחידה לטיפול נמרץ בבית החולים לילדים המקומי. הרופאים קבעו שהיא בתרדמת, וסובלת ממוות מוחי. אבל בדיקת ה-CT לא הראו כל אופטימיות: הנפיחות במוחה של טיילור הלכה וגברה.
זרם של חברים ובני משפחה החל לזרום לבית החולים, כשטיילור מחוברת למכשירי הנשמה וניטור בלתי פוסק. הרופאים הזהירו את המבקרים שלא להרעיש, מה שעלול לגרום לגירוי יתר של מוחה הפגוע.
שבוע אחר כך, מצבה המשיך להחמיר: היא סבלה מדימום מוחי. בדיקת ה-CT הראתה שמוחה גלש אל תוך עמוד השדרה מה שגרם ללחץ על גזע המוח ולדום נשימה. היא עברה החייאה והרופאים הבהירו שוב להוריה שבתם במצב אנוש, וסובלת ממוות מוחי.
"הרופאים אמרו שהם עשו את המקסימום ושעלינו להתכונן לגרוע מכל", סיפרה הניגסן, "הם הסבירו שיש סיכוי של 95 עד 99% שהיא לעולם לא תתעורר. הם הכריזו עליה כעל מוות מוחי. הם החלו לגמול אותה מהתרופות ומהחמצן. התחלנו להתפלל ולדבר על סידורי ההלוויה".
בלי הסבר רפואי - פקחה את עיניה
כמה שעות אחר כך ניגשו הרופאים להורים שהמתינו מחוץ למחלקה, ואמרו: "אנחנו לא יודעים להסביר זאת רפואית, אבל טיילור החלה לנשום בעצמה". טיילור פקחה את עיניה, והחלה להזיז את אצבעות הידיים והרגליים.
אבל הרופאים הזהירו את המשפחה, כי הסיכוי שהיא תלך אי פעם הוא קלוש, וגם אם כן – היא תהיה מחוברת לצינור הזנה לשארית חייה.
טיילור ניצחה כנגד כל הסיכויים: היא החלה בתהליך שיקום ארוך, ולאט לאט השיבה לעצמה את היכולת לדבר, לאכול ולמעשה לעשות את כל מה שהצליחה קודם התאונה.
לא זוכרת את התאונה
טיילור אינה זוכרת את התאונה או פרטים רבים שהתרחשו במהלך האישפוז בן 6 השבועות ביחידה לטיפול נמרץ. גם זכרונות רבים אחרים לפני ואחרי התאונה נעלמו, משהו שמתסכל בת 17. אבל היא קיבלה את חייה בחזרה.
ההליכה הייתה החלק הקשה ביותר במהלך השיקום שלה: "אני זוכרת את הצעדים הראשונים" היא סיפרה בראיון לרשת הטלויזיה NBC, "הייתי חלשה לאחר שלא אכלתי או שתיתי תקופה ארוכה. בכיתי כיוון שזה כאב כל כך".
לבד מאיבוד הזכרונות, התאונה הותירה את טיילור ללא חוש ריח. הרופאים אסרו עליה לעסוק שוב בנבחרת המעודדות אותה אהבה כל כך, בשל החשש מפגיעת ראש נוספת שעלולה הפעם – להרוג אותה מיידית.
לדברי אמה, למרות שהיא חזרה לחיים, משהו באישיותה השתנה מאז התאונה: "כהורה, וכמישהו שקרוב אליה, אני יכולה לומר שהיא לא אותה הילדה". טיילור מסכימה: "משהו באישיות שלי השתנה. חבריי מספרים שאני לא אותה בחורה קלילה ושמחה שהייתי. אבל לי אין מושג, כיוון שאני לא זוכרת הרבה ולא יכולה להשוות".
מחר היא תסיים את לימודיה בבית הספר התיכון. השמלה כבר מוכנה לנשף, יום שהוריה לא האמינו שיגיע. "זה בהחלט נס", אמרה האם.
תגובת המרכז הלאומי להשתלות: "מדובר כאן במקרה בו הרופאים אבחנו נזק מוחי משמעותי שנראה קרוב לוודאי בלתי הפיך
ופנו למשפחה כדי לבחון את האפשרות של הפסקת טיפול. הליך זה אסור על פי חוק בישראל. בתהליך הפסקת הטיפול נצפו תגובות ובשל כך חודש הטיפול".
לפנייה לכתב/ת 
