בגלל מין אוראלי: גידול ענק במספר הסובלים מהרפס בעולם
סביר להניח שגם לכם יש הרפס: לפי דו"ח שמפרסם ארגון הבריאות העולמי, מרבית מאוכלוסיית העולם נושאת את הנגיף. הסיבה לעלייה בשכיחות המחלה היא יחסי המין אוראליים, המהווים זרז להדבקה
קיימתם מין אוראלי? קרוב לוודאי שיש לכם הרפס: ארגון הבריאות העולמי מפרסם היום כי כשני שליש מאוכלוסיית העולם נושאים את הנגיף הגורם לשלפוחיות ופצעים בשפתיים ובאיברי המין. הסיבה העיקרית לכך, על פי מומחי הארגון היא מין אוראלי, שמזרז הדבקה, והתוצאה: נטל כלכלי עצום על מערכות הבריאות וכמובן סבל רב לנושאים את הנגיף, ומפיצים אותו גם הלאה.
קראו עוד על מחלות מין:
עלייה של 300% בנדבקים בעגבת - רובם הומואים
אין גאווה: עלייה במס' ההומואים שנדבקו ב-HIV
איך תדעו שנדבקתם בסקביאס - ומה הטיפול היעיל?
50% מהאמריקניות - נשאיות נגיף ההרפס
ארגון הבריאות העולמי מפרסם היום נתונים חדשים על פיהם כשני שליש מאוכלוסיית העולם מתחת לגיל 50 המונים כ-3.7 מיליארד איש, נושאים את הוירוס הרפס סימפלקס 1, ובעלי פוטנציאל להדביק אחרים. זן זה של ההרפס גורם ליבלות על איברי המין וגם בחלל הפה. על פי הנתונים, הדרך העיקרית בה הנגיף התפשט בעולם הוא באמצעות מין אוראלי.צוות ארגון הבריאות העולמי מסר כי נטל הזיהום בהרפס הוא עצום, וכי רק ב-2012 נדבקו 140 מיליון איש בגילאי 15 עד 49 בנגיף, במהלך הסקס האוראלי. שיעור ההדבקה הגבוה ביותר נרשם באפריקה, שם 87% מהאוכלוסיה נושאים את הנגיף. שיעור ההדבקה במזרח אסיה מגיע ל-60% ובאמריקה 49% מהנשים ו-39% מהגברים נשאי הרפס.
שני זני הונגיף עלולים לגרום הן להרפס בשפתיים והן להרפס באיברי המין(צילום: shutterstock)
אין הבדל בין הרפס שפתיים להרפס איברי המין
שני זנים עיקריים של נגיף ההרפס פוגעים באדם. בעבר נהוג היה לשייך את הזיהומים בשפתיים לנגיף הרפס מסוג 1, ואת מחלת המין להרפס סוג 2. כיום ידוע שהחלוקה אינה מוחלטת, וכי שני הזנים עלולים להדביק הן את השפתיים והן את איברי המין.הרפס השפתיים, הנגרם ברובו על ידי נגיף "הרפס סימפלקס סוג 1" עובר לרוב באמצעות מגע בנשיקה. אולם בשל עלייה בשכיחות המין האוראלי בשנים האחרונות, הרי שהווירוס נמצא לאחרונה גם באיברי המין.
לרוב, נותר הנגיף רדום בעור ואינו מותיר סימנים, אולם עם ההתפרצות מופיעות שלפוחיות, בדרך כלל בקבוצה, על רקע עור אדום. השלפוחיות מכאיבות אולם חולפות לאחר כשבוע.
לאחר ההדבקה הראשונית, נודד הווירוס לתאי העצב בעור, שם הוא נשאר במצב רדום עד להתפרצות הבאה, הנגרמת בעקבות חום, לחץ, מחזור חודשי, וחשיפה לשמש. ההתקף עלול לחזור אחת לכמה שבועות, חודשים או שנים.
איך מאבחנים?
מחלת המין מתאפיינת בעיקר בשלפוחיות באיברי המין, גרד וכאב . למרות זאת, אחוז גבוה מאוד ממקרי ההרפס אינם מאובחנים מאחר שבלמעלה מ60% מהמקרים לא ניתן למצוא את הסימנים הקלאסיים המאפיינים את המחלה. כדי להגיע לאבחון מדוייק, יש להיעזר בבדיקות מעבדתיות.לאחר ההדבקה נותר הוירוס בגוף בצורה רדומה, ומסיבות שאינן ברורות עדיין יכול להתפרץ בכל עת. מספר ההתפרצויות משתנה מחולה לחולה. אולם ההדבקה בנגיף יכולה להתרחש גם כאשר אין סימנים קליניים למחלה. במחקרים קליניים שנעשו בעולם נמצא שכ- 70% ממקרי ההרפס הגניטלי הועברו על ידי בני זוג שלא היה אצלם ביטוי קליני למחלה.
הסיבה לכך היא שבהיעדר סימנים קליניים, חשים החולים בטוחים בקיום יחסי מין, אלא שלרוב הם אינם יודעים שיש סבירות גבוהה שגם במצב זה תיתכן הפרשה של הווירוס מאיברי המין, ולפיכך קיים הפוטנציאל להדבקת בן או בת הזוג שלא בזמן התקף.
נשים רבות באות לרופא בתלונות חוזרות של גרד או צריבה והרופא אומר להן שזו פטריה בשעה שזה הרפס. נגיף הרפס לא מאובחן הוא מדבק, והמסוכן ביותר הוא לנשים בהריון מכיוון שהנגיף עלול להדביק את הילוד ולגרום למומים מולדים ולמחלה קשה.
במרבית המקרים מאבחן הרופא כי המדובר בזיהום הרפטי (שנגרם על ידי נגיף הרפס) באמצעות הסתכלות. מראה השלפוחיות על השפתיים או איברי המין הוא אופייני לנגיף ולרוב אינו דומה לזיהומים אחרים.
במקרים מסויימים כשהאבחנה אינה ברורה, עשוי הרופא ליטול דגימה קטנה מהאיזור הנגוע אותה ישלח לבדיקת מעבדה. התשובה מגיעה לרוב בתוך מספר ימים ומאשרת כי המדובר בנגיף ההרפס.
מהו הטיפול המומלץ?
עדיין לא קיימת תרופה המחסלת את וירוס ההרפס, אולם ניתן להקל עליו באמצעות מריחת קרם "אציקלוויר" על השפתיים והימנעות מחשיפה לשמש. ניתן להקל על הנפיחות באמצעות חבישה של קומפרסים קרים. אם נוצר זיהום נוסף על השלפוחיות, יש צורך לטפל באנטיביוטיקה.הטיפול במחלה הפוגעת באיבר המין כולל טיפול אנטי-ויראלי הניתן עם התפרצות קלינית של ההתקף או באופן קבוע לתקופה ממושכת, למניעת הישנות של ההתקפים. הטיפולים האנטי-ויראליים הנפוצים ביותר כוללים תכשירים כזובירקס ולטרקס.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
