שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    יש לי אח חרדי

    כנראה ברוב הנושאים האידיאולוגיים אנחנו נתקשה להגיע להסכמה אבל זה לא מפריע בכלל. החלק החשוב הוא שאנחנו אחים ואחים בסוף מגיעים לפתרון. כי כל פתרון אחר, לא קביל

    יש לי אח חרדי ואני מאוד אוהב אותו. היינו יכולים לסכם הכול במילים הללו אלא שלכל דימוי, פשוט ככל שיהיה, יש גם פשט וגם דרש והדימוי הזה אינו חריג. האמת היא שאכן יש לי אח חרדי, ואף על פי שאני חילוני לחלוטין, אין עם זה כל בעיה.

     

    עוד דעות ב-ynet

    לשמור על בית הקברות העתיק בממילא

    מדוע אתם מגיבים לפרסום פבלובי?

    מודעות בבריאות מצילה חיים 

    איך נעזור לילדינו להסתגל לבית הספר?

     

    קוראים לו ניסים, על שם סבא שלנו ז"ל, אבל אני תמיד קורא לו ניסו. ככה התרגלתי מאז שהיינו קטנים. גדלנו יחד, הפרש של שנה בינינו, יחד עם עוד שתי אחיות צעירות מאיתנו ומקסימות מאיתנו. אם הייתם רואים אותנו ברחוב, אין שום סיכוי שהייתם חושבים שאנחנו מאותה המשפחה. אולי אפילו לא הייתם מתארים שאנחנו מאותו העם, אבל זו האמת.

     

    השוני בינינו הוא מדהים שאפילו אם היינו מתכננים את זה מראש, זה לא היה יכול לצאת כל כך מדויק. מצד אחד, הוא ג'ינג'י, לבן ומנומש ואני שזוף ושחרחר כמו אחרון המצילים בחוף. הוא גבוה מהממוצע ואני נמוך מהממוצע. אולי שנינו קצת חורגים במשקל, אבל לשם ההגינות, אנחנו עובדים על זה. הוא מתלבש במיטב המסורת החרדית, עם חליפות שחורות, כיפה שחורה וכובע, ואני, אפילו לחתונה שלי באתי עם חולצה קצרה, וגם הייתי בא עם מכנסיים קצרים, לולא זוגתי שתחיה. אפשר להגיד שהוא נראה אשכנזי לחלוטין, בעוד אני יותר תואם למוצא הטריפוליטאי שלנו.

     

    השוני הפיזי בינינו אולי קיצוני, ויחד עם זאת זניח לעומת ההבדלים האחרים. אני בעוד כמה חודשים אסיים את לימודי הדוקטורט שלי, וניסו לא סיים תיכון. זה לא שהוא לא היה יכול, הוא קפץ על כיתה בחטיבה בגלל שהוא בחור כל כך מבריק, אבל הוא רצה לעבור לישיבה וההורים שלנו הצליחו לשכנע אותו להישאר כמעט עד סוף התיכון. זו עוד נקודת שוני בינינו, ניסו תמיד היה העקשן ואני הייתי הגמיש. הוא עשה לא מעט צרות להורים, ואני השתדלתי להימנע מכך.

     

    מובן שהוא עשה חיל בכל ישיבה שאליה הגיע, והתואר "אח של ניסים" היה אות כבוד כאשר הלכתי לעשות איתו שבת בישיבה ליד פריז. היום הוא רב חרדי ואני חילוני לחלוטין. אמנם אני תמיד מניח תפילין כאשר הוא מבקש ממני, אבל זו כמעט כל נגיעתי בדת. הוא דובר יידיש שוטפת, ואני, ידיעותיי ביידייש מסתכמות ב"נו שוין".

     

    אני שירתתי בצבא כקצין קרבי בחיל שריון, וניסו מעולם לא התגייס. הוא השתקע בברוקלין כמו לא מעט

     חסידי חב"ד וכנראה את המשך חייו יעביר בארה"ב, ואני לא רואה בעתיד שלי שום סיכוי להתנתק מהארץ לתקופה ארוכה. לו היה חי בארץ, כנראה היה מצביע ימין, ואני כמעט תמיד מצביע למפלגות שמאל-מרכז.

     

    כנראה ברוב הנושאים האידיאולוגיים נתקשה להגיע להסכמה אבל זה לא מפריע בכלל. מכלול הפרמטרים המפרידים בינינו אינם מה שחשוב באמת. החלק החשוב הוא שאנחנו אחים ואחים בסוף מגיעים לפתרון. כי כל פתרון אחר, לא קביל.

     

    צפו בנייעס    (צילום: אבי חי וניר כהן )

    צפו בנייעס    (צילום: אבי חי וניר כהן )

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים