שמעון בטאט: "מקום שני לא ייחשב ככישלון"

אחרי שעתיים בחברתו של שמעון בטאט, מנכ"ל בית"ר ירושלים, אפשר לחשוב כי כל הסיפורים על הקבוצה הירושלמית הלחוצה הם לא יותר מפיקציה תקשורתית. סגן אלוף במיל' בטאט, בוגר עשרות מבצעים של סיירת מטכ"ל, לא מתרגש מהלחץ של האוהדים, וגם לא מההצהרות של מזרחי או עורך דינו, בן ציון באעייר. השקט והיציבות הם הדברים שבאמת חשובים למנכ"ל. "אם לא נזכה באליפות, זה לא יהיה אסון גדול, כפי שמנסים לצייר זאת בתקשורת", אומר בטאט. "הדבר החשוב מבחינתי כרגע הוא לייצב את המערכת שנקראת בית"ר ירושלים".

לפי בטאט, כל הסימפוזיון סביב "קבוצת המיליונים", שהתרחש בתחילת השנה, ניפח את הציפיות מעבר לכל פרופורציה. "הצגת השחקנים בתחילת העונה יצרה ציפיות כאילו אנחנו הולכים לקחת אליפות ללא מאמץ. במצב כזה, גם אם הקבוצה היתה מנצחת 0:4 כל שבת, האוהדים לא היו מרוצים".

כמו פוליטיקאי מנוסה, משחרר בטאט הצהרות על ה"דרך" שבה המועדון צריך ללכת. "אני מסתכל לטווח ארוך, והדבר החשוב ביותר הוא שהמערכת תתפקד בשקט. התוצאות הן אמנם דבר חשוב מאוד, אבל דרך ההתנהלות של המועדון הרבה יותר חשובה".

מה עם מבחן התוצאה? הוא לא חשוב?

"הקבוצה מנצחת, נמצאת שתי נקודות מהפיסגה, ומבחינת המערכת גוטמן מספק את הסחורה בצורה הטובה ביותר".

אולי הקהל היה יותר סבלן אם הייתם משלבים הרבה שחקני בית, כמו שעושות הפועל תל אביב ושתי הפתח תקוואיות.

"נכון שאין כעת בקבוצה שחקני בית רבים, אבל בשנים הקרובות זה הולך להשתנות. כבר היום, יש לבית"ר 26 בתי ספר לכדורגל ברחבי הארץ, ואנחנו נמצאים בתהליך הקמה של מכללת בית"ר ירושלים, שאמורה לקום בבית הספר אורט קנדי, ותכלול בית ספר לכדורגל וקורסי מאמנים".

בינתים כל השחקנים שאספתם לא ממש מתחברים. איך אתם מתכוונים להתמודד עם המשבר החברתי המתמשך בקבוצה?

"המצב האידיאלי הוא שנגיע לשלוש רמות שכר בקבוצה. כל אחד יידע את מקומו ולא יקרה מצב של נידוי חברתי בגלל הבדלי שכר. כפי שאני רואה את הדברים, תהיה שכבת על של שלושה עד שישה כוכבים, בעלי משכורת גבוהה. דרג הביניים, שיכלול את רוב השחקנים, וכמובן השחקנים הצעירים. היום בבית"ר זה לא המצב וזה יוצר בעיה חברתית קשה, כששחקן שמרוויח המון כסף לא מספק את הסחורה הנדרשת".

אז הלחץ מתחיל מתוך הקבוצה, מבעיות שבין השחקנים, ולא מהאוהדים, כמו שלפעמים זה מצטייר.

"הלחץ לא מתחיל מהאוהדים. הכל בנוי בצורת פירמידה, כשבראש נמצאים המאמן והשחקנים, מהם מושפעים האוהדים. אם מראש של הפירמידה ישודרו רוגע ויציבות, אין לי ספק שלאט לאט זה יחלחל גם ליציעים".

גם אחרי שבועיים שבהם עדיין לא נפתרה בעיית שחרורו של אלון מזרחי מבית"ר ירושלים, בטאט לא מודאג. הזמן עובד לטובתו, ואם לא תושג פשרה עד השמיני בפברואר (תום מועד ההעברות), יבלה מזרחי את יתרת העונה במגרש האימונים או ביציע. "מזרחי ועורך דינו משחררים הצהרות ודד-ליינים כמעט כל יום, אבל אני לא נלחץ ולא ממהר לשום מקום".

אז בינתיים האווירון נשאר בבית"ר.

"אלון הוא שחקן של בית"ר והוא יישאר כזה אם הפתרון שיוצע לנו לא יתאים. אנחנו מעוניינים להשאיל אותו עד סוף העונה, אבל כרגע הצד השני לא מוכן לקבל זאת. החוזה של אלון הוא חוזה מכובד מאוד, ואין בכוונתנו לפוצץ את העניין, ולהעניק לו את הפיצוי שהוא דורש".

בכל מקרה, אלון לא יראה הרכב.

"אם עד השמיני בפברואר אלון לא יעזוב את הקבוצה, אז זה תלוי בגוטמן. אם אלון ואלי גוטמן יתגברו על המרירות ביניהם, המצב יכול להשתנות".

בטאט נכנס לנעליו הגדולות של היו"ר המיתולוגי של הקבוצה, משה דדש, אבל כל אימת שמוזכר שמו של קודמו, הוא מקפיד מאוד על הדברים אותם הוא אומר. "משה דדש הוא נכס לבית"ר ומותג בכדורגל הישראלי", הוא פוסק. "אנחנו נעזרים בו בכל דבר בו הוא יכול לתרום למערכת, למרות שהוא לא נושא בשום תואר רשמי בקבוצה".

הדבר היחידי שעליו מצטער בטאט, בכל דרכו של משה דדש על מחוץ להנהלת בית"ר ירושלים, הוא המכתב ששלחה ההנהלה לבקרת התקציבים, ובו נכתב כי לדדש אין יותר תפקיד בבית"ר ירושלים. "לא היתה לנו ברירה. הבקרה דרשה, ואם דדש לא היה פורש, הקבוצה היתה נענשת בהורדת נקודות. הדבר היחידי שמפריע לי, הוא שחצי שעה אחרי ששלחנו את המכתב לבקרה, הוא כבר התפרסם בתקשורת. הדבר פגע בדדש, ואם הייתי יודע שכך יהיה, הייתי פועל אחרת".