שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "ספקטר": הגיע הזמן לנער את ג'יימס בונד

    אחרי ש"סקייפול" המצוין סגר את כל הקצוות של סרטי ג'יימס בונד האחרונים, מגיע הפרק ה-24 בסדרה "ספקטר" ומותח את הקו העלילתי הזה קצת יותר מדי. חובבי הפרנצ'ייז יקבלו כל מה שהתרגלו אליו בעבר, אבל חידושים אין הרבה - לפחות לא עד החלפתו הקרובה של דניאל קרייג בשחקן חדש

    ככל הנראה הגיעה השעה לסכם את עידן דניאל קרייג בתפקיד בונד. ארבעה סרטים - "קזינו רויאל" (2006) הטוב מאוד, "קוונטום של נחמה" (2008) האיום, "סקייפול" (2012) המצוין, וכעת הסרט האחרון "ספקטר" ("Spectre"). יתכן וקרייג בן ה-47 יופיע בעוד סרט בסדרה - אבל באמת שאין לכך כל הצדקה. לקרייג עצמו כבר נשבר. כשנשאל לפני כחודש האם הוא רואה עצמו חוזר לסרט בונד נוסף הוא ענה בכנות מפתיעה: "אני מעדיף לחתוך את הוורידים".

     

    עוד ביקורות במדור הקולנוע של ynet:

    מיסטר גאגא

    פעילות על טבעית 6

    משחק באש

     

    הטריילר של "ספקטר"

    הטריילר של "ספקטר"

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    עלילת "ספקטר" מציבה אותו כפרק מסכם לשלושת הסרטים הקודמים, ולכן כוללת מה שאמור להיות גילוי של הקשרים הנסתרים שהיו בין דמויות ואירועים שכבר ראינו. בהתאם לכך הסרט מכיל אזכורים, רמזים, ומנגד רגעים מסכמים, שאחריהם אין סיבה לחזור לפרק נוסף במחזור הנוכחי. כל זה קצת מוזר מכיוון ששלושת הסרטים הקודמים היו מעין "סיפור מקור" ארוך, כשרק בסוף "סקייפול" כל הכלים - האפיון השלם של בונד, ואנשי הצוות (M, מאניפני ו-Q) - הוצבו, סוף סוף, במקומם.

     

    למרבה הצער "ספקטר" הוא גם פרק מסכם במובן של עייפות החומר. אומנם אין הוא סרט איום ונורא כמו "קוונטום של נחמה", אבל הוא בגדר אכזבה מרה לאחר הישגי "סקייפול". רוב הצוות מאחורי המצלמה של "סקייפול" חוזר גם בסרט הנוכחי - הבמאי סם מנדז, והתסריטאים ג'ון לוגן, ניל פרוויס ורוברט וויד. אומנם הצלם הגדול רוג'ר דיקינס הוחלף בצלם המוכשר מאוד הויט ואן הויטמה - אבל זה לא מספיק להסביר את הנפילה המשמעותית באיכות בין שני הסרטים.

     

    ההתחלה של הסרט דווקא מבטיחה. סצנה גרנדיוזית המתרחשת במכסיקו סיטי במהלך חגיגות יום המתים, ומצולמת במשך דקות ארוכות בסיקוונס שוט וירטואוזי: הצגה של מעקב וניסיון חיסול של חבורה הזוממת לפוצץ אצטדיון הומה אדם. כל זה מאוד מרשים, ומזכיר את הסיקוונס שוט הפותח את "מגע של רשע" (1959) של אורסון וולס - רק ששם הבמאי ידע כיצד להשתמש בטכניקה לאמירה שנונה ומודעת לעצמה.

     

    כאן, מרשים ככל שזה יהיה, זו לא יותר מתחבולה צורנית, טכנית והפקתית בסרט שתקציבו מוערך בלא פחות מ-300 מליון דולר. זו גם הסצנה היחידה ב"ספקטר" שראויה להצטרף לפנתיאון של סרטי בונד.

     

    פרק המבוא, הקודם לסיקוונס הכותרות, מסתיים כאשר בונד מחזיק ברשותו טבעת שעליה צורת התמנון, הסמל של ארגון הסתרים ספקטר. בהתאם לכך סיקוונס כותרות הפתיחה מכיל את השילוב המטריד של צלליות עירומות של נשים (כמקובל) ודימויי זרועות תמנון. לרגע אפשר לחשוב שזוהי גרסת הנטאי (פורנו אנימה יפני) לסרטי בונד. חבל, זה יכול היה להיות יותר מעניין מהתוצאה הסופית.

     

    הבלגן שבונד הותיר אחריו במכסיקו סיטי עושה לו בעיות עם הבוס שלו M (רייף פיינס) בלונדון. במקביל, מתקדמת במהירות יוזמה לאיחודם של מנגנוני הביטחון הבריטים לטובת ארגון על בינלאומי. ארגון זה ירכז את כל חומרי המודיעין, ויהפוך את תוכנית סוכני ה-00 (ובונד בכללם) למיותרת. M מוצא עצמו במלחמת מאסף מול הטיפוס החלקלק שאמור לעמוד בראש הארגון החדש ומכונה, כראוי, C (אנדרו סקוט - ג'ים מוריארטי בגרסה הטלוויזיונית העדכנית של שרלוק הולמס).

     

    סיקוונס הפתיחה הוא צעד ראשון בהתחקות אחר עקבותיו של ספקטר, אבל את המלאכה יצטרך להשלים בונד כשהוא, לפחות פורמלית, מושעה. בהמשך לאירועי "סקייפול" שהחזירו את בונד לאחוזת משפחתו בסקוטלנד, גם בפרק הנוכחי יש קשר ארוך שנים בין בונד והאדם המסתורי העומד בראש ספקטר (כריסטופר וולץ בתפקיד-אחד-יותר-מדי בסוג הדמויות שעליהן נבנתה תהילתו).

     

    חיבורים אישיים של "רגש אמיתי" כלפי נשים (וספר לינד מ"קזינו רויאל"), וחזרה לפרטי הביוגרפיה של בונד, מאפיינים את כל הסרטים במחזור דניאל קרייג. יחד עם זאת, הרעיון שפעולות הטרור הגלובליות של ארגון ספקטר, ויותר מכך, הנוכחות של הארגון מאחורי כל מכאוביו של בונד בסרטים הקודמים - כל אלו נובעים מאירועי עבר בחייו הפרטיים של בונד - הוא בעייתי, מוזר וזר לערכי הסדרה.

     

    לא מדובר כאן רק על עמדת טהרנות ביחס ל"מיתולוגיה" של בונד והופעת ארגון ספקטר בסרטים הקלאסיים. הבעיה עם הניסיון לחבר בין ספקטר ואירועי הסרטים הקודמים הוא, בפשטות, שזה לא עובד. הסרטים הקודמים לא נכתבו כחלק מסיפור בארבעה פרקים, והניסיון לכפות עליהם מבנה זה באופן רטרואקטיבי גובל בבלתי אפשרי. אזכור של שם כזה או אחר אינו מספיק, וצריך להגיע לסצנת הסיום של הסרט כדי להיווכח במידת הרישול, הגובלת בפרודיה עצמית, המאפיינת את רמת הביצוע של חיבור זה.

     

    לפטישיסטים של הסדרה ניתן לבשר כי "הכל פה": הוודקה מרטיני המעורבבת לא מנוערת, מכוניות האוסטין מרטין, השעון של אומגה, נערות בונד – אחת בשלה (מוניקה בלוצ'י בת ה-51 בהופעה קצרצרה), ואחת צעירה (לאה סדו הצרפתייה בתפקיד הנשי המרכזי), סצנות שמרפררות לרגעים בסרטים קודמים בסדרה, שלל פרסומות סמויות המצטברות ל"לייף סטייל נוסח ג'יימס בונד". הכל כאן, הכל נעשה במיומנות טכנית, והכל מרגיש כמו סיבוב נוסף של אנשים שלא רואים בעבודה שום אתגר מקצועי או אמנותי שמחייב אותם ליצור בונד מוצלח.

     

    "ספקטר" (ארצות הברית) - במאי: סם מנדז, שחקנים ראשיים: דניאל קרייג, כריסטוף וולץ, ליה סיידו, מוניקה בלוצ'י, רייף פיינס, בן ווישאו, אנדרו סקוט, נעמי האריס, דייב באטיסטה. אורך הסרט: 148 דקות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים