שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    דוז פואה: מה יש לעשות במקדוניה?

    מקדוניה, אם לא ידעתם, היא המדינה שבזכותה פחות או יותר ניצחה דנה אינטרנשיונל באירוויזיון 1998 והביאה להגעת התחרות לארץ שנה לאחר מכן. לצד זה, יש בה גם נופים מרשימים, שמורות טבע מרהיבות, כפריים ציוריים וגם אתרי מורשת עולמיים. גילי חסקין עושה כבוד לאחת המדינות הקטנות והמעניינות על המפה

    מקדוניה היא ארץ קטנה, דחוקה בין בולגריה, אלבניה וסרביה, ללא מוצא לים. שוכנת בפרשת דרכים בין מזרח למערב, אסלאם ונצרות, דרום וצפון טורקיה ואירופה.

    זוהי ארץ יפה עם הרים גבוהים ועמקים פוריים, קניונים עמוקים, אגמים גדולים, נהרות, יערות עבותים ומפלי מים שוצפים. כובשים רבים עברו דרכה, תרבויות שונות הטביעו בה את חותמן. אם נוסיף לכך את הכפרים הציוריים, אתרי מורשת עולמית, אוצרות אמנות וארכיאולוגיה, ועם חביב וגאה - נקבל תמהיל תיירותי מנצח.

     (צילום: גילי חסקין) (צילום: גילי חסקין)
    (צילום: גילי חסקין)
     

    מקדוניה היא תערובת של הרבה ישן מול מעט חדש. ברחובות מקרטעות מכוניות חבולות, שזה להן העשור הרביעי על הכביש ומולן, נעים בגאווה ג'יפים חדשים ומאובזרים, שדומה והניילונים הוסרו מהם זה עתה. בסקופיה הבירה נבנו מבנים הדורים לגדת הנהר ונפתחו כמה בתי קפה בליהוק אירופאי, אך מרבית התושבים חיים בבתים ישנים, מקורים בגגות רעפים אדומים אדומים, המעניקים להם חזות נאיבית ואפילו רומנטית.

     (צילום: גילי חסקין) (צילום: גילי חסקין)
    (צילום: גילי חסקין)
     

    הרפובליקה קיבלה את עצמאותה ב-1991, עם פירוק יוגוסלביה. יוון, שחלקה הצפוני הוא מקדוניה ההיסטורית, התנגדה קטגורית שמישהו ינכס לעצמו את השם "מקדוניה", לכן הוחלט כי המדינה הצעירה תתקבל לאו"ם בשם המסורבל משהו "הרפובליקה היוגוסלבית לשעבר של מקדוניה". "The former Yugoslav Republic of Macedonia" (בקיצור: FYROM).

     

    מקדוניה, נחשבה שנים רבות לאחות הזנוחה של הרפובליקות שהרכיבו את יוגוסלביה. היא סבלה מקשיים כלכליים חמורים לאחר שקיבלה את עצמאותה, כאשר השוק היוגוסלבי הפנימי התמוטט והסובסידיות מבלגרד הפסיקו להגיע. האלף השלישי נראה טוב יותר. תושבים רבים טוענים שדווקא פירוקה של יוגוסלביה, והאילוץ שנכפה עליה לעמוד ברשות עצמה, אילצו את תושביה וקברניטיה למרפק את עצמם למעלה. השינויים אינם מהירים דיים, אבל הם מתרחשים ובאים לידי ביטוי, גם בתיירות.

     (צילום: גילי חסקין) (צילום: גילי חסקין)
    (צילום: גילי חסקין)
     

    זוהי ארץ קטנה, שטחה כ-25,000 קמ"ר; קצת יותר גדולה מישראל, אבל קומפקטית. יש בה רק שני מיליון תושבים, כך האזורים הכפריים שלה כמעט וריקים מאוכלוסייה, וניתן לטייל שם בנוחות ולחוש קצת טבע פראי. יש בה מגוון אתני גדול. למעלה מ-60% הם מקדונים, רבע הם אלבנים ובנוסף חיים שם בני קבוצות אתניות קטנות, כמו טורקים, צוענים, סרבים, בוסנים, ולאכים ואחרים.

     

    ניתן להבחין בשלושה אזורים גיאוגרפיים: במערב מתנשאים הרים גבוהים ולמרגלותיהם אגמים גדולים. במזרח מתרוממים הרים מיוערים, וביניהם פרושות עיירות נידחות, ואילו במרכז – משתרעת שפלה פורייה וגדולה שבמרכזה זורם נהר הוורדר (Vardar), הנשפך לים האגאי ובה חקלאות של טבק וענבי יין.

     (צילום: גילי חסקין) (צילום: גילי חסקין)
    (צילום: גילי חסקין)
     

    מהחלק המקדוני הנמצא ביוון, יצא גדול בניה של מקדוניה, הלוא הוא אלכסנדר מוקדון, "אלכסנדר הגדול", שהקים את אחת האימפריות הגדולות בעולם. בהמשך שלטו כאן האימפריות הרומאית, הביזנטית ואחריה העות'מנית, עם אפיזודות סרבית ובולגרית.

     

    כתוצאה ממלחמת הבלקן הראשונה שפרצה ב-1912, השתחררה מקדוניה מהעול העות'מני, אלא שנבצר ממנה לשוב אל תהילת העבר. יוון, בולגריה וסרביה נטלו את מרבית שטחה. עם הקמת יוגוסלביה, לאחר מלחמת העולם הראשונה, הפך מה שנותר, לרפובליקה המקדונית, בתוך הפדרציה היוגוסלבית. עם התפוררותה של זו, לאחר שבעה וחצי עשורים, הפכה מקדוניה למדינה עצמאית.

     

    שני צדדים לנהר

    הבירה סקופיה איננה להיט. יש בה מצודה ביזנטית, החולשת על העיר ממעל ולרגליה נמצא המוזיאון היהודי המספר את סיפורן של הקהילות היהודיות בבלקן.

     

    עם השנים התפתחו למרגלותיה ולאורך הנהר ואדאר, שכונות מגורים, וכיום נבנים בה בנייני פאר ומונומנטים הבונים את הגאווה הלאומית. לגדתו הדרומית של הנהר חזות נוצרית עם כנסיות לרוב. הצד הצפוני של הנהר הוא מוסלמי. מאוכלס באלבנים, שמהווים את המיעוט הלאומי הגדול. כאן החלק העתיק של העיר, בו נמצא הבאזאר (Bazaar) וכן סמטאות בעלות חזות תורכית, מספר מסגדים, פונדקים ישנים, בתי קפה מעלי עשן נרגילות ודוכנים לממכר קבאב.

     (צילום: גילי חסקין) (צילום: גילי חסקין)
    (צילום: גילי חסקין)

    במרחק של חצי שעת נסיעה מסקופיה, נמצא אחד מאתרי הטבע היפים במקדוניה. זהו קניון מטקה (Matka Canyon), שמימיו סואנים בשתף וסכר שנבנה בראשו, יצר אגם מרשים המזכיר מעט פיורד נורווגי.

     (צילום: גילי חסקין)
    (צילום: גילי חסקין)
     

    דומה ואת השיא הנופי של מקדוניה ניתן לראות בשמורת מברובו (Mavrovo National Park), הנמצאת לא הרחק משם. האלפים הדינריים מתקרבים כאן לגובה 3,000 מטר.

     

    רכס ביסטרה (Bistra), הנמצא בלבה של השמורה, הוא יעד לטיולים מכל סוג: למרגלותיו אגם שרוע מלאכותי שצבעו תכול עז. בתחום השמורה נמצא הכפר היפהפה גליצניק (Galičnik), התלוי על המצוקים הצופים אל עמק נהר רדיקה. במרבית ימות השנה הכפר ריק יחסית, למעט רועים הנוטים את אוהליהם בשוליו ומציעים למכירה גבינות עזים מעשי ידיהם. אולם מדי שנה, בחודש יולי, מגיעים צאצאי הכפר, חלקם ממרחקים, כדי להינשא בו ומשום כך נודע הכפר בשם "כפר החתונות".

     (צילום: גילי חסקין) (צילום: גילי חסקין)
    (צילום: גילי חסקין)
     

    בקצה הדרומי של שמורת מברובו נמצא מנזר יוהן ביגורסקי (St. Jovan Bigorski), תלוי על מורדות ההרים, מעל קניון הרדיקה (Radika). המנזר נבנה בהשראת מנזרי הצוקים שנבנו בהר אתוס שבצפון יוון. מעבר למיקומו הדרמטי, מושך המנזר תיירים וחובבי אמנות, הבאים להתפעל מעבודת העץ שמוצגת בו והיא נחשבת ליפה והחשובה בבלקן כולו.

     (צילום: גילי חסקין) (צילום: גילי חסקין)
      

    מרבית המבקרים מתרכזים סביב היימות של אוכריד ופרספה, ביניהן מפריד רכס גליציצ'ה המהווה שמורה מיוחדת במינה, ובשיאו תצפיות פנורמיות מרהיבות.

     (צילום: גילי חסקין) (צילום: גילי חסקין)
    (צילום: גילי חסקין)
     

    ימת אוכריד (Orhid) היא העמוקה בבלקן (288 מ') ושטחה משתרע על 358 קמ"ר. העיר אוכריד שוכנת לחופיה הצפוניים. כאן למעשה נולדה הנצרות הסלאבית, כאן גם נוצר הכתב הקירילי. במאה העשירית פעלו באוכריד לא פחות מ-365 כנסיות, שבזכותן זכתה לכינוי "ירושלים של הבלקן"; מהן עומדות תילן ארבעים כנסיות. גם כיום זהו האתר הקדוש והחשוב ביותר למקדונים, ואחד החשובים לנצרות המזרחית.

     (צילום: גילי חסקין) (צילום: גילי חסקין)
    (צילום: גילי חסקין)
      

    החלק העתיק של העיר, ובו רחובות מתפתלים, סמטאות עיוורות וכנסיות קטנות, בנוי על צלע ההר ומשקיף על העיר והיימה. הוא מוקף בחומה שלה 18 מגדלים וארבעה שערים, ויש בו סמטאות ציוריות וכנסיות קטנות ומטופחות. בסמוך נחשף תיאטרון רומי עתיק ובקיץ פועלים בו פסטיבלים למוזיקה.

     (צילום: גילי חסקין) (צילום: גילי חסקין)
    (צילום: גילי חסקין)

    לאורך החוף, נמתחת ריוויירה רבת רושם, שלאורכה נבנו מלונות רבים בכל הרמות. בחלק הדרומי פזורות מאות נביעות על פני שטח של עשרות אלפי מטרים רבועים, ויוצרות לגונות מרהיבות. מומלץ בחום סיור בסירת משוטים בין הנביעות והצמחייה העשירה שהתפתחה סביבן. הצמרות משתקפות במים ויוצרות פנטזיה של צבעי כחול וירוק.

     (צילום: גילי חסקין) (צילום: גילי חסקין)

     (צילום: גילי חסקין) (צילום: גילי חסקין)
     

     (צילום: גילי חסקין) (צילום: גילי חסקין)
    (צילום: גילי חסקין)

    השייטים מתבלים את הסיור באגדות ובשירה. כמה מהם כבר הספיקו ללמוד מילים רבות בעברית. מעל הנביעות נבנה המנזר היפה של הקדוש נחום (Sveti Naum), שהתיישב כאן במאה ה­-9 לספירה. במנזר נשתמרו ציורי קיר, מן המאה ה-11, המספרים את סיפור חייו. בחצר האגם פורסים טווסים את זנבותיהם הצבעוניים לראווה. מרבית המבקרים מבלים את זמנם בשוטטות בטיילת שלחוף האגם, ובה דוכנים לממכר מזכרות ושיפודי בשר על גחלים.

     (צילום: גילי חסקין)
    (צילום: גילי חסקין)

    ימת פרספה (Prespa) הסמוכה, יפה לא פחות ובלתי מתוירת לחלוטין. הימה נמצאת בגובה 950 מטר, בשטחן של שלוש מדינות - אלבניה, יוון ומקדוניה. בלבה איים ועליהם כנסיות, מבצרים עתיקים ומושבות קינון של עופות.

     

    העיר השנייה בגודלה היא ביטולה (Bitola), הנמצאת בדרום מערב מקדוניה ובה חיים כמאה אלף תושבים. שגשגה כאן קהילה יהודית בעבר, בעיקר של מגורשי

    ספרד דוברי הלאדינו, שמנתה כ-7,000 נפש. הללו כינו את העיר בשמה היווני "מונאסטיר", שפירושה - אדמות מנזר.

     

    במלחמת העולם השנייה באפריל 1943, העמיסו הנאצים את כל אנשי הקהילה - 4,000 נפשות ואיתם עוד 3,000 יהודי סקופיה, לרכבות שהובילו אותם לטרבלינקה, שם נרצחו כמעט כולם, לבד מכמה עשרות, שהצליחו לברוח לפני המשלוח ולהצטרף לפרטיזנים ביערות. בית הקברות היהודי הינו שריד אילם לרקמת חיים שהיתה ואיננה עוד. שער ברזל כחול המעוטר במגן דויד גדול נפתח לשדה ירוק, ובו פזורות מצבות מנותצות.

     

    סמוך לביטולה נמצא האתר הרומי הראקליה (Heraclea), ובו פסיפסים עשירים בצבעים ובהם סצנות מן המיתולוגיה היוונית.

     (צילום: גילי חסקין) (צילום: גילי חסקין)
    (צילום: גילי חסקין)
     

    חובבי הטבע יוצאים מביטולה לטיולים בהר באבה (Baba) החולש על העיר, ופסגתו הגבוהה ביותר, פֶּלִיסְטֶר (Pelister), המכונה גם "הקיר האדום", היא השלישית בגובהה במדינה. בראש ההר יש שני אגמים בעלי אופי אלפיני המכונים "עיני פליסטר", בשל צורתם ונשקף ממנו נוף מרהיב.

     (צילום: גילי חסקין) (צילום: גילי חסקין)
    (צילום: גילי חסקין)

    למרגלות ההר, בדרך לאוכריד, נמצא מלובישטה (Malovishte), שנחשב לאחד הכפרים היפים במקדוניה, אם לא היפה שבהם. הכפר המתאפיין בבנייה מסורתית מן המאה ה-19. מזכיר יותר מוזיאון קטור, מאשר כפר חי ונושם, אך יש בו שקט וקסם לא מבוטל.

     (צילום: גילי חסקין) (צילום: גילי חסקין)
    (צילום: גילי חסקין)
     

    אזור ההרים שבמזרח המדינה, כמעט שאינו מתוייר. יש בו נופים געשיים, יערות רחבי ידיים, מגדלים לאכסון מתכות יקרות, אתר מגליתי רב רושם וכפרים נידחים, שהחיים בהם אמנם לא עצרו, אבל הואטו עד מאוד. זוהי כבר "מקדוניה למתקדמים" ונושא לרשימה נפרדת.

     (צילום: גילי חסקין) (צילום: גילי חסקין)
    (צילום: גילי חסקין)
     

    ד"ר גילי חסקין, מדריך טיולים וחוקר ארץ ישראל

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים