שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    בית שערים הוכר כאתר מורשת עולמית
    האתר שכולל יישוב משגשג מתקופת המשנה ו-30 מערות קבורה שבהן נקברו עשירי וחכמי התקופה ובהם רבי יהודה הנשיא, נכנס לרשימה היוקרתית של אונסק"ו. שגריר ישראל לאונסק"ו, כרמל שאמה הכהן: "הישג מדהים"

    ועידת המורשת העולמית של אונסק"ו, המתכנסת בבון, גרמניה, הכריזה היום (א') על הגן הלאומי בבית שערים בגליל התחתון כאתר מורשת עולמית. בית שערים היה יישוב משגשג בתקופת המשנה והאתר כולל 30 מערות קבורה שבהן נקברו עשירי וחכמי התקופה, בראשם רבי יהודה הנשיא, חותם המשנה. האתר בבית שערים הוא התשיעי בישראל המוכר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. מבין 21 החברות, 17 מדינות הצביעו בעד, בהן הודו, טורקיה וסנגל. ארבע מדינות לא תמכו באופן אקטיבי (לבנון, קטאר, אלג'יר ומלזיה), אולם ההגדרה לקבלת ההחלטה היא "פה אחד".

     

     (צילום: רשות הטבע והגנים) (צילום: רשות הטבע והגנים)
    (צילום: רשות הטבע והגנים)

     

    מערת קבורה בבית שערים (צילום: זיו ריינשטיין) (צילום: זיו ריינשטיין)
    מערת קבורה בבית שערים(צילום: זיו ריינשטיין)

     (צילום: רשות הטבע והגנים) (צילום: רשות הטבע והגנים)
    (צילום: רשות הטבע והגנים)

    בית שערים נחשב בתקופת המשנה ל"מחסן התבואות" האזורי. על פי ההיסטוריון יוספוס פלביוס, אלו היו האסמים של המלכה ברניקי - אחותו של אגריפס השני, שמלך על הארץ תחת הרומאים במאה הראשונה לספירה.

     

    רבי יהודה הנשיא חי את רוב שנותיו בבית שערים, ורק ב-17 השנים האחרונות קבע את מושבו ביישוב ציפורי שנמצא לא רחוק. בצוואתו ביקש להיקבר בבית שערים - דבר שהפך את המקום במאה השלישית לנקרופוליס ("עיר המתים") של העם היהודי באותה תקופה. רבים ביקשו להיקבר ליד רבי יהודה כמקום חלופי לקבורה בירושלים, שבה נאסר להיקבר עקב גזרות הרומאים בימי קיומה של העיר כאיליה קפיטולינה.

     

    את המגעים שקדמו להצבעה ניהלו שגריר ישראל באונסק"ו וב-OECD, כרמל שאמה הכהן, והאגף לארגונים בינלאומיים במשרד החוץ. מרגע שהוכרז אתר מורשת עולמית, המדינה והגוף המחזיקים בו מחויבים לשמור עליו ועל סביבתו מפיתוח שלא הולם את רוחו ואת אופיו. הכרזה מסוג זה מביאה לגידול במספר התיירים הפוקדים את האתר.

     

    ברשות הטבע והגנים הלאומיים אמרו היום כי מדובר בבית הקברות העתיק הצפוף בישראל, ואחד ממתחמי הקבורה הצפופים בעולם הרומי, בדומה לקטקומבות ברומא: "זהו בית הקברות היהודי הקדום החשוב ביותר ובו מגוון רחב של סגנונות קבורה אדריכליים המכילים מגוון עשיר של אמנות רומית קלאסית מזרחית, בשילוב של אמנות עממית, עם מאות כתובות בארבע שפות - עברית, יוונית, ארמית ותדמורית".

     

    הארכיאולוג הראשי של הרשות, ד"ר צביקה צוק, אמר בעקבות ההכרזה: "בית שערים הוא עדות מרגשת מאבותינו אשר כמעט אין לה דוגמה בשום מקום אחר בעולם. בביקור בנקרופוליס של בית שערים אתה חש את לבו הפועם של העם היהודי".

     

    בשנה שעברה הוכרז על בית גוברין כאתר מורשת עולמית. לפני כן נכנסו לרשימה המכובדת נחל מערות, האתרים המקודשים לבהאים בחיפה ובגליל המערבי,

    הערים הנבטיות ודרך הבשמים, התלים המקראיים, "העיר הלבנה" של תל אביב, מצדה והעיר העתיקה בעכו. העיר העתיקה בירושלים וחומותיה הן אתר המורשת הישראלי הראשון שעליו הכריז אונסק"ו, ב-1981.

     

    שאמה הכהן: "ההישג המדהים של תמיכה חסרת תקדים תוך הרעפת מחמאות מקיר לקיר מוכיח שישראל, שיוזמת מהלכים חיוביים בנחישות ובחוכמה ולא רק מתגוננת והודפת, יכולה לקצור פירות גם בשדות בעייתיים כמו ארגוני האו"ם".

     

    בסוף השבוע הכירה אונסק"ו גם באתר ההטבלה של ישו על נהר הירדן (אל-מע'טס) כאתר מורשת עולמי. בירדן מציירים זאת כניצחון גדול עבורם על רקע הניסיונות של ישראל, לטענתם, לנכס לעצמה את האתר.

     

    בשטח ממלכת ירדן הוכרזו בעבר כמה וכמה אתרי מורשת עולמית, בהם פטרה, ואדי רום וטירת קוסייר עמרה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: זיו ריינשטיין
    ארכיון. בית שערים
    צילום: זיו ריינשטיין
    כרמל שאמה הכהן. שגריר ישראל לאונסק"ו
    מומלצים