"בלב ים": הרבה ים, וקצת פחות לב
הדרמה התקופתית המושקעת של רון הווארד "בלב ים" היא סרט עשוי היטב, אבל הוא אינו מצליח לסחוף את הקהל או לתת פרשנות חדשה ומרעננת לסיפור שמאחורי הרומן הקלאסי "מובי דיק". על אף שהבמאי מנווט את הספינה ביד בוטחת, הוא לא עושה מספיק גלים - גם לא כריס המסוורת' שמככב בו
לא כך חזה רון הווארד את אפוס הלווייתנים שלו, "בלב ים" ("In the Heart of the Sea"). הסרט, שתקציבו עמד על כמאה מיליון דולר, נתקל עם צאתו בביקורות עוינות עד צוננות, צבר בקופות ארצות הברית קצת יותר מ-22 מיליון דולר, ושקע במהירות כמו הספינה שבמרכזו. העובדה שהפצת הסרט נדחתה לאמצע חודש דצמבר (המועד המקורי היה מרס 2015), עיצומה של עונת הפרסים, מעידה על כך שמנהלי אולפני וורנר זיהו בו פוטנציאל אוסקרי - מה שכבר לא יקרה.
עוד ביקורות במדור הקולנוע של ynet:
בשנת 1851 ראה אור הרומן "מובי דיק" מאת הרמן מלוויל שתיאר את מסע הנקמה של קפטן אחאב האובססיבי בעקבות הלוויתן הלבן שאכל את רגלו. כל זאת מבעד לנקודת מבטו של מלח צעיר בשם ישמעאל. הדמויות המיתיות והשילוב של מוטיבים תנ"כיים ושקספיריים קיבעו באיחור אופנתי את מעמדו של הספר כרומן האמריקאי הגדול ביותר שנכתב אי-פעם.
נחוץ היה במאי בעל נשמה סוערת ורומנטית כג'ון יוסטון על מנת לעבד את הרומן המורכב והאלגורי הזה, ואמנם גרסתו משנת 1956, בכיכובו של גרגורי פק בתפקיד קפטן אחאב, הפכה בהדרגה לקלאסיקה של הקולנוע האמריקאי.
"בלב ים" מבקש לכאורה לבצע מעשה שאפתני. זהו לא "מובי דיק", והווארד אינו יוסטון. אבל הסרט מבקש להביא את הסיפור האמיתי שמאחורי יצירתו של מלוויל. סיפורה של האוניה אסקס שנוגחה והוטבעה בשנת 1820 על ידי לוויתן זועם, וקומץ ניצוליה הצליח לשרוד בקושי על ידי אכילת בשר אדם (מלוויל עצמו שירת על סיפונה של אוניה דומה של ציידי לווייתנים). הסיפור הזה תועד בספרו של נתניאל פילבריק שראה אור בשנת 2000, ועליו מבוסס הסרט.
הסרט נפתח כאשר מלוויל (בן ווישאו, Q מסדרת בונד המתחדשת) מגיע אל בקתתו של גבר קשיש, אחד מניצולי האסקס (ברנדן גליסון), ששירת על סיפונה בהיותו נער, כדי לשמוע את סיפורו. ככל שהמפגש הלילי בין השניים יימשך, יתברר לנו שלא פחות משהאחד רוצה לשמוע את הסיפור כדי לקבל השראה לספרו הבא (שיהיה "מובי דיק") - האחר צריך להשמיע אותו על מנת להשתחרר מסוד נורא שהוא נושא עמו.
הסיפור ששימש מקור השראה למלוויל מפגיש אותנו עם ספן צעיר בשם אוון צ'ייס (כריס המסוורת'), המתוסכל מכך שלא קוימה ההבטחה שהוענקה לו לשרת כקפטן. הוא מוצא עצמו על סיפונה של האוניה הנ"ל העושה את דרכה אל לב ים כדי להביא הביתה חביות מלאות בשמן לווייתנים. הנמסיס שלו הוא רב החובל חסר הניסיון של האסקס, ג'ורג' פולארד (בנג'מין ווקר, "אברהם לינקולן: צייד הערפדים"), שמונה לתפקידו בשל קשרים משפחתיים. מאבקי האגו של פולארד מול צ'ייס כמעט יובילו את האוניה וצוותה לאסון.
חלקו השני של "בלב ים" מתאר את מה שקורה כאשר האסקס מתעלמת מאזהרה מפורשת המתייחסת ל"שד לבן", ומפליגה אל המקום שנדמה כקצה העולם, לאזור שהוא מכרה זהב לציידי לווייתנים על מנת למלא את מכסת חביות השמן. שם היא נקלעת למאבק מול המפלצת הימית שתשמש השראה ל"מובי דיק". אחרי שזו, פשוטו כמשמעו, מפרקת את האוניה לגורמים, אנשי הצוות מוצאים עצמם נטושים בלב ים בסירות הצלה, ללא מים ואוכל, הולכים וגוועים בהדרגה (ומקפידים לקרוא זה לזה בשמות הרשמיים גם כשהם על סף מוות).
חלקו זה של הסרט כולל דימויים גרפיים של התייבשות וגסיסה, כאלה שמונעים מ"בלב ים" מלהפוך לעוד בידור הוליוודי מצוי, ומאידך קשה שלא להיזכר ב"מלתעות" בכל פעם שהלוויתן האימתני והנקמני - ללא המוטיב המוזיקלי המאיים של ג'ון וויליאמס - תוקף את מה שנשאר מהצוות.
ואכן, יש משהו בסרט שנראה קצת כמו חיקוי דהוי של שפילברג. הווארד הוא קולנוען מיומן, והסצינות על סיפונה של האסקס, כולל אחת שמתרחשת בבטן לוויתן ניצוד, מבוימות בצורה מרשימה. אך לסרט חסרים גם המימד האפי וגם ההיבט האנושי. במילים אחרות, הסיפור לא ממש סוחף.
קפטן פולארד הוא מי שיהיה לימים אחאב חד הרגל, ודמותו מייצגת את היהירות ותאוות הבצע של הקפיטליזם המערבי (כולל ההכאה על חטא הצדקנית שתבוא כאשר החבורה תקלע לאי בודד) - אבל הקונפליקט בינו לבין צ'ייס, שדמותו הנישאת היא ההרואיזם בהתגלמותו (ובמציאות היתה אחראית להחלטה שגויה שהובילה את הניצולים אל גורלם המר), פשוט אינו מעניין מספיק.
אין בסרט את כל אותם מרכיבים שהפכו את "מובי דיק" למה שהוא, והמאבק מול הלוויתן העצום אינו מייצג דבר מלבד אדם מול אפקט ממוחשב. כאשר אנו סופסוף זוכים לחזות מקרוב בעינו, היא מביעה בעיקר אפטיות. זה אינו סיפור הישרדות אקזיסטנציאליסטי נוסח "הכל אבוד" עם רוברט רדפורד, וגם לא ממש סיפור הרפתקאות ימי שמעורר את הקולנוע ההוליוודי הקלאסי של שנות ה-30 וה-40.
איכשהו, זהו סתם עוד סיפור, שהקשר בינו לבין סיפור המסגרת נדמה רופף עד מיותר בתכלית. הוא לא מאיר את "מובי דיק" באור חדש, גם לא מספק דיון מעורר במיוחד במעשה היצירה וההשראה. התוצאה היא סרט עשוי היטב, אך מוחמץ לחלוטין.
"בלב ים" (ארצות הברית) - במאי: רון הווארד, שחקנים ראשיים: כריס המסוורת', בנג'מין ווקר, קיליאן מרפי, טום הולנד, ברנדן גליסון ובן ווישאו. אורך הסרט: שעתיים ושתי דקות.
