שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גאורגיה שלא הכרתם: מסע בארץ הקווקז
    בין רוסיה בצפון, לאזרביג'אן במזרח וטורקיה וארמניה בדרום, מסתתרת לה פנינה תיירותית, קסומה וייחודית - גאורגיה היפה. הצטרפו למסע שכל כולו שיר הלל לטבע יפהפה, אוכל משובח, שילוב של ישן וחדש, אנשים חביבים ונופים עוצרי נשימה

    גאורגיה, הסוד האחרון של אסיה ואחת המדינות היפות ביותר ביבשת, מחזיקה בנופים הדרמטיים ביותר בעולם. המדינה נמצאת ביבשת אירואסיה וגובלת עם רוסיה בצפון, אזרביג'אן במזרח, טורקיה וארמניה בדרום, ובמערב - לשונה מלקקת את הים השחור וחוברת אליו.  

     (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    רק בשנים האחרונות פתחה גאורגיה את שעריה לתיירים זרים. הגעתי אליה עם תרמיל, כמה גרושים שמצאו מחסה בשיפולי הכיס הפנימי של הג'ינס שלי ויצאתי ל"תרמל" בפינות הנידחות ביותר שלה. טעימה קטנה מגאורגיה האמיתית והאותנטית שלא מוכרת לתייר הישראלי.

     

    צילום: georgia.travel

    צילום: georgia.travel

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    טביליסי

    נהג מונית שיכור ומחוייך לקח אותי משדה התעופה לדאון טאון של טביליסי, בירת גאורגיה, ונתן לי הסבר על רקע צילם הנמתח של הבניינים ההרוסים לאורך הדרך. זאת, בליווי ריח חריף של אלכוהול שנדף לו מהפה ושיר גאורגי מסורתי שהתנגן ברדיו.

    טביליסי (צילום: שי זדה)
    טביליסי(צילום: שי זדה)

    זוהי עיר מודרנית ותוססת, שמהווה את המרכז הפוליטי, הכלכלי והתרבותי של גאורגיה. היא מעלה ארומה מעט שונה משאר הערים במדינה; יש בה אווירה אלגנטית של פעם המהולה בסממנים מודרניים, כמו 'גשר השלום' וגן בוטני יפה שנמצא מאחורי העיר העתיקה.

     

    טביליסי מוקפת הרים ובנויה על גדות נהר מטקווארי. המקום להיות בו הוא אזור הגדה הימנית של הנהר, שם נמצאים כנסיית אנצ'יסחָטי העתיקה ביותר בעיר, קתדרלת הדורמציון סיוני, שדרת רוסטאוולי התוססת והעיר העתיקה. גם אבאנותובאני, שכונת המרחצאות של טביליסי המורכבת מבועות עשויות אבני שיש שבוקעות מהאדמה עם ארובות מעשנות, נמצאת בעורק הראשי של העיר העתיקה.

    טביליסי בשקיעה (צילום: שי זדה)
    טביליסי בשקיעה(צילום: שי זדה)
     

    כדי להרגיש את הדופק של העיר, מומלץ לנגוס בתפוח עסיסי בשוק 'בזרובה' המקומי שנמצא בתחנה המרכזית ומציע ירקות, פירות, לחמים, גבינות וחמוצים. גדודים של מסעדות אותנטיות ודוכני רחוב שמקננים בכוכים הקטנים לצד השוק, מציעים מאכלים מקומיים שבבסיסם עומדים חצ'פורי וחינקלי; שני מעדנים אותנטים שעליהם יושב המטבח הגאורגי.

    חצ'פורי כהלכתו (צילום: shutterstock)
    חצ'פורי כהלכתו(צילום: shutterstock)
     

    "הדרך הצבאית"

    דרך זו נחשבת ליפה ולדרמטית ביותר בעולם, ומשמשת ציר מרכזי המחבר בין הצפון לדרום. היא מתחילה במצחתה, ונמתחת לאורך 180 ק"מ עד לכפר קזבגי, שממוקם על הגבול עם רוסיה.

    אגם חבוי בהרים שמקיפים את מצחתה (צילום: שי זדה)
    אגם חבוי בהרים שמקיפים את מצחתה(צילום: שי זדה)
     

    היא נחשבת לאחת הדרכים הקשות, אך גם לאחת הרומנטיות ביותר. הכביש שלה מפצח הרים גבוהים, משובחים ומושלגים ומציע נופים דרמטיים של מפלים, נחלים ואגמים לכל אורכה. על אף יופייה, מצליחה "הדרך הצבאית" להסתיר את עברה הקשה; בעבר הרחוק נהגו לוחמים צמאי דם לעבור בשבח נופיה המדהימים, שהיוו רקע פסטורלי למסעות הדם שלהם.

     

    תחילת הדרך הצבאית: מצחתה

    זוהי עיירה קטנה בדרום מזרח גאורגיה, הממוקמת במפגש הנהרות קורה ואראגווי, כ-30 ק"מ צפונית לטביליסי. במצחתה שוררת אווירה ססגונית למדי, אך עם זאת מדובר בעיירה שלווה ורדומה. לצד המכוניות המודרניות החונות בה, היא עדיין רותמת עגלות לסוסים ומשתמש בהם ככלי תחבורה.

    צבעונית ועתיקה. העיירה מצחתה (צילום: שי זדה) (צילום: שי זדה)
    צבעונית ועתיקה. העיירה מצחתה(צילום: שי זדה)
     

    כדאי לחקור אותה ברגל ולהתרשם מהסמטאות הציוריות והמקומרות שמקשטות אותה, ומהמסעדות העתיקות שבה. לצד זה, היא נחשבת למרכז הרוחני של המדינה ומתפארת בקתדרלת סבטיצחובלי, הניצבת במרכזה, בה קבורים מלכים קדומים ששלטו בגיאורגיה.

     

    במרחק כמה מאות מטרים ממנה, על הר גבוה, נמצא הסמל של העיירה בדמותה של כנסיית ג'ווארי, שחולשת ומשקיפה עליה ועל ההרים המושלגים המכתרים אותה.

    הסמל של העיירה. כנסיית ג'ווארי (צילום: שי זדה) (צילום: שי זדה)
    הסמל של העיירה. כנסיית ג'ווארי(צילום: שי זדה)
     

    אנאנורי

    במרחק 30 ק"מ צפונית למצחתה, אחרי נסיעה של 40 דקות בטרמפ מפוקפק למדי, הגעתי למצודת אנאנורי. המצודה נבנתה במאה ה-19, והיתה בבעלות הדוכסים של אראגווי ששלטו באזור במאה ה-13.

    הנוף שבין מצחתה לאנאנורי (צילום: שי זדה)
    הנוף שבין מצחתה לאנאנורי(צילום: שי זדה)
     

    היא ניצבת על צוק גבוה ומשקיפה על אגם ז'ינבאלי, ומלבד מרשוטקה (סוג של מונית שירות) שעוצרת רק לעיתים במקום, אפשר להגיע לשם ברכב פרטי או בטרמפים. במצודה עצמה יש כנסייה שמוקפת צריחים מתפוררים, והיא נחשבת לאחד האתרים היפים המצויים לאורכה של "הדרך הצבאית".

    למצודת אנאנורי (צילום: שי זדה)
    למצודת אנאנורי(צילום: שי זדה)
     

    גודאורי

    בהמשך ה"דרך הצבאית" נמצא "האף הלבן" - כפר הנופש גודאורי, שצבוע כולו בשלג צח. בתי ההארחה ובתי התושבים הבודדים שמתגוררים במקום, ממוקמים על ההרים המושלגים ומטיילים מהכפרים הסמוכים מגיעים לפה, לרוב, כדי לעשות סקי. הכביש היחיד שעובר במקום הוא כביש צר, פתלתל ומקומר שמגלח את השלג ודוחף את אפו בין הבתים.

    לבן שם. אזור לא מיושב ליד גודאורי (צילום: שי זדה)
    לבן שם. אזור לא מיושב ליד גודאורי(צילום: שי זדה)
     

    סוף 'הדרך הצבאית': קזבגי

    כפר קזבגי, השוכן בסוף הדרך הצבאית על הגבול עם רוסיה, נבלע בנוף הררי, יפהפה ומושלג. פסגות ההרים שסביבו נוגעות בעננים ומדגדגות אותם, כאשר הפסגה הבולטת והנוצצת ביותר היא פסגתו המושלגת של הר קאזבק, שמתנשאת לגובה של 5,000 מטר מעל פני הים. הטיפוס לפסגה קשה ורווי במאמץ גופני.

     (צילום: שי זדה)

     (צילום: שי זדה)
     
    הר קזבג המושלג (צילום: שי זדה) (צילום: שי זדה)
    הר קזבג המושלג(צילום: שי זדה)

    בצמוד להר המפלצתי, במיקום דרמטי להפליא, כשפסגת הקאזבק משמשת לה כרקע, נמצאת כנסיית השילוש הקדוש. הכנסייה תלויה על פסגת הר סמוך ומוקפת בפסגות מושלגות, עננים סמיכים וערפל שמשרה אווירה מיסטית. תחילת הטיפוס אל ההר, עליו נמצאת הכנסייה, נעשית מכפר גרגטי, כפר קטן מאוד הסמוך לקזבגי ובו אווירה צוננת ובהמות שמשוטטות באין מפריע בסמטאות הצרות.

    פסגת הר קזבג וברקע - כנסיית השילוש הקדוש (צילום: שי זדה)
    פסגת הר קזבג וברקע - כנסיית השילוש הקדוש(צילום: שי זדה)
     

    עמק סנו וטרוסו

    במרחק 4 ק"מ צפונית לקזבגי נמצא עמק סנו. זהו עמק פראי באורך 15 ק"מ, שמכיל בתוכו מפלים ואגמים שעטופים בפריחה מדהימה. אחרי מסע רגלי, המתפאר באוצר טרופי עשיר, הוא מסתיים בכפר קטנטן שנקרא ג'וטה.

     

    עמק טרוסו, עמק פראי נוסף שנמצא במרחק של 20 דקות נסיעה דרומית לקזבגי, מחזיק בארסנל שלו אגמים של מים מזוקקים וטבעיים והרים גבוהים ומושלגים.

     

    כּוּתָ‏איסי

    כּוּתָ‏איסי, השוכנת במערב גאורגיה סמוך להרי הקווקז, היא העיר השנייה בגודלה במדינה‏. היא עשירה במנזרים, קתדרלות ואתרים ארכיאולוגיים עתיקים. האזור העתיק שבה, מעניק לה את הניצוץ שהופך אותה לעיר מתקופת ימי ביניים.

     

    שני מנזרים בולטים בעיר הם מנזר מוטסמטה, שנמצא במרחק 5 ק"מ מכותאיסי, ומנזר גלאטי, שנמצא במרחק 11 ק"מ צפון מזרחית לעיר; מנזר יפה שמוקף בהרים גבוהים ומשרה על המבקרים בו רוגע ושלווה.

     

    כותאיסי יכולה גם להיות בסיס טוב למטיילים שרוצים לבקר בשמורת הטבע סאטאפליה, שנמצאת במרחק של 40 דקות נסיעה מהעיר. או, לחילופין, בקניון אוקטסה - אחד המקומות היפים ביותר בגאורגיה שנמצא בכפר גורדי, שעה נסיעה מכותאיסי.

     

    זוגדידי

    הגעתי לזוגדידי, ופספסתי את הקונקשין שלי במרשוטקה למסטיה בצפון. עם תרמיל על הגב, כמה גרושים בכיס וסיפוק מהמצב של "להתקע" בחור בלי לדעת מה הולך להיות הצעד הבא שלי, ניגשה אלי תמרה, בחורה מקומית ומקסימה, שהציעה לי להתארח בביתה הגיאורגי טיפוסי, למשך הלילה הקרוב.

    בית גיאורגי טיפוסי בעיר זוגדידי (צילום: שי זדה)
    בית גיאורגי טיפוסי בעיר זוגדידי(צילום: שי זדה)
     

    ה"זוגדידים" ממש מקסימים, והעיר מתגלה כמקום די מעניין כשמכירים אותה. זוגדידי שוכנת בצד המערבי של גיאורגיה, על גדת נהר צ'חוֹאוּשי. מהפן התיירותי זוהי עיר שקטה למדי; השוק המקומי נמצא במרחק של 10 דקות הליכה מהסנטר. זהו שוק שונה משאר השווקים בגאורגיה, מגיעים אליו רק תושבי המקום המבוגרים ומעשירים את האנרגיה המקומית ששוררת בו.

     

    שני מקומות נוספים באזור ששווה לבקר בהם הם ארמון דאדיאני, שממוקם קרוב לסנטר; ארמון אצילי והיסטורי שהיה בית למשפחת המלוכה סאמגרילו, והגנים הבוטניים היפים שמסופחים אליו.

     

    חבל אבחזיה

    חבל אבחזיה היא ישות עצמאית הממוקמת בשפיץ של צפון מערב גאורגיה. המקום סובל מאי יציבות פוליטית, בידוד ואלימות.

     

    אבחזיה לא מומלצת למטיילים ישראלים, והיא נמצאת מחוץ להישג ידם של מדריכי הטיולים. אבל לא לחינם היא מושכת את עיניהם של תרמילאים רבים; במרחב האבחזי אפשר להתרשם מנהרות פראיים, כפרים חבויים, הרים מושלגים וזרועות עננים שמנסים לאחוז באגמים סודיים. היא אוצרת בתוכה את הנופים המשובחים ביותר בגאורגיה.

    יפה שם. חבל אבחזיה (צילום: שי זדה)
    יפה שם. חבל אבחזיה(צילום: שי זדה)
      

    ערים כמו סוחומי, גודאוטה וגנטיידי שממוקמים על גדות הים השחור, הן ערים קטנות יחסית שמזכירות את טורקיה, מתהדרות בנמלים וקתדרלות ומוסיפות הרבה צבע לאזור.

     

    מסטיה

    במרחק 130 ק"מ מזוגדידי צפונה נמצאת מֶסטיָה, עיירה קטנה ששוכנת במחוז סוואנתי בצפון-מערב גאורגיה. העיירה שוכנת בגובה 1,500 מטר מעל פני הים, על מדרונותיו הדרומיים של הרי הקווקז הגדול. הנופים, בדומה לכל האזורים הפראיים בגאורגיה, עוצרי נשימה.

     

    אין הרבה מה לראות בעיירה עצמה מלבד מוזיאון ההיסטוריה של סוונטי, מוזיאון מיכאלי קגיאני והאגמים של קורולדי; 3 אגמים קטנים למרגלות פסגת הר אושבה. אבל היא יכולה להיות בסיס מצוין לטרקים באזורים הסמוכים, או לטרק אחד גדול בן ארבעה ימים לכפר אושגולי.

      

    אושגולי

    אוּשגוּלי הוא כפר קטן השוכן ברכס אנגורי בסוואנתי. הכפר ממוקם בנקודה הגבוהה ביותר בגאורגיה, למרגלות הר שקהרה, שמחזיקה בפסגה הגבוהה ביותר של הרי הקווקז הגבוהים. מתגוררת שם אוכלוסיה המונה 70 משפחות בסך הכול.

     

    האזור מכוסה קרח במשך חצי שנה, וקשה עד בלתי אפשרי להגיע אליו בחודשי החורף הקשים. בחודשי האביב והקיץ אפשר לצאת לטרק ארוך שיוצא ממסטיה ואורך ארבעה ימים, כשבדרך עוברים בין נופים דרמטיים וכפרים פסטורליים כמו זבשי ואיפראלי, עד שמגיעים לפאתי אושגולי. בהמות משא שמרכינות את ראשן ובולסות עשב שמבצבץ מכל הירוק שמסביב, הוא סימן טוב שהגעתם לכפר.

     

    הכפר שוקע בין שרשרת הרים פסטורליים שמקיפים אותו, ונח לצידם של נחלים ונהרות. יום אחד בכפר מאפשר לחוות את החיים האמיתיים של המקומיים בהרי הקווקז.

     

    בטומי

    בטומי היא המיאמי של גאורגיה. בעבר היא היתה הסוד השמור של המקומיים, אבל בשנים האחרונות יותר ויותר תיירים נמשכים למזג האוויר החמים, החופים היפים והאווירה הנעימה.

    קו האופק של בטומי (צילום: שי זדה)
    קו האופק של בטומי(צילום: שי זדה)

    העיר, שממוקמת בדרום-מערב גאורגיה לצד הים השחור, צבעונית ומתפארת באחת הטיילות היפות ביותר שיש לאסיה להציע. הטיילת, עטורת העצים, בתי הקפה, המסעדות והבארים, נמתחת לאורך שבעה ק"מ, ונושאת על גבה מזרקות מרקדות וגלגל ענק שהפך להיות אחד הסמלים של העיר.

    בטיילת של בטומי (צילום: שי זדה)
    בטיילת של בטומי(צילום: שי זדה)
     

    גם מחוץ לבטומי יש מה לראות: במרחק 9 ק"מ ממנה, נמצאים גנים בוטניים שממוקמים על גבעה ממנה נשקף מראה החוף המפורץ של הים השחור, ומשמשים בית לאוספים נרחבים של צמחים מאזור הקווקז ומרחבי העולם.

     

    במרחק 25 ק"מ דרומית לבטומי, נמצאת מצודת גוניו, שנבנתה במאה הראשונה לספירה. המתחם מבוצר היטב ומכיל בתוכו אתרים מתפוררים כמו בית המרחצאות, שם נהגו הרומאים להתרחץ ולצ'וטט.

     

    שי זדה הוא עיתונאי, תרמילאי ויוצר סרטים דוקומנטריים

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "גאורגיה שלא הכרתם: מסע בארץ הקווקז"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים