כך תהפוך בוצת ביוב גוש דן לדשן חקלאי

בשיתוף איגודן

בימים אלו נחנך בראשון לציון פרויקט המעכלים האנאירוביים לטיפול בבוצת השפד"ן. כיום, מי הביוב של גוש דן מוזרמים אל השפד"ן ושם עוברים טיהור ביולוגי שבסופו שני תוצרים: מי קולחין ובוצה. מי הקולחין מטוהרים ומוחזרים לטובת החקלאות בנגב ואילו הבוצה הוזרמה לים. אך כבר בקרוב יאפשר מערך המעכלים של השפד"ן את הפיכת הבוצה לדשן לשימוש בחקלאות. כך זה עובד: 

הבוצה הופכת לדשן, חומר בעירה וחשמל

השפד"ן הוא מכון טיהור השפכים הגדול במזרח התיכון והוא מקור המים השני בגודלו במדינת ישראל לאחר המוביל הארצי. המכון משרת 24 רשויות מקומיות בגוש דן כשמדי יום מוזרמים אליו כ-350 קוב של שפכים העוברים טיהור באמצעות תהליכים ביולוגים טבעיים. בתהליך טיהור השופכין נוצרת בוצה – שהיא המשקע הבוצי שנותר לאחר סיום טיהור השפכים.

עד כה ישראל הזרימה את הבוצה לים אך לאחר שהמדינה חתמה על אמנה בינלאומית לשימור מי הים, היא התחייבה למצוא חלופות אחרות להזרמה. אחד הפתרונות שהוצעו היה שריפת הבוצה אך לבסוף, לאחר שנים ארוכות, הוחלט למחזר את הבוצה באמצעות פרויקט המעכלים האנאירוביים ולהשתמש בה כדשן לחקלאות, בדומה לקומפוסט המוכר לכולנו מהגידולים הביתיים.

"מדובר בפרויקט בהיקף של כמעט מיליארד שקלים", אומר מרק אוקון, מנכ"ל איגודן. "הפרויקט בסדר גודל עצום. הוא פרוש על פני 100 דונם וכל תהליך הקמתו ארך כ-8 שנים. התחלנו לפני כחודש בתהליך הרצה שאמור להסתיים בעוד כשנה".

לדבריו, "בשפד"ן למעשה מטפלים ב-50 אחוז מהבוצה של ישראל. בסופו של דבר, הפרויקט הזה יאפשר לנו להוציא בכל יום 15-20 משאיות מלאות בדשן חקלאי שנוצר מהבוצה ולספק למדינה, שסובלת ממחסור בייצור דשן, כמות גדולה ומשמעותית".

אילו שימושים יהיו לדשן הזה?

"הבוצה שיוצאת בסופו של דבר, אחרי כל התהליך, ראויה לשימוש בחקלאות. יש מגבלות מסויימות של המשרד להגנת הסביבה, ולכן אי אפשר להשתמש בדשן הזה לגידולים של ירקות, פירות וגידולי מזון אבל ניתן להשתמש בו בשדות כותנה למשל ויכול להיות לו שימוש נרחב בשדות חקלאיים בנגב".

(צילום: צילום פרסום)

המעכלים האנאירובים בבנייה

"שימוש נוסף, בתהליך של התסיסה במעכלים נוצר גז מתאן בהיקפים מאוד גדולים. בשטח כבר יש לנו חוות ביו-גז שתתחיל לעבוד עוד 4-5 חודשים ותהיה הגדולה במדינת ישראל. המתקן הזה יכול לייצר כ-6-8 מגה וואט אנרגיה. לצורך השוואה, זה כמו כמות החשמל שצורכת עיר כמו הרצליה או רעננה. זה יכסה לנו כ-40% מצריכת החשמל של המכון וכך ננצל את האנרגיה שנוצרת בתהליך במקום לבזבז אנרגיה של חברת החשמל".

האם לבוצה שימושים נוספים מלבד לחקלאות?

"בנוסף לכל מה שאמרתי, אנחנו יוזמים מהלך לייבוש הבוצה כך שיתאפשר להשתמש בה גם כחומר לבעירה של חברת החשמל. כך ננצל את הבוצה לא רק לחקלאות מה שגם יעניק פיתרון לעניין המתכות הכבדות וההורמנים ושאר החומרים שנמצאים בבוצה שכרגע אין להם מענה. למעשה אנחנו מקדימים תרופה למכה".