שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מורה מעולה עושה את כל ההבדל
    אנו נמצאים בצומת שתכריע לאן פניו של החינוך. כעת נדרשת לנו מדיניות חדשה שתתאים למעבר מכמות לאיכות

    מקצוע ההוראה בישראל משתנה לנגד עינינו. יותר מועמדים באיכות גוברת בוחרים בהוראה, פחות מורים עוזבים בשנים הראשונות והרמה המקצועית בעלייה. במקביל, גם הישגי התלמידים משנים כיוון ואפילו שיעור המצוינות במתמטיקה ומדעים צומח. מכיוון שהציניקנים יכו אותי במגלבים על דברי השבח, אז הנה כמה נתונים מהשנים האחרונות, שפטו אתם.

     

    עוד בערוץ הדעות:

    לחייב בחוק שילוב עובדים עם מוגבלות במשרדי ממשלה

    הטובים להוראה

    תרבות או הפקרות

    לכרות או לא לחיות, זאת השאלה?

    מלחמת רשע ברשע

     

    לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) בשנת 2006 למדו להיות מורים 6,300 סטודנטים, ובשנת 2014 מספרם הרקיע ל-11,000. כתוצאה מכך ומירידה

    בשיעורי הנשירה, היחס בין מספר התלמידים למספר המורים בישראל הוא 12.7, לעומת 13.8 לפני עשור. במילים אחרות, קצב העלייה במספר המורים בישראל עולה על קצב הגידול במספר התלמידים.

     

    כוח המשיכה של מקצוע ההוראה הולך ומשתפר. הציון הממוצע במבחן הפסיכומטרי של המצטרפים להוראה עלה באותן שנים בכ-40 נקודות ושיעור האקדמאים שבחרו בהוראה כקריירה שנייה מתגבר. בסקר החברתי של הלמ"ס בשנת 2013, רמת שביעות הרצון של המורים מעבודתם הגיעה למקום השלישי מבין בעלי המקצוע בישראל.

     

    עם או בלי קשר, גם השכר משתפר. הסכמי 'אופק חדש' ו-'עוז לתמורה' מובילים לשיפור מדורג בשכר הממוצע של מורים ומביאים אותו אט-אט לרמות המקובלות בעולם. לפי הלמ"ס, השכר הממוצע בשנת 2012 של מורה באמצע הקריירה היה גבוה ב-30% מהשכר הממוצע במשק שעמד באותה שנה על כ-9,000 שקל.

     

    ההידרדרות נבלמת

    במקביל, הישגי התלמידים משתפרים. נכון, הם עדיין נמוכים, קצב השיפור אטי מדי והפערים גדולים מנשוא, אך ההידרדרות נבלמת. למשל, במבחני המיצ"ב בבתי הספר היסודיים בין השנים 2007 ל-2015 בסך הכל חל שיפור בהישגים, כך גם במבחנים הבינלאומיים בחטיבת הביניים, ובקרוב גם בקרב בוגרי חמש היחידות במתמטיקה ומדעים. הירידה נעצרת ושיעור המצטיינים גדל.

     

    לדעתי, אנו נמצאים בצומת שתכריע לאן פניו של החינוך. כעת נדרשת לנו מדיניות חדשה שתתאים למעבר מכמות לאיכות. מכיוון שהביקוש להוראה גובר, זה הזמן להמשיך להעלות את רף הכניסה. אנחנו חייבים להקפיד על כך שההוראה תהיה שמורה רק לטובים ולמתאימים, במיון מוקפד ותחרותי. אסור לקבל כל פונה - זו תהיה בכייה לדורות.

     

    אל לנו לנהל את ההכשרה בנפרד מההשמה כאילו מדובר בשני עולמות נפרדים. דרושים נתונים על צפי של צורך במורים בכל בית ספר, לכוון בהתאם את ההכשרה ולקחת אחריות על השמה, רישוי וקביעות. כדאי להקשיב למורים שאומרים שההכשרה התיאורטית שלהם לא מכינה אותם היטב ולהעביר את משקל הכובד להכשרה מעשית, תוך כדי התנסות ובהנחיה וליווי של מורים ותיקים.

     

    את השכר יש להמשיך ולשפר, ככל הניתן. השכר ההתחלתי של מורה חדש מאוד נמוך, הוא עומד על כמחצית משכרו של מורה ותיק. דוח מקינזי על מערכות החינוך המצליחות בעולם הצביע על החשיבות של השכר ההתחלתי כמרכיב חיוני ביכולת למשוך מועמדים מצוינים להוראה. במיוחד כשמדובר במורי קריירה שניה בתחומי המתמטיקה והמדעים, חיוני להבטיח שותק העבודה הקודם שלהם יוכר.

     

    אבל, החשוב מכל הוא השינוי באופי של ההוראה ממקצוע של פס ייצור 'תעשייתי', למקצוע 'קליני' שנשען על ידע ומומחיות. כמו רופאים ופסיכולוגים, עלינו לאפשר גם למורים להעניק תשומת לב אישית, לבנות יחדיו את כלי האבחון ואת שיטות ההוראה, לנתח ביצועים ביחד, לגבש תפיסה פדגוגית משותפת ולהעניק משוב בונה ומחזק.

     

    הרבה מוטל על הממשלה והיא אכן פועלת לכך, אבל גם לנו כציבור יש אחריות. עלינו להקשיב לקולם של המורים, לתת בהם אמון, לסמוך עליהם ולהוקיר להם תודה. המורים זקוקים לגיבוי שלנו, ולכן חיוני שנתייחס אליהם כשליחי ציבור המעצבים את עתיד ילדינו וכאנשי מקצוע מהמעלה הראשונה.

     

     אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ וחבר ועד החינוך הלאומי

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים