שתף קטע נבחר

גם יהודי שאוכל חזיר יכול להשלים מניין?

שאלה:

האם כל יהודי - גם אם הוא חילוני להכעיס שאוכל חזיר - יכול להשלים מניין, או שרק מי ששומר שבת יכול? (יעקב מ').

 

תשובה:

חכמינו ז"ל קבעו באופן כללי כי "ישראל’ אף על פי שחטא - ישראל הוא" (סנהדרין מד, א). לדעתם, יהודי שחוטא בשגגה ואפילו פעמים רבות, עושה זאת משום שלא עמד בייצרו, אולם בפנימיותו הוא רואה עצמו, מן הסתם, שותף לאמונה היהודית ולדרך החיים הדתית שאפיינה את עם ישראל מראשית הווייתו.

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

 

מעת שהחל תהליך החילון בעם ישראל בעת החדשה, הנחה זו איננה מובנית עוד מאליה, ולכאורה יש להתייחס ליהודים שאינם שומרים מצוות כאל מי שאינם מאמינים בעיקרי האמונה היהודית, ולראות במעשי העבירה שלהם עבירות במזיד.

 

יש לכם שאלה לרב? לחצו כאן  

 

<< לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>

 

להתייחסות כזו ליהודים יש משקל רב בנושא הצירוף למניין לתפילה, שכן המניין אמור להיות מורכב מעשרה יהודים המאמינים בערך ובמשמעות של התפילה. כיוון שכך היא העמדה הבסיסית בהלכה - הרי שלא לצרף למניין יהודי שבהצהרותיו או במעשיו מבטא כפירה בבורא עולם, שכן אם הוא אינו מאמין ב-ה', אליו מתפללים, ומה טעם יש לתפילתו?

 

המחלל שבת בפרהסיה

המצווה המרכזית שהפכה להיות מקרה מבחן לאמונה בבורא עולם, היא שמירת שבת, וזאת משום שהשומר שבת

מעיד במעשיו על אמונתו בבורא עולם. יסוד שמירת השבת הוא בפסוקי עשרת הדברות: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ... כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ... וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ" (שמות כ'). בשל כך קבעו חכמים כי המחלל שבת בפרהסיה, הרי הוא כעובד עבודה זרה.

 

סיבה נוספת לכך שחילול שבת הפך להיות אבן בוחן למעמדו ההלכתי של האדם היא, שחילול שבת ברשות הרבים הוא מעשה ניכר, ברור ומכוון, וזאת בניגוד לעבירות רבות אחרות שאדם עלול לעשות בצנעה, או אף מבלי משים. לאור הדברים הללו ניתן למצוא בספרי הלכה רבים את האמירה שהמחלל שבת בפרהסיה אינו מצטרף למניין (לדוגמה: משנה ברורה סימן נה, מו-מז).

 

עם זאת, פוסקי הדורות האחרונים נתנו דעתם לעובדה שיש הבדלים גדולים בין עוברי עבירה בעבר לבין מעמדם כיום, וסברו שכיום יש להקל ביחס אליהם. היו כמה שיקולים שהנחו אותם ואציין את עיקריהם: בעבר כל עם ישראל שמר שבת, ולכן כל מי שחילל שבת בפרהסיה, ביצע בכך פעולה של התרסה חמורה כלפי כלל ישראל.

 

לעומת זאת, בדורות האחרונים הפך חילול השבת לתופעה רווחת, ולפיכך אין לראות בשמירת השבת מדד למידת ההזדהות של היהודי עם מורשת עם ישראל.

 

מעבר לכך, פוסקים רבים סוברים שרוב היהודים שאינם שומרים מצוות צריכים להיחשב כ"תינוקות שנשבו", וזאת בשל העובדה שהם לא זכו לחינוך לתורה ולמצוות. כיוון שכך, יש לראות אותם כשוגגים ולא כמזידים או כמומרים להכעיס במעשי העבירה שלהם.

 

היחס - כאל שוגגים

נוכח הדברים הללו, יהודי שעובר עבירות, ואפילו חמורות, ומגלה נכונות להשלים מניין - ניתן לצרפו למניין.

אכן במקרה שמדובר באדם המבטא באופן ברור כפירה מוחלטת באמונה, או שמדובר ביהודי שמבצע עבירות באופן בוטה ובשאט-נפש, אין לצרפו למניין, אף אם יהיה מוכן להצטרף מתוך מחווה ידידותית כלפי חבריו.

 

כאשר מדובר באנשים שיחסם לאמונה ולמסורת היהודית אינו ברור, נהוג לצרפם למניין, שכן בדרך כלל מקובל להתייחס לבעלי עבירות בזמננו כאל שוגגים, שבבואם להתפלל מתעוררת בלבם נקודה פנימית של הזדהות עם המסורת היהודית, ולפיכך מצרפים אותם למניין.

 

גישה חיובית זו עשויה אף לקרב את הבא בשערי התפילה, ואפשר שתוביל ליתר התחברות של אותו יהודי למקורותיו. כל טוב (משיב: הרב רונן לוביץ').

 

  • לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
מי מצטרף למניין?
צילום: shutterstock
מומלצים