טרנד: קורעות את הבגדים הלא-צנועים מול המצלמה
זה התחיל בטפטופים - והפך לשיטפון: בכל יום עולים ועוד ועוד סרטונים של נשים ונערות "מתחזקות בדת", שבחרו לקרוע את כל המלתחה שלהן אל מול המצלמה, במטרה להוציא את הבגדים ה"לא צנועים" מכלל שימוש. "כמו שלא נתרום בשר טרף לאנשים, כך לא תורמים בגדים חשופים לבנות"
בזכות נשים צדקניות: על רקע המצב הביטחוני מופצים בשבועות האחרונים ברשתות החברתיות סרטונים המציגים צעירות יהודיות שהתקרבו לדת, כשהן קורעות לגזרים בגדים לא צנועים שנהגו ללבוש בעבר, וזאת במטרה להוציא אותם מכלל שימוש. בזכות אותה הקרבה, הן מתפללות, אלוהים ירחם ויציל את ישראל מגל הפיגועים.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הסרת עגילים (לגברים), אימוץ כללי צניעות (לנשים) ומחיקת קעקועים (לשני המינים), אינן תופעות חדשות בסצנה הדתית המכונה "עולם התשובה". ואולם בעתות חירום, כל "התחזקות" כזו של הפרט הופכת ויראלית - ומקבלת לפתע משמעות לאומית.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- יוסי דגן בקבר יוסף: דורשים לקבל את האחריות על ניהול האתר
- אנחנו כמו האנוסים בספרד, נאלצים להסתתר/ אלייט אבקסיס
- יהודי גאורגיה מחכים למשיח. "ועד אז - אנחנו כאן"
ערוץ היוטיוב של המדרשה התורנית לבנות "תפארת דבורה רבקה" באשדוד, בראשות הרב יאשיהו פינטו, הציג לא-מזמן בגאווה טקס שריפת בגדים לא צנועים של התלמידות, ובאתר "אור לנוער" דוּוח על "מעמד דומה שגרם ל"קידוש שם שמים עצום".
"עשרות בנות גוזרות בגדים לא צנועים ומקבלות קבלות בצניעות", תואר שם בהתרגשות, "וממש לקינוח, אישה נשואה מקבלת לקיים את ציוויו של הרב חיים קנייבסקי ומרסקת את האייפון החדש".
בשולי הדברים הובהר: "לפני שמקבלים כל מיני החלטות פזיזות כדאי להיוועץ בחכמי ישראל ולא לעשות דברים בלי הדרכה והכוונה... יש בנות שמקבלות על עצמן לשרוף תמונות ולשרוף בגדים. אנחנו ממליצים על דרכים הרבה יותר פשוטות והרבה פחות מסוכנות: גוזרים וזורקים לפח..."
"החוכמה הגדולה היא שכל אדם יגדור לעצמו גדרים כדי להינצל מן החטא. אם אדם שובר את הפלאפון אבל לא באמת שובר את יצרו הרע ותאוותיו - מה הועילו מעשיו 'החיצוניים'? שינוי פנימי משמעותי הרבה יותר משינוי חיצוני".
"אי אפשר לתרום את הבגדים האלה"
אחד המעודדים הנלהבים של השמדת הבגדים הוא דף הפייסבוק "מי לה' אליי", הנקרא כך על שם הכרזתם של משה רבנו כלפי עם ישראל לאחר חטא העגל, ושל מתתיהו הכהן כלפי היהודים המתייוונים בתקופת מרד החשמונאים.
584,611 מחבבים יש לדף הזה, והם מקבלים, בין היתר, עדכונים שוטפים אודות הנשים שהחליטו אף הן להיפטר מפריטי הלבוש החשופים ולהפוך את המלתחה לצנועה יותר.
"קידוש ה' נמשך בענקקק!" כתב היום (ב') מפעילו. "...יהי רצון שככה ה' יקרע מעלינו כל גזרות קשות ורעות... למה לקרוע ולא לתרום? כי כמו שלא נתרום בשר טרף לאנשים, ככה לא תורמים בגדים חשופים לבנות".
מפעיל הדף מציג עצמו כיעקב כהן, נהג אוטובוס בן 26 מירושלים, "בחור שחזר בתשובה לפני 10 שנים
"ראו את זה בנות, ופרסמו שגם הן החליטו להתחזק ולקרוע את הבגדים החשופים, ובמיוחד בעת הזו שיש מלא פיגועים והן רוצות להרבות בזכויות לעם ישראל. כל הסרטונים האלה זכו למלא פרגונים ושיתופים, וברוך ה' בנות ישראל מתלהבות ורואות שאפשר להיפרד מכל החוסר צניעות. הרי אי אפשר לתרום את הבגדים האלה לבנות אחרות, כי אחרת הן ייכשלו ויילכו חשוף. לכן צריך לקרוע אותם".
כהן מספר כי הדף שלו פועל כבר יותר מחמש שנים, בדף שהיה, בזמנו, "הלהיט של בני הנוער", כדבריו. "הכוונה הייתה שמי שרוצה להתקרב לה' יתברך, להתחזק - אז 'אליי', ונעזור לו. ברוך ה', בגלל הצימאון של אנשים לדברי תורה והתקרבות למסורת, זה תפס תאוצה והתלהבות".
"זה קרה בבת-אחת"
אחת ה"מתחזקות" היא אינס רות אורן, בת 25 מרמת גן, המגדירה את עצמה מסורתית – וגם היא נתנה ביטוי פומבי ברשת לקריעת הבגדים. "המשפחה שלי שומרת על הכל - חוץ משבת וצניעות", היא מספרת על הרקע להשמדת המלתחה, "אצלי הדת תמיד הייתה שם, אבל כנראה שלא היו לי מספיק רצון וכוחות, והעדפתי להדחיק ולתרץ תירוצים. בכל פעם שניסיתי, הצלחתי להחזיק בזה בדיוק יומיים וחזרתי לסורי".
לפני כמה חודשים היא שמעה לראשונה שני שירים שגרמו לה "התעוררות אמיתית" - "לך אלי תשוקתי" של מאיר בנאי ו"נשמת כל חי" של דיוואן הלב/סגיב כהן – ואז בא השינוי. "הם נגעו בי ממש, הייתי מתחילה פשוט לבכות, תחושות שאני לא יכולה להסביר במילים. משהו פשוט קרה".
גם בחייה האישיים היא עברה "זמנים לא פשוטים", והתחילה להתחזק – "אבל מבפנוכו". היא החלה לצפות בהרצאות ביוטיוב על פי תורתו של רבי נחמן מברסלב ("רבנו", כלשונה), וזה עזר לה "לעלות עוד קצת בכל יום" – עד ש"כנראה יכולתי להכיל את הכל, ואז זה קרה בבת-אחת".
"התחלתי להתפלל תפילה אחת ביום, נטילת ידיים, תהילים, קריאת שמע שעל המיטה - וצניעות", היא מספרת בהתרגשות. "בעזרת השם לאט-לאט אני רוצה להתחיל לשמור גם שבת.. אני מנסה לא למהר, כי יש דברים שהנשמה יכולה להכיל בקלות כשהיא מתעוררת, אבל הגוף לא מסוגל להכיל. אז לאט-לאט. התהליך לוקח זמן, אבל אני שמחה בהחלטה ושלמה איתה, ובטוחה בכל מאודי שזאת הדרך".
למה לקרוע? אי אפשר להפוך אותם לצנועים – למשל בהוספת חולצות בסיס?
"השארתי את הדברים שאפשר לעשות להם תיקון, כגון שמלות ארוכות שאלבש מתחת לסוודר החורף. היו לי שמלות ש'הצלתי' והפכתי אותן לחצאיות. אבל את כל המכנסיים, הג'ינסים, הגופיות והחולצות הקצרות חתכתי. כל מה שהיה בעיניי לא שמיש יותר".
אינס עובדת בעצמה בחנות בגדים. האם התהליך שהיא עוברת בחייה ישפיע גם על הלקוחות? "הלוואי!" היא מייחלת, "אבל רק השבוע לקחתי על עצמי צניעות שלמה, אז אני עדיין לא יכולה לשנות סדרי עולם. לאט-לאט. המטרה כעיקרון היא להתחזק ולעשות תשובה, ובעזרת ה' להקים עסק קטן משלי של בגדים צנועים, בסגנון בוהמייני וג'יפסי".
לפנייה לכתב/ת 
