כשתינוק נולד בזוגיות חד מינית: איך להתמודד עם המשבר
יותר ויותר זוגות חד מיניים בוחרים להפוך למשפחה ומביאים לעולם ילדים. השינוי מפר את האיזון בין בני הזוג, בין ההורה הביולוגי להורה השני, וביחס עם המשפחות המורחבות ששמחות על לידת התינוק אך עדיין לא בהכרח מקבלים את הזוגיות
חודש אחרי שהתאומות נולדו, אפשר היה לשמוע היטב ברחבי הבניין את המריבות שעלו מדירתן. בנות הזוג טלי וגילי היו בתחילת שנות הארבעים שלהן והיו בנות זוג כשש שנים.
קראו עוד על הורות חד מינית:
מחקר ענק: האם ילדים של הומואים ולסביות פחות מפותחים?
משפחות חד מיניות: איך מתמודדים הילדים?
פעמיים אבא: איך זוג חד-מיני מתכונן להורות?
הן סיפרו בטיפול על אהבה גדולה שהייתה ביניהן, קשר רגשי מצוין ואפילו סגנון תקשורת יעיל פחות או יותר. שנה לאחר שהכירו הן עברו לגור יחד. טלי וגילי החלו לגלגל את השיחה אודות אמהותן די מהר אחרי שעברו לגור יחד, מתוך מחשבה שהן אינן צעירות ורצוי שיזדרזו. כך החלו טיפולי פוריות קשים מנשוא שכללו אכזבות רבות במשך כארבע שנים.
במהלך התקופה הקשה הזאת תמכה טלי בגילי שניסתה להיכנס להריון. גילי היתה פקעת עצבים וטלי ניסתה כל העת לרכך, לעגל פינות, ולהתמודד בצורה יעילה יותר עם כאב האכזבה, עם המתח וחוסר הוודאות.
לקראת שלב הכניסה להריון החליטה גילי לספר להוריה על רצונה להיות אמא. עד אז הוריה גילו התנגדות להיותה לסבית. הם לא רצו להכיר את טלי בת הזוג וארחו את גילי רק לעיתים רחוקות. במהלך השנים הקשות הם לא היו משמעותיים כל כך בחייה של בתם גילי ורק עם כניסתה להריון, לאחר כמעט ארבע וחצי שנים, הוריה החלו להתקרב קמעה והן היו מאושרות מאד משינוי היחס אל שתיהן.
עם הלידה הקרבה, הקרח הופשר מעט וההורים הכירו את טלי. גילי החליטה כי בלידה אמה תהיה איתה לצד טלי. כשהגיע הרגע ובחדר הלידה היו יחד גילי היולדת, טלי בת הזוג, והאם שלומית, חשה טלי כי הלידה כבר לא שלהן בלבד.
גילי הייתה מאושרת שהוריה תמכו בה, התקרבה אליהם יותר ויותר בבית היולדות, ובהמשך עם יציאתן לבית. לאחר מספר ימים עברה גילי להוריה לקבל עזרה וטלי שנותרה בעיר מרוחקת חשה לבד, בודדה וחסרת מטרה.
גם הלב שלה התחיל לדבריה "להשתגע קצת" והיא סיפרה על קושי ניכר לקבל את העובדה כי גילי מקבלת מהוריה עזרה רבה בתחילת דרכה כאמא. היא תפסה את השינוי הזה כאיום, כהתרסה, הביעה מצוקה סביב אובדן הסטטוס שלה כאישה של גילי והרגישה את הריחוק שנוצר. מכאן הדרך היתה קצרה לצעקות ולמריבות שהגיעו לעוצמה רבה יותר ועד לאיומים על פרידה.
הזוגיות מאוימת על ידי המשפחה המורחבת
טלי וגילי אינן הזוג היחיד שעובר משבר עם השינוי מזוגיות להורות חד מינית. יותר מכך, אנו יודעים היטב כי גם בין זוגות סטרייטים יש קושי במעבר הזה ודרושים מספר חודשים על מנת להסתגל לתהליך ההורות ולשלב המשפחה, אז מה ההבדל?
אצל זוגות חד מיניים ישנן סיבות נוספות למשברים הנוצרים במעבר מזוגיות להורות גאה ואחת הסיבות המשמעותיות ביותר היא הקשר עם משפחת המוצא. המשבר העוצמתי שנוצר מאד מפתיע, ואינו מובן כלל.
בדרך כלל מדובר באנשים שנאבקו רבות כדי להיות יחד, שנלחמו לעיתים קרובות במשפחות ובציבור מסביבם כדי להנכיח את זהותם המינית ולקבל מקום והכרה. כל אלו יוצרים התחברות רגשית עזה ביותר ובעוצמה כל כך רבה עד שהקשר הזוגי הופך להיות החשוב ביותר והקיים ביותר עלי אדמות.
העוצמות הללו לא מצליחות להגן על הזוגיות ולהסביר כיצד התרחשות חיובית כלידה, גורמת לחוויה שלעיתים הופכת את הזוגיות על פיה. ובמקרה זה, כיצד מצליחה המשפחה המורחבת להפר את האיזון במעטפת ההדוקה והרגשית ביותר שבנו יחד בנות הזוג.
למרות שנים רבות של מצעדי גאווה בערים שונות בארץ, עדיין נראה הורים המתכחשים לאהבה שמגלה הבת לבת זוגה או הבן לבן זוגו, וכך לעיתים קרובות לא נוצרת ההכרה לזוגיות החד מינית מצד המשפחה המורחבת.
האיזון בין בני הזוג מופר
ההריון הופך את המאבק על הזהות המינית לנוכח וקיים בחברה ובקהילה מסביב, ועוד יותר מחבר בין בני הזוג. כאן נכנסת המשפחה המורחבת לתוך העוצמות הרגשיות הללו ודורשת את מקומה בתהליך ההיסטורי כמשפחה גרעינית עם סבא וסבתא ודודים ודודות, שרוצים את מקומם החדש מול התינוקות.
משהו באיזון שהיה קודם בין בני הזוג, מופר. לעיתים חוסר האיזון מתרחש מספר חודשים ולעיתים הוא מתרחב. חוסר היכולת להתגבר על הקושי הזה משפיע על הזוגיות עד כדי סערת רגשות ניכרת ואפילו עד ריחוק ופרידה.
במעגל חיי המשפחה יש לשלב היווצרות המשפחה והזדהות עם תפקיד ההורות חשיבות קיומית, אך בזוגיות חד מינית השלב הזה אינו מובן מאליו ואינו מתקיים באופן טבעי.
שלב השינוי מזוגיות למשפחה משפיע על הקשר בין בני הזוג ועם המשפחה המורחבת מסביבם. במשפחה החד מינית החדשה צריך לקחת בחשבון מעורבות של צדדים נוספים בתהליך ההריון, לעיתים סמויים ולעיתים גלויים, שעלולים לבלבל את בני הזוג ואת הסביבה. יתכן למשל מצב בו ההורה הביולוגי עלול להחסיר את ההכרה המשמעותית למקומו של בן הזוג או בת הזוג שלא נמצאים שם כדרך הטבע, אלא כדרך הרצון להיות.
בנוסף, כשההורים והמשפחה גרעינית לפתע נכנסים לתהליך, הם עלולים לשבש את המרקם העדין שבני הזוג בנו לאורך השנים, המתווה הקיים בו נתנו מקום וחשיבות לכל אחד מהם בתהליך ההריון.
המשפחה דורשת את התינוק, בלי ההורה השני
ברבים מהמקרים, אחרי הלידה המשפחה הגרעינית "נוטלת" את הנכד או הנכדה לחיקה המשפחתי חזרה ונוטשת שוב את בני הזוג או את בן או בת הזוג שאינם ההורה הביולוגי של הנכד. כך נוצר מצב בו שוב לבני זוג אין הכרה מצד המשפחה הגרעינית וכל האופוריה שהחלה בלידה התפוגגה.
בחברה היהודית השלב הזה עלול להתרחש ביתר שאת כאשר מדובר בנכד, המקבל מקום מיוחד בברית המילה וכך מוביל לעיתים קרובות את המשך השם המשפחתי. החשיבות לקשר עם הנכד גדולה יותר, אך אינה בהכרח הופכת את הקשר עם בן הזוג הלא ביולוגי לקרוב יותר.
הכוחות הנוצרים בין המשפחה לבין הבן או הבת הם חזקים ועלולים כאמור לעיתים להפריד בין בני הזוג שאינם מצליחים לשרוד את המשבר ההסתגלותי העוצמתי הזה.
ההכרה השלמה של בן הזוג וחשיבותו הם חלק בלתי נפרד מתהליך ההסתגלות הפיזית והפסיכולוגית שאותה צריכה לבנות הזוגיות החד מינית בתוך עצמה, ומול הסביבה הרחבה, בדרך לגדילת הכמשפחה.
כיצד ניתן להתמודד עם המשבר?
דיאלוג פתוח: עוד בשלב ההריון, מומלץ לקיים שיח פתוח בין בני הזוג ואולי אף הכנה פסיכולוגית מקצועית שתעזור לתהליך נכון ומקדם יותר.
מה זה אומר ליצור משפחה: שיח בין בני הזוג חייב יהיה לכלול לא רק את הדיון כיצד נכנסים להריון אלא גם ובעיקר כיצד הופכים להיות משפחה, כיצד כל אחד מבני הזוג הופך להיות הורה ומה מקומו של כל אחד בהורות הזאת, לא משנה אם הוא הורה ביולוגי או לאו.
היחסים עם המשפחה המורחבת: שיח פתוח חייב לכלול התייחסות ספציפית לתהליך הפסיכולוגי והפיזי בו משפחת המוצא, שכל אחד מבני הזוג הביא עימו, משתלבת בהורות ובמשפחה הנוצרת ולא כיצד בני הזוג החד מיניים מתאימים את עצמם חזרה למשפחת המוצא.
תקשורת ישירה עם המשפחה: על בן או בת הזוג הביולוגיים לאפשר תקשורת ישירה של המשפחה המורחבת עם בן הזוג הלא ביולוגי ולהעמיד את נוכחותו כעובדה.
הנכיחו את ההורה הלא ביולוגי: ההורה הביולוגי חייב להחזיק ולהפנים בתוך נפשו את קיומה של הזוגיות ושל בן זוגו גם כאשר הוא נמצא לבדו בחיק משפחת המוצא שלו, בין היתר על ידי הזכרת שמו של בן הזוג תכופות.
לחיות בגלוי: יש חשיבות רבה לכך ששמו של בן הזוג, מקומו, והקשר בין בני הזוג יהפוך להיות גלוי, נוכח ומדובר וקיים מול משפחת המוצא ובתוכה ולא מוחבא בהכחשה במסתורין.
הכותבת היא עובדת סוציאלית קלינית, פסיכותרפיסטית מומחית ומדריכה, מנהלת ת.ל.מ באר שבע - מטפלת פרטנית, זוגית ומשפחתית, בעלת מומחיות בתחום הלחץ, המשבר והטראומה. ערב עיון בנושא השינוי מזוגיות למשפחה בקהילה הלהט"בית יתקיים ביום ראשון, 12 ביולי 2015 בת"א. פרטים: באתר ת.ל.מ .
לפנייה לכתב/ת 
