שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: shutterstock, afp ורויטרס
    היהודים, שנת 2050: והרי התחזית
    בתרחיש האופטימי ישראל היא אחת המדינות המפותחות - ומושכת עלייה במספרים גדולים. הילודה עולה, הזהות היהודית מתחזקת - וההתבוללות יורדת. בתרחיש הפסימי אין ביטחון, הכלכלה נשחקת, ההגירה מישראל מתגברת - ויהדות התפוצות נפגעת. בין שנת התשע"ו לשנת התת"י: מה יהיה על העם היהודי? הפרטים בפנים

     

    בפרוס שנת התשע"ו, מונה העם היהודי כ-14.3 מיליון נפש, על פי הגדרה דומה לזו המקובלת על ידי בית המשפט העליון הישראלי. להיות יהודי היום, משמע בראש וראשונה הנכונות להביע הזדהות עצמית עם העם היהודי, כולל כל מה שבטווח שבין מאוד-דתי לאנטי-דתי, להוציא אנשים בני דת אחרת.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    מתוך סך כל אלה, חיים במדינת ישראל כ-6.3 מיליון יהודים (בנוסף לכ-360 אלף קרובי משפחה שאינם רשומים כיהודים במשרד הפנים), וכ-8 מיליון חיים בתפוצות: 5.7 מיליון בארה"ב, ו-2.3 מיליון בכל שאר הארצות (ובעיקר בצרפת, קנדה, בריטניה, רוסיה, ארגנטינה, גרמניה, אוסטרליה וברזיל).

     

    עוד בערוץ היהדות :

     

    חיזוי לשנת 2050 מספק תרחיש גבוה של כ-20 מיליון יהודים בישראל ובעולם, לעומת תרחיש נמוך של 14 מיליון. לפי תרחיש אמצעי של 17 מיליון, ב-2050 עם ישראל יכול לחזור למימדיו טרם השואה.

     

    הקדמה: אז איך חוזים עתיד של עם?

    בעידן של חוסר יציבות לא רק בזירת המזרח התיכון, אלא גם במדינות האיחוד האירופי ובאזורים אחרים בעולם - חיזוי ההתפתחויות בעשרות השנים הבאות הינו קשה ורעוע. קשה במיוחד לדמיין את עתיד העם היהודי במדינת ישראל ובתפוצות. הנבואה, כידוע, ניתנה לשוטים, לעיוורים ולקטינים.

     

     

    עם זאת, תחזיות דמוגרפיות דומות למשחק כדור, כאשר תוצאת המחצית הראשונה ידועה כבר - ומה שנותר

    הוא לקבוע את התוצאה הסופית. זו, בדרך כלל, אינה בלתי תלויה במה שאירע בחצי הראשון, ולכן תחזיות דמוגרפיות בימינו מדויקות למדי.

     

    תשתית החיזוי כוללת את רמת הילודה הצפויה בשנים הבאות, רמת הבריאות והתמותה, שכיחות ההגירה בין ארצות שונות (כולל אל מדינת ישראל וממנה), וכמות המצטרפים ליהדות – או המתנתקים ממנה במוצהר.

     

    ילודה ותמותה משתנות באיטיות לטווח ארוך ובתיווך הרכב הגילים הנוכחי הידוע, לכן רמותיהן העתידיות לא יפתיעו יותר מדי. הגירה בינלאומית קשה יותר לחיזוי, בגלל תלותה בנסיבות משתנות בפתאומיות שמקורן בסביבה הקרובה, וגם במקומות רחוקים יותר על פני כדור הארץ. התבוללות היא תופעה גורפת במדינות המערב, בעוד שגיור תלוי בהחלטות רבנים הנוטים להחמיר.

     

    עתיד העם היהודי אינו תלוי רק בנסיבות הפנימיות של עצמו, אלא במידה מכרעת באירועים גלובליים שלאחרונה נראים פחות תחת שליטה, כולל מלחמות וטרור, תנודות כלכליות, תמורות במזג האוויר, הגירה רבת היקף, ומעל הכל - יציבות או התפרקות של מדינות (כפי שאירע בברית המועצות לשעבר). תרחישים סבירים לעתיד עומדים בטווח שבין קצה גבוה לקצה נמוך של האפשרי בכלל, תוך התעלמות מאירועים קטסטרופליים שבכל זאת קורים מדי פעם באזורנו - ובעולם.

     

    התרחיש האופטימי: האוכלוסייה היהודית צומחת

    תרחיש אופטימי לעם היהודי בונה על יציבות, ביטחון ושלום, שגשוג בכלכלת מדינת ישראל ובמדינות שבהן יושבות הקהילות היהודיות העיקריות.

     

    שקט ופיתוח כלכלי עשויים לחזק את שביעות הרצון ואופטימיות של התושבים, והתוצר הבדוק יהיה שיעור ילודה גבוה ויציב. עלייתה של ישראל בסולם איכות החיים בין הארצות המפותחות ביותר, עשויה להעלות את האטרקטיביות של המדינה ולמשוך הגירה במספרים גדולים מאלה של השנים האחרונות, בנוסף למיתון במספר המהגרים מישראל למדינות אחרות. התוצר יהיה צמיחת אוכלוסייה מהירה יותר בישראל, ומיתון הצמצום בתפוצות.

     

    בצירוף תנאים חיוביים אלה, צפויה האוכלוסייה היהודית בישראל (כולל קרובי המשפחה הלא-יהודים שאולי יצטרפו בינתיים פורמלית ליהדות) לגדול ל-8.5 מיליון ב-2030 ול-12.5 מיליון ב-2050. בהוספת 2.5 מיליון ערבים ב-2030 ו-3.5 ב-2050, אוכלוסיית מדינת ישראל תגיע ל-11 מיליון ב-2030 ו-16 מיליון ב-2050 (לא כולל הפלסטינים בגדה המערבית ובעזה).

     

    תרחיש אופטימי לגבי יהודי התפוצות יגרום להעלאת הפריון הנמוך כתוצאה של שיפור הביטחון העצמי, ירידת ההתבוללות, נכונות מוגברת להצהיר בפומבי על הזהות היהודית האישית, ואף הצטרפות ליהדות של שבטים אבודים לרבות בני אנוסים מתקופת האינקוויזיציה. סה"כ היהודים בתפוצות יהיה יציב או בירידה מתונה, בעיקר בגלל הפרופיל המזדקן של רבות מן הקהילות היהודיות, ובגלל המשך מאזן ההגירה השלילי של התפוצות כלפי ישראל.


     

    מספר היהודים מחוץ לישראל צפוי להישאר כ-8 מיליון ב-2030 ולרדת מעט לכ-7.5 מיליון ב-2050. לסיכום, עם הכללת בני המשפחה שאינם רשומים כיהודים בישראל, עשוי העם היהודי להגיע לסך של 16.5 מיליון ב-2030 ו-20 מיליון ב-2050.

     

    תרחיש פסימי: הילודה מצטמצמת, מהגרים משראל

    בתרחיש פסימי הכול מתהפך: אין ביטחון בישראל, הסכסוך האלים עדיין בעיצומו, יש שחיקה בכלכלה, בהשקעות, בתעסוקה ובהכנסה; הילודה יורדת, ההגירה הנכנסת מצטמצמת, ואילו ההגירה היוצאת מתגברת.

     

    צמיחת האוכלוסייה היהודית נמוכה, ומספר היהודים בישראל מגיע ל-7.5 מיליון ב-2030 ול-9 מיליון ב-2050. ביחד עם ערביי ישראל, שגם הם גדלים לאט יותר - מגיעה אוכלוסיית ישראל לכ-9.5 מיליון ב-2030 ולכ-12 מיליון ב-2050.

     

    יהודי התפוצות גם הם מושפעים מתנאי ביטחון ירודים, מהתגברות ההתבוללות, אנטישמיות, ילודה נמוכה ורמות שיא של הזדקנות. מספריהם מצטמצמים ל-6.5 מיליון ב-2030 ול-5 מיליון ב-2050. בכך, לפי התרחיש הפסימי, עם ישראל כולו מונה 14 מיליון ב-2030 ונשאר קבוע לאותו הגודל גם ב-2050.

     

    החרדים יהוו כשליש מכלל האוכלוסייה

    כמובן, סביר יותר שהתרחיש האמיתי יתמקם אי-שם בין שני הקצוות. חשוב גם לזכור שמגזרים שונים בתוך סך כל האוכלוסייה גדלים בקצב שונה, והרכב החברה כולה משתנה בהתאם. בישראל צפוי אחוז האוכלוסייה החרדית לגדול בהדרגה - עד לשליש מכלל היהודים - וכך, גם אם במידה פחותה, אחוז הערבים הפלסטינים תושבי המדינה.


     

    בתרחיש האופטימי, מגזרים אלה השתלבו במידה רבה ובהצלחה בחיי הכלכלה ובנטילת אחראיות על רווחת

    משפחותיהם. בתרחיש הפסימי, מגזרים אלה מנותקים מהזרם המרכזי של החברה, מלאי מרירות ומקור לחוסר יציבות. גם בחו"ל ניכרת הישרדות גבוהה יותר של קהילות חרדיות.

     

    המספרים הגדלים מעמידים אתגר גדול מבחינת תשתיות ואיכות הסביבה, אבל התמודדות מוצלחת אינה בלתי אפשרית אם נביט על המקרה של סינגפור, שבה צפיפות האוכלוסייה גדולה בהרבה לעומת ישראל, או של אריזונה, מדינה בארה"ב שסביבתה דומה מאוד לנגב שלנו. מעל לכל, חיוני שמי שצריך לעשות כן - יתכונן במערכת המדינית כראוי לעתיד הדמוגרפי החזוי ב-2050, כי שנת 2050 בוא תבוא.

     

    • סרג'ו דלה-פרגולה, מומחה לדמוגרפיה, הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, בה שכיהן שנים כראש המכון ליהדות זמננו ע"ש הרמן ובעל הקתדרה על יחסי ישראל-תפוצות ע"ש ארגוב. ב-2013 זכה בפרס לנדאו על מחקריו בדמוגרפיה והגירה

     

    סייעה בהכנת הכתבה: טלי פרקש

     

     

    צפו: החרדים העובדים של ארה"ב

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: האוניברסיטה העברית בירושלים
    פרופ' סרג'ו דלה-פרגולה
    צילום: האוניברסיטה העברית בירושלים
    צילום: AP
    ידות התפוצות מזדקנת
    צילום: AP
    צילום: גלעד קוולרצ'יק
    פחות ילדים במגזר החילוני - יותר במגזר הדתי
    צילום: גלעד קוולרצ'יק
    מומלצים