שיעור קריטי להמשך קיום המדינה

בכנס הרצליה האחרון התריע נשיא המדינה, ראובן ריבלין, על תופעת השבטיות הגוברת. הוא ציין ארבעה שבטים: חילוניים, דתיים-לאומיים, ערבים וחרדים השולטים היום במדינה. בהמשך, רינו צרור הסב תשומת לבנו לעובדה שב-3000 השנים האחרונות, ישראל היתה מאוחדת רק פעמיים - בימי דוד המלך ובתקופת יוחנן החשמונאי, ובשני המקרים, תוך כ-80 שנים, התפוררה הממלכה כתוצאה ממאבקי שבטים. עושה רושם שגם הנשיא וגם צרור, מזהירים מפני תופעת השבטיות, כמו גם מהיכולת להתמודד עימה, וחרדים לגורלה של ישראל כיום, בפעם השלישית אחרי 67 שנים מאז הקמת המדינה.

עוד בערוץ הדעות:

איפה כנסת ישראל נכשלה בתור מעסיק?

"אני רק רוצה להוציא את זה"

איש ההפתעות מאתונה

לא לגדל דור נוסף לאלימות

"לייק" לאבא של פייסבוק

תופעת השבטיות הינה תופעה גלובלית. מומחים מסבירים כי היום, כאשר הכסף, הכלכלה והפוליטיקה הם גלובליים, תופעת השבטיות קיימת גם בכפר הגלובלי, שבו כל שבט נלחם להשגת מטרותיו באמצעים פשוטים למדי, בזכות תקשורת חופשית ורשת האינטרנט. במצב כזה, תמיכת המדינה אינה נחוצה כפי שהיתה בעבר, ולכן, בכל העולם, חשיבות השבט - הקבוצה אליה שייכים ועמה מזדהים - גדלה.

אם מנתחים את 101 השנים האחרונות מגלים שבשעה שב-1914, ערב מלחמת העולם הראשונה, היו בעולם רק כ-65 מדינות. לאחר שחרור המושבות, התפוררותן של מדינות למדינות קטנות (כמו למשל, יוגוסלביה), והיכולת להתאגד לשבטים, יש היום בעולם כ-250 מדינות.

למשל, בספרד, שבטי הבסקים והקסטיליאנים מבקשים עצמאות. באיטליה, הצפון מבקש להיפטר מהבטלנים בדרום. בארה"ב, שבט הרפובליקנים מוכן לסגור שוב את פעילות הממשל, רק כדי להעביר מסר. ובאירופה, הצפון העשיר גורם לייסורים לדרום העני השקוע בחובות, תוך איום על עצם קיום האיחוד האירופי.

באופן טבעי, תופעת השבטיות אינה פוסחת על ישראל, שבה קיימות גם סיבות דתיות ותרבותיות, בנוסף לכלכליות.

תחום החינוך

מה עושים? האם האיום על הגיבוש החברתי בישראל הוא אכן חמור?

בחרנו להתמקד במערכת החינוך, תוך דיון בתפקידיה, ובפרט, בסוגיה האם היא מחזקת או מחלישה את תופעת השבטיות. כידוע, בישראל קיימים מוסדות חינוך נפרדים לכל אחד מהשבטים שציין הנשיא ריבלין. מכאן עולה שאלה מרכזית: האם עצם קיומם של 4 מגזרי חינוך מעצים את תופעת השבטיות בישראל?

כנראה שכן. סביר להניח שתלמידים הלומדים במגזר אחד (למשל, הממלכתי) לא יזכו להיפגש עם תלמידים ממגזרים אחרים (למשל, חרדים או ערבים). במצב זה, כיצד ניתן לצפות כי תלמידים אלה ייצרו יחסי אימון בהתבגרותם עם השבטים האחרים כאשר לא נחשפו לאורחות החיים זה של זו?!

מעבר לעובדה שמצב זה אינו יעיל מבחינה תקציבית ומכביד על תקציב המדינה, ואינו מאפשר לפרט ולמדינה למצות את מגוון הכישורים הקיימים באוכלוסיית ישראל, הוא יוצר ואף מחזק לעיתים מחסומים כלכליים ואף מעצים את תופעת השבטיות.

בפרט, קיומן של ארבע מערכות חינוך מגביל את אפשרויות הבחירה של התלמידים ואינו מאפשר לכל תלמיד ותלמידה ללמוד את התחומים המעניינים אותם. כך, למשל, חינוך מקצועי איכותי מוצע היום רק לחלק מהמגזרים, בשעה שרבים מתלמידי ותלמידות המגזרים האחרים היו יכולים למצוא בו עניין, לפתח את כישוריהם ולתרום לעצמם ולכלכלת המדינה.

חשבו למשל על יישוב מסוים, שבו קיים בית ספר בעל התמחות בתחום מסוים הפתוח לכל המגזרים. מצב כזה היה מאפשר לתלמידים להכיר תחומים אליהם הם אינם נחשפים בדרך כלל, למצות את הפוטנציאל האישי שלהם, ולחזק את היכרותם זה עם זו באופן שיעודדם להמשיך לשתף פעולה גם בעתיד.

 כך, במקום לאפיין בתי ספר על-פי השתייכותם המגזרית, הם יאופיינו על-ידיי התמחותם. מבנה כזה עשוי אף לעמעם את תופעת ההסללה.

בטווח הרחוק, שילוב כזה של מערכות החינוך יאפשר לתלמידים משבטים שונים להכיר זה את זה, יסיר מחיצות מנהלתיות וחברתיות, יביא לעמעומן של סטיגמות חברתיות, ויגביר את האמון ושיתופי פעולה בין השבטים, מבלי לפגוע בתחושת השבטיות החשובה לכל אחד מהם. שילוב זה יבנה חברה הומוגנית יותר עם פחות מנגנוני כוח ולחץ של קבוצות אינטרסים משבטים שונים, כפי שקורה כיום. שילוב כזה יבוא לידי ביטוי גם בהשתלבותם של כל השבטים בשוק העבודה בעתיד, ובשיפור כלכלת ישראל ורווחת הפרט.

שינוי מסוג זה של מערכת החינוך יכול להיות מהפכני בישראל, ולו רק כדי להגן על עתידה של המדינה ומניעת פירוקה.

פרופ' אורית חזן היא דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון ועמיתת מחקר בכירה וראשת פורום החינוך למדע וטכנולוגיה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית.

פרופ' שלמה מי-טל הוא עמית מחקר בכיר במוסד נאמן למחקר מדיניות לאומית, טכניון.