שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כמה עולה לטפל בבן משפחה סיעודי? המדריך המלא
    פתאום מגיעה האבחנה - בן משפחה שלכם הפך סיעודי. מרגע זה כל המשפחה נכנסת למרוץ בלתי פוסק של בדיקות, ועדות, ליווי לטיפולים וקבלת החלטות שישפיעו על חייו של המטופל, ובמקרים מסוימים על המשפחה כולה. כל מה שצריך לדעת, בתקווה שלא נזדקק לזה לעולם. מוסף "זמנים בריאים" של "ידיעות אחרונות" מביא את כל הפרטים

    מ',‬ אישה בשנות ‭80-ה‬ המאוחרות לחייה, אם לשתי בנות וסבתא לנכדים, חיה לבד. היא תפקדה כאישה עצמאית בסיוע כמה שעות שבועיות של עובדת ישראלית, אך לפני חצי שנה נפטר בעלה, ומצבה הידרדר.

     

    השכנים התקשרו לאחת הבנות והתלוננו שאמא יוצאת מהבית בשעות מוזרות, שלא פעם היא לבושה בחוסר התאמה מוחלט לתנאי מזג האוויר ונראה שהיא תלושה ומבולבלת. הבת החליטה להגיע לביקור כולל שנת לילה, וגילתה שיש לה אמא סיעודית.

     

    קראו עוד בנושא:

    מתכוננים לעתיד: כל מה שצריך לדעת על ביטוח סיעודי

    מחכים שימותו? למה רופאים נמנעים מטיפול בקשישים

    ההורים באשפוז סיעודי, והילדים קורסים: "לקחנו הלוואות כי לא זורקים את אימא"

     

    "מה קורה למשפחה שמגלה שאדם יקר לה הופך לסיעודי? בשלב הראשון אתה נאחז בהלה‭,"‬ שאל וענה ירון לונדון שהנחה פאנל בכנס הקיירגיברס ‭(CareGivers)‬ - קרובי משפחה מטפלים,‬ שנערך לאחרונה, "אחר כך מגיע הניסיון לברר מה צופן העתיד, שלא תמיד ידוע גם לרופאים. אתה מוצא את עצמך בודד מול מעגל החברים המצטמצם כי די משעמם לשבת מול אדם ממלמל‭."‬

     

    תמונה עגומה זו מייצגת את תהליך ההכרה והטיפול של משפחות המטופל הסיעודי. ויקי נני, עובדת סוציאלית בעמותת הסיעוד מטב, משרטטת מסלול רגשות אופייני הכולל הלם ראשוני והכחשה. אחריהם מגיעים הכעס, ולבסוף התסכול, שהופך לקושי בהתמודדות עם המצב.

     

    "התמודדות המשפחה עם הידיעה שקרוב המשפחה, לרוב אחד ההורים, הופך סיעודי תלויה ברוב המקרים באבחנה - אם זו באה כרעם ביום בהיר או בהדרגה‭,"‬ מציינת מרסלה ציון, עובדת סוציאלית ומטפלת משפחתית בתל"מ (רשת ארצית לטיפול ולאבחון פסיכולוגי) ובעמותת אלה (מרכז לסיוע נפשי-חברתי).

     

    התגובה של בני המשפחה לאבחנה תלויה בשאלה אם באה בפתאומיות או בהדרגה (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    התגובה של בני המשפחה לאבחנה תלויה בשאלה אם באה בפתאומיות או בהדרגה(צילום: Shutterstock)

     

    ישראל: בני המשפחה המטפלים הם שקופים

    "בישראל קיימים מעל 700 אלף מטפלים בבני משפחה, כלומר גברים ונשים המעניקים טיפול לבן משפחה סיעודי‭,"‬ מעריכה אחינועם בן-עקיבא מליניאק, מנהלת תוכניות לבני משפחה באגודת אשל.

     

     היחס לבני המשפחה המטפלים בישראל מפגר משמעותית אחרי מה שקורה בעולם. "בישראל רואים בבני המשפחה ספקי טיפול, שקופים, אך בעולם רואים בהם שותפים‭,"‬ מסבירה בן-עקיבא מליניאק, "בחו"ל מאבחנים אנשי מקצוע מיהו בן המשפחה האופטימלי שיש לו יכולות ומשאבים, ובגרמניה למשל עוברים בני המשפחה המטפלים קורס סיעוד ללא תשלום. בני זוג שאחד מהם דמנטי זוכים לחופשות במימון המדינה, ויש גם תמיכה במטפלים עובדים‭."‬

     

    מה כן מגיע למטפל בישראל? היעדרות של עד שישה ימי עבודה בשל מחלת בן זוג או הורה, פיצויי פיטורים בגין התפטרות בשל מצב בריאותי לקוי של בן משפחה, זיכוי במס בשל השתתפות במימון בסידור מוסדי של אב/אם או עבור ילד בדיור מחוץ לבית ההורים או נקודות זיכוי ממס הכנסה בעד ילד או בוגר עם מוגבלות.

     

    "אחת הבעיות המרכזיות של בני המשפחה טמונה בחוסר הכרה אישי וציבורי בתפקיד שהם נושאים שהוא סוג של עול‭,"‬ מדגישה בן-עקיבא מליניאק, "כשבני המשפחה לא דואגים לעצמם, הם קורסים. ואז המטופל מצוי במצב פחות טוב, ולעיתים המערכת מקבלת אותו בחזרה. זה אחד מהתפקידים שלנו, להעלות את המודעות לכך שיש אוכלוסייה גדולה של קרובי משפחה מטפלים הזקוקים גם הם לסיוע".‬

     

    החדשות הטובות הן שאם ההתמודדות עם החולה הסיעודי נכונה, היא תורמת לחיזוק הקשר, להערכה הדדית במשפחה ולגילוי כוחות שלא ידעתם שקיימים בכם, ואצל בני משפחתכם.

     

    מה אתם צריכים לדעת אם קרוב משפחתכם הופך סיעודי?

     

    ביורוקרטיה

    בירוקרטיה היא אחת המכות הקשות הנוחתות על המטופל ועל משפחתו. החולה הסיעודי זכאי לשלוש מסגרות עזרה: אחת בתוקף פוליסת הביטוח של חברת הביטוח או קופת החולים, שנייה בביטוח לאומי, ושלישית דרך משרד הבריאות באשפוז במוסד. מדובר במערכות מפוצלות שכל אחת מהן מתנהלת על פי כללים ותהליכים שונים.

     

    חברת הביטוח הסיעודי תאשר לדוגמה שאדם מסוים סיעודי אם הוא סובל מדמנציה קלה, אבל הביטוח הלאומי לא יקבל את האבחנה ולא יאשר הגדרה סיעודית. אצל כל אחת מהמסגרות עובר החולה מבחן נפרד. מקובל שהאבחנה של משרד הבריאות היא האבחנה העליונה, ואם הוא אישר גם הגופים האחרים יאשרו. לכן מומלץ להתחיל במבחנים מול משרד הבריאות.

     

    האבחון עצמו

    האבחנה הראשונית של רופא גריאטר או פסיכוגריאטר מהווה בסיס לטיפול באדם הסיעודי. חוות הדעת מגדירה את יכולותיו ואת צרכיו ומאפשרת מתן טיפול נכון, כולל האטת ההידרדרות והכנה לעתיד לבוא. דו"ח האבחון יידרש בהמשך על ידי משרד הבריאות. חשוב לדעת שפסיכיאטר פרטי או מטעם קופת החולים יכול להגיע הביתה לשם אבחון. שימו לב, מצב בלבול איננו תמיד עדות לדמנציה.

     

    השחרור מבית החולים

    המשפחה מחויבת לערנות גבוהה: החל מבירור תוכניות השחרור שהצוות הרפואי מייעד לחולה ועד מכתב השחרור שנכתב לא פעם בחטף ובלחץ. אל תעזבו לפני שאתם קוראים ומוודאים שכל המידע נכון. טעויות, במינון התרופות לדוגמה, עלולות להיות קריטיות.

     

    דרשו העתקי בדיקות חשובות, אפילו אם בית החולים מחייב אתכם בתשלום עבורם. על פי חוק בית החולים חייב לספק לכם אותם. מידע זה יסייע באבחון עתידי וימנע טרטור של בדיקות חוזרות. בקשו שהמכתב גם יכלול המלצה לרופא המשפחה למעורבות היחידה להמשך טיפול ביתי, שיש לכל אחת מקופות החולים.

     

    חשוב שבמכתב השחרור יהיו פרטים מדוימים לגבי מינון התרופות המומלץ (צילום: Index Open) (צילום: Index Open)
    חשוב שבמכתב השחרור יהיו פרטים מדוימים לגבי מינון התרופות המומלץ(צילום: Index Open)

     

    שיקום

    מי שנזקק לשיקום ולא עובר אותו הופך סיעודי. שיקום יכול להיות אורתופדי, נוירולוגי, נשימתי או גריאטרי. אנשים לא מודעים לצורך בשיקום ולזכות לשיקום המעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ונמצאת באחריות קופת החולים שבה מבוטח החולה.

     

    מי זכאי לשיקום? אנשים הנמצאים במצב של מעבר מעצמאות לתלות, או ירידה בתפקוד כתוצאה ממחלה או שכיבה ממושכת. ישנם מצבים שבהם אפשר לשקם את האדם לחזור לתפקוד בקהילה באמצעות תרגילי דיבור והליכה, אם כי ברוב המקרים הוא לא יחזור למצבו הקודם.

     

    כיום יש מצוקת מקום וחוסר במיטות שיקומיות - בדרום הארץ ובצפונה מדובר בקטסטרופה של ממש. דעו שיש לכם אפשרות לערער על מקום השיקום שנבחר עבור קרוב המשפחה שלכם. הצלחה לא מובטחת כמובן, במיוחד כאשר מדובר במרכזי שיקום מובילים ומבוקשים כמו תל השומר, איכילוב או בית חולים רעות בתל-אביב.‬

     

    "חלק מהקופות משתדלות להימנע מלשלוח לשיקום, כדי לחסוך כסף‭,"‬ מסביר שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה. "היאבקו, פנו לאגודה לזכויות החולה, לנציבת קבילות הציבור בנושא קופות חולים במשרד הבריאות - ד"ר עו"ד אסתר בן חיים, היא בעלת סמכות אכיפה המחייבת את הקופות לאשר שיקום‭,"‬ הוא מוסיף, "התהליך הזה לוקח זמן, ולכן אנחנו ממליצים במקרים קיצוניים לסרב לשחרור החולה ולהישאר בבית החולים. אדם שעבר ניתוח מפרק הירך לא יכול ללכת וצריך שיקום. אם החולה יישאר בבית החולים גדל הסיכוי למציאת פתרון ומקום‭,"‬ מסביר בן יעקב. יחד עם כל זאת, חשוב לזכור כי חולים דמנטיים לא יאושרו לצורכי שיקום.

     

    לקראת החזרה הביתה

    הסיוע הפיזי לחולה סיעודי מגיע בדרך כלל מעובד זר. יתרונו בטיפול האישי ובהישארות של המטופל במסגרת הביתית. הקושי בנושא העובד הזר הוא הפיקוח, ההתמדה וההתאמה של העובד למטופל, כמו גם הבדידות וקשיי התקשורת.

     

    רישיון לעובד זר ניתן רק למי שנמצא תלוי לחלוטין בעובד, אם כי יש מצבים סיעודיים הפיכים ואז ניתן להקפיא את הרישיון. מי מתקשה להשיג עובד זר? תושבי הפריפריה, זוגות שבהם שני בני הזוג זקוקים לעזרה, והמתגוררים בקומות גבוהות - שלישית ומעלה וללא מעלית.

     

    אם המטופל בעל עודף משקל, אדם אחד יתקשה לטפל בו. מומלץ להכניס לפעולה ציוד רלוונטי כולל מנופים. התאמת הבית כוללת לעיתים גם הרחבת פתחים למעבר כיסא גלגלים, מקלחון סיעודי ושירותים. ניתן לקבל ייעוץ ממרפאה בעיסוק או פיזיותרפיסט בקופת חולים, או להיעזר בעמותת מילבת או ביד שרה, גם לצורכי השאלת ציוד. משרדי הבריאות והשיכון משתתפים במימון שיפוצים ואביזרים במידת הצורך ועל פי קריטריונים.

