שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    המעסיק עוקב אחריך? לפעמים מותר לו

    אמצעי התקשורת המשתכללים מאלצים את העובדים לשמור על זמינות מתמדת - ומעסיקים רבים מנצלים זאת לביצוע מעקב אחריהם. מתי מדובר בהליך מקצועי ולגיטימי, ומתי מדובר בחדירה לפרטיות העובדים? צפו בדיון באולפן ynet

    אמצעי הטכנולוגיה המתרבים מאלצים עובדים לקיים תקשורת תמידית עם הממונים עליהם, ולהיות זמינים בכל רגע ביום. מעסיקים רבים מנצלים זאת בשביל לעקוב אחרי העובדים - ומעוררים דיון לגבי גבולות המעקב, ושאלת הנחיצות שלו לעסק ופגיעתו בפרטיותם של העובדים. מתי למעסיק מותר לעקוב אחרי מיקומו של עובד, האם הוא רשאי להתקין מצלמות מעקב במשרד - והאם הוא בכלל מחויב לידע את העובדים? אירחנו את עו"ד ירון קרמר, המתמחה בדיני עבודה, בניסיון להבין איפה עובר הגבול. צפו בדיון באולפן ynet:

     

    אולפן ynet    (צילום: אורי דוידוביץ ואבי חי )

    אולפן ynet    (צילום: אורי דוידוביץ ואבי חי )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כתבות נוספות בערוץ הקריירה :

    "עברת את גיל 40?" שאלות אסורות בראיון עבודה

    פורשים מצה"ל? טיפים לבניית קריירה שנייה

    דמי הבראה - מי זכאי וכמה תקבלו?

     

    לדבריו של קרמר, מדובר למעשה בתחום אפור, שגבולותיו נקבעים תוך כדי עשייה: "לאחרונה יש יותר ויותר מקרים של יחסי עובד ומעביד שמגיעים לבית המשפט, בניסיון להכריע האם מדובר בפגיעה בפרטיות או לא", הסביר קרמר. "מצד אחד נמצאת זכותו של העובד לפרטיות, ומצד שני הזכות של מעסיק לנהל את העסק שלו. בתוך הטווח הזה שבין שתי הזכויות נקבעים כעת הכללים ואמות המידה לגבי ההתנהגות הנאותה של המעסיקים".

     

    ארה"ב: תבעה את המעסיק - ופוצתה בחצי מיליון דולר

    עו"ד ארנה שר, מומחית בדיני עבודה ושותפה בנ. פינברג ושות, מספרת כי לצד אמצעים מסורתיים יותר ששימשו למעקב אחר העובדים, כמו ניטור מיילים במחשב המשרדי או מעקב GPS אחר כלי רכב מעבודה - הולך ומתרחב השימוש בטלפונים הניידים שמספקים המעסיקים כדי לעקוב אחר העובדים, זאת באמצעות ניטור מיילים, שיחות טלפון וגלישה ברשת, המתבצעים בנייד. 

     

    כך למשל היא מדגימה מקרה בו עובדת מקליפורניה תבעה את מעסיקה בסכום של כחצי מיליון דולר, לאחר שהוא פיטר אותה מכיוון שביטלה אפליקציית GPS שהתקין על המכשיר הנייד שלה. "מדובר באפליקצייה בשם Xora שמאפשרת מעקב מסוג GPS אחר המכשיר הנייד עליו היא מותקנת, באופן שהמעסיק יכול לדעת על העובדים שלו היכן הם מסתובבים בשעות העבודה", מסבירה שר.

     

    "הבעיה מתחילה בכך, שהאפליקציה מדווחת לבוס מידע לגבי מיקומי עובדיו, גם בשעות "פרטיות", שאינן מוגדרות כשעות עבודה, סופי שבוע וכיוצא באלו", היא מוסיפה. "הדרך היחידה לבטל את המעקב הינה כיבוי המכשיר ולכן העדיפה אותה עובדת להסיר את האפליקציה ולהמשיך לעשות שימוש במכשיר הנייד. התיק נמצא עדיין בדיונים בבית המשפט בארה"ב".

     

    פגיעה בפרטיות אל מול זכויות המעסיק בעסק

    כפי ששר מסבירה, שימוש באמצעים אלו עלול לפגוע בפרטיות העובדים - אולם השאלה שתבחן בביהמ"ש היא האם הדבר נעשה בתום לב ובנסיבות אשר בהן הפגיעה מוצדקת ועניינית. "חוק הגנת הפרטיות קובע אמצעים שנחשבים לפגיעה בפרטיות של אדם, כמו בילוש אחריו, האזנה ומעקב. מי שעובר על עבירות אלו חשוף לתביעה פלילית ואזרחית.

     

    "אל מול זה עומדת זכותו של המעביד לנהל את קניינו לפי חוקי כבוד האדם וחירותו ולפי חופש העיסוק", היא מוסיפה. "הפסיקה קבעה כי פגיעה בפרטיות במקרים אלו תבחן על פי תום ליבו של המעסיק, הסבירות באמצעים שנקט ומידתיות האמצעי אותו הפעיל. נקודת המוצא היא, כי למעביד קיימת הזכות לנהל את קניינו, אך לעובד ישנה הזכות לפרטיות במידה סבירה בנסיבות העניין".

     

     

     (צילום: Shutterstock) (צילום: Shutterstock)
    (צילום: Shutterstock)

    אמצעי מעקב מרכזיים

    בסיוע שר, מיפינו את אמצעי המעקב המרכזיים אחר עוקבים ובדקנו מה מותר ומה אסור:

     

    מערכות איתור ברכב מהעבודה - שר מסבירה כי בטרם התקנתה של מערכת איתור בכלי רכב שמקבלים העובדים - המעסיק מחויב לקבל מהעובד הסכמה מרצון חופשי להתקנה. באשר ללגיטימיות של מעקב אחר מיקום העובד מרגע צאתו מן המשרד - זו תלויה בהצדקת הפעולה והתועלת שלה, כאשר על פי הפסיקה ניתן להסיק כי המעקב מותר רק בשעות העבודה.

     

    כך למשל היא מדגימה מקרה שבו בית הדין קבע כי שימוש בדו"חות איתורן לצורך בדיקת מהימנות דיווחי עובדים שמבצעים עבודתם מחוץ למשרדי המעסיק, אינו מהווה פגיעה בפרטיות של העובדים. "אלו היו ברכבי עבודה השייכים לחברה והשימוש בדו"חות התייחס אך ורק למקום הימצאם של העובדים במהלך שעות העבודה ולא מעבר לכך", היא מסבירה. "ניתן להסיק כי מעקב אחר עובדים באמצעות אמצעים המותקנים ברכב שניתן מהמעסיק מעבר לשעות העבודה, יהווה פגיעה בפרטיותם ולפיכך אסור".

     

    הצבת מצלמות מעקב - שר מסבירה כי הדבר מותר רק בתנאי שהמעסיק מיידע בכך את העובדים ומתקין את המצלמות בשטחים הציבוריים של מקום העבודה, כמו מסדרונות, בכניסה וביציאה לאתרים מסוימים וכדומה. "גם כאשר המעסיק מציב מצלמות במקום העבודה, חלים הכללים של חוק הגנת הפרטיות, הסבירות וההסכמה מדעת של העובד", היא מסבירה.

     

     (צילום: ShutterStock ) (צילום: ShutterStock )
    (צילום: ShutterStock )

    "בית הדין לעבודה קבע, כי פעולת התקנת המצלמות כצעד מניעתי על ידי המעביד, לגיטימית רק בתנאי שהיקף הצילומים ומשכם קשור בהתנהלות העסק ושהעובד יודע מראש שהוא חשוף לצילום מקום עבודתו", היא מפרטת. "סביר להניח שבית הדין לא יתיר התקנת מצלמה קבועה מעל לשולחן עבודתו או לראשו של העובד במקום העבודה, כך שבכל שעות עבודתו יערך עליו מעקב".

     

    עם זאת היא מסייגת, כי במקרים נקודתיים - למשל אם מעסיק חושד בגניבות - בית הדין עשוי להכיר בלגיטימיות של התקנת מצלמות גם ללא יידוע של העובדים. "ייתכן כי במקרה ספציפי כזה, הזכון לקניין גוברת".

     

    מעקב אחר המחשב - מעקב של המעסיק אחר פעולות העובד במחשב שקיבל מהעבודה או ניטור של המיילים אסורים, אלא אם יש חשד מבוסס שהעובד מועל בתפקידו. "אסור למעסיק להיכנס למחשב של העובד אלא אם חושד שיש גניבת מידע, שהעובד לא מבצע את מטלותיו וכדומה", מסבירה שר. "בכל מקרה, המעסיק לא יבדוק את התוכן אלא יבחן את החשד באופן כללי, יתמקד בנושאים, מבלי להיכנס לפרטים אישיים של העובד וימנע מכניסה למיילים פרטיים ואישיים".

     

    מקרים בהם קיים חשד כי העובד מבזבז את זמן העבודה לשיטוטים בפסייבוק, משחקי מחשב או כניסה לאתרי הימורים בשעות העבודה, מהווים לדבריה גם חשד מוצדק שיכול להתיר כניסה של המעסיק למחשב של העובד. "לפי פסקי דין בנושא, המעסיק אמור לבקש דו"ח רק על שעות העבודה ואסור לו להסתכל, לבקש דו"ח או להתייחס לשעות הפרטיות, שמעבר לשעות המוגדרות כשעות העבודה של העובד".

     

    מעקב אחר הנייד - שר מבהירה כי האזנה לשיחות שמבצע העובד בנייד שקיבל ממקום העבודה אסורה בכל מקרה. צורות מעקב אחרות, כמו ניטור מיילים או מעקב אחר תחלופות סמסים, עשויים להתאפשר רק במקרה של חשד שהעובד אינו מבצע תפקידו בשעות העבודה, אבל רק ברמה של בדיקה שנועדה לאשר ואו להפריך את החשד ומבלי להיכנס לחייו האישיים.

     

    במקרה שבו יש חשד לעבירה או התעלמות מנהלי החברה וסיכון המעסיק והחברה, באפשרות המעסיק לבצע בדיקה מעמיקה יותר באמצעים מקצועיים. "יש הבדל בין בזבוז זמן של המעסיק - כשעובד לא מבצע את המוטל עליו או את תפקידו, לבין מקרים של סיכון המעסיק והחברה", מסבירה שר. "כשיש חשד לסיכון המעסיק או החברה או עבירה על נהלי החברה - המעסיק יכול לבצע בדיקה מקצועית מעמיקה ולפנות לאיש הטכנולוגיה או למחלקת הביקורת בארגון כדי לבדוק את החשד באמצעים טכנולוגיים, להשתמש באפליקציות וכיוצא באלו. כך למשל במקרה של עובד בבנק או במוסד כספי שמשחק בכסף, או כאשר עובד משתמש ברכוש החברה בניגוד לנהלים ונוסע למשל לאילת בסוף שבוע ברכב החברה בניגוד להוראות המנהל. כלומר, האפשרות של מעסיקים לעקוב אחר העובדים היא מידתית, נקודתית ואפשרית רק אם יש חשד".

     

    כשהעובד עוקב אחרי המעסיק

    ומה אם זה מקרה הפוך - שבו עובד מקליט את מעסיקו? במקרים אלו שר מסבירה, כי העובדים נמצאים בעמדת נחיתות. כך למשל היא מדגימה פסיקה של בית המשפט העליון מהזמן האחרון, נגד עובדת מדינה שהקליטה את הממונה הישירה שלה ללא ידיעתה.

     

    "חוק האזנת סתר קובע כי אם אחד המשתתפים בשיחה הוא המקליט - זו לא האזנת סתר", היא מסבירה. "עם זאת, בית המשפט קבע כי מדובר בהתנהגות שאינה הולמת את עובד המדינה, שמקורה בחשדנות או בתככים ושהיא עלולה לזרוע חוסר אמון בין העובדים לבין עצמם, לשבש את היחסים בקרב שירות המדינה, ובסופו של דבר אף לפגוע בשירות שהעובד נותן לציבור", היא מסבירה.

     

    "פסק דין זה רואה בעין חשדנית את ההקלטות במקום העבודה, כיוון שהקלטת אדם שלא בידיעתו במהלך יחסי העבודה במטרה להשתמש בכך בהליך משפטי אינה רצויה", היא מוסיפה. "דבר זה נכון גם לגבי מעסיק מקליט ולא צריך להיות הבדל. ההקלטה תהיה לגיטימית אם יש נסיבות המצדיקות אותה, כגון: חשד למעשים פליליים במקום העבודה".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    צילום: shutterstock
    צילום: שחף הבר
    עו"ד אורנה שר
    צילום: שחף הבר
    מומלצים