שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    הון אנושי טכנולוגי - פרדוקס הצמיחה בישראל
    המספרים מלמדים כי מדינת ישראל משקיעה בסטודנט במכללה טכנולוגית כמעט כמו ההשקעה השנתית בילד בגן ילדים, כ-1/3 מההשקעה בסטודנט אקדמי בתחומי מדעי הרוח והחברה ופחות מ-1/4 מההשקעה בסטודנט להנדסה

    משרד האוצר מציין במסמך המדיניות הכלכלית ומדיניות התקציב לשנת הכספים 2015/16, שכלכלת ישראל כבר אינה נהנית מהיתרון הבולט בתחום ההון האנושי שהולך ונשחק בעשור האחרון. התפתחות שלטענת כלכלני האוצר פוגעת בפריון העבודה במשק ומחייבת הפניית משאבים גבוהים ומיקומם במרכז סדר העדיפות התקציבי.

     

    עוד דעות ב-ynet

    לוקחים אחריות על העתיד

    מריסה מאייר וחופשת הלידה הקצרה

    היהודייה הנודדת

    דרוש מודל חדש לשערי הכניסה לעם היהודי

    לעודד חמש יחידות מתמטיקה, זה כדאי?

     

    על פי נתוני האוצר, פריון העבודה בישראל ממשיך לפגר בהשוואה בין-לאומית ונמצא בשליש התחתון של מדינות ה-OECD. אחת הסיבות המרכזיות לכך, על פי כלכלני האוצר, היא הון אנושי שאינו מתאים לצורכי שוק העבודה הטכנולוגי. למרות כל זאת, יש לציין שמדיניות האוצר, היעדים והתוכנית הכלכלית בהתאם להצעת התקציב שעברה בקריאה ראשונה היא להשקיע בהשכלה הגבוהה ובחינוך ללא התייחסות להשכלה טכנולוגית.

     

    יותר מזה, הצעדים המוצעים בתוכנית הכלכלית להעלאת רמת הפריון והחדשנות כבר לא השתנו למעלה מעשור וכוללים תוספות תקציביות משמעותיות בתחום החינוך וההשכלה הגבוהה, אך לא בתחום ההשכלה הטכנולוגית.

     

    על פי מחקר של מכון מילקן (נובמבר 2013), שבחן את תרומת ההון האנושי לפריון העבודה בישראל, עולה כי למרות ששיעור הפונים להשכלה הגבוהה הוכפל מאז שנות ה-90, מסתמן כי תוואי פריון העבודה נותר ללא שינוי מהותי מזה ארבעה עשורים. ההסבר לכך בא לידי ביטוי בניתוח שערך לאחרונה ארגון ה-OECD אשר הראה כי חלקו של מרכיב ההון האנושי בצמיחה נמוך מאוד. רק 7% מהצמיחה לנפש בעשור האחרון נובעת מעלייה במרכיב ההון האנושי.

     

    המחקר מסביר כי הבעיה מתמקדת בחוסר השקעה בפיתוח הון אנושי טכנולוגי באמצעות השקעה בהשכלה טכנולוגית (הנדסה יישומית - הנדסאים Practical Engineering) והכשרה מקצועית. בפועל משרד האוצר אכן השקיע בהשכלה גבוהה ובמערכת החינוך, אך זנח לחלוטין את ההשכלה הטכנולוגית וההכשרה המקצועית. לאור זאת, המחקר בהמלצותיו מציין, שנדרשות בין היתר השקעה ויצירת תשתית תומכת שתגדיל את רכישת ההשכלה הטכנולוגית שדרושה לענפי מקצועות ההנדסה ויצירת מסלולי הכשרה מקצועית.

     

    מציאות זו אינה מפתיעה כלל וכלל כאשר המספרים מלמדים כי מדינת ישראל משקיעה בסטודנט במכללה טכנולוגית כמעט כמו ההשקעה השנתית בילד בגן ילדים, כ-1/3 מההשקעה בסטודנט אקדמי בתחומי מדעי הרוח והחברה ופחות מ-1/4 מההשקעה בסטודנט להנדסה.

     

    למזלה של מדינת ישראל, המחדל של חוסר ההשקעה בבהשכלה טכנולוגית לא הביא למיתון והאטה במשק, זאת לאור העלייה ממדינות חבר העמים בראשית שנות ה-90 שכללה הון אנושי טכנולוגי מצוין שנשא על כתפיו את התעשייה והתחום הטכנולוגי של מדינת ישראל. אך היום בחלוף 25 שנה, עולי חבר המדינות יוצאים לפנסיה ואין מי שיחליפם.

     

    נוכח המחסור הגדול בהון אנושי טכנולוגי נדרשת מנהיגות אחראית אשר תעמיד את כלכלני האוצר על טעותם המתמשכת שפגעה בכלכלת ישראל ותוביל להחלטה מיידית ואמיצה להוציא את העגלה מהבוץ.

    שר האוצר משה כחלון ושר הכלכלה אריה דרעי כקובעי מדיניות השכילו להבין את הפרדוקס ונושא פיתוח ההשכלה הטכנולוגית וההכשרה המקצועית הוגדר בקווי היסוד לממשלה כערך עליון. נוכח ההזנחה המתמשכת

     ארבעה עשורים נדרשת רפורמה שתכליתה הקמת רשות ממשלתית - מועצה להשכלה טכנולוגית (מל"ט) שתפעל במקביל למל"ג ותחת סמכותה ואחריותה יכשירו המכללות הטכנולוגיות הנדסאים והכשרה מקצועית, תוך השוואת התקציבים בהתאם לקריטריונים של התמחור והתקצוב הנהוגים במערכות החינוך וההשכלה הגבוהה.

     

    למרות ההבנה של שר האוצר ושר הכלכלה בנחיצות הרפורמה, הנושא לא נכלל בחוק התקציב והתוכנית הכלכלית לשנים 2015/16 ועתה לאור העודפים בהכנסות המדינה והצורך להשקיעם במנועי צמיחה אין נכון יותר מאשר להכריז על הרפורמה בהשכלה הטכנולוגית וההכשרה המקצועית ובכך לעמוד בהתחייבות הממשלה בקווי היסוד ולהביא בשורה של צמיחה לחברה ולכלכלת מדינת ישראל ערב ראש השנה, לתפארת מדינת ישראל.

     

    עידו חגאי, מנכ"ל המכללה הטכנולוגית כנרת, חבר פורום המכללות הטכנולוגיות

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים