דה-קלרק, רבין ונתניהו - ומה שביניהם
מנהיגות אמיתית מחייבת תפיסת עולם חברתית מהוקצעת ומוכנות לזנוח שיקולים פוליטיים קוניונקטורליים לשם השגת היעדים
מה הניע את יצחק רבין? למה לא טיפח את דיוקנו כמצביא מלחמת ששת הימים? כאביר ה"ארץ המובטחת"? מה הקשר בין מהלכיו יוצאי הדופן לבין הפיתוח הכלכלי המואץ בתקופתו? מה הייתה מטרתו? מה הייתה תפיסתו החברתית לאומית? והאם הצליח ליישם אותה עד לגדיעת חייו באמצע הדרך? כדי להבין את תפיסת החברה של רבין, כדאי להבין את וילם דה-קלרק, נשיאה של דרום אפריקה בשנות ה-90'.
עוד בערוץ הדעות:
סימון המוצרים - בניגוד לעקרונות השוק החופשי
דאעש והפלסטינים - זה לא אותו דבר
10 סיבות מדוע יש לאסור שימוש ב"רובוטי הרג"
מדינה דרוזית בסוריה כחלק מהסדר החדש
דה-קלרק היה מי שמסר את השלטון בדרום-אפריקה לנלסון מנדלה והשניים יחדיו הובילו את ביטול האפרטהייד ב-1994, במדינה בסטגנציה ואלימה מעין כמוה, שבה היה נהוג שלטון המיעוט של הלבנים ודיכוי ברוטאלי כלפי כהי העור שכל זכות אזרחית אלמנטרית נשללה מהם לרבות זכות ההצבעה. פרשנויות רבות נכתבו על מהלכו האמיץ של דה-קלרק, שוויתר על שאיפתו הטבעית של כל שליט - המשך שלטונו!
הנימוק המקובל למהלך של דה-קלרק הוא בתחום מדיניות החוץ. כלומר, הלחץ הבינלאומי על שלטון האפרטהייד עשה את שלו. אולי בדומה למה שתומכי ה-BDS מקווים להשיג בלחצם על ישראל. אולם, עיון מעמיק ומדוקדק יותר מגלה שהלחצים הכלכליים והדיפלומטיים היוו רק חלק מהשיקולים של דה-קלרק. השיקול המכריע באמת היה בתחום חמקמק יותר ואנושי יותר: דמותה של החברה בדרום אפריקה! דה-קלרק, ראה את הגזענות המפוררת את החברה הדרום-אפריקנית כולה, ואת החברה "הלבנה" במיוחד, את כיסי האלימות והריקבון שהתפשטו, את שנאת האדם הלבן והשחור כאחד. הוא ידע שאם לא יפעל - גסיסתה של דרום אפריקה תתורגם למרחץ דמים.
צעדיו של דה-קלרק מלמדים שבראש מעייניו עמדה דמות החברה ודמות האדם המתעצבת באפריקה. שילד לבן שנולד מתחנך על שנאה; וזו, בתורה, הופכת למהות חודרת כל.
רבין, בדומה לדה-קלרק, עמד על חשיבות הצבא, הדיפלומטיה, האינטגרציה וצמצום הפערים החברתיים, תעשייה צומחת ומתפתחת ושלטון החוק - אולם כל אלו היו אמצעי לדבר החשוב באמת: התהוותה של חברה טובה יותר, קיומו של אדם שהתפתחותו האישית נעשית בהרמוניה עם הקהילה והסביבה - ולא בניגוד ועל חשבון אחרים. מסתבר שמנהיגות אמיתית מחייבת תפיסת עולם חברתית מהוקצעת ומוכנות לזנוח שיקולים פוליטיים קוניונקטורליים לשם השגת היעדים.
ובנימין נתניהו?
גם הוא יודע זאת! יתרה מכך, נתניהו ניחן בתבונה ובהבנת תהליכים, וניתן גם להעריך שתפיסתו החברתית לאומית, ברמת המאקרו, אינה רחוקה מאלה של דה קלרק ושל רבין.
שני מנהיגים אלה, חתרו במודע לכינונה של תרבות דמוקרטית מפותחת כדי לאפשר לחברות עליהן הופקדו את האפשרויות הטובות ביותר שהקדמה מאפשרת.
לשניהם היה ברור שהם עשויים לשלם מחיר אישי כבד, למען הגשמת היעדים הלאומיים.
שניהם הבינו, שכאשר נלחמים, כובשים, מדכאים, שולחים צעירים להתמודד עם דילמות מוסריות בלתי פתירות, התוצאה היא פגיעה אנושה בחוסן החברתי והלאומי, פגיעה בדמוקרטיה, איבוד צלם אנוש והתפוררות מכאיבה של החברה. נתניהו יודע זאת! נתניהו מבין זאת! נתניהו, אפשר להאמין, רוצה זאת!
ההבדל ביניהם כרגע, הוא, המוכנות לבצע מהלכים נועזים, תוך מוכנות להקרבה אישית בטווח הקצר, אך עם זיכרון מפואר בהיסטוריה. מי ייתן שהכותרת למאמר הבא תהיה: "דה קלרק, רבין ונתניהו - שונים אך כל כך דומים".
דורון אלחנני, יו"ר קרן ברל כצנלסון
המאמר נכתב לקראת הופעתו של פרדריק ו. דה-קלרק, נשיא דרום אפריקה לשעבר וזוכה פרס נובל לשלום, בכנס "נלחמים בגזענות" של "קרן ברל כצנלסון". בכנס, שיתקיים ביום שני הקרוב באוניברסיטת תל-אביב, ישתתפו גם נשיא המדינה ראובן ריבלין ויו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק הרצוג.
לפנייה לכתב/ת 