     

    לשם בניית הסביבה הטיפולית בבית מומלץ לפנות ליחידה לטיפול ביתי של קופות החולים הכוללת ביקור רופא, אחות ואנשי מקצוע כמו פיזיותרפיסט, עובד סוציאלי ומרפא בעיסוק.

     

    מרכזי יום

    משפחות לא משתמשות מספיק באפשרות זו, היות שמרכז יום נתפס כמקום בטלה לקשישים, ולא כך הדבר. במרכזי היום עוזרים למטופל סיעודי לשמר יכולות קיימות, ישנה הקפדה על תזונה מאוזנת, המרכזים מספקים הסעות, והביקור אינו מחייב רציפות - אפשר לבקר במרכז פעם עד חמש פעמים בשבוע.

     

    במיוחד עבור אלה שהפכו לסיעודיים על רקע אלצהיימר ומחלות דמנטיות אחרות, ההגעה למרכז יום חשובה לאין ערוך. טלי קדמון שטרן, גרונטולוגית ומטפלת בעמותת רעות-אשל (האגודה לתכנון ולפיתוח שירות לזקן בישראל),‬ מספרת על גבר בשנות ‭60-ה‬ לחייו שאובחן כחולה אלצהיימר.

     

    זוגתו התנגדה לשיתופו במרכז יום, אולם אחרי שהשתכנעה הוא הלך לניסיון ונשאר לחמישה ימים בשבוע. פתאום הוא הפך לדמות מרכזית והרגיש כראש בין שועלים. בבית בסביבת צלולים שתק ולא דיבר. "אנחנו לא תמיד מבינים את הצרכים של האדם הדמנטי שצריך למצוא אפיק להביע את צרכיו ולמקסם את יכולותיו‭,"‬ היא מסבירה.

     

    בית או מוסד

    מדובר בהחלטה קשה. "אם יש זמן, מומלץ להתייעץ עם מגוון גדול של אנשים, עובדים סוציאליים (יש בכל העיריות‭(‬, עובדי שיקום ובני משפחות אחרות שהתנסו. מהירות ההחלטה יכולה להוות קושי בפני עצמו‭,"‬ מסבירה מרסלה ציון, "דרגו את המוסדות לפי השירותים שהם מספקים. חשוב להיות מודעים גם ללחצים בתוך המשפחה של מי שרוצים להשאיר את אבא בבית ומי שרוצים להיפטר ממנו‭,"‬ היא מוסיפה, "במקרה של חילוקי דעות, הציגו את השאלה לבני המשפחה - אם יש בכלל מישהו מתוך המשפחה שמוכן לקלוט לביתו את בן המשפחה הסיעודי‭."‬

     

    איך בוחרים מוסד סיעודי?

    לצד הפרמטרים הידועים באשר לתנאי המקום, חשוב לשים לב ליחס הצוות ולאנשי התמיכה. למיקום המוסד חשובה הנגישות לבן משפחה אחד לפחות, אולם לפעמים יש צורך בהתמחות בצרכים ספציפיים שמספק מוסד שדווקא אינו נמצא בעיר המגורים של מרבית בני המשפחה.

     

    צריכים להחליט מהר? כנסו ישיבה משפחתית. עדיף ישיבה משותפת בנוכחות אנשי שיקום או צוות בית החולים, שתגדיל את סיכוייכם לקבל סיוע מושכל ומקיף יותר. כדאי להגיע לישיבה עם שאלות בוחנות על המוסדות שאליהם הם ממליצים לשלוח את בן משפחתכם: החל ממה מספק המוסד - אילו שירותים ואילו טיפולים, תנאי השהייה, מהו הצפי לפציינט לעתיד לרמת שיקום אם בכלל, לתפקודים נפשי, אינטלקטואלי, פיזי ועוד.

     

    פתיחות המשפחה ונכונותה להקשיב וללמוד משפרות את התייחסות הצוות. בקשו ישיבה כזאת גם במוסד שאתם בוחנים לבן המשפחה. צוותים מקצועיים רגילים לבני משפחה שמגיעים תמיד בלחץ, אך ככל שהמשפחה רצינית יותר, כך יזכה בדרך כלל בן המשפחה ליחס טוב יותר. מומלץ למנות איש קשר במשפחה שייצג את המשפחה מל הצוות המקצועי והצוות הרפואי.

     

    "שימו לב שבפנייה לצוות הרפואי מומלץ לנסח שאלות קונקרטיות לאותו איש מקצוע - 'מה מומלץ בעיניך‭.'?‬ כשאתה שואל אדם לדעתו, הוא מרגיש שהוא יעיל ונחשב בעיניך‭,"‬ מציעה מרסלה ציון.

     

    לחשוב מחוץ לקופסה

    למרות הקושי, למרות סימני השאלה, נסו לחשוב מה יכול לעזור למטופל ולהקל עליו. ציון מסבירה שגם מטופל מונשם, למשל, יכול להגיב ולהקשיב למוזיקה. "אנחנו נוטים לחשוב על הסיעודי כעל 'לא' - לא יכול ללכת, לא יכול לאכול, לא עצמאי. אנחנו קוראים את כל הלאווים הרשומים בדו"חות הרפואיים והמקצועיים ולא עוסקים ב'כן' - במה הוא כן יכול לעשות, ואיך לעזור לו לעשות את אותם הדברים. שם השמיים הם הגבול‭."‬

     

    גם השחיקה הנפשית והשחיקה הפיזית של בני המשפחה המטפלים מורגשת על ידי החולה, אפילו אם דברים לא נאמרים. אל תפסלו חלוקת התסכול ושיתוף של בן המשפחה המטופל, בסגנון "אמא, תעזרי לי לטפל בך‭."‬ המוטו הוא לאמץ שפה אחרת.

     

    מושגים שחשוב לדעת

    סיעודי - אדם שאינו יכול לתפקד באופן עצמאי. שש פעולות המבחן מבין הפעולות המוגדרות - לקום ולשכב, להתלבש ולהתפשט, להתקלח, לאכול ולשתות, לשלוט בסוגרים ולהתנייד באופן עצמאי. הגדרות חברות הביטוח והביטוח הלאומי משתנות.

     

    סיעודי מורכב - אדם החייב שמישהו יסעד אותו וסובל מבעיה רפואית קשה ומגבילה כמו למשל אדם מונשם. הטיפול כלול בסל הבריאות אבל מות נה בהשתתפות עצמית של ‭3,000-כ‬ שקלים בחודש, ללא הגבלת זמן.

     

    תשוש - אדם הסובל מדמנציה (שיטיון) לסוגיה. האבחנה באחריות משרד הרווחה, לצורך כניסה למוסד כזה או אחר, וזה המשרד שמשתתף במימון הטיפול באדם דמנטי במידת הצורך.

     

    שיקומי - אדם המצוי במצב שניתן לשפר לכדי מצב טוב יותר מהקודם. הסיוע הכלכלי במצב זה מגיע מקופות החולים.

     

    קוד - מסמך המהווה אישור משרד הבריאות לסיוע במימון האשפוז הסיעודי. מונפק על בסיס הזכאות הכלכלית וכפוף להימצאות מקום פנוי במוסד המוכר על ידי המשרד. מחסור במיטות בעבר הוליד מאבקים על ה"קודים‭."‬ כיום הבעיה העיקרית היא הדרישה להשתתפות בני המשפחה באשפוז. בקשת "קוד" כדאית למי שאין לו חסכונות מעל 50 אלף שקלים, ואין לו ולילדיו יכולת לממן את שהותו במוסד.

     

    לשכה פרטית (תאגיד‭- (‬ חברה המורשת לתווך, לטפל ולהציב עובדים זרים בבתי מטופלים זכאים בענף הסיעוד. כל מעסיק ועובד זר בסיעוד חייב להירשם באחת הלשכות הפרטיות. הרשימה המלאה באתר רשות האוכלוסין וההגירה.

     

    סיעוד קצר מועד - סיוע לעזרה מיידית למועד קצר למשך ‭9.75‬ שעות בשבוע, עד 60 יום. ניתן בדרך כלל לאחר אשפוז בבית חולים רגיל כתוצאה משבר ביד או ברגל או דלקת ריאות עם חום גבוה. הפרוצדורה: הגשת טופס הבקשה הרגיל של גמלת סיעוד לביטוח הלאומי בתוספת הערכה רפואית מקצועית.

     

    גמלת סיעוד של הביטוח הלאומי -תמורה לשעות עזרה שבועיות (19.75-18)‬ שעות בשבוע על פי ניקוד שנקבע במבחן התלות. מי שמעסיק מטפל ישראלי יכול לקבל תוספת של ‭4-1.5‬ שעות שבועיות, בהתאם למצב הרפואי. ניתן לקבל את הגמלה ישירות לחשבון הבנק של החולה הסיעודי או לחברת הסיעוד. התהליך מותנה במילוי ובהגשה של מגוון טפסים ואישורים ובביקור הערכה הכולל ראיון ולעיתים גם את הדגמת התפקוד של החולה.

     

    אפוטרופסות - ישנה הבחנה בין אפוטרופסות גוף לאפוטרופסות רכוש. אפוטרופסות גוף - תהליך מהיר יחסית המתבצע בבתי משפט לענייני משפחה ומאפשר החלטות בנושאים רפואיים. למשל אישור וחתימה או התנגדות לביצוע ניתוח. מחייב דו"ח גריאטרי ודו"ח עובד סוציאלי.

     

    אפוטרופסות רכוש - תהליך איטי יחסית (כשלושה חודשים), המתבצע גם הוא בבתי משפט לענייני משפחה, ומחייב מתן דו"ח לאפוטרופוס הכללי על ניהול כספי של רכושו

     של האדם הסיעודי מדי שנה. זהו תהליך המאפשר בפועל כניסה לתיק הכלכלי של החולה, שלא כל משפחה מעוניינת בו. המומחים ממליצים על מינוי בן משפחה אמין ומקובל על האדם הסיעודי ההופך שותף בחשבון הבנק שלו.

     

    כשמדובר בקשישים, יש כאלה שרמת האמון שלהם בילדיהם גבוהה והם מספקים ייפוי כוח לאחד הילדים. זהו צעד שמקל ומפשט פעולות בכל מקרה שבו יש צורך להוציא כספים מחשבון ההורים, אפילו למכור את דירתם, אם ההורים מאבדים את המסוגלות לטפל בנושא.

     

    דו"ח תפקודי סיעודי - הטופס מצוי בכל מרפאה של רופא משפחה ונחלק לשלושה חלקים: הראשון עוסק במחלות של המטופל, וממולא על ידי הרופא; השני דו"ח תפקודי, הממולא על ידי האחות; והשלישי - דו"ח סוציאלי שממלא עובד סוציאלי. חלק זה לא הכרחי אך רצוי.

     

    מסגרת - המשמעות הכלכלית של טיפול באדם סיעודי. ביקשנו מאבי רייטן, מתנדב בעמותת רעות - משפחה מטפלת, ודנה רשף, מנכ"לית למען - מרכז שירותים למשפחה, להציג את העלות הכספית החודשית.

     

    מסגרת בבית: מטפלת זרה (שישה‬ ימי עבודה בשבוע) ‭4,650 -‬ שקלים, מטפלת מחליפה (יום בשבוע) ‭1,116 -‬ שקלים, תשלומי זכויות למטפלת (חופשה, הבראה, ביטוח רפואי, פיצויים ונסיעות) ‭1,320 -‬ שקלים (ניתן לקזז עד 100 שקלים מהשכר), מחיה בבית המטופל ‭1,500 -‬ שקלים (ניתן לקזז עד 613 שקלים מהשכר), מסים ועמלות ‭150 -‬ שקלים, ציוד, תרופות וטיפולים רפואיים בבית - 500 שקלים, שירותי אמבולנס/היסעים ‭500 -‬ שקלים, מזון מיוחד ומוצרי ספיגה ‭1,000 -‬ שקלים.

     

    בסך הכל ‭10,736 -‬ שקלים. מתוך זה ניתן לנכות ‭2,100 - 1,850‬ שקלים בחודש (השתתפות ביטוח לאומי לזכאים לחוק סיעוד) ‭713-ו‬ שקלים לחודש השתתפות העובדת. ההוצאה השנתית נטו ‭106,632 - 103,632 -‬ שקלים לא כולל הוצאות שוטפות רגילות כמו  אוכל, ביגוד, חשמל, מסים ועוד.

     

    השכר מחושב על פי חוקי עבודה לעובדים זרים, מעודכן לאפריל ‭.2015‬ יש משפחות שמשלמות יותר.

     

    מסגרת במוסד סיעודי: ‭15 - 10‬ אלף שקלים בחודש לרוב המוסדות הציבוריים. 19 אלף שקלים ומעלה למוסדות הפרטיים. באלה הנחשבים איכותיים, בחדר פרטי, ניתן להגיע עד ‭30-ל‬ אלף שקלים לחודש.

     

    מעבר לעלות, במוסדות הפרטיים יש להוסיף לפעמים ‭800-כ‬ שקלים בחודש לעלויות חיתולים, תרופות ואמבולנס לפי הצורך. ההוצאה השנתית ‭369,600 - 120,000 -‬ שקלים.

     

    דברים שחשוב לזכור בהיבט הכלכלי אשפוז במוסד סיעודי - האחריות הכלכלית הראשונה לכיסוי דמי האשפוז הסיעודי מוטלת על פי חוק על בני משפחה מדרגה ראשונה. משרד הבריאות משלם לבתי חולים עם קוד בלבד, עד ‭12-כ‬ אלף שקלים בחודש. הסכום הסופי נקבע רק אחרי שמוצו יכולות המאושפז והמשפחה מדרגה ראשונה.

     

    תירוצים בסגנון "אבא/אמא היו רעים אליי כל החיים, מדוע אתמוך בהם" לא מתקבלים. מול סרבנים יכול משרד הבריאות להפעיל את המחלקה המשפטית. ילדים בעלי הכנסות בינוניות יחויבו בממוצע ‭1,000 - 500-ב‬ שקלים ובנוסף בדמי כניסה של אלפי שקלים, למעט מאושפזים המתקיימים על קצבאות ביטוח לאומי בלבד. פוליסות ביטוח - בדקו אם להורים יש פוליסות ביטוח כלשהן ומה הן מכסות. במקום העבודה, בקופת חולים ופוליסות פרטיות.

     

    העובד הזר - משך הוצאת הרישיון לעובד זר נמשך כחודשיים בממוצע וההיתר תקף לשנתיים. אם בן המשפחה נמצא במצב שמידרדר הדרגתית, מומלץ לפתוח בתהליכים של הוצאת הרישיון. ברגע שהוא הופך סיעודי, ניתן לספק מטפל זמני, ואחר כך אפשר לקבל את איש הקבע.

     

    אתרים מומלצים: CareGivers, ג'וינט ישראל - אשל, רעות - משפחה מטפלת, מטב, עזר מציון, מילבת, עזרים, יד שרה, המשרד לאזרחים ותיקים,

     

    סייעו בהכנת הכתבה - דנה רשף, מנכ"לית קבוצת למען; ויקי נני, עו"ס מעמותת מטב, מומחית בשיקום ובבריאות עם התמחות בעבודה בתשושי נפש, מנהלת מרכז לטיפול בתשושי נפש; רחל לדאני, מנכ"לית עמותת ‭;CareGivers Israel‬ טלי קדמון-שטרן, מנהלת מרכז המידע רעות אשל ואתר משפחה מטפלת; נעמי מזרחי, מנהלת יד לתומך - יד שרה; מרסלה ציון, עו"ס ומטפלת משפחתית בתל"מ ובאילה, מרכז לתמיכה בניצולי שואה יוצאי הולנד; עפרה ביירך, מנכ"לית "שביל הזהב‭;"‬ שמוליק בן יעקב, יו"ר אגודת זכויות החולה; המומחית לגריאטריה צלילה נוריאל, לשעבר מנהלת בית בלב; דבורה רויטמן, אחראית על מרכזי התצוגה של יד שרה; אחינו - עם בן-עקיבא מליניאק, מנהלת תוכניות לבני משפחה באשל; יובל סויברט, משפחה מטפלת; שמוליק בן יעקב, יו"ר אגודת זכויות החולה; עפרה ביירך, מנהלת שביל הזהב; ודנה רשף, מנכ"לית למען - מרכז שירותים למשפחה.




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    הקשר בין בני המשפחה יכול להתחזק כשאחד מבני המשפחה הופך סיעודי
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים