שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "לא נותנת להפרעות האכילה לנהל לי את החיים"
    עדי שילון, מגישת הטלוויזיה והרדיו, האשימה במשך שנים את המשקל שלה בכישלון מערכות יחסים עם גברים וכאשר לא הצליחה לעבור אודישנים. היום היא לומדת לאהוב את עצמה בכל יום קצת יותר

    במציאות בה האוכל נמצא בשפע ובהישג יד, אכילה הפכה להיות מכשיר לביטוי רגשי משמעותי. אנחנו אוכלים כשאנחנו שמחים ויוצאים למסעדה לחגוג, אוכלי במפגש משפחתי ובערבי חג, וגם אוכלים כשאנחנו מתוסכלים בסוף יום עבודה. אין פלא, לכן שהפרעות אכילה הפכו שכיחות יותר.

     


     

    עדי שילון גם היא מתייחסת לאכילה ולהתפתחות תרבות הגוף והיופי. ממול לתרבות זו, המקדשת את הרזון, יותר ויותר אנשים מוצאים את עצמם במשקל גבוה יותר ממה שתיארו לעצמם שהם יהיו.

     

     

    עריכת תוכן: רפאלה גויכמן, עריכת וידאו: חמי גרא

    עריכת תוכן: רפאלה גויכמן, עריכת וידאו: חמי גרא

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    מהי אכילה רגשית?

    בארצות מסויימות השמנה היא בעיה לאומית שכן עודף משקל מגדיל תחלואה באופן בולט, ויותר מכך, משאיר אנשים רבים מתוסכלים על כך שהם מנסים לשלוט במשקלם ללא הצלחה. מהי אכילה רגשית ומתי, אם כן, אכילה מהווה בעיה?

     

    אכילה כשלעצמה היא פעולה הנועדה לתת מענה להפעלת מנגנון הרעב על ידי גופנו. הוא נועד בראש ובראשונה לשמור על תפקודו של הגוף ולספק את האנרגיה לה זקוק האדם וכמובן לספק "חומרי גלם" נוספים הדרושים לתפקודו.

     

    נשמע פשוט? כביכול כן, אלא שבפועל אכילה היא הרבה מעבר לכך.

     

    במקרים רבים אנשים עושים שימוש באכילה שלא כדי להשביע רעב. למקרים אלו אנו קוראים אכילה רגשית. לא תמיד משמעותה של אכילה זו הינה שלילית: אנחנו הרבה פעמים משתמשים באוכל כדי לבטא שמחה למשל. אוכל הוא חלק בלתי נפרד ממפגשים חברתיים, משפחתיים, מחגיגת חגים או אירועים משמחים אחרים.

     

    הדוגמא הקלאסית לאכילה שאינה קשורה במנגנון רעב היא אכילת מתוקים לקינוח בסיום הארוחה. ברוב המקרים אנחנו לא רעבים, אבל רוצים לסיים את הארוחה "בטעם טוב".

     

    בין חוסר תיאבון לבולמוס אכילה

    אכילה רגשית יכולה גם להופיע כדרך שלנו להגיב על אירועים אחרים בחיינו שאינם בהכרח משמחים. אנחנו אוכלים כדי לשכוח או להתמודד עם תחושות של ייאוש, תסכול, אכזבה עצמית, כעס, חוסר אונים, עצבות או דיכאון ועוד.

     

    אנחנו גם אוכלים אם משעמם לנו, אם אנחנו בתקופה לחוצה מאוד, כשיש עומס בעבודה, כשבן הזוג עצבן או העציב אותנו או כשאנחנו מתוסכלים נוכח התמודדות עם הילדים שלנו. בכל המצבים האלו אנו מוצאים עצמינו חסרי אונים מול התחושה הרגשית הלא-נעימה ושוקעים לתוך האכילה.

     

    אגב, מצבי לחץ, אשר נפוצים בחיים המודרניים, לפעמים גורמים לתקופות של צמצום באכילה שלאחריו מגיעים בולמוסי אכילה וכמובן לאכילה לא מאוזנת ולא בריאה.

     

    אחד המאפיינים הבולטים של אכילה רגשית הוא בולמוס אכילה (בשפה המקצועית התופעה מכונה Being eating), כלומר, אכילה של כמויות מזון גדולות הנובעת מתחושת דחף בלתי נשלטת, לפעמים מבלי לחוש בטעם או לחוות הנאה מהאכילה.

     

    סופם של בולמוסי אכילה אלו הן בתחושה רגעית של הקלה שלאחריה מגיעה תחושה מעיקה של אכזבה וגועל עצמי, תסכול, אשמה וייאוש. אלו יוצרים מעגל נוסף המעלה את שוב את הצורך באכילה, על מנת להשיג תחושה כשלהי של רגיעה, ולו זמנית. למרבה הצער, פעמים רבות, בולמוסי אכילה מעמיקים בעיות בדימוי העצמי ודימוי הגוף, שכבר היו קיימים ומחריפים מצבי דיכאון ו/או חרדה.

     

    מתעסקים באוכל מסביב לשעון

    לפעמים זה נראה כי בכל שנה צצה לה עוד שיטת דיאטה אחת חדשה (אם לא שלוש לפחות). הדבר מעיד עד כמה היחס שלנו לאוכל הולך ונהיה מורכב עם השנים. אם בעבר היצע המזון היה מצומצם ביותר, כיום שפע המזון הוא כמעט ובלתי מוגבל ותופס חלק משמעותי וניכר בחיינו.

     

     תוכניות הטלוויזיה והאינטרנט מוצפים במידע אודות מזון, במתכונים ובדרכי חיים שונות הנוגעות לאכילה (מאכילת חלבונים / פחמימות/ ירקות בלבד, דרך צמחונות ועד טבעונות).

     

    אוכל תופס יותר ויותר מקום בהוויה היום-יומית שלנו מפעולת האכילה עצמה, דרך תכנון האכילה או היעדר האכילה, איסוף מתכונים, השקעת זמן משמעותי מהשבוע שלנו בקניות בסופר ועוד.

     

    מתוקף כך, המזון בעצם מאפשר לנו לעשות בו שימוש שאינו פיזיולוגי בלבד. מכאן שלא מפתיע שאנשים מוצאים עצמם שבויים במעגל ההתעסקות במזון וההשמנה ואינם מצליחים לצאת ממנו באמצעות תפריט מאוזן בלבד.

     

    הפיתרון: וויסות רגשי

    אכילה רגשית אינה שונה מכל מנגנון התנהגות אחר, המנסה לעזור לנו לווסת את רגשותינו. מין, התפרצות זעם, מחשב, סלולר, אלכוהול ואפילו סמים - אף אחד מהם לא באמת מווסת את הרגשות שלנו, אלא משאיר אותנו יותר ריקני. מה שכן מווסת את הרגשות הוא קשר. הכוונה לקשר בין-אישי עם קרובים וחברים ומעל לכל, לקשר שלנו עם עצמנו - עם המשאלות וגם עם המגבלות שלנו.

     

    למעשה, הדרך להתמודד עם השמנת יתר היא להבין קודם כל שדפוסי האכילה שלנו אינם נובעים מכך שעדיין לא "פיצחנו" מהי הדיאטה הטובה ביותר בשבילנו. אכילה רגשית נובעת מקיומם של מצוקות וקשיים רגשיים, גלויים יותר או פחות (לעיתים גם לא מודעים בכלל). הדרך להצליח היא להתחיל להתמודד עם הקשיים הידועים והבלתי ידועים.

     

    כיום ישנם מטפלים המתעסקים באכילה רגשית, כאשר המטרה היא להבין איך להצליח להשיב את תחושת השליטה ואיך במקביל להתמודד עם מצוקות שעד עתה הדחקנו, בלי לאכול. או אז, יהיה ניתן להתחיל גם לשנות את הרגלי האכילה ולהרגיש בריאים יותר, פיזית ונפשית.

     

    כל המשתתפים בסדרה אינם מטופלים של ד"ר אילן טל. רובם קשורים לעמותת אנוש, אשר בחרו לדבר במטרה לטפל בסטיגמה שיש למטופלי הנפש בישראל, כחלק מפרויקט "יד על הלב". קראו עוד על פעילות העמותה באתר הפרויקט "יד על הלב " ובאתר אנוש





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים