שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    איך הפכו לימודי היהדות למעניינים כל כך?

    היהדות הישראלית מרימה ראש. בשנים האחרונות התפתחו לימודי היהדות בקרב ילדים, בני נוער, סטודנטים ומבוגרים ישראליים שאינם רואים את עצמם דתיים, אך בכל זאת מחוברים למסורת ולימוד היהדות. "מצפים שחילונים יחזרו להיות שותפים, יוצרים ובני בית בתרבות היהודית ללא רגשי נחיתות"

    בשיתוף "עמותת שערים"

     

    דמינו את זה. סטודנטים חילונים שיושבים ומאזינים למרצה בלימודי יהדות בקשב רב. לא הרחק משם בבית ספר לא דתי, תלמידים פותחים את ארון הספרים היהודי ומתעניינים בו בלי להרגיש מחויבות להתחיל לשמור מצוות. עכשיו חיזרו למציאות.

     

    קראו עוד בעמוד יהדות ישראלית

    יהודי וישראלי: "לחבר בין העבר להווה"

    על מי אנחנו עובדים - הישראלים רוצים יהדות

     

    היהדות הישראלית מרימה ראש. בשנים האחרונות התפתחו לימודי היהדות בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים ישראליים שאינם רואים את עצמם דתיים, אך בכל זאת מחוברים למסורת ולימוד היהדות המסורתית באופנים שונים. משיעורי תנ"ך לילדים, לימודי תואר באוניברסיטה בנושא היהדות ועד שיעורים מרתקים סביב שולחנות עגולים, ואם עד לפני מספר שנים ניתן היה לומר כי מדובר בתופעה זניחה, בשנים האחרונות זה הפך ללא פחות מנחיל ההולך ומתגבר. אז איך לימודי היהדות הישראלית הצליחו להפוך לטרנד לוהט כל כך?

     

    הופכים את הלימודים למעניינים ורלוונטיים

    "יהדות היא התרבות וההיסטוריה שלנו, של כולנו", מסביר דני אלעזר (48), סגן נשיא מכון 'שלום הרטמן' ומנהל 'תכנית בארי' במכון. "יש לנו תרבות מעניינת ועשירה, שהתפתחה לאורך אלפי שנים ושהיא הבסיס לקיומנו כאן במדינת ישראל. בכדי שהיא תהיה מעניינת לתלמידי החינוך הממלכתי עלינו לוודא שהתלמידים ירגישו שהם בני בית בתרבותם - ברי דעת בה, שהיא נוגעת לזהותם ושהיא רלבנטית לחיים שלהם במדינת ישראל כמדינה מודרנית יהודית ודמוקרטית".

    איך לימודי היהדות הישראלית הצליח להפוך לטרנד לוהט כל כך? עושים את זה מעניין ()
    איך לימודי היהדות הישראלית הצליח להפוך לטרנד לוהט כל כך? עושים את זה מעניין

    לדבריו, בכדי לעשות זאת, הלימוד מתמקד בסוגיות ערכיות רלבנטיות תוך לימוד טקסטים מתקופות שונות - החל מטקסטים מקראיים, עבור בחז"ל, פילוסופיה יהודית ועד לספרות ושירה עברית בת זמננו. "הלמידה נעשית בדרך המעודדת הבעת דעות מתוך הלימוד של הטקסטים, שיח דיאלוגי הרואה בתלמיד שותף לדיון ולא רק לומד וגישה פרשנית המעודדת את הלומד ליצור גם פרשנות משלו וכך להמשיך ולפתח את התרבות. אנו משלבים גישות חווייתיות כגון קולנוע, מוסיקה, צילום וסיורים לימודיים, שהן חלק משמעותי בהמשך היצירה התרבותית היהודית".

     

    >>>כנסו לעמוד הפייסבוק של עמותת שערים

     

    תכנית בארי פועלת למעלה מעשור, בשיתוף פעולה מלא עם משרד החינוך, להעמקת זהות יהודית-ישראלית פלורליסטית וערכים יהודיים ודמוקרטים בבתי הספר הממלכתיים העל-יסודיים ובקרב מערכות החינוך השונות. במרוצת השנים הפכה בארי את לימודי תרבות ישראל לנדבך מרכזי בבתי הספר הממלכתיים העל-יסודיים בישראל ולגורם חשוב בהעמקת זהות יהודית־ישראלית מגוונת ופלורליסטית בקרב צוותים חינוכיים, ותלמידים. "בשנה האחרונה פיתחנו שיתוף פעולה עם תנועת הצופים וכך התחלנו לפעול גם בתחום החינוך הבלתי פורמאלי", מוסיף אלעזר.

    קבלת שבת חילונית בנמל תל אביב ()
    קבלת שבת חילונית בנמל תל אביב

    כיום משתתפים בתכנית בארי כ-125 חטיבות ותיכונים מכל רחבי הארץ (כשליש מבתיה"ס העל יסודיים הממלכתיים במגזר היהודי) ועשר רשויות כבר אמצו את התכנית כתכנית רשותית בתחום של תרבות יהודית-ישראלית, ביניהן חיפה, באר שבע, מודיעין, נצרת עלית, כרמיאל, מועצה איזורית גולן ואור עקיבא.

     

    טקסטים יהודיים - כטקסטים תרבותיים ולא רק דתיים

    אך מכון שלום הרטמן אינו היחידי שעוסק בתחום. כיום מתקיימת תכנית אופקים של אוניברסיטת תל אביב - תכנית אופקים - תכנית מצטיינים של אוניברסיטת תל-אביב, המציעה תואר ראשון בפילוסופיה יהודית ותעודת הוראה במחשבת ישראל שהוקמה באמצעות קרן פוזן. מי שהקים את הקרן הוא פליקס פוזן ובנו דניאל. האב שנולד למשפחה חרדית בברלין ובגיל הנעורים יצא בשאלה חש צורך עז לחזור ולחקור את זהותו היהודית. בגיל 70, לאחר שפרש מעבודתו, החל לעסוק בזה, אך הפעם החיבור התבצע שלא דרך ההלכה ושמירת המצוות, כפי שהיה בעבר, אלא באמצעות חקירת הטקסטים היהודיים כטקסטים תרבותיים ולא רק דתיים.

     

    בעקבות הלימוד המשמעותי שחווה, חש פליקס שהציבור החילוני כולו צריך להכיר את ארון הספרים היהודי כבסיס לתרבות היהודית. באותה עת, ב-1994, פרסמה פרופ' עליזה שנהר את דו"ח שנהר שהצביע על ירידה במעמדם של מקצועות היהדות בקרב בתי הספר הממלכתיים, שהביא את הטריגר האחרון לייסוד קרן פוזן ששמה לה למטרה לקדם את תפיסת יהדות כתרבות והשניים החלו לסייע למערכת החינוך בישראל.

    חשה סיפוק אדיר כשהיא רואה את המצב כיום בתחום. יעל נכון הראל, מנכ"לית קרן פוזן ()
    חשה סיפוק אדיר כשהיא רואה את המצב כיום בתחום. יעל נכון הראל, מנכ"לית קרן פוזן

    "האתגר הגדול שלנו, מאז היווסדה של הקרן ואני חושב שזהו האתגר של כל הארגונים בהם אנו תומכים, זה כיצד לגרום ללימודי היהדות להיראות אטרקטיביים ומעניינים", אומר דניאל פוזן (57) בראיון ל-ynet. לדבריו, חשוב מאוד שתכנים הנלמדים יהיו רלוונטיים עבור התלמידים. "בסופו של דבר, אין כמעט תחום שארון הספרים היהודי לא עוסק בו ולכן, ברגע שמחלטים מהם הנושאים שמעניינים את התלמידים, קל מאוד למצוא טקסטים יהודים שעוסקים בו. מניסיון, ברגע התלמידים נחשפים לטקסטים היהודיים, העניין שלהם הולך וגדל. האתגר הוא למשוך אותם למפגש הראשון".

     

    ביקוש בלתי פוסק למורי אופקים זו הצלחה

    יעל נכון הראל, (36), מנכ"ל קרן פוזן ישראל, מציינת כי היא חשה סיפוק אדיר כשהיא רואה את המצב כיום בתחום. "העובדה שהקרן הצליחה לאמץ את מסקנות דו"ח שנהר ולייסד תכניות להכשרת מורים שילמדו ברוח "יהדות כתרבות" בתכנית "אופקים" שבתחילה היה קשה לקדם אותם וכעת יש ביקוש בלתי פוסק למורים אלו, זו הצלחה". לדבריה, תכניות התואר השני מייצרות קדר מרשים של מורים כל שנה, ובתי הספר ממשיכים ויוזמים קבוצות בתי מדרש ואירועי לוח שנה עברי, גם ללא סיוע הקרן. "בעיני זו הצלחה", היא אומרת באושר.

     

    מה החלום שלכם?

    "הכרה ותמיכה של הממשלה בחינוך יהודי לרוב הציבור החילוני והמסורתי- לא רק בבתי הספר אלא גם במכינות הקדם צבאיות, בצבא ומוסדות האקדמאיים", אומרים דניאל ויעל.

     

    ואכן ניתן כבר היום לראות ניצנים להגשמת החלום בהתפתחות המואצת של תנועת ההתחדשות היהודית במערכת החינוך, במכינות קדם צבאיות, בבתי מדרש פלורליסטיים ובטקסים סביב מעגל השנה במרחב הציבורי. אך דני אלעזר שאף היה ממקימי בית ספר "יחד" במודיעין, המשלב בין דתיים לחילונים, מקווה כי הציבור הישראלי ובעיקר זה שאינו מגדיר את עצמו כדתי או אורתודוקסי, יחזור להיות שותף מלא ומשפיע במרחב הציבורי בישראל, על בסיס דעותיו ותפיסותיו המגוונות.

     

    "ישראלים רבים הודרו והדירו את עצמם מהיצירה היהודית", הוא מציין. "אנו מצפים שהם יחזרו עתה להיות שותפים ויוצרים ובני בית בתרבות היהודית ללא רגשי נחיתות. חשוב שהציבור החילוני ייקח חלק בדיונים שהם היום נחלת המגזר הדתי, אך שנוגעים לכלל האזרחים בישראל - כגון שאלות חשובות שעלו לאחרונה בנושאים של גיור, טקסים במעגל החיים, כשרות, הממסד הדתי בישראל וזהות הרבנים הראשיים ועוד", מבהיר אלעזר.

     

    "צריך שהדיון על המשמעות של מדינה יהודית ודמוקרטית ינבע מתוך גישה פלורליסטית והומניסטית של היהדות ושנצליח להחזיר את האמון שהגישה הזאת היא הגישה הדומיננטית במדינת ישראל".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לימוד תורה חילוני
    דניאל פוזן מקים הקרן
    דני אלעזר ראש תכנית בארי
    מומלצים