"הדיור הציבורי הצטמק בחצי תוך 15 שנה"

שר הבינוי יואב גלנט גילה היום (ב') בוועדת הכלכלה כי משרדו עצר את מכירת דירות הדיור הציבורי שלא לזכאי משרדו וקבע תוכנית לטיפול במשבר. הוא אמר בדיון על משבר הדיור הציבורי כי "הוא לא בעיה כלכלית אלא בעיה חברתית". כפי שפורסם ב-ynet, השר הודיע כי עד החגים הקרובים יאוכלסו כ-500 מתוך 700 הדירות הריקות שבמאגר הדיור הציבורי. יתר הדירות יאוכלסו עד סוף השנה. בנוסף כוללת תכניתו שיפוץ מאסיבי של 4,000-5,000 דירות בשנה להגדלת המלאי.

דיור ציבורי - כתבות נוספות בערוץ הנדל"ן:

מ' הבינוי: נאכלס 500 דירות ריקות עד החגים

הממשלה תרחיב ההנחה לרוכשי דיור ציבורי?

מיליונים הוקצו לדיור ציבורי, 100 דירות נקנו

>>> רוצים להתעדכן בחדשות הכלכלה והצרכנות? הצטרפו לעמוד הפייסבוק שלנו

כמו כן אמר השר כי במסגרת תכניתו בכל פרויקט שייבנה במסגרת מחיר למשתכן תוכל המדינה לרכוש עד 5% מהדירות, ובכוונת המשרד להשתמש ב-700 מיליון שקל שנשארו בקופתו ממכירת דירות הדיור הציבורי עד כה לרכישת דירות חדשות נוספו להגדלת המלאי. השר גלנט הוסיף כי בכוונת המשרד להפעיל תכנית ארוכת טווח, יחד עם עמידר, לשפר את הדירות באמצעות תכניות פינוי בינוי.

צפו בדבריו של גלנט:

התוכנית כוללת שיפוץ מסיבי של 4,000-5,000 דירות בשנה. על פי סקירתו של גלנט במסגרת התכנית בכל פרויקט במסגרת מחיר למשתכן תוכל המדינה לרכוש עד 5% מהדירות, ובכוונת המשרד להשתמש ב-700 מיליון שקל שנשארו ממכירת דירות הדיור הציבורי לרכישת דירות חדשות להגדלת המלאי. השר גלנט הוסיף כי בכוונת המשרד להפעיל תוכנית ארוכת טווח, יחד עם עמידר, לשפר את הדירות באמצעות תכניות פינוי בינוי.

השר אמר כי לפני 20 שנה 14% מהדירות היו שייכות לדיור הציבורי וכיום רק 2%, "ומכ-120 אלף דירות בתחילת שנות ה-2000 הגענו ל-כ-62 אלף דירות כיום". יו"ר שדולת הדיור בכנסת ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר, "הדיור הציבורי צריך להיות חלק מרכזי מפתרון משבר הדיור". הוא קרא לרכוש 25% מהדירות במחיר למשתכן לדיור ציבורי, ולא 5% לפי התוכנית.

נציגת מטה מאבק הנכים, נעמי מורבייה, הביעה חשש שהפרטת חברת עמידר הממשלתית תסכל את תכנית השר. גלנטדחה את הכוונה הזאת וביקש לדעת אם הטענה מבוססת על מידע בדוק שהחברה הולכת להיות מופרטת. היא לא הגיבה. ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) הוסיף כי הוא לא רואה את המגזר הערבי בתוכנית שהציג השר.

ח"כ אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו) בירכה על הרוח החדשה במשרד הבינוי אבל טענה נגד "ההתעללות בציבור הממתינים דיור בכך ששולחים אותם לגור בפריפריה. לדבריה, בשוק הפרטי הם חשופים לסחיטות בין היתר גם כאלה בעלות אופי מיני כלפי אמהות חד הוריות. "עלי הפעילו לחצים איומים שאמסמס הצעת חוק שהגשתי למתן שכר דירה ריאלי לזכאים. לא ייתכן שאיקס מסוים בוועדת השרים לחקיקה יאיים עלי שאם לא אסכים לחלק אתו את השלל לא יהיה חוק".

השר גלנט הגיב באומרו כי "יש תמימות דעים שיש בעיה שצריך לפתור אותה, וגם הפתרון מקובל על כולם". הוא הזמין את חברי הכנסת "להיות יחד אתי במאבק על המשאבים. הבעיות תמיד יותר גדולות מהיכולת לפתור אותן, לכן מה שחשוב להגיד זה שהדיור ציבורי איננו בעיה כלכלית אלא בעיה חברתית. צריך לסייע לאוכלוסיות החלשות בלי קשר ליכולת לשאוב מהם כסף ולהחזיר להם - אלא רק להביא להם יותר כסף", אמר.

היו"ר איתן כבל (המחנ"צ) ברך בסיכום ש"אחרי שנים מגיע למשרד הבינוי שר שאין לו אג'נדה פוליטית אחרת מלבד בינוי, שיכון ודיור ציבורי, והוא משקיע את זמנו בכך ולא בכבישים". הוא הוסיף מניסיונו בנושא הדיור הציבורי כי "ב-20 השנים האחרונות שום דבר לא השתנה. השר נוטע תקוות גדולות ובכוונת הוועדה לעקוב אחר יישום תוכניותיו", מיד אחרי תום פגרת הקיץ.

בתוך כך כינסה בשעות הצהריים ח"כ אורלי לוי-אבקסיס מסיבת עיתונאים, בה האשימה את שר הקליטה זאב אלקין בהתנהגות בלתי ראויה בהקשר להצעת החוק. "נחצו היום כל הגבולות של ניהול תקין וקבלת החלטות, שמשול לדמי חסות שמבקש שר בישראל כלפי חברת כנסת מחוקקת", אמרה לוי-אבקסיס בהתייחסה לאלקין. "שר הקליטה אמר לי בצורה הכי ברורה: אם את לא רוצה שאטרפד את החוק, תחלקי את הכסף - ודרש להעביר למשרד הקליטה חצי מהכסף שעובר ממשרד האוצר. אם זה לא פרוטקשן, אני לא יודעת מה כן. פניתי ליועמ"ש בבקשה שיתערב. במקרה הזה עדיף שהחוק הזה לא יעבור בכלל".

בתגובה לדברים מסר אלקין כי לוי-אבקסיס "משקרת במצח נחושה. עד היום התקיימה בינינו שיחה אחת בלבד בנושא החוק שלה ובמסגרתה הסברתי לה, שאני תומך בחוק שלה, אבל דורש להרחיב את החקיקה גם לזכאי הדיור הציבורי מקרב העולים".

ההצעה: פטור מארנונה ל-3 שנים למבנים שאינם בשימוש

הצעת החוק לצמצום מצוקת הדיור בערים הגדולות, שהוגשה בחודש שעבר על שולחן הכנסת, נועדה לעודד את החזרת השימוש באלפי מבנים ומגרשים שניצבים היום ריקים, כאשר אכלוס המבנים צפוי להכניס עשרות מיליוני שקלים בשנה לקופות הרשויות המקומיות. הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות מקצרת את תקופת הפטור מארנונה שממנו נהנים בעלי הנכסים הנטושים, ומחייבת אותם בתשלום מרבי של המס.

החוק הקיים כיום מעניק לבעלי מבנים שאינם בשימוש פטור מתשלום הארנונה למשך 3 שנים, עם אפשרות להארכתו עד 5 שנים נוספות. לאחר מכן, הם חייבים לשלם את המס לפי התעריף המזערי.

תיקון החוק יצמצם את תקופת הפטור לשנה אחת, ואחריה יוטל מס בשיעור המרבי של התעריף הקבוע לשימוש האחרון בנכס. מגיש הצעת החוק הוא ח"כ רועי פולקמן (כולנו), יו"ר סיעתו של שר האוצר משה כחלון, במסגרת תוכניתו לטיפול במצוקת הדיור.