שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לעודד חמש יחידות מתמטיקה, זה כדאי?
    מדינת ישראל צריכה לנתח את צרכיה העתידיים, ולהציב לעצמה ולמערכת החינוך מטרות ברורות ומדידות אשר ייבחנו בכל עשור, עם אבני דרך כל חמש שנים, כאשר מדיניות משרד החינוך צריכה להיות ברורה ומתוכננת בקפידה

    בשעה טובה נפתחה שנת הלימודים תשע"ו. שר החינוך נפתלי בנט בחושים בריאים של איש הייטק לשעבר פעל לפתיחתה בשקט ובביטחה עם בשורות מינוריות ושימוש פחות במילה הנדושה "רפורמה".  ההצהרות העיקריות של שר החינוך סבבו סביב פתיחת שנת לימודים "אישית ואנושית", כיתות א' קטנות יותר, ולימודי מתמטיקה מוגברים שיאפשרו עתודה ראויה לפיתוח כיפת הברזל הבאה.

     

    עוד דעות ב-ynet

    מי במים ומי באש

    ביקורת חברתית מאהבה

    כישלון מדיניות יישוב הסכסוכים האירופית

    לתמוך בישראל ובהסכם עם איראן - זה לא סותר

    משאירים אבק למדע

     

    כך, בשקט לאחר רפורמות דוברת, אופק חדש, עוז לתמורה, למידה משמעותית, האחר הוא אני, אנו נכנסים לעידן שבו נכפיל את מספר לומדי חמש יחידות מתמטיקה, מהלך לכשעצמו חשוב ומבורך, אך האם מספיק? האם זה יפתור את המחסור במהנדסים ואת בעיות תעשיית ההייטק? האם זה יכשיר מהנדסים יצירתיים, חדשניים בעלי תעוזה מרחיקת לכת? ונניח שמספר המהנדסים יגדל, מה יקרה אחר כך? מה עם הרופאים, ומה עם החקלאים, ומה עם תעשיית הבנייה, והמכונאים, והפחחים והנגרים? וסתם מה קורה עם מדריכי תנועות הנוער או מדריכי חוגים? האם חברה במובן הכללי של המילה לא צריכה מגוון אנושי משכיל, חושב, יצירתי עצמאי לכל תחום?

     

    אינני בטוח שחמש יחידות מתמטיקה בלבד יהפכו את התעשייה לחדשנית יצירתית ומובילה גלובאלית. לשם כך צריך הרבה יותר . יש להשקיע גם בדרכי הלמידה, בפדגוגיה אחרת, בדרכי השימוש והיישום של המתמטיקה הנלמדת ועוד... מי נותן על כך את הדעת, איזה מורה למתמטיקה הוכשר לכך?

     

    היפותזת ספיר-וורף טוענת כי על ידי הדבר הבסיסי של שינוי מילה אחת, ניתן לשנות את המציאות. מחמש יחידות מתמטיקה, חמש יחידות ספרות או לשון, אפשר לחזור ולדבר על מגמה ריאלית או הומנית. בצרפת מדברים על יחידות הבגרויות באותיות. זה נשמע פחות מאיים, פחות תחרותי אולי פחות נמדד, אבל בוגרי המערכת הזו הם אלה שמנהלים את התעשייה ואת המשק של היום.

     

    לאור כל זאת נשאלת השאלה מה צריכים להיות הדברים שיעסיקו את מערכת החינוך בשנים הקרובות? האם נעסוק בתוכן הנלמד? או שמה בדרך בה אנחנו מלמדים? ואולי פשוט לשאול תחילה לשם מה אנחנו מלמדים?

     

    אלה צריכים להעסיק את מערכת החינוך, בהסתכלות על טווח ארוך של שלושה עשורים לפחות. מדינת ישראל צריכה לנתח את צרכיה העתידיים, ולהציב לעצמה ולמערכת החינוך מטרות ברורות ומדידות אשר ייבחנו בכל עשור, עם אבני דרך כל חמש שנים, כאשר מדיניות משרד החינוך צריכה להיות ברורה ומתוכננת בקפידה. כאשר בוחנים את פינלנד, ניתן לראות שהיא החליטה כמדינה לפני למעלה מעשור להיות המדינה המובילה בחינוך באירופה. היא עמדה ביעד זה. הדרך להובלת החינוך העולמי הגיעה לאחר שינויים מרחיקי לכת במערכת החינוך אשר הביאו אותה למעמד הנכסף שהציבה לעצמה.

     

    25 שנה, 17 שרים

    נושא נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא אי היציבות הפוליטית בישראל. כאשר 17 שרי חינוך מתחלפים במשך 25 שנים, מדינה חפצת חיים והצלחה, שמעוניינת להיות בין המובילות בעולם, צריכה לייצר מנגנון שיתגבר על התחלופה הגדולה של שרי חינוך. רשויות הוקמו על מנת לפתור בעיות שונות במשק כמו המים, החשמל, האנרגיה וכדומה. כעת צריכה לקום רשות לחינוך או מועצת חינוך עליונה, אשר תתווה את האסטרטגיה והמדיניות של החינוך למדינת ישראל לשלושת העשורים הקרובים. בראש המועצה יעמוד שר החינוך הנבחר אשר יוכל להשפיע ולהטביע את חותמו לטווח הקצר אך גם לטווח הארוך. מועצה שכזו תצטרך לשקול מי הם הגופים הקובעים את מדיניות החינוך? מי הם הגופים האחראים ליישום המדיניות? כיצד תיראה הפרדת הסמכויות והאחריות בין הגופים השונים ? והאם צריך מנגנון פיקוח כלשהו על מערכת החינוך?

     

    אלה רק מקצת הנושאים והשאלות, שצריכות להטריד את מערכת החינוך של המאה ה-21 , כל אחת מהן הינה עולם ומלואו ומכילות השלכות עצומות על המצב הקיים היום. נדרש כאן אומץ בלתי רגיל לעסוק בשאלות האלה באופן פומבי ולא להשאיר את השאלות האלה לטיפולם הבלעדי של פקידי משרד החינוך הוותיקים והמנוסים אשר מקבלים החלטות הנשארות בין כותלי בניין המשרד.

     

    למהלך מעין זה צריכים להיות שותפים מספר בעלי עניין: אנשי אקדמיה, אנשי חינוך מהשטח, אנשי תעשיות טכנולוגיות, פילוסופים, אנשי דת, נציגי המגזרים, אמנים ואנשי ציבור שאינם נבחרים.

     

    אנו נמצאים בשעת רצון, זהו הזמן המתאים ביותר לקיים את המהלך החשוב הזה, יש לנו שר חינוך שמאוד רוצה להצליח ובעיקר להשאיר ואף לקדם את מדינת ישראל למקום טוב יותר בין כלכלות העולם, המהלך הזה יקדם את מערכת החינוך בישראל למקום טוב יותר בסולמות ההערכה של מבחני פיזה ויקדם אותנו בצורה מושכלת ומתוכננת לקדמת הבמה, ושם השמיים הם הגבול.

     

     פרופ' שמעון עמר, נשיא מכללת אוהלו בקצרין

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים