שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    לעדי יש בעיה עם האופן בו חברתו מתלבשת

    "היא מתלבשת בצורה לא מכובדת לבחורה בזוגיות. מבחוץ זה נראה כאילו שהיא מחפשת שיתחילו איתה. אז שיניתי לה את כל המלתחה והשבוע היא אפילו מסרה את נעלי העקב שלה", אמר עדי כשנשאל מה הבעיה שלו עם המלתחה של חברתו. דנה פלדמן טסלר על אי שוויון מגדרי ואנשים שמנציחים אותו

    מחאת המכנסיים הקצרים והאפליה שהתבררה כרווחת בבתי הספר השונים לא הפתיעה אותי. לצערי הרב, מדינתנו החמה והקטנה מצטיינת באפליית נשים בכל חלקה טובה, שמתחילה כבר בילדות, עם המשחקים השונים - משחקי אתגר ומחשבה לבנים, ומשחקי יצירה ובובות לבנות. משם מתקדמים לתגובות השונות של ההורים והסביבה בנוגע להתנהגויות, לעיתים הזהות למדי, בין בנים לבנות. על ילד שמשתלט למשל על משחק קבוצתי יגידו שהוא דומיננטי, בזמן שכאשר בת תתנהג כך – יובהר לה שעליה ללמוד לחלוק ולשתף. אז מה הפלא שיש פה אפליה מגדרית בשכר ובמעמד החברתי והעולם שותק?

     

    עוד בנושא:

    אפליה מתקנת: יוצא רק עם נשים ממוצא מזרחי

    להתמודד עם קנאה זוגית ב-5 צעדים

     

    אין ספק שהדוגמאות רבות ומגוונות, אבל המקום אליו ארצה להתייחס הפעם הוא אפליה מגדרית בזוגיות. מדי יום מגיעים אליי סיפורים שמנציחים את מעמדה העגום של האישה. הסיפורים הללו קיימים בכל המעמדות ובאין ספור סיטואציות. בחרתי להביא דוגמה אחת מתוך לא מעט דוגמאות של מקרים שבהם הגבר דורש מהאישה להתנהג "בהתאם למעמדה". כאשר מבחינתו, אישה היא רכושו וקניינו הפרטי, כאילו לא הייתה מהפכה פמיניסטית מעולם, שלא נדבר על החוק לשיווין או החוק נגד אונס בנישואים שקיים פה כבר עשרים שנה.

     

    זוגיות ואסימטריה מגדרית

    עדי וקרן (השמות האמיתיים שמורים במערכת) הם זוג בסוף שנות העשרים לחייו. הם יוצאים יחד כבר שנתיים, ואין ספק באשר לאהבה הגדולה השוררת ביניהם. עם זאת, שיחה שניהלו אצלי בקליניקה תמחיש היטב את האופן בו עדיין מתקיימת בחברה שלנו אפליה מגדרית קשה.

     

    "היא לא יודעת להקשיב לי", קבע אז עדי בנחרצות. "אני מרגיש שכל יום מחדש אני צריך להסביר את עצמי". כשאמר זאת, זיהיתי בזוית העין שקרן נותרה מעט המומה מהקביעה. נראה היה שגם עדי מרגיש כך, ועל כן הוא פנה אליה ושאל: "תסכימי איתי שבכל פעם לפני שאת יוצאת מהבית, אני צריך להזכיר לך איך להתלבש". "בתקופה האחרונה כבר לא", השיבה קרן, ועדי חייך אליה במבט מעודד. "נכון, אבל כמה הייתי צריך להסביר לך עד שהבנת?".

     

    לא אוהב את איך שהיא מתלבשת. בנים עוד עשויים להתחיל איתה (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    לא אוהב את איך שהיא מתלבשת. בנים עוד עשויים להתחיל איתה(צילום: Shutterstock)

     

    כששאלתי מה הייתה הבעיה בלבוש של קרן, עדי השיב: "היא מתלבשת בצורה לא מכובדת לבחורה בזוגיות. מבחוץ זה נראה כאילו שהיא מחפשת שיתחילו איתה. אז שיניתי לה את כל המלתחה והשבוע היא אפילו מסרה את נעלי העקב שלה".

     

    בשלב הזה פניתי לקרן ושאלתי לדעתה באשר לתפיסת העולם של בן זוגה, האם היא מתחברת אליה. בסופו של יום, אם היא מסתכלת על החיים בצורה זהה לשלו - אזי זאת בחירה שלה, אבל הייתי חייבת לוודא שהם מסתכלים על הדברים בצורה זהה, ושהיא לא חשה חנוקה וחסרת מעמד. קרן השיבה ש"זה קצת מתוק מצדו שהוא שומר עליי מרחוק. ככה הוא רגוע שלא יתחילו איתי או יעשו לי משהו כשאני לא לידו", אך באותה נשימה גם אמרה בשקט: "למרות שאהבתי את בגדיי ובעיקר את נעלי העקב שלי".

     

     

    לשנות את העתיד

    לצערי, זאת רק דוגמה קטנה ותוצר לוואי של החינוך והחברה המעוותת שלנו, שמעבירה מסר שעל האישה להביע את עצמה בשקט, שלא תפריע חלילה לאף אחד, וכמובן להתאים את עצמה לסביבה - סביבת הגברים כמובן. המסר המעוות שעובר כאן הוא שאישה שאינה רוצה שיטרידו אותה צריכה להתלבש בהתאם ולא לגרות את אותם גברים "חסרי ישע" שרואים קצת מחשוף ולא נותר להם אלה להטריד אותה מינית. וכן, אני מאוד צינית ולמרות הציניות שלי, זה המסר שעובר בחברתנו, ומקרה קו המכנסיים של אותן נערות הוא הדוגמה הכי רלוונטית לכך.

     

    חברים, המסר שעובר כרגע לנערים הצעירים הוא שגוי ואף מעוות. המסר העובר הוא שמערכת החינוך מבינה את היצרים הקיימים בהם, והיא מנסה למגר את ההפרעות ולסנן את הקשיים בעזרת השתלטות על "הבעיה האמיתית": בנות חשופות רגליים! ואני ממש מבקשת לשאול: זה מה שאתן רוצות להקנות לבני הנוער שלנו, מורות יקרות? ובנימה אישית, הגיע הזמן שיהיה פה שיווין אמיתי. יש שאומרים שהנוער הוא העתיד שלנו, אז בנות יקרות, אתן העתיד שלי.

     

    הכותבת יועצת ומגשרת אישית וזוגית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים