שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סאגת רישום דירה בטאבו: 10 שנים של מרדף
    "פרץ בוני הנגב" הקימה 10 בניינים ברחובות, אבל בשל מחלוקת עם בעלי זכויות סירב רשם המקרקעין לרשום את הדירות על שם בעליהן. ביהמ"ש התערב
    כמה זמן לוקח לרשום בתים משותפים בטאבו ולאפשר לבעלי הדירות להפוך רשמית לבעליהן? חברת "פרץ בוני הנגב" סיימה לאחרונה מאבק מתיש של כעשור, שבמהלכו נאבקה בחברה חקלאית שסירבה לאפשר לה להשלים את הרישום של עשרה בניינים ברחובות. בית המשפט לעניינים מנהליים בלוד מתח ביקורת על רשם המקרקעין והורה לבצע את הרישום באופן מיידי.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    "פרץ בוני הנגב" רכשה זכויות בחלקות ומגרשים שונים על סמך שתי תוכניות בנייה ברחובות, שאושרו בשנים 2005 ו-2006. החברה בנתה עליהם עשרה בניינים שכללו 130 יחידות דיור והן אוכלסו במהלך השנים.

     

    אלא שבבואה לרשום את הבניינים כבתים משותפים, לטובת הדיירים, נתקלה חברת הבנייה בהתנגדות עיקשת של חברת "משק פטר", בעלת חלק מהזכויות במגרשים, שטענה כי הרישום יפגע בה. בעקבות זאת החליט רשם לשכת המקרקעין ברחובות לא לרשום את המבנים כבתים משותפים.

     

    עובדה זו היא למעשה עוול עבור הדיירים שהשקיעו ממיטב כספם ונטלו הלוואות בנקאיות כדי לרכוש דירה, אך מטעמי ביורוקרטיה הם מנועים מלרשום אותה על שמם.

     

    ב-2013, ומאחר ששתי החברות לא הגיעו להסכמה והרישום עוכב במשך שנים, פנתה "פרץ בוני הנגב" לבית המשפט לעניינים מנהליים בלוד בבקשה שיורה על הרישום, כך שניתן יהיה להפוך את הבניינים לבתים משותפים כדין.

     

    "משק פטר", חברה העוסקת בחקלאות, טענה שלא ייתכן שיאשרו תוכנית שפוגעת בזכויות שלה להשתמש בבאר מים ובריכת אגירה שנמצאות בקרבת מקום. לדבריה, היא קיבלה אישור מרשות המים להתחיל בהליך הפקה וטיוב מי הבאר, ולפי תקנות משרד הבריאות, מסביב לבאר שתייה חייב להיות רדיוס מגן. רישום התוכנית על חלקת הבאר, טענה, יגרום לה לנזק בלתי הפיך, שכן לא תוכל להפיק מי שתייה, ובכך תיפגע פרנסתה.

     

    השופט יעקב שינמן קבע כי לא רק שזו זכותה של "פרץ בוני הנגב" לרשום את הבתים בטאבו, אלא שיש חובה לרשום אותם לפי הדין. השופט מתח ביקורת על הימנעות הרשם מלרשום העסקה, שכן לא הייתה כל מניעה חוקית לעשות זאת. לדבריו, מטרת הרישום בלשכת המקרקעין היא הצגת מצב הזכויות בקרקע בצורה נכונה כלפי הציבור.

     

    לאחר בדיקה עם משרד הבריאות מצא השופט כי בניגוד לטענת "משק פטר", הבאר אינה מאושרת לשמש כבאר מי שתייה, אלא לספק מים לשטחים חקלאיים בלבד, ולכן לא חלות עליה מגבלות בניית הרדיוס המגן. לפיכך דחה השפוט את טענתה כי הרישום יסב לה נזק כלשהו.

     

    בסיכומו של עניין קבע השופט כי יש לכבד את מעמדן של תוכניות הבנייה – הכוללות את הבתים המשותפים – כתוכניות מאושרות, בפרט כאשר זכויותיהן של אנשים רבים תלויות בכך.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ העותרת: עו"ד אביעד שוב ועו"ד רינת בן ציון
    • ב"כ המשיבה: עו"ד דוב פישלר
    • עו"ד נתנאל סלע עוסק בדיני מקרקעין
    • הכותב לא ייצגה בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים