שתף קטע נבחר

אחרי 4 חודשים: המשפחות שלמדו לאכול בריא

אחרי שארבע משפחות התחייבו לשינוי תזונתי בריא, אנחנו חוזרים אליהם לראות מה השתנה במטבח שלהם, מהן הציפיות שלהם והטיפים שכל אחד יכול לאמץ

בשיתוף תנובה

 

בשבועות האחרונים הייתה הדיאטנית רותי אבירי הסופר-נני של פרויקט "בית בריא‭."‬ אבירי – דיאטנית קלינית, יועצת למשפחות ויועצת לתנובה – התגייסה לסייע למשפחות שהחליטו שבית בריא זה לא רק שם של פרויקט אלא תיאור מדויק של החיים שלהן.

 

היא ביקרה בבתי המשפחות, פתחה ארונות ומקררים, וגילתה בבתים לא מעט הרגלים שחייבים לשנות. עכשיו, עם סיום הפרויקט, היא מסכמת את התהליך, ומסבירה איך כל אחד יכול ללמוד מהשינוי שעשו המשפחות וליישם בביתו.

 

"מי שעקב אחרי הפרויקט קיבל המון טיפים ויכול לקחת דברים אליו הביתה כי בעצם הדברים חוזרים על עצמם ברוב המשפחות. הרבה אנשים יכלו להסתכל על המשפחות בעיתון ולמצוא שם את עצמם‭,"‬ היא מסבירה.

  

קראו עוד במדור בית בריא

לקראת החזרה לביה"ס: 5 מזונות שיעזרו להתרכז בלימודים

לא חייבים סנדוויץ: ארוחות עשר לילדים לביה"ס

איך צפייה בטלוויזיה משפיעה על המשקל של הילדים שלכם?

 

כך עושים שינוי תזונתי

תפיסת העולם של אבירי פשוטה וברורה. לשיטתה, כשמשפחה ניגשת לעשות שינוי תזונתי, עליה לפעול בשלוש רמות שונות.

 

1. ראשית, יש לערוך שינוי בסוג המזון. זהו השינוי הפשוט ביותר. מפסיקים לקנות מזון מסוים שמזיק לבריאות, ומתחילים לקנות מזון בריא, לפעמים כזה שמעולם לא נכנס אל סף הבית. למשל, לחם מלא.

 

2. שנית, יש לעשות שינוי בהרגלים. למשל, לאכול פחות מול הטלוויזיה והמחשב, דבר שגורם לנשנוש לא מבוקר, ללכת פחות למסעדות, שבהן לפעמים אין בקרה על מה שאנחנו מכניסים לפה, ולהרבות בטיולים ובפעילויות בחוץ שאינם קשורים למזון.

 

3. השלישי, והמורכב מכולם, הוא שינוי אמיתי בסגנון ההורות כדי לנהל את נושא האוכל. מהות השינוי הזה היא הצבת גבולות לילדים, ולדעת איך לעשות זאת בצורה לא פוגעת אלא מחזקת. גבול באוכל, מסבירה אבירי, זה לא כמו הגבלת שעות הצפייה בטלוויזיה. כשאנחנו אומרים לילד: "אם לא תפסיק לאכול תהיה שמן‭,"‬ הפגיעה ברורה ומיידית.

 

ללמד את הילדים לאכול בריא (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
ללמד את הילדים לאכול בריא(צילום: shutterstock)

 

ואיך עושים את זה?

"גורמים לכך שלא ייכנסו על בסיס קבוע מאכלים לא בריאים. שהמזון שמוגש בדרך כלל יהיה בריא. שאנחנו ההורים נהווה דוגמה אישית לאכילה בריאה מבחינת סוגי המזון שאנחנו אוכלים והרגלי האכילה שלנו.

 

שהאווירה בבית תהיה נעימה. שגם מה שמסתובב סביב האוכל יהיה נעים, ומבחירה. שלא תהיה תחושה של דיכאון בבית, אלא תחושה חיובית – לפנק את הגוף שלנו באוכל בריא.

 

"השאיפה בבית בריא היא שהילדים יגדלו בסביבה מקדמת בריאות, בלי הלחץ והמתח שלפעמים נלווים לכל הניסיון לשמור על הבריאות. זה בית בריא. האם זה אומר שכל הילדים שלנו יאכלו מעכשיו רק בריא? לא בהכרח. גם אם לא נכניס הביתה, הם יכולים להיחשף לזה במקומות אחרים, וככל שהילדים גדלים אנחנו פחות ופחות משפיעים עליהם.

 

בהתחלה, כשהם נולדים, אנחנו אחראים ‭100%-ב‬ ואז מגיעה המטפלת והגן ואז גם סבא וסבתא, וחברים, וכשיש להם כסף הם קונים בעצמם‭."‬ אבירי מדגישה מאוד את חשיבות הדוגמה האישית של ההורים. "חלק מהחוכמה בעשיית שינוי ומעבר לבית בריא זה להכליל את עצמנו, ההורים ביישום של השינוי.

 

לא רק כדי לשמש דוגמה אלא כדי לשפר את הבריאות שלנו. אולי מה שמניע אותנו זה הילדים, ויש לנו הזדמנות נהדרת לעשות שינוי אמיתי עבורם, אבל גם לשפר את עצמנו. הקטע של הדוגמה האישית קריטי. אם רוצים שי - עשו ספורט, דיבורים לא יובילו לזה, אבל אם יראו אותנו עושים, זו החוויה שיש לה השפעה הכי חזקה‭."‬

 

"המשפחות הפתיעו אותי"

 המשפחות שאבירי פגשה במסגרת הפרויקט הפתיעו אותה במחויבות שלהן לשינוי. "כולן הפ - תיעו אותי במוכנות שלהן להתגייס לתהליך, ברצון הכן והאמיתי לעשות שינוי, בלי לפחוד לעשות עבודה. אני לא חושבת שהן ידעו מראש במה מדובר. ואני די חפרתי ונצמדתי אליהן. היו לא מעט התמודדויות לכל משפחה, והן היו שם בשביל לטפל בזה‭.

  

" כך, למשל, משפחת סבן מקריית-מלאכי, שביקשה לעבור שינוי תזונתי. ג'נט אור, אם המשפחה, גילתה במהלך התהליך שכשהיא עושה את הקניות של הפירות והירקות לבית, או אפילו כשהיא רק מכניסה אותם למקרר ולא הבעל שי, פתאום הדברים גם מגיעים בקלות רבה יותר לצלחות. "עכשיו ג'נט זוכרת מה יש ומה נמצא ופתאום הפירות והירקות זורמים‭,"‬ מסבירה אבירי בגאווה. "היא לקחה על עצמה את העבודה הקשה – אני אקנה ואסדר. כששי היה עושה קניות הם היו זורקים הרבה אוכל‭."‬

 

אצל שלי וקובי קוך, הראשון שהרוויח בגדול מהשינוי היה קובי, שזכה לקבל סנדוויצ’ים בריאים מעוררי תיאבון בצירוף קופסה גדולה של ירקות צבעוניים שטופים, ששלי מכינה לו כל יום. "צריך להעריץ את זה. להעריץ ולאמץ‭,"‬ מתרגשת אבירי. "וצריך גם להבין שכשאתה עושה כאלה דברים אתה הולך לעבוד בעוד משרה. זה לא קל.

 

"משפחה שרוצה לעשות שינוי צריכה לרצות את זה, ואז צריך להפנים שזה תהליך ושיהיו קשיים ושלא הכל ילך מההתחלה כמו שרוצים. מתחילים עם משהו, עם שינוי קל, ואז כשמתחילים עם השינויים זה חבר מביא חבר, זה מתגבר את עצמנו.

 

"אי- אפשר הכל ביחד כי לא אנחנו ולא הילדים נעמוד בזה. אחר כך נצטרך להמשיך בזה כל החיים. שינוי קטן זה, למשל להכניס לחם מחיטה מלאה הביתה. כל שינוי הוא מאוד משמעותי‭."‬

 

אצל משפחת זילברמן מכפר-יונה, שבה הורים קרייריסטים ושני זוגות תאומים, אבירי מתפעלת בעיקר משיתוף הילדים בתהליך. "לא תמיד זה כיף לשתף את הילדים. זה הרבה בלגן ודברים הולכים לאט וזה מלכלך.

 

"אבל בסופו של דבר זה מתגמל. בכלל, אצל כל המשפחות הייתה השקעה מאוד גדולה בעשיית שינוי בארוחות הבוקר של הילדים, או בלקיחת דברים כשיוצאים מהבית לים ולבריכה, הכנות מאוד משמעותיות. אלה דוגמאות קטנות, טיפה בים, מהתהליך הגדול שכולם עברו‭."‬

 

"יש הרבה מאוד עבודה בעשיית שינוי בתוך הבית, להפוך אותו לבריא, וכל שינוי דורש להשקיע ולעבוד קשה, זה כמעט כמו עוד עבודה במשרה מלאה. זה לא רק השקעה בשינוי עריכת הקניות, אלא השקעה במחשבה באיך לעשות זאת נכון עבור הילדים והבריאות הנפשית שלהם.

 

"למשל איך להתנהל מול ילד עם עודף משקל בלי לפגוע בו. למשל אם ילד לא היה רעב בארוחת ערב, מבחינתנו זה אומר לפתוח שוב שולחן כשיהיה רעב כשברור שמה שבא לנו זה לדחוף לו משהו. אנחנו כבר רוצים שילכו להתקלח ולישון כי אנחנו עייפים. קשה ברגע כזה לזכור את טובת הילד ולעשות מה שנכון לו‭."‬

 

התמודדות חשובה לא פחות היא המעבר לבית עם פחות שפע ובלי התמרדות של הילדים. "אם יש לנו למשל 7 סוגי ממרחי שוקולד וארון חטיפים, אנחנו לא רוצים שהילדים ירגישו פתאום שאין. כאן אחת הדרכים הקלות היא להכניס קודם דברים חדשים בריאים, לפני שמוציאים את הישנים. להכניס פירות וירקות שלא היו, לחם מלא אם לא היה. להכניס בריאות ואז להוציא את הדברים הלא בריאים. הסיבה היא שלנו, ההורים קשה לקחת מהילדים. יותר קל לנו להכניס. ככה אנחנו נשארים עם השפע‭."‬

 

מה היית רוצה שהקוראים ייקחו איתם הלאה מהפרויקט?

"שיבינו שכל אחד יכול לעשות שינוי בבית שלו. המילים בית בריא מבהילות. מה, עכשיו אני אהפוך את הבית לבריא? אבל כל שינוי משמעותי. יש דברים שקל לשנות, וזה כל הכיף.

 

"חשוב לי שאנשים יזכרו שהאכלה בריאה של ילדים זו האכלה שנעשית בנינוחות, באווירה נעימה, שנותנים לילד ולהעדפות ולפחדים שלו כבוד, כשזה נעשה מתוך מתן אמון בו. להרגיש את הילד ולסמוך עליו. לבוא ממקום נינוח ורגוע, לא מלחץ ולא ממתח. המקומות של הלחץ והמתח רק פוגעים במערכת היחסים, ואם פגענו ביחסים בגלל האוכל ברור שלא השגנו בית בריא‭." ‬

 



 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
למדו לאכול בריא
צילום: shutterstock
צילום: יובל מן
רותי אבירי
צילום: יובל מן
מומלצים