שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    תוך עשור: הארנונה מתייקרת בכ-13%

    משרד הפנים פרסם את מדד ייקור הארנונה שלו לשנת 2016: בשנה הבאה יעלה המס המוניציפלי בשיעור של 1.27%. מדובר בייקור אוטומטי שמאושר לכל הרשויות - אשר יכולות גם להעלות או להוריד את הארנונה בתחומן

    משרד הפנים פרסם את מדד ייקור הארנונה שלו לשנת 2016. על פי המדד, הארנונה בישראל תתייקר בשנה הבאה בשיעור של 1.27%. הייקור נובע מעלייה של 3.05% במדד השכר במגזר הציבורי, לצד ירידה של 0.5% במדד המחירים לצרכן, בין ה-20 במאי 2014 ל-20 במאי 2015. על פי חוק, הארנונה בישראל מתעדכנת מידי בשנה על פי ממוצע העדכונים של שני מדדים הללו, שהוא 1.27%.

     

     

    עם זאת, הייקור של 1.27% הוא רק הייקור האוטומטי שמאושר לכל הרשויות המקומיות בישראל. בנוסף, כל רשות יכולה לדרוש להעלות או להוריד את הארנונה בתחומה - בקשה שאותה צריכים לאשר שר האוצר ושר הפנים. ב-2014 העניקו השרים אישור ל-89 רשויות לייקר את הארנונה בתחומן ול-25 רשויות ניתן אישור להוזיל את הארנונה בתחומן. יש לציין כי לא כל הבקשות אושרו במלואן וכי חלק מהבקשות נוגעות לשינויי סיווג לעסקים או לאזורים, אשר אין להם השפעה על גובה הארנונה שמשלם התושב.

     

    כמו כן, 57 רשויות מקומיות בישראל יהיו רשאיות לייקר את הארנונה בתחומן ב-0.3% נוספים. זאת, בעקבות הסכם שנחתם בין הרשויות החזקות כלכלית לבין משרד האוצר בשנת 2013. בהסכם זה העניקו הרשויות הלוואה של 450 מיליון שקל למדינה, אשר הייתה במצב כספי קשה באותה שנה, ובתמורה קיבלו אישור לייקר את הארנונה מעבר לייקור האוטומטי למשך 10 שנים.

     

    בשנת 2015 התייקרה הארנונה בשיעור אוטומטי של 0.75%, ללא קשר לביצועי המדדים. זאת לאחר ששר הפנים דאז, גדעון סער, החליט לשנות את מועדי העדכון ולקבוע כי המדדים העוקבים יהיו המדדים של ה-20 במאי ולא אלו של ה-20 באוקטובר כפי שהיה עד אז. בסך הכל, וכולל הייקור הצפוי בשנת 2016, צפויה הארנונה בישראל להתייקר בשיעור כולל של 12.7% מאז תחילת העשור.

    תושבים מפגינים נגד יוקר הארנונה (צילום: אילן שתיוי) (צילום: אילן שתיוי)
    תושבים מפגינים נגד יוקר הארנונה(צילום: אילן שתיוי)

     

    "נוסח הייקור מעוותת"

    עו"ד עדי מוסקוביץ ממשרד עוה"ד מוסקוביץ אזרואל, המתמחה במיסוי עירוני ובייצוג נישומים, מאשים בכך את נוסחת הייקור המעוותת, לדבריו. "הכללת מדד השכר הציבורי אינה משקפת לחלוטין את כוח הקנייה של הארנונה", הוא אומר ל-ynet.

     

    לדבריו, "רכיב ההוצאות לשכר ברשויות המקומיות מושך את שיעור העדכון למעלה באופן קבוע, והוא מקבל בנוסחת העדכון משקל של 50%, אולם בפועל ההוצאות לשכר של הרשויות המקומיות קטנות מ-50%".

     

    בנוסף, טוען עו"ד מוסקוביץ כי "מדד השכר הציבורי הספציפי אינו משקף את התייקרות השכר במגזר הציבורי, והסטטיסטיקאי הראשי התריע בעבר בכתב כי שימוש בנתון זה מעוות את הנוסחה וכי הוא מציע להשתמש במדדים אחרים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים