שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "נשיא על הכוונת": אקשן אמריקאי ממוחזר

    עלילת "נשיא על הכוונת" לא נותנת לדברים פעוטים כמו היגיון וסבירות לעכב אותה מלהגיע לנשיא אמריקאי שחור הפוגש נער פיני קטן, בטבע הפראי של פינלנד. למרות התסריט המופרך, הסרט צפוי מתחילתו עד סופו - כמו הקריירה של סמואל ל. ג'קסון

    למי שמאס בסרטי הקיץ האמריקאיים, מהבלוקבסטרים הארוכים עם העלילות המופרכות - מגיעה אלטרנטיבה: "נשיא על הכוונת" ("Big Game") סרט בתקציב נמוך (יחסית) שהגיע מהמדינה הכל כך לא נוכחת בקולנוע העולמי - פינלנד.

     

    ביקורות נוספות  בערוץ הקולנוע של ynet:

     

    יש רק בעיה קטנה אחת. הסרט הפיני אינו סרט אמנותי, מקורי, מאתגר. אלא מיחזור של נוסחאות אקשן אמריקאי מיושנות שנדמה כי נלקחו הישר מסרטי ה-B של שנות ה-80. סרט שמוכיח כי חרף הסביבה האקזוטית של הטבע הפינלנדי, והמנהגים המקומיים המוצגים בו, הוא צפוי מתחילתו עד סופו ומשעמם בהתאם.

     

    הבימאי ג'אלמרי הילנדר נראה כמי שמתקדם בסרטו השני צעד נוסף לעבר הגשמת חלומו - לביים סרט בהוליווד. הרצף הקולנועי שאליו הוא משתייך רחוק מלהיות קשור לזה של הרומנטיקן המינימליסט והפסימי אקי קאוריסמקי, ויותר של יוצר פיני שביצע קפיצת ראש לתוך הנוסחאות ההוליוודיות - רני הרלין.

     

    "Rare Exports", סרטו הקודם של הילנדר מ-2010, היה מהתלת קומדיית-ציד-אימה-סנטה קלאוס שביצעה, כמו הסרט הנוכחי, סוג של גישור בין ז'אנרים מסחריים לייחודיות פינית. ב"נשיא על הכוונת" (כפי שמרמז השם הגנרי שאליו תורגם השם המקורי "ציד חיה גדולה") הניסיון הוא לחבר בין ז'אנר אקשן, וסרט חניכה שבו מעורבים נער צעיר ואדם מבוגר.

     

    האדם המבוגר הוא, לגמרי במקרה, נשיא ארה"ב, והסרט הוא סוג של פנטזיה על הסיוע שמעניק הנער הפיני הקטן, גילום חנפני של הרוח של מולדתו, למנהיג של העולם החופשי. ההתקרבות לאמריקה ולקולנוע המסחרי מביאה איתה עשייה קולנועית בעלת מיומנות טכנית גבוהה אך גם נסיגה משמעותית במקוריות ובהנאה.

     

    סמואל ל. ג'קסון ממשיך להוכיח את מעמדו כתשובה השחורה למייקל קיין - השחקן שבאמצעות נפנוף של חבילת שטרות מול פניו יעשה כל תפקיד בכל מקום לכל בימאי. כאן הוא נשיא ארה"ב וויליאם אלן מור העושה דרכו לועידת G8 בהלסינקי. מארב טרוריסטי בהרי פינלנד משגר לעבר "אייר פורס 1" טיל המפיל אותו, ובאופן מדהים למדי מצליח גם להפיל את מטוס הקרב המלווה את המטוס. "נשיא על הכוונת" לא ייתן לדברים פעוטים כמו היגיון וסבירות לעכב אותו מלהגיע לדימוי הבסיסי של נשיא אמריקאי שחור, נער פיני קטן, בטבע פיני פראי.

     

    כדי שהמזימה תצליח נדרש שיתוף פעולה על המטוס, אדם שישתק את מערכות ההגנה של "אייר פורס 1". הסוכן החשאי מוריס (ריי סטיבנסון), המלווה האישי של הנשיא, הוא מי שבגופו נעוצים שרידי כדור אותו הוא ספג עבור נשיא שלו הוא בז. על הקרקע נמצא הזאר (מהמט קורטולוס) מחבל מזוקן בעל שורשים ים תיכוניים, ואיתו עוד קומץ בריונים חוסרי זהות. כל מה שקשור למניעי המזימה לא באמת מעניין או חשוב.

     

    כשהמטוס עומד להתרסק נפלט הנשיא ממנו באמצעות תא הצלה הנוחת בתוך איזור פראי ולא מיושב. הקושרים מתכננים למצוא את הנשיא הסגור בתוך התא ולממש את מזימתם. אך בדרכם עומד אוסקרי (אוני תומילה) הקטן. אוסקרי נמצא באזור מכיוון שהוא מצוי במהלך טקס מעבר בין ילדות לבגרות במסורת השבטית של הציידים הפינים. בהתאם לכך מובילים אותו אביו (ג'ורמה תומילה) וחבורת הציידים המבוגרים אל המקום שבו הוא יצטרך לשרוד לבדו ולחזור כשברשותו "ציד גדול". ואיזה ציד יכול להיות גדול יותר מ- POTUS?

     

    זו אמורה להיות דינמיקה קומית שבה הנשיא נמצא בטריטוריה לא מוכרת, ונזקק לעזרתו של נער לא מיומן ובכל זאת מיומן הרבה יותר ממנו בהישרדות בטריטוריה זו. על הבסיס הזה הסרט מתקשה לפתח מערכת יחסים מעניינת או מערבת מבחינה רגשית.

     

    אם המבנה העלילתי אינו מספיק פשוט, הרי שמתווסף עוד מרכיב נוסף שמטרתו להסביר כל רגע וכל מהלך פעם נוספת. במטה הפנטגון נמצא הצוות המטפל במשבר - בכירת הפנטגון (פליסיטי הופמן), הגנרל (טד לוין) סגן הנשיא (ויקטור גרבר) ו"מומחה הטרור של ה-CIA" (ג'ים ברודבנט) בתפקיד הגאון האקסצנטרי שתמיד מבין את הדברים לפני כולם ומביא אותם לידיעת הצופים.

     

    נדמה כי אף אחד לא לוקח את עצמו ביותר מדי רצינות. כמו ב"נחשים על המטוס" (2006) סמואל ג'קסון יודע שהוא נמצא בסרט שיש לו לשון התחובה בחיך ומשחק בהתאם. אבל הידיעה הזו, כפי שהיה גם בסרט ההוא, לא הופכת את "נשיא על הכוונת" ליותר ממוצר בינוני וזניח.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים