שתף קטע נבחר

היהדות סלחנית כלפי הטרדות מצד אנשי צבא?

שאלה:

בשבועות האחרונים התפוצצה פרשה של חיילת שהוטרדה על ידי סא"ל, ואני נתקלתי ברשת בכתבה שדי זיעזעה אותי. נחרדתי לגלות שיש "הצדקה" לכך במסורת, ואשמח לביאור. הייתכן שהיהדות סלחנית וסבלנית כלפי קצין בכיר שחוטא בעבירה חמורה כל כך? (שקד).

 

 

<< לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>

 

תשובה:

שאלתך בהחלט נוקבת, ואשתדל להשיבך כדי לא להשאירך בתמיהה וספקות ביחס למצוות התורה.

אתחיל מהסוף: אין שום הצדקה ושום היתר לחייל, ויהיה בדרגה שיהיה, להיטפל ולהטריד בת ישראל. דוד המלך שהיה צדיק וחכם, נענש באופן קשה מאוד על פרשת בת שבע, גם אם היו לו, לשיטתו, צידוקים והסברים רבים למעשיו, והפרשייה שם מורכבת ומסובכת וצריך ללמדה בעיון. ואחרי כל הצידוקים, הוא נענש קשות.

 

יתרה מכך, איסור "גילוי עריות" הכולל איסורים של יחסים בין המינים (שלא בדרך המותרת של נישואין) – כלול בעברות שנאמר עליהן "ייהרג ואל יעבור", כלומר, גם אם אדם נמצא בסכנת חיים, אסור לו לעשות מעשה של "גילוי עריות" – גם אם ימות כתוצאה מכך.

 

כך למשל, מסופר בגמרא על בחור צעיר שהתאהב בבחורה, ונעשה חולה מסוכן, והרופאים אמרו לו שאם לא ייווצר קשר (אפילו לראות אותה ערומה, ואפילו לדבר איתה בלי הסכמתה) – הוא ימות. אמרו חכמים, שימות ולא ינצל את הבחורה (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין דף עה).

 

לכן, אין שום סלחנות גם לקצין להטריד בנות בצבא. התורה מצווה על החיילים לשמור על המחנה שיהיה קדוש – "והיה מחניך קדוש" (דברים פרק כ"ג, פסוק י'), וכותב על זה אחד מגדולי מפרשי התנ"ך, הרמב"ן – "...כי הכתוב יזהיר בעת אשר החטא מצוי בו. והידוע במנהגי המחנות היוצאות למלחמה, כי יאכלו כל תועבה, יגזלו ויחמסו ולא יתבוששו אפילו בניאוף וכל נבלה, הישר בבני אדם בטבעו יתלבש אכזריות וחמה כצאת מחנה על אויב. ועל כן הזהיר בו הכתוב, ונשמרת מכל דבר רע".

 

כלומר, בניגוד למה שמקובל בצבאות אחרים הפורקים עול (ומצוי גם אצל חלק מחיילינו, כידוע לכל מי שהיה בצה"ל, לצערנו) – התורה מזהירה ומצווה שגם בזמן היציאה למחנה ולמלחמה – צריך לשמור על ערכי הקדושה. את זה יודע כל רב בישראל ואי אפשר לומר אחרת.

 

פרשת "אשת יפת תואר"

ישנה בתורה פרשה המכונה "אשת יפת תואר", ובה יש היתר לקחת אישה מהעם הנכבש בזמן מלחמה. לפרשייה זו התייחס, כנראה, הרב בכתבה שאת מזכירה, בניסיון לתת הסבר. אולם צריך לדעת, שגם היתר זה מלווה בסייגים רבים מאוד, ואינו נוגע למציאות שלנו היום מסיבות רבות.

 

אגב, גם שם, מדובר באישה שצריך להתחתן איתה אחרי הסכמתה להתגייר, ולפי דעות רבות, רק אחר כך

מותר לחיות איתה ולא לפני כן. בנוסף, מדובר על מציאות חברתית שונה מאוד מימינו, ולכן אין מקום להשוואה.

 

צריך להאריך בלימוד פרשייה זו, כי באמת ניתן ללמוד דווקא ממנה ערכים רבים של מוסר ושלטון על היצר. מקווה שעניתי במקצת על שאלתך, ואם יש צורך – אשמח להוסיף (משיב: הרב שמואל שפירא).

 

הרב שמואל שפירא הוא רב היישוב כוכב יאיר

 

  • לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים