שתף קטע נבחר

"קלאב לייף": לא עובר את הסלקציה

הישראלי לשעבר דני אבסקר רצה כנראה להגיד משהו על סצנת חיי הלילה האמריקנית מתוך הכרות עמוקה איתה כיחצן מסיבות לשעבר. אבל הפרויקט שהוביל כמפיק, תסריטאי ושחקן לא מוביל לשום מקום כמעט. "קלאב לייף" הוא סרט סתמי למדי שקופץ ממסיבה למסיבה, ולא מצליח להרים

כשסרט מצהיר על עצמו כמבוסס על מקרים אמיתיים זה מצד אחד טריק לקידום מכירות, ומצד שני עלול להפוך למקל בגלגלי ההפקה. לכאורה, לישראלי לשעבר דני א. אבקסר יש את מה שצריך כדי להפוך את "קלאב לייף" שהפיק כסרט אמין. אבסקר, שמככב בדרמת ההוליוודית, ושגם כתב את התסריט (ביחד עם שותפיו ריאן או'נאן וריאן ולאן), היה יחצן מסיבות במשך למעלה מ-15 שנה עד שעבר לעסקי הקולנוע. שמו קשור בין היתר ל"אל תתעסקו עם הזוהן" עם אדם סנדלר ו"הולי רולרס" עם ג'סי אייזנברג.

 

עוד ביקורות סרטים בערוץ הקולנוע:

 

ואכן בראיון לקראת יציאת הסרט סיפר כי "הייתי בעסקי המועדונים הרבה שנים וכשעברתי לקולנוע הבנתי שאני יכול לספר את הסיפור הזה טוב יותר מכל אחד אחר, בגלל שחייתי אותו זמן כה רב. הרגשתי שאני יכול להכניס הרבה פרטים אישיים שלי פנימה". בסרט יש תחושה שאנחנו נכנסים לעולם קצת אחר. משהו שמלא בניצול הדדי לצד הצגה כלפי חוץ של כיף בלתי נגמר, הרבה כסף מזומן, דוגמניות, אלכוהול, סמים, חברויות שמושתתות על כדאיות. אבל למעט כמה רגעים בודדים, התוצר הסופי של "קלאב לייף" מפוזר, ולא באמת משכנע, למרות שהוא מבוסס על אירועים אמיתיים.

 

בגדול, "קלאב לייף" שביים פבריציו קונטה, מזכיר קצת את "מועדון 54" - עוד סרט אווירה על מועדון והאנשים שסביבו. ג'וני די (ג'רי פררה מ"הפמליה") הוא בחור יהודי טוב מברוקלין, שנוהג בלימוזינה של אביו בזמן שזה נפל למשכב. כשהוא מודאג ממצבו הכלכלי, כי החשבונות של האב בבית החולים הולכים ותופחים, הוא פוגש במארק (אבקסר), יחצ"ן מסיבות שמקושר גם לבעל מועדון נחשב (בגילום רוברט דאבי הוותיק), ובכלל לכל מי שמחשיב את עצמו למשהו.

 

ג'רי פררה ב"קלאב לייף" ()
ג'רי פררה ב"קלאב לייף"
 

הנהג החייכן, טוב המראה והחביב מוצא חן בעיני איש הלילה החלקלק, והוא מציע לו לעבוד איתו. אין הכוונה לחלוקת פלאיירים, אלא למשהו הרבה יותר גדול וגבולי מבחינה אתית. ג'וני הופך להיות זה שמביא בחורות יפות, רצוי דוגמניות, לשולחנות ה-VIP במועדונים. הן אמורות להגיע, לקבל משקאות חינם, ואם אפשר גם איזו ארוחת ערב טובה וקצת אלכוהול וסמים קודם לכן. בתמורה הן משעשעות את האורחים העשירים יותר של המועדון.

 

איך זה עובד? ג'וני מתקשר אליהן, מתחבר איתן והופך למעין ידיד שלהן, עוד אחד מחבורה של גברים עם ג'ל בשיער (כולל ג'יי אר. פרגוסון מ"מד מן") שחולשים על המועדונים והמסיבות הפרטיות בעיר. הדוגמניות מוצגות כחבורת נשים צעירות, לרוב מחו"ל, שגרות יחד בדירות קטנטנות וחמודות שהסוכנויות מספקות להן. בזמן שהן לא עובדות, אין להן יותר מדי כסף, כך לפי הסרט, והן רוצות להיראות במקומות הנכונים כדי להמשיך ולספק לעצמן באזז ועבודה.

 

דני אי אבסקר והבנות ב"קלאב לייף" ()
דני אי אבסקר והבנות ב"קלאב לייף"
 

נשמע כמו ניצול, אבל ב"קלאב לייף" אין ממש נימה ביקורתית - לא על אורח החיים שכולל שימוש בסמים לא ממש קלים, לא על השאלה העולה מי כאן באמת חברים שלך ומי פשוט סומכים עליך שתעשה עבורם עוד כסף. זה לא שכל סרט חייב להגיע עם ביקורת חברתית נוקבת, אבל ב"קלאב לייף" אין גם שום דבר אחר שיפצה על היעדרה.

 

המשחק של כולם עובר, אבל כל התרחשות דרמטית לא ממשיכה לשום מקום, אלא לעוד מסיבה, ולהתרחשות דרמטית אחרת שלא קשורה אליה. גם הבלחת אורח של באסטה ריימס לא מרימה את האווירה. הגברת הווליום (של מוזיקה שכתב הישראלי גלעד בן עמרם) לא עוזרת להפוך את סצנות המסיבות ליותר מאשר עוד סצנה גנרית שראינו במיליון סרטים.

 

כמו מישהו שקם עם האנג-אובר אחרי יותר מדי שוטים - קשה להבין מה רוצים מאיתנו ב"קלאב לייף" ולמה. אם המטרה היא לתאר אווירה ותקופה מסוימת, הסרט לא הולך עד הסוף עם הכניסה לפרטים. הוא לא מציג את עולם הבליינים כמושלם, אבל גם לא מראה לנו ממש צד מכוער. הוא גם לא מראה לנו צד מאוד יפה שלו, רק גירוד שטחי ומסומן.

 

המסיבות כולן נראות אותו דבר, והיחצ"נים והדוגמניות גם הם סטיגמות: נשים שמצחקקות בקלילות שטחית בתמורה למשקה חינם וקידום עצמי, וגברים שמשתמשים בהן כדי לעשות כסף ושם לעצמם. זו מסיבה שלא עושה שום חשק להצטרף אליה.

 

"קלאב לייף" - במאי: פבריציו קונטה, שחקנים ראשיים: ג'רי פררה, דני אבקסר, ג'סיקה סור, רוברט דאבי, ג'יי ר. פרגוסון. אורך הסרט: 86 דקות.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים