צפו: התוכניות של דור האדריכלים החדש

מה מתכנן לנו דור האדריכלים החדש שיוצא כעת לדרכו, איך רואים אדריכלי המחר את הערים, האזורים והשכונות העתידיות בישראל ומהם הנושאים והסוגיות שעל סדר יומם? על שאלות אלה ינסו להשיב בטקס "פרס דוד עזריאלי לפרויקט סטודנטים לאדריכלות" שייערך בשבוע הבא זו השנה ה-12. הפרס יינתן ל-3 סטודנטים מצטיינים במוסדות ללימודי ארכיטקטורה ברחבי הארץ שייבחרו מבין 15 העבודות שהגיעו לשלב הגמר. הצצה ראשונה.

בשנה שעברה: התוכניות של דור העתיד באדריכלות

הצצה: 15 מיזמי הבנייה המצטיינים ב-2014

הבחירה הבריטית: 7 פלאי אדריכלות בישראל

הפרויקט - CITY HOLE על מוסד העירייה באר שבע / אבי סרור

הפרויקט מציע התבוננות אלטרנטיבית על מוסד העירייה. "באר שבע מורכבת מגרעין היסטורי ומשכונות שצמחו עם קום המדינה, ללא קשר לעיר העתיקה, וללא קשר בין האחת לשנייה", מספר סרור. "במרוצת השנים התפתח בעיר ציר מוסדי, המכיל בין היתר אוניברסיטה, בית חולים, שירותים ממשלתיים ואזור עסקים. הקריאה האורבנית מראה כי ציר זה יצר ניתוק בין חלקה המזרחי של העיר לבין חלקה המערבי, שהלך והתעבה עם הזמן".

סרור מסביר כי הפרויקט מציע "תשריט מרחבי חדש, בו מתפקדת העירייה כחוליה עירונית הפורצת את הציר בכיוון מזרח-מערב, ומקשרת בין חלקה המזרחי הפונה למדבר, לחלקה המודרני הפונה מערבה. הבינוי הצפוף ופירוק העירייה בתוך תמהיל אינטנסיבי של מגורים ושימושים מעורבים, וביניהם סדרה של חללים ריקים, יעניקו למוסד העירייה פרשנות חדשה - מוסד המהווה שער לעירוניות וגורם המקשר בין האדם לבין המרחב הגיאוגרפי".

(הדמיה: אבי סרור)

הפרויקט - Preserving Urbanism TLV / אילה מנדלברג

הפרויקט בוחן כיצד ניתן להרחיב את מרכז תל-אביב ללא דריסת הקיים בשוליים - אלא מתוך הגדרתו מחדש, העצמתו והבנת נקודת הזמן בו הוא נמצא. מנדלברג מספרת כי בחרה במתחם המסילה העות'מאנית הממוקמת צפונית לדרך יפו.

"תל-אביב תעמוד בקרוב בפני מציאות חדשה, לאור תחנות הרכבת הקלה שייצרו עירוניות של אזורים וייחדו מרכזים השונים בתכלית זה מזה", היא אומרת, "הקמת תחנת הרכבת במתחם המסילה משקפת פוטנציאל להגדרת מרכז חדש החושף את הגיאולוגיה העירונית הנחבאת".

(הדמיה: אילה מנדלברג)

הפרויקט - מה עכשיו, מה הלאה / אלון נוימן

הפרויקט עוסק בסביבת המגורים העירונית העתידית - כיצד סביבת המגורים יכולה להתאים את עצמה לחיים המודרניים המשתנים בקצב מהיר, וכיצד ראוי יהיה לחיות בסביבה עירונית כזאת.

נוימן מסביר כי רחוב אלנבי בתל-אביב, המשמש בפרויקט כמקרה מבחן, עוסק בשאלות אלה - "כחלק מהיותו ציר עירוני חשוב בעיר שבה יש אוכלוסייה צעירה, וכולל ניתוח של הרחוב ושל תופעת העומק המתקיימת בו. תופעה זו מהווה חלק בלתי נפרד שטבוע ברחוב אלנבי והשפעתו מכרעת באופן בו חווה האדם את הרחוב".

(הדמיה: אלון נוימן)

הפרויקט - Musha Musha / ליז לייבוביץ

הפרויקט מנתח את שכונת התקווה בדרום תל-אביב שנבנתה ברובה בשנות ה-30-50 של המאה הקודמת, והקרקעות שלה הן קרקעות "מושאע" - הנמצאות בבעלות משותפת. לדברי לייבוביץ, עובדה זו מייצרת בעיות משפטיות ומרחביות שהולכות ומסלימות, מה שגורם להידרדרות פיזית וחברתית בשכונה.

(הדמיה: ליז לייבוביץ)

הפרויקט - City of Mazes / היבא סלאח

הפרויקט המנתח את העיר נצרת ומתבסס על יצירת מערכת קשרים בין מוקדי הדת, התרבות והתיירות המאפיינים את העיר. כל זאת דרך סמטאות העיר העתיקה, תוך ניצול חללים שחורים בעיר לטובת החיים הקהילתיים וחשיפת מבנים ואזורים, בעלי ערך היסטורי לציבור.

לדברי סלאח, העיר העתיקה הופכת למסלול חוויתי המאפשר לקהילה ולתיירים לשוטט בתוכו ולהיחשף למבנים ייחודיים בעלי ערך היסטורי. בנוסף, בפרויקט מנצל את הטופוגרפיה החדה של נצרת ליצירת שכבה תת-קרקעית, המציעה מגוון של פעילויות כדי לשמר את השטחים הפתוחים עבור הציבור.

(הדמיה: היבא סלאח)

הפרויקט - Pri Temporal Space / יערה גונר

"שכונת סילואן השוכנת במזרח ירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה, מאוישת ברובה על ידי תושבים ערבים במצב כלכלי ירוד; אולם בשנים האחרונות הפכה לאטרקציה תיירותית מובילה בעקבות חשיפת שרידי הארכיאולוגיה העתיקים בעיר דוד", מספרת גונר.

אולם לדבריה, השכונה אף הפכה לאחד המקומות הכואבים ביותר בסכסוך הערבי ישראלי. "הסוגיה המתעוררת במרחב כה טעון פוליטי ועתיר קונפליקטים שכזה בודקת מהו תפקיד האדריכלות במרחב כזה, והאם ניתן למתן את הקונפליקט המרחבי במקום להחמירו", כך לדבריה.

עוד היא אומרת כי "הפרויקט מציע התייחסות ל-3 ממדי הזמן במקביל: הצפת העבר, חיזוק האוכלוסייה המקומית בהווה והצעת תכנון פתוח קצוות, המאפשר שינוי והשתנות בעתיד. החוויה התיירותית החדשה היא חוויה של שוטטות, המפגישה את המבקר המזדמן עם התושבים המקומיים ועם הרבדים המרובים של סילואן".

(הדמיה: יערה גונר)

הפרויקט - מינוס 400 / נועה גנץ

בשנים האחרונות עובר ים המלח שינויים פיזיים רבים ומתייבש בקצב מהיר - דבר המוביל להתרחקות קו החוף ממוקדי הפעילות. לדברי גנץ, השתנות המפלס זורעת הרס רב בתשתיות האנושיות במרחב וגוררת פגיעה ממושכת בכלכלה, בחברה ובענף התיירות.

"הפרויקט מנסה לגשר על הזמן וקו המים הנסוג, ולהביאם כחלק אינטגרלי מהתפיסה התכנונית לכדי עשייה אדריכלית השואבת מתופעות הטבע הייחודיות באזור", היא מספרת. "המרחב החדש בא לבקר את השינויים שחלו בים המלח, מהווה סמן תודעתי ציבורי ומסמן תקווה לימים בהם מפלס מי ים המלח יגיע לגובה המיוחל ויתאחד עם חללי המבנה הגמישים לכדי מערכת אחת".

(הדמיה: נועה גנץ)

הפרויקט - MAX > < MIN / עדי פאר

בשנת 2030 אוכלוסיית העולם צפויה למנות כ-8 מיליארד תושבים. כתוצאה מכך, האזורים העירוניים יגדלו ויתפשטו על חשבון השטחים הפתוחים.

לדברי פאר, "הפרויקט עוסק בדרישה להגדלת היצע הדיור דרך בחינת מצב קיצון של צפיפות בקצה העיר, כנותן גבול להמשך ההתפשטות לעבר השטחים הפתוחים. האתר ממוקם בקצה המזרחי של תל-אביב ומעלה שאלות בנוגע לאיכות סביבת המגורים במצב של היפר-צפיפות".

(הדמיה: עדי פאר)

הפרויקט - Total Stage / עמית שלוש

הפרויקט מציג את חורשת הירח שבעיר ירושלים שמכונה על ידי שלוש "Total Stage". לדבריו, "ה-Total Stage מהווה במה, מקום שבו נגלים סיפורי היומיום, שיחות החולין, התשוקות והחלומות - לצד הדמיון, הפנטזיה וסיפורי האגדות. בין איוושת הענפים לקול הפסיעות על העלים היבשים, האחת בשנייה מתמזגת, כאשר ברקע פס קולה של העיר. פס קולנו שלנו".

(הדמיה: עמית שלוש)

הפרויקט - המסוע: FABRING IL / ענת שאול

הפרויקט בוחן את הפוטנציאל הגלום במפעל המלט ומחצבת אבן הגיר בנשר, ומציע לחשוף, לחדש וליצור שילוב בין התעשייה והנוף. לדברי שאול, התעשייה והנוף מונעים על ידי גורמים שונים בסביבה כגון העירייה, התושבים, קריות החינוך האקדמיות באזור וגופי שיקום ופיתוח עכשוויים.

"הפרויקט משלב בין הגדרה מרחבית - טבעת (RING) היקפית הנוגעת פעם בצד המחצבה ופעם בצד המפעל, לבין הגדרה פרוגרמתית - תחנות מחקר ופיתוח (FAB), בדומה למעבדות ה-FABLAB העירוניות (גוף עולמי המפעיל מעבדות מחקר ופיתוח עירוניות חברתיות מתוך גישת שיתוף ידע, קידמה וטכנולוגיה)", היא אומרת. "הפרויקט מציע היררכיה של מעורבות ועשייה, דינמיות מרחבית בעוצמות משתנות".

(הדמיה: ענת שאול)

הפרויקט - ים-עיר / עתליה גרינברג ודפנה בר יוסף

הפרויקט מציג את תוכניות העיר העתידיות לאורך התוואי ההיסטורי של נחל איילון, המסתיים בין יפו לבת ים. לדברי גרינברג ובר יוסף, מדובר בפעולה אדריכלית המכילה על מרחב אחד את העיר ואת והים, האדם והטבע.

"התכנון המוצע נפרש על פני המרחב העירוני ומטפל באותן נקודות שזוהו כנתקים עירוניים המתנקזים לנקודת השיא - רצועת חוף מהיפות בארץ, המקום בו יפו ובת ים מתחברות", הן מסבירות. לדבריהן, "במקום הזה נשפך פעם דלתת איילון לים לפני שהתפצל צפונה עקב שינויי קרקע. בנקודה זו מיקמנו את המבנה המכיל מגוון פרוגרמות ציבוריות וסמי-ציבוריות המשרתות מגוון רחב של אוכלוסייה".

(הדמיה: עתליה גרינברג ודפנה בר יוסף)

הפרויקט - אורבניזם תוך ניסוח מחדש של מערכות יחסים בין אישיים / רייצ'ל ליקונן

"בגבולותיה של העיר החרדית בני ברק מתקיים קונפליקט בין זהותה הדתית והתכנסותה האורבנית, לבין רצונה להשתייך למערכת פונקציונלית מזינה", מסבירה ליקונן. הפרויקט בוחן את דמותה העתידית של בני ברק, תוך מתן התייחסות ליחסי הגומלין בין הציבור החרדי לחברה הישראלית. הוא שוקל מחדש את הדיאלוג בין שתי הזהויות לצד התמורות החלות על אוכלוסייה זו

"בעוד מספר עשורים, אוכלוסיית בני ברק תכפיל את עצמה באופן כזה שהיא לא תוכל להמשיך להתקיים בגבולות המובלעת החברתית שקבעה לעצמה ולא יהיה מנוס מהתמודדות אורבנית", היא אומרת. "הפרויקט דן באפשרות שבני ברק תצא מהחומות המטפוריים שלה ותפנה מקום לתרבות עירונית אחרת להשתלב בתוכה". מדובר בחזית הצפונית של העיר לכיוון אזור מתחם העסקים החדש.

(הדמיה: רייצ'ל ליקונן)

הפרויקט - מילי-טוריזם הבסיסים הנטושים של צה"ל / רפאל קורן

"הבסיסים הנטושים של צה"ל מהווים 6% מכלל הנכסים שברשות מערכת הביטחון, יושבים על קרקעות מדינה ומהווים בזבוז קרקע", אומרת קורן, "הם אינם כפופים לתוכניות מתאר ובחלקם מפגעים בטיחותיים וסביבתיים חמורים. עלויות פינוי גבוהות ומאבקים בין הצבא למדינה גורמים לכך שהם יכולים לעמוד נטושים לעתים אף עשרות שנים, דבר המוביל לפגיעה באינטרס הציבורי".

הפתרון המקובל הוא הטלת האחריות לפינוי הבסיסים על יזמים פרטיים בתמורה למתן אחוזי בנייה, אך קורן סבורה כי מדובר בפתרון לא יעיל שעובד רק באזורים בהם ערך הקרקע גבוה. "פרויקט זה מציע פתרון משלים לבסיסים בהם ערך הקרקע הנמוך לא מצדיק פינוי, ומתמקד ברצועת ביטחון במ.א עמק המעיינות לאורך הגבול עם ירדן", היא מסבירה.

"הפרויקט בוחן את תנאי הפתיחה של האתר ורותם את האיכויות האדריכליות של התשתית הצבאית הנטושה ליצירת מוקד משיכה תיירותי", ממשיכה קורן, "באופן זה מייצרים מוצבים, מגדלי שמירה, תעלות, בונקרים ועמדות תצפית, בשילוב עם מכלולי האכויות של האתר עם ערך יזמי תיירותי, שמניע את תהליך השיקום ומשיב את הקרקע לשימוש הציבור".

(הדמיה: רפאל קורן)

הפרויקט - INDUSTREET / שי זקש

הפרויקט מתאר איך יראה מתחם המשלב תעשייה, מסחר, תרבות, קהילה, מלונאות ומגורים בתפר שבין השכונות פלורנטין, נווה צדק, לב תל-אביב ונווה שאנן בתל-אביב. "הפרויקט החל מזכרונות ילדות של עולם הטקסטיל לאורך דרך יפו, שהיוותה תפר בין השכונות והפכה 'לחור' בין המרקמים", אומר זקש.

לדבריו, תוואי מסילת הרכבת שעברה במקביל לדרך יפו סימל בעבר את התעשייה והחדשנות והיווה השראה לפרוגרמת הפרויקט, המשלבת בין תעשייה מקומית לבין תעשייה מודרנית ועתידית. "מדובר בשטח של מה שהיה פעם מפעל נחושתן וכיום הוא מגדל נווה צדק. הפרויקט מנסה להציע צורת הסתכלות שונה על חיבור בין מגדל לסביבה, תוך שימוש בטיפולוגיות בנייה מקומיות וביצירת מגדל המתפתח וצומח מתוך הרקמה הקיימת", הוא מסכם.

(הדמיה: שי זקש)

הפרויקט - ת"א | עשיה / תמר ולד סחף

הפרויקט בוחן את הקשר בין סביבות עבודה והעיר, בדגש על תעסוקה מסוג מלאכה ותעשייה קלה בקריית המלאכה שבדרום תל-אביב. "זהו המקום שבו התעשייה הקלה עוד רגע עוזבת, ואת מקומה ככל הנראה יתפסו שימושים אחרים", אומרת ולד סחף.

לדבריה, "לצד היעלמות בתי מלאכה ותעשייה קלה מהנוף העירוני, התפתחה גישה של פיתוח אזורי תעשייה גנריים עם היעדר חיבור מרחבי למרקם עירוני, המבטא תהליך התפתחות תכנונית של התרחקות מהעיר - מה שגם מחליש את הקשר בין העובדים והמקום".

"באמצעות עירוב שימושים בקריית המלאכה, לצד תכנון חללים עבור תעשייה קלה, סדנאות לימוד מקצועות המלאכה ויצירה, יצרתי תכנון חדש עבור התהליכים הטבעיים במקום המשמר את מקומה של המלאכה בעיר, וממתג את מושג המלאכה מחדש - ובכך גם מחזיר עטרה ליושנה", היא אומרת.

(הדמיה: תמר ולד סחף)

טקס פרס דוד עזריאלי לפרויקט סטודנטים לאדריכלות ייערך ביום א', 20.12.15, במוזיאון תל אביב