שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    העליון הכריע: זדורוב רצח את תאיר ראדה
    הדרמה המשפטית והאנושית הגיעה לשיאה: אחרי 9 שנים של דיונים, עדויות סותרות ותיאוריות קונספירציה קבע העליון ברוב דעות שרומן זדורוב הוא שרצח את תאיר ראדה בת ה-13. אשתו אולגה זדורוב פרצה בבכי "בעלי זכאי!". פרקליטו של זדורוב: "נגיש בקשה לדיון נוסף"

     

     

    אולגה זדורוב: "הוא זכאי"    (צילום: ניצן דרור, ניר כהן עפר מאיר ואלי מנדלבאום)

    אולגה זדורוב: "הוא זכאי"    (צילום: ניצן דרור, ניר כהן עפר מאיר ואלי מנדלבאום)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    תשע שנים של דרמה משפטית ואנושית הסתיימו בהכרעה - רומן זדורוב  הוא שרצח את תאיר ראדה. בית המשפט העליון הכריע הבוקר (יום ד') בערעורו של זדורוב, שהורשע פעמיים בבית המשפט המחוזי ברצח תאיר ראדה - וקבע ברוב דעות כי הוא שרצח אותה. השופט יורם דנציגר, שישב בראש ההרכב, היה היחיד מבין השלושה שקבע שיש לזכותו. לעומתו, השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל דחו את הערעור.

     

    לתקציר הכרעת הדין

    להכרעת הדין במלואה 

     

    עו"ד אביגדור פלדמן, שייצג את זדורוב, אמר כי "יש אפשרות לדיון נוסף, ובהחלט נגיש בקשה לדיון כזה אחרי שנתעמק בפסיקה". עוד אמר: "אני בוודאי מאוכזב, השתכנענו שאין ראיות להרשיע את זדורוב ברצח, יש יותר מדי סימני שאלה שמרחפים בתיק שאי-אפשר להתעלם מהם". לדבריו, השופט דנציגר "כתב דעת מיעוט שבה הציע לזכות את זדורוב מחמת הספק. הספק הוא הדבר שבו אנחנו נתלים".

    זדורוב הבוקר בבית המשפט העליון  (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    זדורוב הבוקר בבית המשפט העליון (צילום: גיל יוחנן)

    דנציגר כתב: "הצטברות הראיות מטילה צל כבד בשאלת חפותו. לאחר שבחנתי את הראיות הגעתי למסקנה כי יש לזכות את המערער מחמת הספק". הנוכחים באולם קראו קריאות שמחה בטעות, ורק אחר כך הבינו כי זדורוב הורשע. אחד הנוכחים קרא לעבר השופטים: "פרקליט המדינה קיבל את ההוכחות ולא עשה שום דבר". אורכו של פסק הדין - 300 עמודים.

     

    דנציגר מצא שיש ראיות שעומדות בסתירה להודאות, ובהן חתך הסכין ועקבות הדם. הוא קבע שההמצא שהחתך על סנטרה של ראדה בוצע בידי סכין משוננת עומד בסתירה להודאות. בנוסף דנציגר טען שעקבות הנעליים הזרות בתא השירותים מפחיתות את עוצמת הראיות.

       

    זדורוב ערער לעליון על הרשעתו ברצח ראדה בת ה-13 בקצרין בדצמבר 2006. אשתו אולגה הגיעה לבית המשפט העליון כדי לשמוע את פסק הדין ופרצה בבכי לאחר ההכרעה. זדורוב נעצר זמן קצר אחרי שנולד בנו, ואילו לפני שלושה חודשים נולד לו בן נוסף.

     

    מייצגת את זדורוב: עו"ד גליל שפיגל    (צילום: ניצן דרור, ניר כהן עפר מאיר ואלי מנדלבאום)

    מייצגת את זדורוב: עו"ד גליל שפיגל    (צילום: ניצן דרור, ניר כהן עפר מאיר ואלי מנדלבאום)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אילנה ראדה: "מנסה לאגור כוחות"    (צילום: ניצן דרור ,ניר כהן ,עפר מאיר ואלי מנדלבאום)

    אילנה ראדה: "מנסה לאגור כוחות"    (צילום: ניצן דרור ,ניר כהן ,עפר מאיר ואלי מנדלבאום)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    השופט עמית קבע שההרשעה נשענת על הודאות בחקירה, התוודות בפני מדובב עצמאי והשחזור שביצע. הוא קבע כי אמנם להב הסכין היה משונן, אולם יש סכינים יפניות עם להב משונן והסכין הושלך לאחר הרצח ולא נמצא עד היום. השופט עמית התייחס גם לטביעות הנעליים בשירותים וקבע שאחרי גילוי הגופה, 15 אנשים נכחו בתא, וסביר להניח שבמהלך המהומה ששררה בזירה אחד הנוכחים הותיר את טביעת הנעל.

     

    עמית קבע עוד שזורוב שיקר בחקירתו לגבי מקום הימצאו בסמוך לשעת הרצח, הוא סיפר כיצד שוסף צווארה של ראדה ז"ל, ידע לספר ששערה היה מגולגל ללא גומייה וכבר בערב הרצח ידע לספר לאשתו שקרה משהו לילדה בשירותים בבית הספר. עוד קבע עמית שזדורוב זרק את הסכין שמעולם לא נמצא, סוליית נעליו הייתה נקייה להפליא למרות שאלו הנעליים שאיתן עבד בעבודות שיפוץ וסיפר למדובב שהשליך את מכנסיו במקום שבו שופכים בטון.

    אילנה ראדה, אמה של תאיר, פקפקה במהלך השנים בכך שזדורוב הוא הרוצח וטענה שהמשטרה לא בדקה את כל כיווני החקירה. האב שמואל, מנגד, סמך ידו לאורך כל הדרך על החקירה ועל קביעת בית המשפט כי זדורוב הוא הרוצח. אחרי ההכרעה בערעור אמרה: "עד סוף חיי אמשיך לרדוף אחרי הרוצחים של תאיר. אני עדיין בספק שהוא הרוצח. מאחר ששופט אחד השאיר את החלון פתוח, שהוא לא אשם, יש לנו עוד  לאן להסתכל".

      

    עו"ד פלדמן: נתלה בדעת המיעוט    (צילום: אלי מנדלבאום)

    עו"ד פלדמן: נתלה בדעת המיעוט    (צילום: אלי מנדלבאום)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    במהלך המשפט ובמקביל אליו הועלו תיאוריות קונספירציה רבות בנוגע לרצח ולסיבה שבגינה לכאורה "ננעלה" המשטרה על זדורוב, ולא המשיכה לחפש ולחקור בכיוונים אחרים. בהכרעת הדין במחוזי שללו השופטים טענות אלה, והתייחסו לרבות מהן באופן פרטני, אולם רבים עדיין מאמינים כי זדורוב אינו הרוצח. השופטים התייחסו בהכרעתם גם לתפקידה של התקשורת ביצירת תיאוריות הקונספירציה וטענו כי חרגו מגבולות הסיקור הראוי.

     

    הרצח: גופתה של ראדה נמצאה בשירותי בית הספר

    גופתה של תאיר ראדה ז"ל, בת 13.5 במותה, תלמידת כיתה ח', נמצאה בתא השירותים בבית הספר נופי גולן בקצרין ב-6 בדצמבר 2006. שני חשודים נעצרו בימים שלאחר מכן ושוחררו. זדורוב, שעבד באותו זמן בבית הספר, נעצר שבוע לאחר הרצח - וכעבור שישה ימים של חקירה הודה במיוחס לו ושחזר את המעשה. במהלך אותה תקופה, גם התוודה ברצח באוזני מדובב שהוכנס לתאו.

      

    בערב השחזור קיימה המשטרה מסיבת עיתונאים שבה נמסר על פיענוח הרצח, אלא שפחות מיממה לאחר מכן חזר בו זדורוב מההודאה. סנגוריו טענו כי הודה תחת לחץ, וכי הפרטים ה"מוכמנים" (פרטים שרק הרוצח אמור לדעת עליהם) נמסרו לו למעשה על ידי חוקריו, שרמזו לו בעת השחזור כיצד להתנהג.

    תאיר ראדה. נרצחה בתא השירותים בבית הספר (צילום: אפי שריר) (צילום: אפי שריר)
    תאיר ראדה. נרצחה בתא השירותים בבית הספר(צילום: אפי שריר)
      

    בינואר 2007 החל משפטו, שבמהלכו נשמעו יותר מ-120 עדים והוגשו אלפי מסמכים ועדויות נוספות. בסיומו הורשע זדורוב פה אחד על ידי שלושת השופטים - אב בית הדין יצחק כהן והשופטים חיים גלפז ואסתר הלמן. מלבד ההודאה, שאותה קבעו שיש לקבל, ציין השופט כהן, שכתב את החלק העיקרי בהכרעת הדין, כי זדורוב ידע במהלך ההודאה והשחזור פרטים מוכמנים שהשוטרים בעצמם לא ידעו.

     

    בין השאר ציין השופט שהמידע בדבר הזווית שבה עמדה ראדה בעת ששוסף גרונה, הגיע אל המשטרה באמצעות הדו"ח של המעבדה לזיהוי פלילי רק לאחר ההודאה והשחזור, וכך גם הדרך שבה עזב את הרוצח תא השירותים כשהוא דורך על גופתה.

     

    בסך הכול מנו השופטים שבעה פרטים כאלה, ברמות חשיבות שונות, שידע זדורוב. בנוסף קבעו כי יש ראיות נוספות המחזקות את ההודאה והפרטים שמסר. אחרי הכרעת הדין נדון זדורוב למאסר עולם. בהמשך קיבלה הסנגוריה הציבורית את הייצוג של זדורוב, וערערה על ההרשעה לבית המשפט העליון. הסנגורים ביקשו להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לדון בעדויות וחוות דעת מומחים על ראיות חפציות (פורנזיות) שלא נשמעו במשפט. העליון הסכים והורה על החזרת התיק.

    זדורוב בעת ערעורו בבית המשפט העליון (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
    זדורוב בעת ערעורו בבית המשפט העליון(צילום: גיל יוחנן)

    אילנה ראדה (צילום: אחיה ראב"ד) (צילום: אחיה ראב
    אילנה ראדה(צילום: אחיה ראב"ד)
    מדובר בעדות מומחים בדבר טביעת הנעל של הרוצח שנמצאה על המכנסיים שלבשה ראדה, וסוג הסכין שבאמצעותו נרצחה. המומחים טענו כי לא ניתן לקבוע שמדובר בטביעת נעלו של זדורוב, וכן שהסכין ששימשה לרצח הייתה משוננת, ולא סכין יפנית כפי שאמר זדורוב בהודאתו.

     

    אלא שגם לאחר שמיעת עדויות אלה קבע בית המשפט המחוזי שזדורוב הוא הרוצח, ועל כך הוגש הערעור שיוכרע היום.

     

    מאז הכרעת הדין הראשונה, הלך לעולמו חבר ההרכב במחוזי, השופט חיים גלפז. ראש ההרכב, נשיא בית המשפט המחוז בנצרת יצחק כהן, עשוי לעמוד בקרוב בעצמו לדין על פרשיות מין שבהן הוא חשוד.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים